Sugyos, sources, the underlying chakira, the machlokos of the Rishonim and Acharonim,
the nafka minos for halacha and the examination of the shitos
The subject:
Shulchan Aruch, Yoreh De'ah, siman 110 (ten seifim)
with its nosei kelim: ש״ך · ט״ז · פתחי תשובה
The Talmudic ground of the sugya, as the commentaries of this siman name it:
ביצה ג׳ — דבר שבמנין, R. Yochanan and Reish Lakish (ט״ז ס״ק א; ש״ך ס״ק ט) · בבא קמא מ״ד ע״ב and כתובות ט״ו ע״א — the verse וארב לו וקם, the source of כל קבוע (ש״ך ס״ק ט״ו) · חולין צ״ה — פירש לפנינו, cited by the Rama on seif 3 · זבחים ע״ד — the three mixtures of orlah (ט״ז ס״ק י׳) · כתובות פרק קמא — ספק תחתיו, the classic ס״ס (ט״ז ס״ק י״ב)
Written and studied by:
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
דין ספק טריפות שאירע בבשר. ובו י׳ סעיפים:
דבר חשוב אוסר במינו בכל שהוא והם ז׳ דברים ואלו הם אגוזי פרך ורמוני בדן וחביות סתומות וחלפות תרדין וקלחי כרוב ודלעת יונית וככרות של בעל הבית וכן בעלי חיים חשובים הם ואינם בטלים אבל שאר דברים אף על פי שדרכן לימנות הרי אלו עולים כשיעורן: הגה ויש אומרים דכל דבר שבמנין דהיינו שדרכו למנותו תמיד אינו בטל (טור בשם ר״י וב״י) וכן נוהגין. הא דדבר חשוב אינו בטיל אינו אלא מדרבנן ואזלינן בספיקו לקולא (ארוך כלל כ״ה והרמב״ם פי״ז דמאכלות אסורות ותוספות דזבחים סוף דף ע״ג ואגודה שם ורא״ש פרק ג״ה ורשב״א בת״ה ונ״י פ׳ הערל ועוד הרבה פוסקים כמו שיתבאר בסי׳ זה בכמה דוכתי): כל דבר שהוא חשוב אצל בני מקו׳ מהמקומות כגון אגוזי פרך ורמוני בדן בארץ ישראל באותם הזמנים הוא אוסר בכל שהוא לפי חשיבותו באותו מקום ובאותו זמן ולא הוזכרו אלו אלא לפי שהן אוסרים בכל שהן בכל מקום וה״ה בכל כיוצא בהן בשאר מקומות:
summary: an important item forbids, within its own kind, in any quantity whatever; these are seven named items, to which living creatures are added. Everything else, even if it is customarily counted, is nullified by the ordinary measure. The Rama adds that whatever is always counted is not nullified, and that this is the practice — and then lays down the key to the whole siman: this non-nullification is only rabbinic, so a doubt about it goes to leniency. The siman opens, finally, on what its heading announces: a doubt of tereifa that arose in meat.
« הכי ילפינן בב״ק… ובפרק קמא דכתובות… מקרא דוארב לו וקם » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק ט״ו)
The verse is that of the murderer who lies in wait — « וְאָ֤רַב לוֹ֙ וְקָ֣ם עָלָ֔יו » (דברים י״ט:י״א) — from which the Sages derived, in a capital doubt, that a forbidden thing left in its place is judged not by the majority but as half and half. And the Shach adds at once that this rule cuts both ways, to be lenient and to be strict:
« דהא דקי״ל דכל קבוע כמחצה על מחצה הוא בין לקולא ובין לחומרא » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק ט״ו)
This is the foundation of the siman: what is an "important item" that is not nullified even in a thousand, and why?
« דבר חשוב אוסר במינו בכל שהוא » (שו״ע יו״ד ק״י:א)
« דכל דבר שבמנין דהיינו שדרכו למנותו תמיד אינו בטל » (שו״ע יו״ד ק״י:א)
| Shita | Reading of the mishna | What follows for the egg |
|---|---|---|
| R. Yochanan, according to R. Meir | היינו כרבי יוחנן בגמרא אליבא דרבי מאיר דסבירא ליה את שדרכו למנות שנינו | Only what is never sold other than by count; the egg, sometimes sold by the basketful, is nullified |
| Reish Lakish | ולא כריש לקיש דסבירא ליה כל שדרכו למנות שנינו וביצה אסורה אינה בטילה | Anything customarily counted; the egg is not nullified |
| The Mechaber, at the head of the siman | היינו כר׳ עקיבא בגמרא דפליג עם ר״מ | Only a davar chashuv is not nullified; a davar shebeminyan is |
| The Rama ("and so is the practice") | דכל דבר שבמנין דהיינו שדרכו למנותו תמיד אינו בטל | What is always counted is not nullified |
The Taz explains the division through the example of the egg itself:
« פירוש שלעולם אין מוכרין אלא במנין מה שאין כן ביצה שפעמים מוכרים סל מלא ביצים זהו בטל » (ט״ז יו״ד ק״י ס״ק א)
« אבל דבר שמוכרים לפעמים ג״כ באומד כמו ביצים שלפעמים מוכרים סל מלא ביצים כדאית׳ בש״ס ריש מסכת ביצה בטל » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק ט׳)
« דנהגינן לחומרא כסה״ת » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק ט׳)
« ולענין הלכה כיון דמילתא דרבנן היא כדאי הם המתירים לסמוך עליהם במקום הפסד » (ט״ז יו״ד ק״י ס״ק א)
« הא דדבר חשוב אינו בטיל אינו אלא מדרבנן ואזלינן בספיקו לקולא » (שו״ע יו״ד ק״י:א)
« כלומר אם יש בו ספק אם הוא דבר חשוב או לא » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק י׳)
« אבל שאר ספיקות אשכחן דאזלינן לחומרא » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק י׳)
« ופסק דאפילו שלא במינו אוסר בכל שהוא » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק א)
« וצ״ע למה לא הגיה כאן כלום אדברי המחבר » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק א)
« דדברים החשובים האסורים בהנאה אם נתערבו אפילו באלף כולן אסורות בהנאה » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק ב)
« דמותר למכרן לעובד כוכבים חוץ מדמי איסור שבהן » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק ב)
« כל דבר שהוא חשוב אצל בני מקו׳ מהמקומות » (שו״ע יו״ד ק״י:א)
« הוא אוסר בכל שהוא לפי חשיבותו באותו מקום ובאותו זמן » (שו״ע יו״ד ק״י:א)
Hence the dispute the Pitchei Teshuva (ס״ק א) reports about the egg: the Minchas Yaakov, in the name of the Taz, is lenient in a case of substantial loss; the Teshuva Me'ahava refuses, and holds that nowadays the egg remains forbidden even there.
« ועיין בספר מנחת יעקב כלל מ״ב סק״ב שכתב בשם הט״ז דיש להקל בהפ״מ דביצה בטילה » (פתחי תשובה יו״ד ק״י ס״ק א)
« דדברי המ״י בטילים הם דמ״ש הט״ז דבהפ״מ מותר היינו דבר שפעמים במנין אבל ביצה אף בהפ״מ אסור האידנא » (פתחי תשובה יו״ד ק״י ס״ק א)
בעלי חיים שנתערבו באחרים ונשחטו בטל חשיבותן ובטלין והוא שנשחטו בשוגג (ודוקא בעלי חיים קטנים שאינן ראוים להתכבד לאחר שחיטתן) (או״ה כלל כ״ה):
summary: living creatures mixed with others and then slaughtered lose their importance and are nullified — provided the slaughter was done inadvertently; and the Rama restricts this to small animals, those one does not serve a guest with once slaughtered.
« ודוקא בעלי חיים קטנים שאינן ראוים להתכבד לאחר שחיטתן » (שו״ע יו״ד ק״י:ב)
« ולי נראה דחשיבות של בעל חי הוא חשיבות בפני עצמו » (ט״ז יו״ד ק״י ס״ק ב)
« רק כ״ז שהוא חי יש לו חשיבות מצד שהוא בעל חי » (ט״ז יו״ד ק״י ס״ק ב)
ט׳ חנויות מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה ולקח מאחת מהן ואין ידוע מאיזה מהן לקח הרי זה אסור שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי אבל בשר הנמצא בשוק או ביד עובד כוכבים מותר כיון שרוב החנויות מוכרו׳ בשר שחוטה דכל דפריש מרובא פריש זהו דין תורה אבל חכמים אסרוהו אף על פי שכל השוחטים וכל המוכרים ישראל: הגה ועיין לעיל סימן ס״ג והא דאמרינן כל דפריש מרובא פריש היינו שלא פירש לפנינו אבל אם פירש לפנינו או שרואה כשהעובד כוכבים לקחו הוי כאילו לקחו משם בידו (טור בשם רשב״א ותוס׳ פרק ג״ה דף צ״ה ור״ן שם והג״א בשם ר״י ותוס׳ ואגודה פ׳ התערובות ורא״ש בתשובה כלל כ׳ סימן ט״ו וסמ״ג סוף דף נ״ב וסמ״ק סימן רי״ד וש״ד סימן מ״ו ור׳ ירוחם נט״ו והמ״מ פ״ה מהמ״א בשם המפרשים):
summary: nine shops sell ritually slaughtered meat and one sells neveila; he bought from one of them without knowing which — it is forbidden, since whatever is fixed in its place counts as half and half. But meat found in the market, or in a non-Jew's hand, is permitted: what separated, separated from the majority. The Mechaber adds that this is the law of the Torah, and that the Sages nevertheless forbade. The Rama refers to siman 63 and sets the limit of "separated before us".
« זהו דין תורה אבל חכמים אסרוהו אף על פי שכל השוחטים וכל המוכרים ישראל » (שו״ע יו״ד ק״י:ג)
« והא דאמרינן כל דפריש מרובא פריש היינו שלא פירש לפנינו אבל אם פירש לפנינו או שרואה כשהעובד כוכבים לקחו הוי כאילו לקחו משם בידו » (שו״ע יו״ד ק״י:ג)
This is one of the sharpest divergences in the siman: does a safek sfeka permit when the first doubt is a doubt of kavua?
רוב חנויות מוכרות בשר שחוטה ומיעוט מוכרות בשר נבילה לקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזו מהן לקח ונתערבה באחרות ואינה ניכרת בטלה ברוב משום ספק ספיקא: הגה ויש אוסרין בכה״ג משום דכל מקום דאיסור במקומו הוי כמחצה על מחצה והואיל וספק הראשון אסור מן התורה ואין כאן עוד ספיקא להתיר רק תערובות לא מקרי ספק ספיקא (ארוך כלל כ״ה) והכי נהוג:
summary: a majority of shops sell ritually slaughtered meat and a minority neveila; he bought from one of them without knowing which, and then the piece was mixed with others and is no longer recognisable — for the Mechaber it is nullified in the majority on the ground of safek sfeka; the Rama reports those who forbid, and concludes that such is the practice.
| Shita | Majority of shops + mixture | Source |
|---|---|---|
| The Mechaber | The piece is nullified in the majority, on the ground of safek sfeka: a doubt about the shop, then a doubt about the piece | בטלה ברוב משום ספק ספיקא (שו״ע יו״ד ק״י:ד) |
| The Rama ("there are those who forbid") | The first doubt is a doubt of kavua, hence forbidden by the law of the Torah; the mixture adds no second doubt, it is merely a mixture — and that is not called a safek sfeka | והכי נהוג (שו״ע יו״ד ק״י:ד) |
« ויש אוסרין בכה״ג משום דכל מקום דאיסור במקומו הוי כמחצה על מחצה והואיל וספק הראשון אסור מן התורה ואין כאן עוד ספיקא להתיר רק תערובות לא מקרי ספק ספיקא » (שו״ע יו״ד ק״י:ד)
« וכל שאר הבשר נשאר במקומו הולכין אחר רוב החנויות » (פתחי תשובה יו״ד ק״י ס״ק ב)
« אבל אם יש בא׳ יו״ד בהמות נבלה ובט׳ יש בכל אחד אחת כשירה ומכרו כולם כל הבשר פשיטא דבכה״ג אזלינן בתר רוב הבשר שנמכר היום » (פתחי תשובה יו״ד ק״י ס״ק ב)
מי שלקח בשר מהמקולין (פי׳ בית המטבחים) ואפילו חתיכה הראויה להתכבד ונמצאת טרפה במקולין ולא נודעו חתיכות הטרפה ואינו יודע מאיזו לקח כל מה שלקחו מהמקולין קודם שנמצאת הטרפה מותר שלא נפל הספק בקבוע אלא לאחר שפירש וכיון שהרוב כשר מותר אבל ליקח מכאן ואילך אסור ואפילו חתיכה שאינה ראויה להתכבד שאין הכל בקיאין בזה ויטעו בין ראויה להתכבד לשאינה ראויה:
summary: one who bought meat at the stall — even a piece one serves a guest with — and a tereifa was found there without the tereifa pieces being recognisable, everything he took before the discovery is permitted; from then on, taking is forbidden, even a piece one does not serve a guest with.
« כל מה שלקחו מהמקולין קודם שנמצאת הטרפה מותר שלא נפל הספק בקבוע אלא לאחר שפירש וכיון שהרוב כשר מותר » (שו״ע יו״ד ק״י:ה)
« אבל ליקח מכאן ואילך אסור ואפילו חתיכה שאינה ראויה להתכבד שאין הכל בקיאין בזה ויטעו בין ראויה להתכבד לשאינה ראויה » (שו״ע יו״ד ק״י:ה)
« יש כאן תמיה על הש״ע שהרי הרשב״א לא כתב כן דמהני תערובות אלא בלקח ממקולין » (ט״ז יו״ד ק״י ס״ק ג)
« האחד הוא קבוע דאורייתא דהיינו ט׳ חנויות כשרות וא׳ טריפה שבזה אמרינן מדאורייתא כל קבוע כמחצה כו׳ כיון שהאיסור ניכר במקומו » (ט״ז יו״ד ק״י ס״ק ג)
« וקבוע דרבנן הוא במקולין אחד שנמצא שם טריפה נתערבה בין הכשירות ואינו יודע מאיזה לקח דמדאורייתא הוה כל בשר שבמקולין כשר דבטל ברוב » (ט״ז יו״ד ק״י ס״ק ג)
בעלי חיים ושאר דברים החשובים שנתערבו בהיתר שאינם בטלים אפי׳ באלף אפי׳ אם פירש אחד מן הרוב אחר שנודעה התערובת אסור והוא שהפרישו במתכוין אבל אם פירש ממילא שרי: הגה והא דאסור אם הפרישו במתכוין היינו שלא פירש רק מעט ונשארו מקצת האיסורים במקומם דאז חיישינן שמא יקח מן הקבוע גם כן אבל אם נתפרשו כולן ביחד ולא נשארו במקומן ובשעת עקירתן פירשו קצתן אותן שפירשו אז מותרים (דברי קבלה מחמיו הגאון מהר״ר שכנא ז״ל) רק שנים האחרונים אסורים (טור ס״ס נ״ז) ואם נתערבה תרנגולת טרפה בכשרות ונמצא ביצה ביניהם הביצה מותרת אע״ג דהתרנגולים חשובים ולא מתבטלין לגבי ביצה אזלינן בתר רובא (ארוך כלל כ״ו):
summary: living creatures and other important items mixed into permitted matter are not nullified even in a thousand; if one separated from the majority after the mixture became known, it is forbidden — and that is when it was separated deliberately, but if it separated of itself it is permitted. The Rama restricts the prohibition to where only part was separated and forbidden items remain in their place, adds that the last two remain forbidden, and closes with the egg found among the hens.
| Shita | Separated of itself from an important mixture | Source |
|---|---|---|
| The Rashba | Permitted — the fixity is already undone, so we follow the majority as with anything separated; and the same holds if all of it scattered, even before our eyes | שלא בפנינו או שנתפזרו כולן אפי׳ בפנינו מותר שכבר נתבטל הקביעות (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק ל״ה) |
| The Rosh and many poskim | Forbidden — even separated of itself, because everything is mingled here and the forbidden item is not recognisable on its own, unlike the nine shops | והרא״ש והרבה פוסקים פסקו דפירש ממילא אסור (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק ל״ו) |
The Mechaber ruled like the Rashba; the Rama joined to it the restriction that comes from the Rosh — forbidden items must have remained in their place. And the Shach further reports, in the Rosh's name, that as long as the mixture was not yet known the matter is permitted even for the one who forbids what separated of itself.
« דל״ד לט׳ חנויות דהתם האיסור ניכר בפני עצמו ולא חיישינן שיקח מן הקבוע » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק ל״ו)
« אבל קודם שנודע התערובות מותר » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק ל״ג)
« והוא שהפרישו במתכוין אבל אם פירש ממילא שרי » (שו״ע יו״ד ק״י:ו)
« אבל אם נתפרשו כולן ביחד ולא נשארו במקומן ובשעת עקירתן פירשו קצתן אותן שפירשו אז מותרים » (שו״ע יו״ד ק״י:ו)
« רק שנים האחרונים אסורים » (שו״ע יו״ד ק״י:ו)
« דנתפזרו כולן בפנינו חשוב כפירשו שלא בפנינו » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק ל״ה)
« ואם נתערבה תרנגולת טרפה בכשרות ונמצא ביצה ביניהם הביצה מותרת אע״ג דהתרנגולים חשובים ולא מתבטלין לגבי ביצה אזלינן בתר רובא » (שו״ע יו״ד ק״י:ו)
דבר שאינו בטל מחמת חשיבותו כגון בעלי חיים ובריה וחתיכה הראויה להתכבד ודבר שיש לו מתירין שנתערב באחרים ונאכל אחד מהם בשוגג (בין שאכלו עצמו בשוגג בין שאכלוהו אחרים בשוגג) (ת״ה סימן קע״ה) או נפל מעצמו לים בענין שנאבד מן העולם הותרו כל האחרים שאנו תולין לומר האיסור הלך לו ודוקא כשאוכל הנשארות שתים שתים ביחד דממה נפשך איכא חדא דהיתרא אבל לאוכלם אחת אחת אסור: הגה ואפילו לאכלם שתים שתים אסור לאדם אחד לאכול את כולם ואפי׳ ב׳ בני אדם אין לאכלם כולם בבת אחת (ב״י לדעת טור):
summary: something not nullified because of its importance — a living creature, a whole creature, a piece one serves a guest with, something that will find its permission — was mixed in, and one of them was eaten inadvertently, or fell of itself into the sea so that it was lost from the world: all the rest is permitted, for we suppose that the forbidden one is the one that went. But the rest is eaten only two by two; one by one is forbidden. The Rama adds that one person shall not eat them all, and that even two people shall not eat them all at once.
« הותרו כל האחרים שאנו תולין לומר האיסור הלך לו » (שו״ע יו״ד ק״י:ז)
« ודוקא כשאוכל הנשארות שתים שתים ביחד דממה נפשך איכא חדא דהיתרא אבל לאוכלם אחת אחת אסור » (שו״ע יו״ד ק״י:ז)
« או נפל מעצמו לים בענין שנאבד מן העולם » (שו״ע יו״ד ק״י:ז)
« אבל כל שישנו בעולם ואתה צריך לדון עליה ועל השאר מפני מה נאמר שזו האחת היא האסורה אדרבה י״ל איסורא ברוב איתא » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק מ״ד)
« דברים תמוהים נראה לע״ד בכאן » (ט״ז יו״ד ק״י ס״ק ח)
« אבל אם הפילו הוא אפילו שוגג קנסינן שוגג אטו מזיד היינו דוקא בנפל לים » (ט״ז יו״ד ק״י ס״ק ח)
« ונ״ל הטעם דחיישינן שמא יאכיל במזיד לכלב או לעובד כוכבים » (ט״ז יו״ד ק״י ס״ק ח)
« דאם נתערבו שתים צריך לאכול ארבע ארבע וכן ג׳ צריך לאכול שש שש » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק מ״ז)
« דבשנים שנים מותר לאכלן לאדם אחד רק שלא יאכל כולן כאחד » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק מ״ט)
« ואפילו לאכלם שתים שתים אסור לאדם אחד לאכול את כולם ואפי׳ ב׳ בני אדם אין לאכלם כולם בבת אחת » (שו״ע יו״ד ק״י:ז)
Here begins the heart of the study of safek sfeka: how the dilution of a mixture gives birth to a second doubt.
דבר שאינו בטל מחמת חשיבותו שנתערב באחרים ונפל מהתערובות הזאת אחד לשנים אחרים ונפל מן השלשה אחד לשנים אחרים הרי אלו האחרים מותרים שהרי האחד של תערובות הראשונה בטל ברוב ואם נפל אחד מהתערובות הראשונה לאלף כולם אסורים ולא נאמר בטל ברוב אלא להתיר ספק ספיקן שאם יפול מן התערובות השניה למקום אחר אינו אוסר. (לשון רמב״ם פרק ט״ז מהמ״א דין י׳): הגה ומכל מקום אין לאדם אחד לאכול את כולן ודוקא שהאיסור שנתערב הוא ודאי איסור אבל ספק איסור שנתערב ונפל מאותה תערובות למקום אחר התערובות השנית שרי (ארוך כלל כ״ו) יש אומרים דדבר שיש לו מתירין אין להתיר מכח ספק ספיקא (שם כלל כ״ה) וטוב להחמיר אם לא לצורך מאחר שיש לו היתר בלאו הכי:
summary: something not nullified because of its importance was mixed with others; from that mixture one fell into two others, and from the three one fell into two others — these last are permitted. But if one from the first mixture fell into a thousand, all are forbidden. The Rama adds that one person shall not eat them all, distinguishes a certain prohibition from a doubtful one, and reports those who refuse safek sfeka for something that will find its permission.
« הרי אלו האחרים מותרים שהרי האחד של תערובות הראשונה בטל ברוב » (שו״ע יו״ד ק״י:ח)
« ואם נפל אחד מהתערובות הראשונה לאלף כולם אסורים » (שו״ע יו״ד ק״י:ח)
| Shita | What he holds | Source |
|---|---|---|
| Rabbeinu Tam | The gemara's "mixed into a thousand" speaks only of an egg certainly laid on Yom Tov; if it is the doubt that was mixed in, that is a safek sfeka and it is permitted — two mixtures suffice | והקשה ר״ת דהא ספק ספיקא היא כשנתערבה (ט״ז יו״ד ק״י ס״ק י׳) |
| Rabbeinu Yitzchak | In such a case it is not a safek sfeka; three mixtures are needed, as with orlah in Zevachim 74 | ור״י חולק עליו ביבמות פרק הערל וס״ל דבכהאי גוונא לא הוה ספק ספיקא (ט״ז יו״ד ק״י ס״ק י׳) |
« דהאי אם נתערבה קאי אודאי נולדה בי״ט אבל אם הספק נתערבו ה״ל ספק ספיקא ומותר » (ט״ז יו״ד ק״י ס״ק י׳)
« אלא צריך ג׳ תערובות וכדאיתא בזבחים… לענין איסור ערלה שנפל לרבוא איסורין ומרבוא לג׳ ומג׳ למקום אחר מותר ש״מ שצריך ג׳ תערובות » (ט״ז יו״ד ק״י ס״ק י׳)
« ודוקא שהאיסור שנתערב הוא ודאי איסור אבל ספק איסור שנתערב ונפל מאותה תערובות למקום אחר התערובות השנית שרי » (שו״ע יו״ד ק״י:ח)
| Shita | דשיל״מ within a safek sfeka | Source |
|---|---|---|
| "There are those who say" — the Rama | A safek sfeka does not permit it, since it will find its permission of itself; and it is good to be strict where there is no need | יש אומרים דדבר שיש לו מתירין אין להתיר מכח ספק ספיקא (שו״ע יו״ד ק״י:ח) |
| The Taz | He finds the Rama's gloss difficult, and reports the Ran, who permits a safek sfeka in a rabbinic דשיל״מ | מ״ש רמ״א כאן לענין דבר שיש לו מתירין די״א שלא מועיל ס״ס ומסיק להקל במקום צורך הוא תמוה (ט״ז יו״ד ק״י ס״ק י״א) |
| The Shach | He hesitates to be lenient outside a substantial loss, and holds that in a rabbinic matter one does not say, for a דשיל״מ, that the doubt goes to leniency | וצ״ע אם יש להקל בזה שלא במקום הפסד מרובה כיון דגדולי הפוסקים סוברים כן (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק נ״ח) |
| The Tzlach / Noda BiYehuda (reported by the Pitchei Teshuva) | The stringency applies only to what had no presumption of permission; what did have one, its rabbinic doubt is permitted even in a דשיל״מ | ולענין ס״ס בדרבנן בדשיל״מ עיין ט״ז ס״ק י״א שדעתו להקל אך הש״ך בנה״כ כתב דאין חילוק (פתחי תשובה יו״ד ק״י ס״ק י״א) |
« וטוב להחמיר אם לא לצורך מאחר שיש לו היתר בלאו הכי » (שו״ע יו״ד ק״י:ח)
« כתב הר״ן ריש פרק אין צדין דספק ספיקא מותר בדבר שיש לו מתירין כגון ספק ביצה בי״ט שני » (ט״ז יו״ד ק״י ס״ק י״א)
« אבל באיסור דרבנן ויש בו ספק אע״ג דבעלמא אמרינן ספק דרבנן לקולא בדשיל״מ לא אמרינן הכי לכ״ע » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק נ״ט)
« שכתב דלא אמרינן דשיל״מ אפילו בדרבנן ספיקו אסור אלא בדבר שלא היה לו חזקת היתר אבל בדבר שהיה לו חזקת היתר ונולד בו ספק איסור דרבנן אפילו הוא דשיל״מ ספיקו מותר » (פתחי תשובה יו״ד ק״י ס״ק י״א)
ספק טרפה שנתערב באחרות כולן אסורות עד שיהא בהיתר כדי לבטל האיסור אם הוא מדברים המתבטלים שכיון שספק הראשון היה בגופו אין להתירו מספק ספיקא: הגה ויש אומרים הטעם דאסור הואיל והספק הוא איסור דאורייתא ולא נוכל לומר עוד ספק שאין כאן איסור רק שנתערב באחרים לא מקרי ספק ספיקא ואסור (שם) אבל אם היו ב׳ ספיקות אם היה כאן איסור כלל ונודעו ב׳ הספיקות ביחד מתירין ס״ס בכל מקום אפי׳ באיסור דאורייתא וגופו של איסור ואפילו היה לו חזקת איסור כגון עוף שבחזקת איסור עומד ונשבר או נשמט גפו ספק מחיים או לאחר שחיטה ואם תמצא לומר מחיים שמא לא נקבה הריאה יש להתיר מכח ספק ספיקא אע״פ שיש לברר על ידי בדיקת הריאה אין לחוש ועיין לעיל סימן נ״ג:
summary: a doubtful tereifa that was mixed with others — all are forbidden until there is enough permitted matter to nullify the forbidden one (if it is of the kind that is nullified), because the first doubt arose in the body itself and cannot be permitted by a safek sfeka. The Rama gives another reason, and then sets out the converse case: two doubts bearing on the very existence of the prohibition and known together permit everywhere, even against a presumption of prohibition.
« ספק טרפה שנתערב באחרות כולן אסורות עד שיהא בהיתר כדי לבטל האיסור אם הוא מדברים המתבטלים » (שו״ע יו״ד ק״י:ט)
« שכיון שספק הראשון היה בגופו אין להתירו מספק ספיקא » (שו״ע יו״ד ק״י:ט)
« אבל אם היו ב׳ ספיקות אם היה כאן איסור כלל ונודעו ב׳ הספיקות ביחד מתירין ס״ס בכל מקום אפי׳ באיסור דאורייתא וגופו של איסור ואפילו היה לו חזקת איסור » (שו״ע יו״ד ק״י:ט)
« כגון עוף שבחזקת איסור עומד ונשבר או נשמט גפו ספק מחיים או לאחר שחיטה ואם תמצא לומר מחיים שמא לא נקבה הריאה יש להתיר מכח ספק ספיקא » (שו״ע יו״ד ק״י:ט)
| The condition | The explanation | Source |
|---|---|---|
| One body, one subject | Both doubts must bear on the prohibition itself, and not one on the body and the other on a mere mixture | ובאמת צריך שיהא ס״ס בגוף אחד מענין אחד כמו שתי תערובות (ט״ז יו״ד ק״י ס״ק י״ב) |
| The first doubt is not already a Torah prohibition | The Shach goes further than the Rama: even if both doubts became known together, once the first is a Torah prohibition it is not a safek sfeka | כיון שהספק הראשון אסור מן התורה לא הוי ספק ספיקא (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק ס״ג) |
And the Shach gives the two underlying reasons that make the ס״ס fall: the doubts are not of one subject, or they are not of one body.
« אין הספיקות מענין אחד או מגוף אחד » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק ס״ג)
« כמו באשה שזינתה ספק תחתיו ספק אינו תחתיו ואת״ל תחתיו ספק באונס ספק ברצון בפ״ק דכתובות » (ט״ז יו״ד ק״י ס״ק י״ב)
« אע״פ שיש לברר על ידי בדיקת הריאה אין לחוש » (שו״ע יו״ד ק״י:ט)
« דהרשב״א כתב בתשובה סימן ת״א דמהני ס״ס אפילו בדבר שהיה לו חזקת איסור » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק ס״ד)
« כלומר וא״צ בדיקה כלל » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק ס״ו)
« אכן הרשב״א בחידושיו פא״ט דף נ״ג ע״ד כתב דאפילו היכ׳ דאיכ׳ ס״ס צריך בדיקה היכ׳ דיכולין לברר ע״י בדיקה וכן נלפע״ד להוכיח מן הש״ס » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק ס״ו)
« מ״מ אם רואה ריעותא באברים הפנימים פשיטא דאפילו ס״ס לא מהני » (ש״ך יו״ד ק״י ס״ק ס״ו)
« הנה הפר״ח ס״ק ט״ו השיג על הש״ך והעלה דאפילו בשיש לו עיקר מה״ת ואיתחזק איסורא אמרינן סד״ר לקולא » (פתחי תשובה יו״ד ק״י ס״ק ט״ו)
« ועיין בשער המלך שם כלל א׳ שהאריך לדחות דברי הפר״ח ולקיים דברי הש״ך » (פתחי תשובה יו״ד ק״י ס״ק ט״ו)
ריאה טרפה שנמצאת בין ריאות כשרות ואמר הבודק שהי׳ יודע באות׳ סירכא ובשגגה נתערבו אותה ריאה טרפה בין הכשרות ולא היתה בכבשים ערבוביא הכבשים מותרים:
summary: a tereifa lung found among kosher lungs, the examiner having said that he knew that adhesion, and the tereifa lung having been mixed by mistake among the kosher ones — if there was no confusion among the animals, the animals are permitted.
« ולא היתה בכבשים ערבוביא » (שו״ע יו״ד ק״י:י)
| The situation | The law | The source |
|---|---|---|
| דבר חשוב / דבר שבמנין | Not nullified even in a thousand; but a doubt about the importance goes to leniency (rabbinic) | מחבר ורמ״א ס״א; ט״ז ס״ק א; ש״ך ס״ק ט׳–י׳ |
| Living creatures slaughtered inadvertently | Their importance falls and they are nullified in the majority (small animals, not a piece one serves a guest with) | מחבר ורמ״א ס״ב; ט״ז ס״ק ב |
| Nine shops (he bought from one) | כל קבוע כמחצה על מחצה → forbidden | מחבר ס״ג; ש״ך ס״ק ט״ו |
| Meat found in the market / separated out of our sight | כל דפריש מרובא פריש → permitted | מחבר ורמ״א ס״ג |
| A majority of shops, then a mixture | The Mechaber permits on the ground of safek sfeka; the Rama reports those who forbid, and such is the practice | מחבר ורמ״א ס״ד; ט״ז ס״ק ג |
| Meat from the stall — before the tereifa | Permitted (כל דפריש); from then on — forbidden | מחבר ס״ה; ט״ז ס״ק ג; פ״ת ס״ק ד–ה |
| Separated deliberately, forbidden items remaining in place | Forbidden; separated of itself — permitted per the Mechaber, forbidden per the Rosh | מחבר ורמ״א ס״ו; ש״ך ס״ק ל״ג–ל״ז |
| Eaten inadvertently / fallen into the sea | The rest is permitted; eaten two by two, and not all by one person | מחבר ורמ״א ס״ז; ש״ך ס״ק מ״ד, מ״ז–מ״ט; ט״ז ס״ק ח |
| Two or three mixtures (dilution) | The last are permitted (safek sfeka); fallen into a thousand — forbidden | מחבר ורמ״א ס״ח; ט״ז ס״ק י׳–י״א |
| A doubtful tereifa mixed in (born in the body) | Forbidden — no safek sfeka; but two doubts about the existence of the prohibition do permit | מחבר ורמ״א ס״ט; ש״ך ס״ק ס״ג–ס״ו; ט״ז ס״ק י״ב |
| A tereifa lung among kosher ones, with no confusion of the animals | The animals are permitted | מחבר ס״י |
| Subject | First shita | Second shita |
|---|---|---|
| דבר שבמנין — how to read the mishna | R. Yochanan, per R. Meir — only what is always sold by count (ט״ז ס״ק א) | Reish Lakish — anything customarily counted (ט״ז ס״ק א) |
| The egg, nowadays | The Taz — one may rely on those who permit in a case of loss (ט״ז ס״ק א) | The Maharshal and the Bach — the practice is stringency (ש״ך ס״ק ט׳); Teshuva Me'ahava, against the Minchas Yaakov (פ״ת ס״ק א) |
| במינו or שלא במינו | The Mechaber, following the Rambam — "within its kind" (שו״ע יו״ד ק״י:א) | The Rama, at siman 101 — even outside its kind (ש״ך ס״ק א) |
| Majority of shops + mixture (safek sfeka upon kavua) | The Mechaber — nullified, on the ground of safek sfeka (שו״ע יו״ד ק״י:ד) | The Rama — kavua does not make a safek sfeka, והכי נהוג (שו״ע יו״ד ק״י:ד) |
| Separated of itself from an important mixture | The Rashba — permitted, and so the Mechaber (ש״ך ס״ק ל״ה) | The Rosh and many poskim — forbidden (ש״ך ס״ק ל״ו) |
| How many mixtures for a safek sfeka | Rabbeinu Tam — two suffice when it is a doubt that was mixed in (ט״ז ס״ק י׳) | Rabbeinu Yitzchak — three are needed (ט״ז ס״ק י׳) |
| דבר שיש לו מתירין within a safek sfeka | The Rama — it is not permitted, it will find its permission of itself (שו״ע יו״ד ק״י:ח) | The Taz, in the name of the Ran — permitted in a rabbinic matter (ט״ז ס״ק י״א); the Shach upholds the stringency (ש״ך ס״ק נ״ט) |
| Must the lung be examined despite the safek sfeka? | The Rama — one need not be concerned (שו״ע יו״ד ק״י:ט) | The Rashba in his chiddushim, and the Shach with him — the examination is required wherever verification is possible (ש״ך ס״ק ס״ו) |
| ספק דרבנן לקולא where there is a presumption of prohibition | The Pri Chadash — it applies even so (פ״ת ס״ק ט״ו) | The Shach, upheld by the Shaar HaMelech — it does not apply (פ״ת ס״ק ט״ו) |