שולחן ערוך · יורה דעה

כיצד לקרוא רמה זו. כל קביעה מעוגנת או בלשון השולחן ערוך ונושאי כליו (ש״ך, ט״ז, פרי מגדים, פתחי תשובה), או בתשובה מפורשת בשם של פוסקים בני זמננו. על יורה דעה אין לא משנה ברורה (המבארת רק את אורח חיים), ולא שולחן ערוך הרב / דעת הרב (אדמו״ר הזקן לא כתב את יורה דעה). כל יישום מעשי (למעשה) נחתם בהפניה אל רבך: המקרים האמיתיים משלבים פרטי מציאות (גודל התנור ופתחו, מכוסה או לא, דבר חריף או לא, הפסד מרובה או מועט, נגיעה או לא) שרק פוסק הרואה את מצבך יכול להכריע בהם.

למעשה (הכלל היסודי). זכור: ריחא לאו מילתא — לכתחילה אין צולין איסור והיתר (ולא בשר וחלב) בתנור אחד ; בדיעבד, אם כבר נעשה, מותר (חוץ מן החריגות שלהלן). « יש לו פת אחר » מטה אל הלכתחילה (החמור). לדעת אם אתה בלכתחילה או בבדיעבד, ואם יש חריף בעניין, זו שאלת מציאות — ליישום במצבך, שאל את רבך.

למעשה (ההיתרים). לצלות לכתחילה שני דברים בתנור אחד צריך או תנור גדול ופיו פתוח (ובלא נגיעה), או שהאחד יהיה מכוסה (קערה או בצק מספיקים) ; ואז אף תנור קטן סתום מותר. להכיר תנור « גדול » (12 עשרונים), « פתוח », או כיסוי כשר, זו שאלת מציאות — ליישום במצבך, שאל את רבך.

למעשה (החריגות החמורות). היזהר מדבר חריף (חריף: בצל, שום, לימון, תבלינים) — עמו הריח אוסר אף בדיעבד. וכן כשהאיסור וההיתר תחת כיסוי אחד מגולים. התקנה: לכסות את האחד. ולהפסד סומכים על השישים. להגדיר מאכל כחריף, למדוד שישים, להעריך « הפסד מרובה », אלו שאלות מציאות — ליישום במצבך, שאל את רבך.

למעשה (קדירה ומרדה). בישול בקדירה (לא ערום) מפסיק בפני הריח: מותר אף בתנור קטן סתום, חוץ מתנור סתום לגמרי (הטמנה). מרדה (או כלי אומן) הבלועה מאיסור אסורה כל זמן שהיא בת יומא ; לאחר מעת לעת משתמשים בה. לדעת אם התנור « פתוח קצת » או « סתום », ואם הכלי בן יומו, זו שאלת מציאות — ליישום במצבך, שאל את רבך.

למעשה (הפת החמה). מאכל חם ובולע (פת, ובמיוחד שעורים) המונח על כלי פתוח של משקה אסור שואב את ריחו עד שהוא כאילו אכלו → אסור. צונן, או כלי סתום → מותר. להעריך « חם », « כנגד הפתח », « בולע », זו שאלת מציאות — ליישום במצבך, שאל את רבך.

למעשה (להריח / לטעום). להריח איסור לשם בדיקה מותר בדרך כלל (חוץ מבשמים של איסור הנאה: ע״ז, ערלה, כלאי הכרם, ובשמי הבדלה) ; לטעום איסור מאכל אסור אף בלא בליעה (ריב״ש). זילוף הולך אחר « אסור בהנאה ». לדעת אם בושם / מאכל הוא איסור הנאה, זו שאלת מציאות — ליישום במצבך, שאל את רבך.

הערת שיטה. התשובות שלהלן (יביע אומר, יחווה דעת, ילקוט יוסף, אור לציון) מאריכות את עקרונות סימן ק״ח שלעיל למקרים מודרניים. אינן בכלל הסימן ; הן מובאות כזרמי פסיקה מוכרים, לאישור אצל רב לפני כל יישום.

הערת שיטה. אותה הערה: זרמים אלו מאריכים את הרמ״א ונושאי הכלים ; הם מובאים כציוני פסיקה, לאישור אצל רב.

למעשה. מצבים אלו משלבים שאלות מציאות — תנור גדול או קטן, פתוח או סתום, כלים מכוסים או לא, נוכחות דבר חריף, הפסד מרובה או מועט — שרק רבך יכול להכריע בהם בראותו את המקרה. הכלל המעשי: לשחזר במדויק מה מתבשל, באיזה תנור, מכוסה או לא, ואם יש חריף, ואז — ליישום במצבך, שאל את רבך.