סימן קי״ח — חותמות וסימנים בדבר הנשלח ביד עכו״ם

📑 מתווה הלימוד

1. טקסט המחבר — 13 הסעיפים

סימן 118 דן בשאלה מעשית מאוד : מאכל כשר נע ביד עובד כוכבים (שולח או מפקיד), בלא שישראל משגיח עליו מתחילה ועד סוף. כיצד מסלקים את החשש שמא החליפו אותו במאכל אסור? המחבר (רבי יוסף קארו) פורש שלוש ערובות : חותמות — אחד או שניים לפי המוצר —, סימני היכר (סימנים) — הניקור או כתב —, ונאמנות של השליח, המושתתת לרוב על מירתת (פחדו מלהיתפס). הרמ״א (רבי משה איסרליש) מוסיף את הגהותיו (הגה) לחדד את המנהג. נכיר את הסעיפים לפי קבוצות.

קבוצה א — חותם אחד או שניים? (סעיפים 1-4)

סעיף 1 — חותם אחד או שניים? (חבי״ת / חמפ״ג) 📋 העתקה

יַיִן וּבָשָׂר וַחֲתִיכַת דָּג שֶׁאֵין בּוֹ סִימָן שֶׁהִפְקִיד אוֹ שָׁלַח בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים — צָרִיךְ שְׁנֵי חוֹתָמוֹת; אֲבָל יַיִן מְבֻשָּׁל וְשֵׁכָר אוֹ יַיִן שֶׁעֵרְבוּ בּוֹ דְּבָרִים אֲחֵרִים כְּגוֹן דְּבַשׁ, וְכֵן הַחֹמֶץ וְחָלָב וּמוּרְיָיס וּפַת וּגְבִינָה וְכָל שֶׁאִסּוּרוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁהִפְקִידוֹ בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים — מֻתָּר בְּחוֹתָם אֶחָד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף בִּדְבָרִים שֶׁצְּרִיכִים שְׁנֵי חוֹתָמוֹת לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְּשׁוֹלֵחַ עַל יְדֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁאֵינוֹ עָתִיד לִרְאוֹת הַחוֹתָם, אֲבָל מַפְקִיד שֶׁעָתִיד לִרְאוֹת חוֹתָמוֹ דַּי בְּחוֹתָם אֶחָד כִּי הוּא יָרֵא; וְאַף הַשּׁוֹלֵחַ אִם הוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ צוּרַת הַחוֹתָם וְגַם אָמַר לָעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁהוֹדִיעוֹ לַחֲבֵרוֹ — דַּי בְּחוֹתָם אֶחָד. (הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלֹא בָּעֵינַן בּ׳ חוֹתָמוֹת רַק בְּיִשְׂרָאֵל חָשׁוּד, אֲבָל בְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים הַכֹּל שָׁרֵי עַל יְדֵי חוֹתָם אֶחָד (טוּר וְהַפּוֹסְקִים בְּשֵׁם ר״ת); וּבְדִיעֲבַד יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל זֶה (אָרוֹךְ כְּלָל כ״ג וְהַגָּהוֹת מַיְימוֹנִי וְתוֹסָפוֹת).)

סעיף 2 — אין צריך לחזור אחר החותם ; ואם לא הכירו 📋 העתקה

כֵּיוָן שֶׁהֶחְתִּימוֹ כָּרָאוּי — שְׁנֵי חוֹתָמוֹת בִּדְבָרִים שֶׁצָּרִיךְ שְׁנַיִם וְאֶחָד בִּדְבָרִים שֶׁדַּי בְּאֶחָד — אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר אַחֲרָיו לִרְאוֹתוֹ; אֲבָל אִם חָזַר עַל חוֹתָמוֹ וְלֹא הִכִּירוֹ — אָסוּר, אֲפִלּוּ עָשָׂה שְׁתֵּי חוֹתָמוֹת. (הגה: וּמִיהוּ דַּוְקָא אִם הוּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁהֶחְלִיפוֹ וְנֶהֱנֶה בַּחֲלִיפִין (טוּר וב״י בְּשֵׁם תּוֹסָפוֹת וּשְׁאָר פּוֹסְקִים), אוֹ הוּא יַיִן וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁאֲסָרוֹ בִּנְגִיעָה; אֲבָל אִם רוֹאֶה הַדָּבָר שֶׁשָּׁלַח אוֹ הִפְקִיד וְהוּא טוֹב כְּמוֹ שֶׁשָּׁלַח וְלֹא נֶהֱנָה הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים אִם הֶחְלִיפוֹ — לֹא חָיְישִׁינַן, אַף שֶׁהַחוֹתָם מְקֻלְקָל. וְעַיֵּן לְקַמָּן סוֹף סִימָן ק״ל מִדִּינִים אֵלּוּ.)

סעיף 3 — מה חשוב כחותם : אותיות ודפוסים 📋 העתקה

אוֹת אַחַת חֲשׁוּבָה כְּחוֹתָם אֶחָד; שְׁתַּיִם הָוֵי כִּשְׁתֵּי חוֹתָמוֹת. וּדְפוּסִים אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּמָּה אוֹתִיּוֹת לֹא חֲשִׁיבֵי אֶלָּא כְּחוֹתָם אֶחָד, כֵּיוָן שֶׁקּוֹבְעִין אוֹתָם בְּבַת אַחַת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּמָקוֹם שֶׁמְּצוּיִים מוּמָרִים וְכוּתִים שֶׁיּוֹדְעִים לִכְתֹּב — אֵין כְּתָב סִימָן אֶלָּא לְמִי שֶׁמַּכִּיר הַכְּתָב. (סְעִיף זֶה כָּפוּל בְּסִימָן ק״ל סָעִיף ו׳.)

סעיף 4 — מפתח וחותם ; השק 📋 העתקה

מַפְתֵּחַ וְחוֹתָם הָוֵי שְׁנֵי חוֹתָמוֹת; אֲבָל בִּדְבָרִים שֶׁדַּי בְּחוֹתָם אֶחָד, אִם לֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא מַפְתֵּחַ — לֹא חֲשִׁיב חוֹתָם. (הגה: אִם שׁוֹלֵחַ אֵיזֶה דָּבָר בְּשַׂק וְחָתַם הַשַּׂק — אֵינוֹ אֲפִלּוּ כְּחוֹתָם אֶחָד (כָּל בּוֹ בְּשֵׁם הָרִי״ף וְאו״ה וְט״ו רֵישׁ סִימָן ק״ל), אֶלָּא אִם כֵּן הָפַךְ הַתְּפִירוֹת לִפְנִים (אָרוֹךְ); וְאִם חָתַם הַדָּבָר שֶׁשָּׁלַח וְגַם הַשַּׂק — הָוֵי כִּשְׁתֵּי חוֹתָמוֹת (כָּל בּוֹ שָׁם).)

קבוצה ב — סימני היכר ומעבר לרבים (סעיפים 5-7)

סעיף 5 — סימן הניקור 📋 העתקה

אִם שָׁלַח עַל יְדֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים יָרֵךְ בְּלֹא חוֹתָם — אִם הִיא חֲתוּכָה כְּדֶרֶךְ שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹתְכָהּ אַחַר חֲטִיטַת הַגִּיד — כְּשֵׁרָה; וְכֵן כָּל חֲתִיכָה שֶׁנִּכָּר בָּהּ נִקּוּר הַיִּשְׂרָאֵל, כְּגוֹן בִּנְטִילַת חוּט דִּידָא וְחוּט שֶׁאֵצֶל הֶחָזֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ. (הגה: וּשְׁאָר הַחֲתִיכוֹת שֶׁעִמָּהֶן, אִם יֵשׁ לָחוּשׁ לָהֶם שֶׁהוּחְלְפוּ — אֲסוּרוֹת (כָּךְ דִּקְדֵּק הַתה״ד סִימָן ר׳ מֵאַשִׁיר״י פֶּרֶק גִּיד הַנָּשֶׁה), וְדַוְקָא בְּבָשָׂר אוֹ שְׁאָר אִסּוּר דְּאוֹרַיְיתָא; אֲבָל אִם שָׁלַח אִסּוּר דְּרַבָּנָן כְּגוֹן גְּבִינוֹת שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא הֶחְלִיפָם הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים — אִם מַכִּיר קְצָתָם שֶׁלֹּא הוּחְלְפוּ, כֻּלָּם מֻתָּרוֹת, אִם אוֹתָן שֶׁלֹּא הוּחְלְפוּ הֵם הַיּוֹתֵר טוֹבִים שֶׁשָּׁלַח, דְּוַדַּאי אִם הֶחְלִיף הָיָה לוֹקֵחַ הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם (שָׁם).)

סעיף 6 — בהמה או עוף שחוטים, בלא חותם 📋 העתקה

שָׁלַח עַל יְדֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּהֵמָה אוֹ עוֹף שְׁחוּטִים בְּלֹא חוֹתָם — אֲסוּרִים, שֶׁאֵין סִימַן שְׁחִיטָה סִימָן לִסְמוֹךְ עָלָיו.

סעיף 7 — מעבר לרבים 📋 העתקה

אִם שָׁלַח עַל יְדֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּלֹא חוֹתָם — אִם אוֹתוֹ מָקוֹם מַעֲבָר לָרַבִּים — מֻתָּר, שֶׁהוּא יָרֵא שֶׁמָּא יִרְאֶנּוּ אֶחָד מִן הָעוֹבְרִים וְיִתָּפֵס עָלָיו כְּגַנָּב; וּמִיהוּ לְכַתְּחִלָּה לֹא יִשְׁלַח עַל יְדֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּלֹא חוֹתָם.

קבוצה ג — נאמנות השליח וכתב „כשר" (סעיפים 8-9)

סעיף 8 — נאמנות העם הארץ 📋 העתקה

הַלּוֹקֵחַ בָּשָׂר וּשְׁלָחוֹ בְּיַד אֶחָד מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת — נֶאֱמָן עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מֻחְזָק בְּכַשְׁרוּת, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יַחֲלִיף; וַאֲפִלּוּ עַבְדֵי יִשְׂרָאֵל וְאַמְהוֹתֵיהֶם נֶאֱמָנִים בְּדָבָר זֶה. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם הוּא חָשׁוּד לֶאֱכֹל דְּבָרִים שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הָרַבִּים לְהָקֵל בָּהֶם — אַף הוּא חָשׁוּד לְהַחֲלִיף.

סעיף 9 — בשר או גבינה ועליו חותם או „כשר" 📋 העתקה

בָּשָׂר הַנִּמְצָא בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְכָתוּב עָלָיו חוֹתָם אוֹ כָּשֵׁר — אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי כְּתָבוֹ — כָּשֵׁר, דְּמִידַע יְדִיעַ שֶׁהוּא שֶׁל יִשְׂרָאֵל; וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְצוּיִים שָׁם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הַיּוֹדְעִים לִכְתֹּב. (הגה: וְכֵן מֻתָּר לִקְנוֹת גְּבִינוֹת הַחֲתוּמִים כְּדֶרֶךְ שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹתְמִים (מָרְדְּכַי פֶּרֶק אֵין מַעֲמִידִין), וְדַוְקָא מָקוֹם שֶׁאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא נִשְׁאֲרוּ הַדְּפוּסִים בְּיַד עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְקָבְעוּ אוֹתָן בִּגְבִינוֹתֵיהֶן (א״ו הָאָרוֹךְ); וְיֵשׁ אוֹסְרִים בְּכָל זֶה מֵאַחַר שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ מִי כְּתָבוֹ אוֹ חֲתָמוֹ (מהרי״ק סוֹף שֹׁרֶשׁ ל״ג), וּבְדִיעֲבַד אֵין לְהַחְמִיר.)

קבוצה ד — המניח עכו״ם ; שתי קדירות ; הדפוס (סעיפים 10-13)

סעיף 10 — המניח עובד כוכבים בביתו (יוצא ונכנס) 📋 העתקה

הַמַּנִּיחַ עוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּבֵיתוֹ וּבוֹ דְּבָרִים שֶׁאִם הוּחְלְפוּ יֵשׁ בָּהֶם אֲפִלּוּ אִסּוּר תּוֹרָה — אִם הוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס, אוֹ אֲפִלּוּ שָׁהָה זְמַן רַב וְלֹא הוֹדִיעוֹ שֶׁדַּעְתּוֹ לִשְׁהוֹת — מֻתָּר, וְלֹא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא הֶחְלִיף, אֲפִלּוּ אִם הוּא נֶהֱנֶה בַּחֲלִיפִין, וְהוּא שֶׁלֹּא סָגַר הַבַּיִת עָלָיו (טוּר וְהַמְחַבֵּר רֵישׁ סִימָן קכ״ט), לְפִי שֶׁהוּא מִתְיָירֵא בְּכָל שָׁעָה לֵאמֹר עַתָּה יָבוֹא וְיִרְאֵנִי. אֲבָל אִם הוֹדִיעוֹ שֶׁדַּעְתּוֹ לִשְׁהוֹת — אָסוּר; וְאִם אֵינוֹ נֶהֱנֶה בַּחֲלִיפִין — מֻתָּר בְּכָל עִנְיָן, דְּלֹא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא הֶחְלִיף לְהַכְשִׁילוֹ כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ הֲנָאָה בַּדָּבָר.

סעיף 11 — שתי קדירות זו אצל זו 📋 העתקה

יִשְׂרָאֵל וְעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁשָּׁפְתוּ שְׁתֵּי קְדֵרוֹת זוֹ אֵצֶל זוֹ, זוֹ בְּשַׂר שְׁחוּטָה וְזוֹ בְּשַׂר נְבֵילָה — מֻתָּר, וְאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא כְּשֶׁהֶחְזִיר הַיִּשְׂרָאֵל פָּנָיו הֶחְלִיף הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים שְׁחוּטָה בִּנְבֵילָה, אֲפִלּוּ אִם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְשֻׁבָּח; וַאֲפִלּוּ פִּיהֶן מְגֻלֶּה — מֻתָּר, וְאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִתְּזוּ נִיצוֹצוֹת מִזּוֹ לְזוֹ. (וְהוּא הַדִּין בִּשְׁנֵי דְּבָרִים צְלוּיִים זֶה אֵצֶל זֶה (מָרְדְּכַי פֶּרֶק אֵין מַעֲמִידִין), אֲבָל לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לִיזָּהֵר אֲפִלּוּ בִּשְׁנֵי קְדֵרוֹת) (טוּר).

סעיף 12 — השפחות 📋 העתקה

יֵשׁ לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַקְּדֵרוֹת אֵצֶל הַשְּׁפָחוֹת כְּשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל בַּבַּיִת. (הגה: וְאֵינוֹ יוֹצֵא וְנִכְנָס (תְּשׁוּבַת הָרֹא״שׁ כְּלָל י״ט); וְאִם אֵרַע קִלְקוּל שֶׁנָּתְנָה דָּבָר אִסּוּר בַּקְּדֵרָה — אֵין לְהַאֲכִילָהּ אוֹתָהּ מַאֲכָל שֶׁלֹּא יַרְגִּילֶנָּה בְּכָךְ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם שִׁבֳּלֵי לֶקֶט).)

סעיף 13 — הדפוס שנשכח בבית העובד כוכבים 📋 העתקה

יִשְׂרָאֵל שֶׁעָשָׂה גְּבִינוֹת בְּבֵית עוֹבֵד כּוֹכָבִים וַחֲתָמָם בְּחוֹתָם דְּפוּס שֶׁל עֵץ וְשָׁכַח הַדְּפוּס בְּבֵית הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים — אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא זִיֵּיף הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים וְחָתַם אֲחֵרִים בְּאוֹתוֹ דְּפוּס, וְכֵן אֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא הֶחְלִיק הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים פְּנֵי הַגְּבִינוֹת בְּשׁוּמַן חֲזִיר. (הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין לְהַתִּיר אִם שָׁכַח הַדְּפוּס בְּבֵית עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֶלָּא אִם כֵּן הִנִּיחוֹ מֻנָּח עַל הַגְּבִינוֹת שֶׁעָשָׂה הַיִּשְׂרָאֵל; אֲבָל אִם לֹא הִנִּיחוֹ כָּךְ וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא עָשָׂה גְּבִינוֹת קְטַנִּים וְהֶחְלִיפָם בִּגְדוֹלִים אוֹ הַיּוֹתֵר טוֹבִים — אָסוּר (אָרוֹךְ כְּלָל מ״ז דִּין ב׳); וּבִמְקוֹם הֶפְסֵד יֵשׁ לְהַתִּיר בְּכָל עִנְיָן.)

2. הקשר — חותמות, סימנים ונאמנות

כל סימן 118 משיב על שאלה אחת : מאכל כשר עובר ביד עובד כוכבים ואין מי שישגיח עליו מתחילה ועד סוף. כיצד מסלקים את החשש לחילוף (חליפין) במאכל אסור? המחבר אינו ממציא מענה יחיד : הוא פורש מגוון ערובות, מן החומרי ביותר (החותם) ועד הפסיכולוגי (הפחד מלהיתפס).

השאלות הגדולות של הסימן

3. מושגי היסוד של הסימן

כדי להבין את סימן 118, יש לשלוט באוצר מילים טכני קטן המתאר את שלוש משפחות הערובות : לחתום, לסמן ולהאמין.

4. חבי״ת / חמפ״ג — חותם אחד או שניים

כל סעיף 1 מתמצה בטבלה. מצליבים את חומרת האיסור עם מעמד השליח, ובוחנים כמה חותמות נדרשים.

5. הש״ך והט״ז — גדולי המפרשים

ביורה דעה, השולחן ערוך אינו נלמד לעולם לבדו. שני מפרשים גדולים מלווים אותו בכל עמוד ומבנים את הלימוד המעשי : הש״ך והט״ז. אלו נושאי הכלים המרכזיים ביורה דעה (אין כאן משנה ברורה, המפרשת רק אורח חיים).

ערך מרכזי מן הט״ז

ט״ז ס״ק א — מדוע חבי״ת שני חותמות וחמפ״ג אחד 📋 העתקה

יַיִן וּבָשָׂר כו'. הָנֵי הַיְינוּ חבי״ת דִּבְעֵי שְׁנֵי חוֹתָמוֹת, וְחמפ״ג דַּי בְּחוֹתָם אֶחָד. וּטְעָמָא לְרָשִׁ״י מִשּׁוּם דִּדְמֵיהֶם יְקָרִים אוֹ מִשּׁוּם חִבַּת נֶסֶךְ; אֲבָל הָרַשְׁבָּ״א כָּתַב דְּחבי״ת אִסּוּרָן דְּאוֹרַיְיתָא וְחמפ״ג אִסּוּרָן דְּרַבָּנָן, וְהַיְינוּ דִּבְעֵי בִּדְאוֹרַיְיתָא טְפֵי חִזּוּק.

ערך מרכזי מן הש״ך

ש״ך ס״ק א — הבשר צריך חותם בתוך חותם 📋 העתקה

צָרִיךְ שְׁנֵי חוֹתָמוֹת כו'. וְהַיְינוּ אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם שֶׁהַטַּבָּחִים יִשְׂרְאֵלִים, מִכָּל מָקוֹם הַבָּשָׂר בָּעֵי חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם; וְאֵין לְדַמּוֹתוֹ לְמַה שֶּׁכָּתַב לְעֵיל סִימָן א׳ סָעִיף ד׳.

6. הגהת הרמ״א (הגה)

הרמ״א (רבי משה איסרליש) מוסיף על טקסט המחבר הגהות המשקפות את המנהג ומחדדות את המעשה. הנה התערבויותיו הבולטות בסימן שלנו.

על סעיף 1 — ביד עובד כוכבים, חותם אחד (ר״ת)

על סעיף 2 — אין חוששין לחילוף אלא אם נהנה

על סעיף 5 — איסור דרבנן ו„היותר טובים"

על סעיפים 9 ו־13 — הדפוסים שנשארו ביד העכו״ם

7. מירתת — הפחד מלהיתפס כערובה

סעיפים 7, 10 ו־12 — הלב הפסיכולוגי של הסימן — ראויים לעצירה. מה מונע למעשה מעובד כוכבים לזייף, בהיעדר חותם?

8. מקרים מעשיים מודרניים

כיצד מיושמים כללים אלו כיום? הנה ארבעה מצבים שכיחים המוארים על ידי הסימן שלנו.

מקרה 1 — אטמים נגד פתיחה ותווית הכשר

מקרה 2 — משלוח כשר ביד שליח נכרי

מקרה 3 — סמל ההכשר כחותם

מקרה 4 — עובד נכרי לבדו במטבח כשר

9. סיכום סימן 118

טבלת זיכרון

שאלות הבנה

להעמקה נוספת