שולחן ערוך · יורה דעה

📑 תוכן העניינים

1. שורש הסימן — מה הסימן מכריע ומה אינו מכריע

2. פסק המחבר והרמ״א — מפת י״ג הסעיפים

3. יין ביין — המידה וכיוון העירוי (סעיף א׳)

« וטעמא דמלתא שאותו דבר שעומד במקומו חשוב יותר מן הבא עליו » — ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק א

« ומיהו בהפסד מרובה וכה״ג יש לסמוך אהרמב״ן והרא״ש וטור דס״ל דבהית׳ לתוך איסור נמי אם נפל בבת אחת ויש ס׳ מותר » — ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק א

« משמע מדברי הר״ן שם להדיא דדוקא כשלא נפסק הקילוח » — ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק ו

4. סתם יינם בזמן הזה — היכן עובר הקו בין שתי הפסיקות (סעיף ב׳)

« אבל איך יהנה לכתחלה מהיין נסך שנפל לשם אלא יוליך הנאה לים המלח ומותר בשתייה נ״ל » — ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק ט״ו

« וא״צ הולכת הנאה לים המלח או למכרו לעובד כוכבים חוץ מדמי איסור שבו כ״כ הב״ח אבל הש״ך חוכך בזה להחמיר » — באר היטב יו״ד קל״ד ס״ק ו

« וכתב דמ״מ מי יחלוק על הש״ך במקום שאין הפסד כלל » — פת״ש יו״ד קל״ד ס״ק ד

« אבל אם אירע שאיזה מורה היה מתירו בלא הפסד לא הייתי סותר הוראתו » — פת״ש יו״ד קל״ד ס״ק ד

« עי׳ בתשובת כנסת יחזקאל סי׳ ל״א שכתב דבחביות גדולות של י״נ שאינו בטל חד בתרי נוהג גם בזה״ז » — פת״ש יו״ד קל״ד ס״ק ג

5. מים ויין — הטעם והסתירה שהוכרעה (סעיף ג׳)

« ויותר נראה דטעות נפל בספרים וצ״ל וי״א אם נתרבה המשקה האסור » — ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק י״ז

« כי כן הסכימו התוס׳ והרא״ש וטור והרמב״ן והרשב״א והר״ן דלעולם טעמא לא בטיל ואפילו במין במינו » — ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק י״ח

« משמע אפילו ליכא ס׳ כדלקמן סעיף ג׳ והיינו דעת הרמב״ם מיהו אנן לא קי״ל הכי אלא בעינן ס׳ כנגד כל מה שנפל דאל״כ חוזר וניעור ונאסר » — ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק ד

6. רואין וששה חלקים — מידת המים (סעיפים ד׳–ה׳)

« זה חילק מסברא דנפשיה כי הרמב״ם מחמיר ובעי מים תחילה והרא״ש מקיל ומתיר אף בסוף והכריע הש״ע לחלק כן » — ט״ז יו״ד קל״ד ס״ק ד

« כתב האו״ה כלל כ״ג סוף דין ט״ו דוקא יין נסך במים אבל ביין או בתבשיל שמשביחו ודאי אסור הכל עד ששים » — ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק כ״א

7. חומץ — שני סעיפים המשיבים זה על זה (סעיפים ו׳–ז׳)

« דבתר שמא אזלינן מיהו לדידן בזמן הזה בטל בס׳ דלא גרע מסתם יינם כדלעיל ס״ג בהג״ה » — ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק כ״ה

« א״ל הא חומץ נ״ט לפגם ביין דאיכא דניחא ליה טפי בחלא. רשב״א » — ט״ז יו״ד קל״ד ס״ק ח

8. נפל על אוכלין — הדחה ובליעה (סעיפים ח׳–י״א)

« משמע דזמן מועט הוא מועט דומיא דמיד וכל שיש שהות יותר מזה מקרי מרובה » — ט״ז יו״ד קל״ד ס״ק י

« נראה דמעת לעת בעינן כמ״ש לעיל סימן ק״ה ס״ק ב׳ » — ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק כ״ז

« ובנה״כ חולק ע״ז וכתב דלמה יאסר בפחות מע״ל דהא צונן בצונן הוא ואפילו בדבר מאכל שנפל לחומץ בעינן מע״ל » — באר היטב יו״ד קל״ד ס״ק ט״ו

« היינו בסתם יינם אבל ודאי יינם אין לו תקנה » — ט״ז יו״ד קל״ד ס״ק ט

9. לשבח ולפגם — רותח, צונן, והתבלין הבלוע (סעיפים ט׳ ו־י״ב)

« אבל אי הוה לשבח בתבשיל אף על גב דהיה נותן טעם לפגם בתבלין אסור דהא השתא נותנין טעם לשבח בתבשיל » — ש״ך יו״ד קל״ד ס״ק כ״ט

10. משקי עובדי כוכבים — הסעיף המדבר אל זמננו (סעיף י״ג)

« והעלה דישראל אסור לכתחלה לעשות ע״י בשר נבלה או שחוטה שלא נמלח אף אם יש ביורה תיכף ס׳ אין מבטלין איסור לכתחלה » — פת״ש יו״ד קל״ד ס״ק ח

11. מקרים מודרניים — סימן קל״ד בימינו

12. סיכום מעשי — סיכום, טבלאות וקישורים

טבלה — מידות הסימן, למעשה

טבלה — מי אומר מה (נושאי הכלים שבסימן)

קישורי ספריא (הטקסט ונושאי הכלים)