✦ ❖ ✦

DAAT · LEVEL 4 — HALAKHA LE-MA'ASSE / PSAK

שולחן ערוך · יורה דעה

Siman 120 — Tevilat kelim: immersing vessels acquired from a non-Jew — Practical psika

סימן ק״כ · הלכה למעשה

דיני טבילת הכלים

פסק המחבר והרמ״א · הכרעת נושאי הכלים · הסקת ההלכה למקרים בני זמננו

⚖️ פסק הלכה ולמעשה ⚖️

✦ ❖ ✦

Halakha le-ma'asse — the practical psika

From the ruling of the Mehaber and the Rama, to the arbitration of the Taz, the Shach, the Pri Hadash,
the Pitchei Teshuva and the Arukh HaShulchan, all the way to today's kitchen, store and mikveh

Subject:
שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ (ט״ז סעיפים)
עם נושאי הכלים: ט״ז, ש״ך, פרי חדש, פתחי תשובה, ערוך השולחן

⚠ Level disclaimer:
This level is not “Da'at HaRav”: the Shulchan Aruch HaRav
(the Admur HaZaken) does not cover Yoreh De'ah, hence not Siman 120.
It is a level of practical psika: what one does, and whom to ask.

Writing and iyun:
הרב יוסף חיים סממה · DAAT

How to read this level. Every statement is anchored either in the text of the Shulchan Aruch and its nossei kelim (Taz, Shach, Pri Hadash, Pitchei Teshuva, Arukh HaShulchan), or in a named, checkable source. On Yoreh De'ah there is neither a Mishnah Berurah (which comments only on Orach Chaim), nor a Shulchan Aruch HaRav / Da'at HaRav (the Admur HaZaken did not write the YD). Tevilat kelim is the most everyday siman in Yoreh De'ah: nearly every line of it translates straight into a kitchen. But every concrete application (le-ma'asse) ends with the referral to your Rav: a vessel's exact material, its real use, who owns the manufacturer, whether something interposes — these are facts only a posek who sees your case can decide.

📑 תוכן העניינים

שורש הדין — where the immersion comes from, and is it דאורייתא?
פסק המחבר והרמ״א — the map of the ט״ז סעיפים
אילו חומרים חייבים — metal, glass, coatings — and today's materials
מהו כלי סעודה — what touches the food itself (סעיף ד׳–ז׳)
הברכה — when, which text, and when to omit it (סעיף ג׳)
סדר הטבילה וחציצה — a loose grip, handles, rust (סעיף ב׳, י״ב, י״ג)
שאול, שכור, ומשכון — borrowing, renting, a pledge (סעיף ח׳–ט׳)
אומן, מכר, שותפות — manufacture, resale, partnership, theft (סעיף י׳–י״א)
מי מטביל — a minor, a non-Jew, and the question of כוונה (סעיף י״ד–ט״ו)
שכח ולא הטביל — a gift to a non-Jew, and having no mikveh (סעיף ט״ז)
פסיקת הספרדים והאשכנזים בזמננו — the two streams
מקרים מודרניים וסיכום מעשי — store, stainless, Pyrex, plastic, electric, disposable

1. שורש הדין — where tevilat kelim comes from

תנא: וכולן צריכין טבילה בארבעים סאה. מנהני מילי? אמר רבא, דאמר קרא: ״כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר״, הוסיף לך הכתוב טהרה אחרת… אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אפילו כלים חדשים במשמע

— עבודה זרה ע״ה ע״ב

Two words, two requirements. The gemara derives the immersion from two words in the verse in פרשת מטות. From וטהר: after passing through fire (the hag'ala or libbun that purges the forbidden taste), Scripture adds a further purification — an act that has nothing to do with taste. From אך במי נדה: “the water in which a nidda immerses”, hence the mikveh and its volume of forty se'ah. And Rav Nachman stresses that even brand-new vessels, never used, are included: immersion is not a cleaning but a change of status.

The taam: crossing from one domain to another. The Taz gives the reason in one line: « וטעם הטבילה כדי שיצאו מטומאתו של עובד כוכבים לקדושתו של ישראל » (ט״ז יו״ד ק״כ ס״ק א). The Arukh HaShulchan reports the same idea in the name of the Yerushalmi — summary: the vessel has entered the sanctity of Israel (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף נ״ג). This is the key to the whole siman: wherever the vessel does not truly enter a Jew's domain (borrowing, renting, joint ownership), there is no immersion.

דאורייתא or דרבנן? — and why it decides everything

The dominant position: immersing metal vessels is דאורייתא. The Taz says so plainly when explaining why a minor is not believed: « לפי שטבילת כלים דאורייתא » (ט״ז יו״ד ק״כ ס״ק ט״ז).
The Rambam writes of this immersion « אינן לענין טומאה וטהרה אלא מדברי סופרים » (רמב״ם הלכות מאכלות אסורות פרק י״ז הלכה ה) — read by the Rashba as a rabbinic view.
The Arukh HaShulchan rules otherwise: all the Rishonim agree it is biblical, and the Rambam's « מדברי סופרים » means only that the verse alone carries no explicit redundancy (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף ד).
Glass, in any case, is only rabbinic: the Sages equated it with metal because broken glass can be re-melted (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף כ״ד בשם פרי חדש).

Immediate nafka mina: in a case of doubt one is strict for metal (ספק דאורייתא) and lenient for glass (ספק דרבנן). This is exactly the Pri Hadash's reasoning about a pledged vessel (פתחי תשובה יו״ד ק״כ ס״ק י״א), and the Chochmat Adam's about immersing in snow (פתחי תשובה יו״ד ק״כ ס״ק ד).

Le-ma'asse (the root). Three things before anything else: (1) immersion cleans nothing — it moves the vessel into Israel's domain, so it applies even to something brand-new in its packaging; (2) it requires a mikveh or a spring of forty se'ah, not a sink; (3) metal is treated as biblical and glass as rabbinic, and that difference settles every doubtful case. For the application to your situation, consult your Rav.

2. פסק המחבר והרמ״א — the map of the sixteen seifim

Siman 120 has sixteen seifim. The Mehaber lays down the framework — which vessels, which water, which berakha, which exemptions; the Rama (הגה) glosses, almost always toward “immerse, but without a berakha” wherever doubt remains. Here is the overall map, as it emerges from the text itself.

Seif	Subject	Psak (anchored in the text)
1	Which vessels, which water	One who buys from a non-Jew vessels used for meals made of metal, glass, or lined with pewter inside → immersion in a mikveh or spring of forty se'ah, even when brand new. Rama: those lined with pewter, even inside, are immersed without a berakha, וכן נוהגין.
2	A loose grip	The vessel must be held loosely during immersion; gripping it tightly is a חציצה. Wetting the hand first removes the concern. Rama: only with mikveh water, not drawn water.
3	The berakha	For one vessel: על טבילת כלי. For two or more: על טבילת כלים.
4	Trivet or grill	טריפיד״ש (trivets on which one rests a pot) → exempt. פדיליא״ש (grills on which the food itself is placed) → require immersion.
5	Sheḥita knife, matza irons	A sheḥita knife (or a flaying knife): יש מי שאומר that it is exempt. Rama: יש חולקין, and it is good to immerse it without a berakha. The irons used to prick matzot and the cover placed over bread → exempt; but a pot lid → requires immersion.
6	Wood hooped with iron	A wooden vessel hooped with iron on the outside, the hoops holding it together, → exempt: the use does not run through the metal.
7	Composite vessels	A silver cup fixed onto a wooden stand → requires immersion. Rama: a pepper mill with a fixed iron core, metal funnels and taps → require immersion. The rule: if the essence of the vessel is metal → immersion; if it is wood and can be used without the iron part → exempt; but a vessel fitted with internal iron pins without which it could not be used → immersion.
8	Borrowing, renting, resale	Borrowed or rented from a non-Jew → exempt. But if a Jew bought it and then lent it, the borrower must immerse it: the obligation arose in the first Jew's hands. יש מי שאומר: if the first did not buy it for meal use (to cut parchment) → no obligation. Rama: the first may then not use it for a meal, even occasionally, without immersion; and if a second Jew buys it from him for meal use → that second one must immerse.
9	A pledge (משכון)	A non-Jew pledges a vessel to a Jew: if it appears he intends to leave it permanently → immersion. If not → immerse without a berakha, or buy another vessel and immerse it together with it. And if it does end up staying → immerse again without a berakha.
10	Manufacture by a craftsman	A Jew gives his own metal to a non-Jewish craftsman to make him a vessel → exempt. Rama: יש חולקין, so immerse without a berakha; and if part of the metal belongs to the non-Jew → immersion. A Jewish craftsman who made a vessel for a non-Jew and buys it back → without a berakha if the non-Jew supplied all the metal; but if he made it for himself, merely buying the metal, or supplying part of it → exempt.
11	Resale, partnership, theft	A Jew sells a vessel to a non-Jew and then buys it back → immersion; but if he only pledged it to him and redeemed it → exempt. Rama: a vessel bought in partnership by a Jew and a non-Jew → exempt; stolen or robbed and returned → exempt; but seized by an official or governor and then returned → immersion, since it had already settled into his domain.
12	The handles	צריך להטביל ידי הכלי — handles must go into the water together with the vessel.
13	Rust and chatzitza	Remove rust before immersing. If it was not removed: whatever one minds (מקפיד) is a חציצה; but if after scrubbing and applying coals a little remains that cannot be removed → it is a minority one does not mind, and does not interpose.
14	A minor	A minor is not believed about having immersed the vessels. Rama: but if he immersed them in front of an adult, the immersion is valid.
15	A non-Jew who immerses	If the vessels were immersed by a non-Jew, the immersion counts. Rama: but he is not believed to testify that he did it.
16	Forgotten before Shabbat	If he forgot to immerse before Shabbat or Yom Tov: let him give it as a gift to a non-Jew and then borrow it back — and he may use it. Rama: the same is done on a weekday where one has no mikveh; and if he transgressed and used the vessel without immersion, what was placed in it is not forbidden — he immerses it afterwards.

כלל הפסק של הסימן:
כלי סעודה של מתכות או זכוכית הבאים מרשות העובד כוכבים לרשות ישראל בקנין גמור — טעונים טבילה בארבעים סאה, אף חדשים. וכל שלא נכנס לרשותו לגמרי — שאול, שכור, שותפות, משכון שאין דעתו לשקעו — פטור או בלא ברכה. וכל ספק בעיקר החיוב — יטבול בלא ברכה או עם כלי אחר.

3. אילו חומרים חייבים בטבילה — metal, glass, coatings, and today's materials

הקונה מהעובד כוכבים כלי סעודה של מתכו׳ או של זכוכית או כלים המצופים באבר מבפנים אף על פי שהם חדשים צריך להטבילם במקוה או מעיין של ארבעים סאה

— שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף א

הגה: י״א דכלים המצופים באבר אפילו בפנים יטבול בלא ברכה וכן נוהגין

— רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף א

Only two materials, in the verse. The gemara narrows twice. Once as to use: « כלי סעודה אמורין בפרשה » — only vessels used for meals. Once as to material: « כלי מתכות אמורין בפרשה » — only metal vessels (עבודה זרה ע״ה ע״ב). Glass is not in the verse at all; it is Rav Ashi who attaches it — « הני כלי זכוכית הואיל וכי נשתברו יש להן תקנה ככלי מתכות דמו » (עבודה זרה ע״ה ע״ב). The criterion is therefore re-melting: whatever, once broken, can become a vessel again is treated like metal — but rabbinically.

לא חיבו בטבילה זו אלא כלי מתכות של סעדה הנלקחין מן העכו״ם… וכן אם לקח כלי עץ או כלי אבנים מדיח או מרתיח ואינו צריך להטביל. וכן כלי חרשים אינו צריך להטביל. אבל השועין באבר הרי הן ככלי מתכות וצריכין טבילה

— רמב״ם הלכות מאכלות אסורות פרק י״ז הלכה ו

The Rambam's list of exemptions. Wood, stone, earthenware: rinsing or scalding, no immersion. One exception only: earthenware lined with pewter (השועין באבר), which follows metal. That is precisely the third limb of the Mehaber's seif 1. The whole modern question of new materials is decided there: is it metal, glass, a coating — or none of the above?

טבלה — the material and its status

Material	Status	Anchor
Metal — gold, silver, copper, iron, stainless steel, aluminium, tin	Immersion with a berakha	שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף א · ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף כ״ג
Glass — ordinary glass, crystal, Pyrex, Duralex	Immersion with a berakha; the obligation is rabbinic	עבודה זרה ע״ה ע״ב · ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף כ״ד · ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף כ״ב
Coated metal — enamelled, tinned, vitrified	Immersion; without a berakha per the Rama	רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף א · ט״ז יו״ד ק״כ ס״ק ג · ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק ב
Earthenware lined with pewter inside (קוניא)	Immersion; without a berakha per the Rama	שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף א · רמב״ם הלכות מאכלות אסורות פרק י״ז הלכה ו
Porcelain, faience, stoneware not coated in glass or metal	Disputed — see the box below	פתחי תשובה יו״ד ק״כ ס״ק ב · ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף כ״ט
Wood, stone, bone, bare earthenware	Exempt	רמב״ם הלכות מאכלות אסורות פרק י״ז הלכה ו · שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ו

Porcelain — the most visible disagreement in our cupboards

The Sheilat Yaavetz, quoted by the Pitchei Teshuva, exempts: « דכלים הבאים ממדינת הים שנקראים פרצליי״ן ודומין לכלי זכוכית אין צריכין טבילה » (פתחי תשובה יו״ד ק״כ ס״ק ב) — the reason being that broken porcelain cannot be re-melted, so Rav Ashi's criterion does not apply.
The Arukh HaShulchan is sharper still: the custom was to immerse them, yet « ולכן חלילה לברך על טבילתן דהוי ברכה לבטלה דא״צ טבילה » (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף כ״ט). He offers an explanation for the custom: in earlier days such pieces were glazed with a thin layer of glass, and then « גם הגליזירטי טוב לטובלן בלא ברכה » (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף כ״ט).
The Shach had already laid down the governing rule, in the name of the Issur veHeter HaArokh: « דהמצופים בזכוכית דינם כמצופים באבר » (ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק ב) — a coating of glass counts as a coating of pewter. That is exactly the status of glazed tableware.

What is done: the widespread practice is to immerse porcelain and faience without a berakha — which satisfies both the Rama (coating → no berakha) and the Arukh HaShulchan's warning against a wasted blessing.

And the materials the Shulchan Aruch never knew? Plastic, melamine, nylon, silicone, bakelite, Teflon coating, disposable aluminium, Corian. None of them is named in the siman — and it would be dishonest to invent a source for them.

The method, though, is in the siman. Three questions, in this order. (1) Is the material metal or glass? — for « כלי מתכות אמורין בפרשה », and glass is attached to it only through re-melting. Plastic, melamine and silicone are neither: most contemporary poskim exempt them, while some, relying on the fact that broken plastic can be re-melted, prefer to immerse without a berakha. (2) Is it a coating over a metal body? — a steel pan coated in Teflon is still a metal vessel, and seif 7 decides it: « ודוקא שעיקר הכלי הוא של מתכות » (רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ז). (3) Is it truly a lasting כלי סעודה? — the question that governs disposables, taken up in section 12.

Le-ma'asse (materials). Metal and glass: immersion with a berakha. Coated ones (enamel, pewter, glaze): immersion without a berakha. Wood, stone, bare earthenware: nothing. Porcelain and faience: the custom is to immerse without a berakha. Plastic, melamine, silicone: opinions differ, and your community's practice matters. A vessel of composite or uncertain material (modern coatings, resins, technical ceramics) cannot be settled by eye — For the application to your situation, consult your Rav.

4. מהו כלי סעודה — what touches the food, and what does not

טריפיד״ש ששופתים עליהם קדירות אינם טעונות טבילה אבל פדיליא״ש טעונות טבילה מפני שנותנים עליהם המאכל עצמו

— שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ד

סכין של שחיטה… יש מי שאומר שאינו צריך טבילה

— שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ה

הגה: ויש חולקין… וטוב לטובלו בלא ברכה הברזלים שמתקנים בהם המצות אינם צריכים טבילה… וכן כיסוי שכופין על הפת לאפותו אבל כיסוי קדירה צריך טבילה

— רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ה

כלי עץ שיש לו חשוקים של ברזל מבחוץ שמעמידים אותו אינו טעון טבילה

— שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ו

כוס של כסף מחובר בכלי עץ צריך טבילה

— שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ז

הגה: ודוקא שעיקר הכלי הוא של מתכות אבל אם עיקר הכלי הוא של עץ רק שמעט ברזל קבוע בו הואיל ואפשר להשתמש בו בלא הברזל אין צריך טבילה אבל כלי המתוקן ביתדות של ברזל ובלא היתדות לא היה אפשר להשתמש בו והם מבפנים צריך טבילה

— רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ז

Seif 4's criterion, in a single contrast. Two metal objects under the same pot. The טריפיד״ש carries the pot: exempt. The פדיליא״ש carries the food itself: liable. The line is therefore not “does it serve in the kitchen?” but “does the food touch it?” — the rule that settles every borderline case in the siman.

Why the sheḥita knife is exempt (seif 5). The Shach gives the Beit Yosef's reason: « דלאו כלי סעודה הן דהא דהבהמה חזיא לאכילה משום הכי לא חשיב כלי סעודה דעדיין צריכה בישול או צלייה » (ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק י). A slaughtered animal is not yet food: it still needs cooking or roasting. The knife therefore acts before the food stage. The Rama, cautious, follows the dissenters: « וטוב לטובלו בלא ברכה » (רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ה).

The second criterion: can it serve for anything else? (Shach s.k. 11). The Shach explains why the Rama flatly exempts matza irons while hesitating over the sheḥita knife: « דהברזלים גרעי טפי שא״א לשמשן למאכל אחר משא״כ סכין של שחיטה שאפשר לשמשו למאכל אחר » (ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק י״א). A tool that can do nothing else is weaker still; a knife can always cut ready food. From this the Shach concludes that vegetable scissors need no immersion.

The third criterion: רוב תשמישו (Arukh HaShulchan). The Arukh HaShulchan generalises, on the model of hag'ala: « אם הכלי היא שלא לצורך סעודה כגון סכין שקונין אותו לחתוך קלפים… אע״פ שבמקרה חותך בו איזה מאכל מ״מ א״צ טבילה » (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף מ). One follows the predominant use of the object, not the incidental one — though he immediately adds that if food is cut with it regularly, the obligation returns.

טבלה — כלי סעודה or not

Object	Status	Anchor
Trivet, pot-stand, plate on which one rests the pot	Exempt	שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ד
Grill / rack on which the food itself is placed	Immersion	שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ד
Sheḥita knife, flaying knife	יש מי שאומר exempt; Rama: without a berakha	שו״ע ורמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ה
Irons for pricking matzot; the cover placed over bread	Exempt	רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ה
Pot lid	Immersion	רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ה
Wooden vessel hooped with iron on the outside	Exempt	שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ו
Pepper mill, funnel, metal tap	Immersion	רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ז
Wooden object with a small iron part one can do without	Exempt	רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ז
Object whose internal iron parts are indispensable	Immersion	רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ז
Scissors for cutting vegetables	Exempt per the Shach; others require immersion	ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק י״א · ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף ל״ו
A fixed boiler or vat, too large to be carried	Not treated as a כלי סעודה	ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף ל״ט

👈 The siman has already met the electric appliance

The Arukh HaShulchan lists the vessels of his day that require immersion, and one of them is decisive for us: « ולכן מוליאר שקורין סאמאווא״ר או טי״י מאשין צריך טבילה » (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף ל). A samovar, a tea machine — which is precisely an electric kettle. An appliance being complicated, heated, or fitted with a mechanism does not remove it from the category of a כלי סעודה. Conversely he exempts large vats fixed into the oven, since « דכלי סעודה לא מקרי אלא כשמטלטלין אותם ממקום למקום » (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף ל״ט) — a built-in, immovable appliance belongs to that discussion.

Le-ma'asse (what is a כלי סעודה). Ask the three questions in order: does the food touch it? can it serve food that is already edible? what is its predominant use? Liable: plates, glasses, cutlery, pots, pans, baking dishes, lids, mills, can openers, graters, kettles. Exempt: trivets, stands, tools that reach the food only at an inedible stage. For the mixed cases — a wooden handle, a built-in appliance, a multi-purpose tool — For the application to your situation, consult your Rav.

5. הברכה — when to say it, which text, and when to omit it

יברך על טבילת כלי ואם הם שנים או יותר מברך על טבילת כלים

— שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ג

The text of the berakha — three positions

The Mehaber: one vessel → על טבילת כלי; two or more → על טבילת כלים (שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ג).
The Shach reports a more specific wording: « ויש פוסקים לברך על טבילת כלי מתכות וכ״כ הב״ח שכן עיקר » (ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק ח) — naming metal explicitly, so as not to include vessels that are exempt.
The Taz rejects this: one never spells out the details of a mitzva's laws inside its berakha, and he concludes « נראה לע״ד שאין לשנות מהמנהג בזה כלל » (ט״ז יו״ד ק״כ ס״ק ה).
The Arukh HaShulchan rules with the Taz and reports the received custom: « והמנהג הפשוט אצלנו לברך גם על כלי אחת על טבילת כלים » (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף כ״ב) — in the plural, even for a single vessel.

טבלה — with or without a berakha

Case	Berakha	Anchor
Metal or glass bought from a non-Jew	With a berakha	שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף א · ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף כ״ב
A vessel coated in pewter, glass or enamel	Without a berakha	רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף א · ט״ז יו״ד ק״כ ס״ק ג
Sheḥita knife, flaying knife	Without a berakha	רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ה
A metal object mounted on wood, where doubtful	Without a berakha	ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק י״ב
A pledged vessel, where the non-Jew's intent is unknown	Without a berakha, or together with another vessel	שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ט
Made by a non-Jewish craftsman from a Jew's own metal	Without a berakha	רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף י
Porcelain, faience, stoneware	Without a berakha	ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף כ״ט

The general solution to doubt: immerse together with another vessel. Whenever one must immerse “without a berakha”, the nossei kelim offer the same remedy: add to the doubtful vessel one that is certainly obligated, and say the berakha over both. The Shach writes so for a coated vessel — « ונראה דיש להטבילן עם איזה כלי אחר בברכה » (ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק ה) — and repeats it for a vessel bought for another purpose: « ונראה דיש להטבילו בלא ברכה או יטבול כלי אחר עמו » (ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק ט״ז). The Taz uses the same device for a vessel given away and borrowed back: « יש ליזהר שיטביל כלי אחר עמו משום חשש ספק ברכה » (ט״ז יו״ד ק״כ ס״ק י״ח). The Mehaber himself had already prescribed it for a pledge (שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ט).

Le-ma'asse (the berakha). One berakha covers an entire immersion session: say it once, before beginning, then immerse everything. A doubt about the berakha is never resolved by saying it “just in case” — it is resolved by adding to the batch a metal vessel that is certainly obligated. The exact wording follows your community's practice — For the application to your situation, consult your Rav.

6. סדר הטבילה וחציצה — the grip, the handles, the rust

צריך שיהא הכלי רפוי בידו בשעת טבילה שאם מהדקו בידו הוי חציצה ואם לחלח ידו במים תחילה אין לחוש

— שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ב

הגה: ודוקא שלחלח ידיו במי מקוה אבל לא במים תלושים

— רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ב

צריך להטביל ידי הכלי

— שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף י״ב

צריך להעביר החלודה קודם טבילה ואם לא העביר אם מקפיד עליו חוצץ ואם שפשף ונתן בגחלים ונשאר עדיין מעט של חלודה שלא יכול לעבור על ידי כך הוי מיעוטו שאינו מקפיד עליו ואינו חוצץ

— שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף י״ג

Wetting the hand — mikveh water, or any water?

The Rama restricts: « ודוקא שלחלח ידיו במי מקוה אבל לא במים תלושים » (רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ב). The Taz disputes this at length: the water left on the hand, even drawn water, joins the mikveh's water by השקה the moment it enters, and so loses its detached status (ט״ז יו״ד ק״כ ס״ק ד). The Shach defends the Rama: here, without the water there would be a חציצה, so the water itself must qualify (ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק ז).

The Shach raises a graver question still about the rule itself: the Rambam writes that one who holds a person or vessels and immerses them has achieved nothing, even if he loosened his grip, lest he fail to loosen it — and the Shach concludes « וצ״ע » (ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק ו). The Pitchei Teshuva brings the Tiferet LeMoshe's answer: there the immersion is from טומאה, whose consequences are severe; here they are not (פתחי תשובה יו״ד ק״כ ס״ק ה).

What follows in practice: do not grip the vessel tightly. Safest is to place it in a widely perforated basket or net, or to let it go in the water.

What must be done before immersing

👈 The checklist, drawn from the text

Remove anything stuck on that one does not want there: price labels, stickers, glue, cardboard residue, paint, rust. Seif 13 states the criterion — whatever one minds is a חציצה; whatever one does not mind, and is a minority, is not (שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף י״ג). The Arukh HaShulchan adds that the blackening of a pot by fire is no חציצה, since it has become the wall itself (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף ט״ו).
Immerse the handles: « צריך להטביל ידי הכלי » (שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף י״ב).
Take apart whatever comes apart: the Arukh HaShulchan requires this for folding knives and multi-part cutlery — « שצריכים בעת הטבילה לפורקן ולטבול כל אחד בפ״ע » (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף י״ח).
The whole vessel in the water at once: the Chochmat Adam, quoted by the Pitchei Teshuva — « צריך שיכניס כל הכלי במים בפעם אחת שלא ישאר ממנה חוץ למים אפילו כל שהוא » (פתחי תשובה יו״ד ק״כ ס״ק ג).
Let the water reach everywhere: a narrow-necked bottle should be tilted on its side before being pushed under (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף י״ט); and if immersing inside a container, its mouth must be wide and the inner vessel loose (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף י״ט).
Order: a vessel that also needs הגעלה or ליבון has them done first; bediavad, an immersion done beforehand still counts (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף י״ז).

Le-ma'asse (the immersion itself). A clean vessel, free of labels and rust, taken apart if necessary, fully under the water in one motion, held loosely — or set in a perforated basket. What remains uncertain is what counts as a חציצה on your vessel (a lacquer, a filled engraving, a gasket) — For the application to your situation, consult your Rav.

7. שאול, שכור, ומשכון — what does not truly enter your domain

לא שנו אלא בלקוחין וכמעשה שהיה אבל שאולין לא

— עבודה זרה ע״ה ע״ב

השואל או שוכר כלי מהעובד כוכבים אינו טעון טבילה אבל אם ישראל קנאו מהעובד כוכבים והשאילו לחבירו טעון טבילה שכבר נתחייב ביד הראשון ויש מי שאומר שאם לא לקחו הראשון לצורך סעודה אלא לחתוך קלפים וכיוצא בו אין צריך להטבילו

— שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ח

הגה: אבל הראשון אסור להשתמש בו לצרכי סעודה אפילו דרך עראי בלא טבילה… וכן אם קנאו ישראל השני מן הראשון לצורך סעודה צריך טבילה גבי השני

— רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ח

The principle, and its converse. The obligation is born from acquisition, not from use: « לא שנו אלא בלקוחין » — only a purchased vessel is included, not a borrowed one (עבודה זרה ע״ה ע״ב). But seif 8 immediately draws out the converse: once the obligation has arisen in the first buyer's hands, it never lapses. Whoever borrows from him must immerse it — שכבר נתחייב ביד הראשון (שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ח). Hence the question that decides so much today: did the obligation arise in the hands of the one giving it to me?

The shopkeeper, and dishes lent for a large function. The Beit Yosef inferred that a shopkeeper who buys vessels to resell never becomes obligated to immerse them — he did not acquire them for a meal; hence one who borrows from him is likewise exempt. The Taz, stricter, writes: « וה״ה השואל כלים מישראל החנוני לצורך סעודה יטבלנו בלא ברכה » (ט״ז יו״ד ק״כ ס״ק י). The Pitchei Teshuva reports in the name of the Binat Adam an explicit leniency for large functions: where there is fear of breakage, financial loss, or no time, one may rely on the lenient view for glass and glazed earthenware, whose immersion is in any case rabbinic — but he maintains strictness for metal, a biblical doubt (פתחי תשובה יו״ד ק״כ ס״ק ט). The Arukh HaShulchan finally attests the universal practice: « ולא שמענו מעולם שיטבילו אותם ויש מפקפקין בזה אבל באמת אין כאן פקפוק כלל דכן הוא עיקר לדינא » (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף מ״ה). The three voices meet on one dividing line: the obligation arises only with the one who acquires the vessel for his own table. The rental firm and the shopkeeper never incurred it, and so have nothing to pass on to a borrower; what they do pass on, the moment there is a sale, is a vessel on which the obligation will arise with the buyer.

איבעיא להו: משכנתא מאי?

— עבודה זרה ע״ה ע״ב

משכן עובד כוכבים כלי לישראל אם נראה בדעת העובד כוכבים שרוצה לשקעו בידו טעון טבילה ואם לאו יטבילנו בלא ברכה או יקנה כלי אחר ויטבילנו עמו

— שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ט

הגה: ואם לבסוף נשתקע בידו יחזור ויטבילנו בלא ברכה

— רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ט

The pledge: a doubt the gemara left open. The gemara asks « משכנתא מאי? » and does not resolve it: the case reported (Mar bar Rav Ashi saw his father immerse a silver cup taken in pledge) admits two readings — either a pledge counts as a sale, or the non-Jew visibly did not intend to redeem it (עבודה זרה ע״ה ע״ב). The Mehaber rules by apparent intent. The Shach clarifies that the Mehaber's ואם לאו means where one does not know the intent; if one knows for certain that he means to redeem it, there is plainly no obligation (ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק י״ט). The Pri Hadash, quoted by the Pitchei Teshuva, adds the expected consequence: for glass, whose immersion is only rabbinic, the doubt is resolved leniently (פתחי תשובה יו״ד ק״כ ס״ק י״א).

טבלה — title of possession decides

Situation	Status	Anchor
Borrowed from a non-Jew	Exempt	שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ח
Rented from a non-Jew	Exempt	שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ח
Borrowed from a Jew who bought it for the table	Immersion — the obligation arose in his hands	שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ח
Borrowed from a Jewish shopkeeper (stock for sale)	Exempt per the Arukh HaShulchan; the Taz: without a berakha	ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף מ״ה · ט״ז יו״ד ק״כ ס״ק י
Bought from a Jewish shopkeeper, to use	Immersion — the obligation arises with the buyer	רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ח
Bought from a non-Jew for a non-food use	Exempt; but may not be used for a meal, even occasionally, without immersion	שו״ע ורמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ח
Taken in pledge, with apparent intent to keep it	Immersion	שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ט
Taken in pledge, intent unknown	Without a berakha, or with another vessel	שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ט · ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק י״ט

Le-ma'asse (borrowing, renting, pledges). What you do not acquire you do not immerse: dishes in a hotel, a rented apartment, a caterer's, a rental service — nothing to do. What you buy, you immerse, even in a kosher store owned by a Jew: the shopkeeper was never obligated, so the obligation arises with you. Large functions and borrowed tableware need a ruling on the spot — For the application to your situation, consult your Rav.

8. אומן, מכר, שותפות — who made the vessel, and whose is it

ישראל שנתן כסף לאומן עובד כוכבים לעשות לו ממנו כלי אינו צריך טבילה

— שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף י

הגה: ויש חולקין… ויש לטובלו בלא ברכה ואם מקצת הכסף שנעשה ממנו הכלי של עובד כוכבים צריך טבילה

— רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף י

ישראל שמכר כלי לעובד כוכבים וחזר ולקחו ממנו צריך טבילה אבל אם משכנו בידו וחזר ופדאו ממנו אינו צריך טבילה

— שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף י״א

הגה: ישראל ועובד כוכבים שקנאו כלי בשותפות אין צריך טבילה ישראל שגנבו או גזלו ממנו כליו והוחזרו לו אין צריך טבילה אבל שר או מושל שאנסו ישראל ולקחו כליו והוחזרו לו צריכין טבילה דכבר נשתקעו ביד העובד כוכבים

— רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף י״א

The hakira of seif 10: do we follow the material or the hand? A Jew gives his own silver to a non-Jewish craftsman. Whose is the vessel that emerges? Two principles collide, imported from civil law: אומן קונה בשבח כלי — the craftsman acquires through the value he adds, so the vessel comes from a non-Jew — against the reverse principle, that one follows the owner of the material. The Shach sets out the Ritzva's position: since the non-Jew makes the essence of the vessel, immersion is required, « אפילו הכסף של ישראל » (ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק כ״א) — and he concludes that one must be strict, this being a biblical prohibition.

👈 From craftsman to factory — the question that must actually be asked

The Arukh HaShulchan refuses to apply the craftsman's hakira to a factory. Where vessels are produced by the thousand, the worker is merely a day labourer, and everything follows the owner of the business: if the owner is Jewish, even metal is exempt, and even if the workers are not Jewish; if the owner is not Jewish, even glass is obligated, with a berakha. Hence his conclusion, whose relevance is obvious: « ולכן כשקונה כלי מתכות או כלי זכוכית צריך לידע מי הוא בעל העסק » (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף נ״ח). The real question about a store-bought vessel is therefore not “who sold it to me?” but “who manufactured it, and whose was the business?” — and in doubt one immerses.

Partnership, theft, requisition (seif 11). Three cases, one logic — did the vessel truly leave the Jew's domain? (1) Partnership between a Jew and a non-Jew: exempt, since it did not fully enter Israel's sanctity; the Shach adds the nafka mina — if he later buys out the non-Jew's share, immersion is due (ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק כ״ו). (2) Theft: exempt, and the reason is not the owner's despair. The Shach explicitly rejects the יאוש explanation and adopts the Issur veHeter's: a thief cannot hold the item publicly, so the non-Jew's name never rested on it (ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק כ״ז) — the Taz says the same (ט״ז יו״ד ק״כ ס״ק ט״ו). (3) Requisition by an authority: obligated, for there the vessel did settle openly into his domain (רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף י״א).

Two consequences the Acharonim themselves draw. (1) Selling hametz. The Pitchei Teshuva, in the name of the Chochmat Adam: since selling to a non-Jew and buying back obliges immersion, one who includes his pots in the hametz sale would have to re-immerse them after Pesach — « ולכן מוטב שלא למכרם » (פתחי תשובה יו״ד ק״כ ס״ק י״ג). (2) Bought to be melted down. The Arukh HaShulchan, in the name of the Pri Hadash: one who buys metal from a non-Jew in order to melt it and make a new vessel needs no immersion — and even if he bought it to use as-is and then changed his mind, since פנים חדשות באו לכאן (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף נ״ט).

Le-ma'asse (manufacture and ownership). A vessel received as a gift from a non-Jew enters your domain fully: it follows the rule of acquisition, hence immersion. A vessel repaired by a non-Jew does not change owner — but if he remade its essence, seif 10's discussion opens. A vessel out of a factory raises the question of who owns the business. All three depend on facts you often do not know — For the application to your situation, consult your Rav.

9. מי מטביל — a minor, a non-Jew, and the question of כוונה

אין מאמינים קטן על טבילת כלים

— שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף י״ד

הגה: אבל אם טבלו לפני גדול הוי טבילה

— רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף י״ד

אם הטביל כלים על ידי עובד כוכבים עלתה להם טבילה

— שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ט״ו

הגה: אבל אינו נאמן על הטבילה

— רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ט״ו

Two questions not to be confused: validity and testimony. Seif 15 says an immersion performed by a non-Jew is valid; the Rama adds that he is not believed to say he did it. Seif 14 makes the same pairing for a minor: not believed, but valid if he acted in front of an adult. The validity question rests on one underlying point: does this immersion require כוונה?

Is intent required? — and the nafka mina of a vessel that fell in

The Bach argued that since we rule, for a nidda, that immersion requires intent, the same should apply here — and so an immersion performed by a non-Jew would not count. The Shach refutes him: the Rashba's reason lies elsewhere — this immersion is not a passage from טומאה to טהרה, it does not forbid what was placed in the vessel beforehand, it is merely a decree of Scripture; hence his practical conclusion: « ולפ״ז אם נפלו כלים למים קודם טבילה א״צ טבילה » (ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק כ״ח).

The Taz reads the Rama's silence as proof: since he did not require an adult to teach the child to intend purification, here « לא בעינן כוונה כלל » (ט״ז יו״ד ק״כ ס״ק ט״ז). The Arukh HaShulchan turns this into a general rule: immersing vessels requires no intent, and if the vessel fell into the mikveh with nobody thinking about it, the immersion counts (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף י״ב). He notes, however, that there are dissenters (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף י״ד).

Le-ma'asse (who immerses). Immerse yourself, or have it done in front of you. A Jewish adult present suffices to validate a child's immersion; an immersion by a non-Jew counts, but one does not rely on his word alone. And if a vessel fell into a mikveh, or was immersed with nobody thinking about it, the question of intent arises — opinions differ, and the answer depends on the rest: For the application to your situation, consult your Rav.

10. שכח ולא הטביל — the gift to a non-Jew, and having no mikveh

אם שכח ולא הטביל כלי מערב שבת או מערב יום טוב יתננו לעובד כוכבים במתנה ואחר כך ישאלנו ממנו ומותר להשתמש בו

— שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ט״ז

הגה: וכן יעשה אפילו בחול במקום שאין לו מקוה… ואם עבר והשתמש בכלי בלא טבילה לא נאסר מה שנשתמש בו ויטבלנו עוד

— רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ט״ז

Why the device works — and how far. The vessel becomes a non-Jew's property again; the Jew merely borrows it, and borrowing is exempt (seif 8). But the Taz immediately sets the limit: « נ״ל דהאי תיקונא אינו אלא לפי שעה » — the device holds only temporarily, for that Shabbat, or as long as one has no mikveh; for if it stays permanently with the Jew it is again as if purchased. And he advises: « יש ליזהר שיטביל כלי אחר עמו משום חשש ספק ברכה » (ט״ז יו״ד ק״כ ס״ק י״ח). The Arukh HaShulchan says the same: the leniency lasts only until after Shabbat, or until he finds a mikveh, and he then immerses without a berakha (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף ס). The Pitchei Teshuva finally notes that some are uneasy with this device, seeing it as הערמה (פתחי תשובה יו״ד ק״כ ס״ק ט״ו).

The other ways out, when there is no mikveh at hand. (1) A spring or natural body of water of forty se'ah: seif 1 places them on a par with a mikveh (שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף א). (2) Draw water with the vessel itself: the Arukh HaShulchan offers this explicitly, « אם היא כלי שראוי למלאות בה מים ידלה בה המים גם בשבת ויו״ט והטבילה תעלה לה » (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף ס) — the vessel is submerged in any case at the moment of filling. (3) Snow, in pressing need, and only for glass whose immersion is rabbinic: so the Chochmat Adam, quoted by the Pitchei Teshuva (פתחי תשובה יו״ד ק״כ ס״ק ד). (4) Void its status as a vessel: the Chochmat Adam, for a huge boiler that cannot be immersed, suggests piercing a large hole in it, « ואח״כ יתקן אומן ישראל » (פתחי תשובה יו״ד ק״כ ס״ק א) — a Jewish craftsman then repairs it, and the vessel is now made by a Jew.

And on Shabbat itself? The Arukh HaShulchan is categorical: one does not immerse vessels on Shabbat or Yom Tov, משום דמתקן מנא, and not even at nightfall when one no longer knows whether it is dark (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף ס). The Pitchei Teshuva brings the Shaagat Aryeh's distinction for twilight: at בין השמשות of the eve of Shabbat one does not immerse metal (biblical) but may immerse glass (rabbinic); at בין השמשות of Shabbat or Yom Tov themselves, even glass is forbidden, since the immersion would be for weekday use (פתחי תשובה יו״ד ק״כ ס״ק ט״ו). The Shach finally refers to Orach Chaim for another solution of the Rama (ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק כ״ט).

👈 And if the vessel was used without immersion?

The Rama rules, and it is the most reassuring line in the siman: « ואם עבר והשתמש בכלי בלא טבילה לא נאסר מה שנשתמש בו ויטבלנו עוד » (רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ט״ז). What was put in it is not forbidden, and the vessel is not ruined: one simply immerses it. The Arukh HaShulchan gives the reason — there is no absorbed forbidden taste here at all, only a mitzva the Torah commanded (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף י״ז). This also explains, upstream, several of the siman's leniencies.

Le-ma'asse (forgetting, and having no mikveh). Giving it to a non-Jew and borrowing it back is a stopgap, not a standing arrangement: as soon as a mikveh is available, immerse — without a berakha, or together with another vessel. When travelling, a lake, a river or the sea may serve, but their halakhic validity is not self-evident. And if you used the vessel without immersing it: nothing is forbidden, just immerse it. For the application to your situation, consult your Rav.

11. פסיקת הספרדים והאשכנזים בזמננו — the two streams

Note on method. What follows is not placed in quotation marks, and for a reason: the contemporary poskim named here were not fetched from a verifiable corpus for this page. Their positions are therefore set out in prose, with the name of the work, as landmarks of psika — to be confirmed with a Rav before any application. Everything inside « … » in the preceding sections comes from the text of the Shulchan Aruch and its nossei kelim.

The Sephardic stream

Contemporary Sephardic psika (the school of Rav Ovadia Yosef, set out especially in Yalkut Yosef, Issur veHeter, and in the responsa Yabia Omer) starts from the Mehaber as he stands: metal and glass, immersion with a berakha; coated ones, without. Two features mark it. First, the Mehaber did not adopt the Rama's י״א on coated vessels, yet Sephardic practice followed in any case the general rule of not saying a berakha in doubt — hence porcelain and faience immersed without one. Second, on the new materials — plastic, melamine, nylon — the general orientation is not to require immersion, since they belong to neither category of the verse and the gemara.

The Ashkenazi stream

Ashkenazi psika starts from the Rama and his Acharonim, and the siman already supplies the whole skeleton: the systematic tendency toward “immerse without a berakha” in doubt (seifim 1, 5, 9, 10), the remedy of the added vessel (Shach, Taz), and the Arukh HaShulchan's caution about porcelain. Among twentieth-century poskim — foremost the responsa Igrot Moshe, Yoreh De'ah — the discussion moved to materials and appliances the siman did not name: Pyrex and tempered glass, aluminium, non-stick coatings, electric appliances. The method remains the siman's: identify the material of the vessel's body, then its actual use.

Chabad — only through real sources. The Shulchan Aruch HaRav does not cover Yoreh De'ah; there is therefore no “Da'at HaRav” on siman 120, and one does not attribute to the Admur HaZaken a ruling he did not write here. For Chabad practice on these questions one turns to the responsa of the Tzemach Tzedek and to the Sefer HaMinhagim Chabad, where they address a point explicitly.

12. מקרים מודרניים וסיכום מעשי — today's kitchen

How siman 120 reads in a kitchen today. Four questions, in this order, settle almost every case. (1) Title: did I acquire it, or only borrow or rent it? (seifim 8-11). (2) Material: metal, glass, a coating — or none of these? (seif 1). (3) Use: does the food touch it, and is that its predominant use? (seifim 4-7). (4) The berakha: certainty → with; doubt → without, or joined to another vessel (seif 3 and the nossei kelim).

Modern case	The siman's tool	Orientation (to be confirmed with your Rav)
Dishes bought in a store (even a kosher store owned by a Jew)	Seifim 8, 10-11	The shopkeeper was never obligated (he buys for resale): the obligation arises with you (רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ח). The real question is the Arukh HaShulchan's: who owned the factory? In doubt → immerse.
Stainless steel, aluminium, copper, cast iron	Seif 1	Metal without qualification → immersion with a berakha (שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף א).
Pyrex, Duralex, tempered glass, crystal	Seif 1 · עבודה זרה ע״ה ע״ב	Glass → immersion, the custom being to say the berakha; the obligation is rabbinic (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף כ״ד), which matters in doubtful cases.
Porcelain, faience, stoneware, glazed ceramic	Seif 1 · ש״ך ס״ק ב · ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף כ״ט	The widespread practice: immerse without a berakha. A glass glaze counts as a coating (ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק ב); the Arukh HaShulchan forbids the berakha (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף כ״ט).
Non-stick pan (Teflon, ceramic) on a metal body	Seif 7	The essence of the vessel is metal → immersion (רמ״א יורה דעה סימן ק״כ סעיף ז); the berakha question follows that of coatings — hence the practice of immersing it with another metal vessel.
Plastic, melamine, nylon, silicone	עבודה זרה ע״ה ע״ב · רמב״ם פרק י״ז הלכה ו	Neither metal nor glass: most exempt them; some immerse without a berakha, by analogy with the re-melting criterion. A matter of custom, to be settled with your Rav.
Kettle, urn, blender, toaster, coffee machine	ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף ל · סעיף ל״ט	The Arukh HaShulchan already requires immersing a samovar and a tea machine (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף ל); electricity does not change the category. The Acharonim's known ways out when immersion would ruin the appliance: detach the part that touches the food, or void its vessel status and have a Jewish craftsman restore it (פתחי תשובה יו״ד ק״כ ס״ק א).
Built-in appliance, oven, large fixed vat	ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף ל״ט	The Arukh HaShulchan excludes from כלי סעודה whatever cannot be carried and whatever is too large to serve at table (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף ל״ט) — a reasoning one should not extend on one's own.
Disposables (aluminium, plastic)	ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף מ	The siman's criterion is the object's actual use (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף מ); single use followed by discarding is a case the siman does not address, and contemporary poskim differ. Do not decide alone.
Rented tableware, caterer, hotel, rented apartment	Seif 8	Neither bought nor given → exempt (שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״כ סעיף ח); the Arukh HaShulchan attests the received practice for large functions (ערוך השולחן יורה דעה סימן ק״כ סעיף מ״ה).
A gift from a non-Jew; a vessel repaired by a non-Jew	Seifim 8, 10	A gift brings the vessel into your domain (unlike a loan) → immersion. A repair does not change ownership, but if the non-Jew remade the essence of the vessel, that is seif 10's discussion (ש״ך יו״ד ק״כ ס״ק כ״א).
Pots included in the sale of hametz	Seif 11 · פתחי תשובה ס״ק י״ג	Selling and buying back obliges immersion (seif 11); hence the advice reported by the Pitchei Teshuva not to include them in the sale (פתחי תשובה יו״ד ק״כ ס״ק י״ג).

טבלה — who says what (the siman's nossei kelim)

Posek	Decisive contribution (corpus-anchored)
Mehaber (א׳–ט״ז)	Materials and water (א׳); a loose grip (ב׳); the berakha (ג׳); trivet versus grill (ד׳); the sheḥita knife (ה׳); hooped wood (ו׳); composite vessels (ז׳); borrowing and renting (ח׳); a pledge (ט׳); the craftsman (י׳); resale (י״א); handles (י״ב); rust (י״ג); a minor (י״ד); a non-Jew (ט״ו); forgetting before Shabbat (ט״ז).
Rama (הגה)	Coated → without a berakha, וכן נוהגין (א׳); mikveh water for wetting the hand (ב׳); the sheḥita knife without a berakha, matza irons exempt, pot lid obligated (ה׳); the rule of the vessel's essence, metal or wood (ז׳); the ban on occasional use without immersion, and the second buyer (ח׳); craftsman without a berakha (י׳); partnership, theft, requisition (י״א); a minor before an adult (י״ד); a non-Jew not believed (ט״ו); a weekday gift where there is no mikveh, and the food not forbidden (ט״ז).
Taz (Turei Zahav)	ס״ק א: the taam — leaving the non-Jew's טומאה for Israel's קדושה; ס״ק ג: an inner lining is merely decorative; ס״ק ד: against the Rama, drawn water suffices through השקה; ס״ק ה: do not alter the berakha's wording; ס״ק י: one who borrows from a shopkeeper, without a berakha; ס״ק ט״ו: a thief does not hold openly; ס״ק ט״ז: immersing vessels is biblical, and no intent is required; ס״ק י״ח: the gift to a non-Jew is only a temporary device.
Shach (Siftei Kohen)	ס״ק ב: a glass coating counts as a pewter lining; ס״ק ה: immerse the doubtful one with another vessel, with a berakha; ס״ק ו: צ״ע on the loose grip, from the Rambam; ס״ק ח: the wording על טבילת כלי מתכות; ס״ק י: why the sheḥita knife is not a כלי סעודה; ס״ק י״א: the test of being unusable for other food; ס״ק י״ט: a pledge where the intent is unknown; ס״ק כ״א: the Ritzva's position on the craftsman; ס״ק כ״ו: buying out the non-Jew's share; ס״ק כ״ז: theft, not through יאוש; ס״ק כ״ח: no intent needed, hence a vessel that fell in.
Pri Chadash (פר״ח)	A leading Acharon on this siman: immersing glass is only rabbinic, hence leniency in doubt (a pledge); the vessel's predominant use decides; one who buys metal to melt it down is exempt.
Pitchei Teshuva (ס״ק א–ט״ו)	ס״ק א: large boilers, and voiding the vessel then having a Jewish craftsman repair it; ס״ק ב: porcelain per the Sheilat Yaavetz; ס״ק ג: the whole vessel at once; ס״ק ד: snow in pressing need; ס״ק ה: the Tiferet LeMoshe's answer to the Shach; ס״ק ט: borrowed tableware for large functions; ס״ק י״א: the Pri Hadash on a pledge; ס״ק י״ג: pots in the hametz sale; ס״ק ט״ו: the הערמה, and twilight per the Shaagat Aryeh.
Arukh HaShulchan (ק״כ:א–ס״א)	The most useful commentary for our cases: the immersion is biblical (ד); the berakha in the plural even for one vessel (כ״ב); glass, a rabbinic obligation (כ״ד); porcelain, without a berakha (כ״ט); the list of obligated vessels, samovar included (ל); dismantling cutlery (י״ח); narrow-necked bottles (י״ט); predominant use (מ); tableware lent by a shopkeeper (מ״ד–מ״ה); the factory owner (נ״ח); metal bought to be melted down (נ״ט); Shabbat and the ways out (ס).

Sefaria links (text and nossei kelim)

Shulchan Aruch YD 120: 120:1 · 120:3 · 120:8 · 120:13 · 120:16
Taz (Turei Zahav): 120 ס״ק א · 120 ס״ק י״ח
Shach (Siftei Kohen): 120 ס״ק ב · 120 ס״ק כ״ח
Pitchei Teshuva: 120 ס״ק ב · 120 ס״ק ט
Arukh HaShulchan: יו״ד ק״כ:כ״ט · יו״ד ק״כ:נ״ח
Rambam · Gemara: מאכלות אסורות פרק י״ז הלכה ו · עבודה זרה ע״ה ע״ב

👈 הלכה למעשה — the golden rule of this level

At bottom, immersion purges no taste: it moves the vessel from the non-Jew's domain into Israel's. The whole siman follows from that — hence the exemption of the borrowed, the rented, the jointly owned, the stolen.
Three filters, in order: acquisition (did I really acquire it?), material (metal or glass?), use (does the food touch it?).
Doubt is never resolved by a berakha: it is resolved by immersing without one, or by adding to the batch a metal vessel that is certainly obligated.
Nothing is lost if it was forgotten: what was put in the vessel is not forbidden, and one immerses it afterwards.
And for every real case — exactly which material, from what source, for what use — halakha le-ma'asse runs through your Rav: consult your Rav.

← Level 3 — Synthesis ↑ Siman ק״כ — contents

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות
פסק והלכה למעשה בדיני טבילת הכלים · סימן ק״כ · ⚖️ Level 4 — Halakha le-ma'asse

⚠️ This content is for study. The contemporary streams of psika cited (Sephardic and Ashkenazi) are landmarks, not a personal ruling. For any practical application (לְמַעֲשֶׂה), consult a qualified Rav.

📖Join the khavroutha