סימן ק״ט — דין יבש ביבש

לפי השולחן ערוך (יו״ד ק״ט:א), חתיכת איסור שאינה ראויה להתכבד שנתערבה יבש ביבש במינה בחתיכות אחרות, אינה נבללת אלא עומדת בעצמה ואינה ניכרת: היא חד בתרי בטיל ברוב (אחרי רבים להטות). במין במינו הביטול ברוב הוא מן התורה אף בלח בלח (עיין סימן צ״ח), ולכן לא החמירו חכמים לבעי ששים ביבש. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.

זוהי סברת סעיף א: אדם אחד מותר לו לאכלן כל אחת בפני עצמה, אבל לא יאכל שלשתן יחד. מִמַּה נַּפְשָׁךְ — באוכלו חתיכה אחת ׳שמא זו ההיתר׳, ואף האחרונה ׳כבר נאכל האיסור׳. שתים ואחת מותר, ורק שלשתן כאחת אסור (שאז ודאי יאכל את האיסור). הרמ״א מוסיף שכן יעשה לכתחילה, ויש מחמירין להשליך אחת או לתתה לעובד כוכבים — וזו חומרא בעלמא. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.

סעיף ב: יבש ביבש שנתבטל חד בתרי, אם בישלו את כולן יחד, חוזר ונאסר — אף לאכלן אחת אחת — אם אין ששים, מפני שהרוטב נותן טעם ונבלע בחתיכות. ולבשלם בכל זאת מותר להרבות עליהם (להוסיף) עד ששים בלא איסור מבטל איסור, כיון שכל אחת כבר היתרה בעצמה. הרמ״א: אם נודעה התערובת קודם שיתבשלו יחד — הכל מותר (כבר נתבטל ביבש ואינו חוזר ונאסר — טור בשם הרא״ש והתוספות, וכן עיקר) ; ובהפסד אפשר לסמוך על המקילין. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.