Siman קל״ה — In which vessels there is concern of libation

📑 Plan of the study

1. The text of the Mehaber — the sixteen seifim

Siman 135 is a decision table. The Mehaber tells no story here: he classifies. Three questions govern every case — what is the vessel made of (seifim 1, 4, 5, 6), what use does it serve (seifim 7, 8, 9), and what has been spread over its wall (seifim 1, 2, 3) — and then the siman lists the remedies, from the lightest to the heaviest: rinsing (11), filling and emptying (12), peeling the wall (13), the kiln (14), hag‘ala (15), and finally time, which does the work by itself (16). In between, one single vessel is left without a remedy: the natron one (5).

Seif 1 — Vessels of passing use: wood, stone, glass, metal, leather 📋 Copy

באיזו כלים יש לחוש משום ניסוך. ובו ט״ז סעיפים:
כלים שאין מכניסין לקיום בין שהם של עור בין שהם של עץ ושל זכוכית ושל אבן ושל מתכת אם אינן מזופתין משכשכן היטב במים ומותרים בין שהיה תחילת תשמישן ביד עובד כוכבים בין ביד ישראל היו מזופתין וחדשים אם דרכן לשום בהם יין בשעת זפיתה וכל שכן אם הם ישנים שנתיישנו ביד עובד כוכבים בתשמיש יין קולף את הזפת ומשכשכן ומותרים. לא רצה לקלף ממלאן ומערן ג׳ ימים והוא הדין לכלים שלנו שנגע בהם העובד כוכבים בעוד היין טופח עליהם: הגה י״א דבכלים שלנו שהיה משקה טופח עליהם ונגע בהן עובד כוכבים אם הם של עץ ואבן או מתכת ושכשכן אפילו הם זפותים ועבר ונתן בהם יין אין לאסור בדיעבד (טור בשם ר״ת ובעל התרומה והרא״ש) ובהפסד מרובה יש להקל:

Seif 2 — A hole stopped with pitch does not make a pitched vessel 📋 Copy

כלי שניקב וסתמו בזפת אינו נידון ככלי מזופף ולפי זה משפך שהוא מזופף מעט סביב הברזל אין לו דין כלי מזופף:

Seif 3 — Wax is not pitch 📋 Copy

כלי שהוא שוע (פירוש שהחליקו וטחו) בשעוה אין דינו כמזופף דשעוה לא בלעה:

Seif 4 — Earthenware, and the threshold of saturation 📋 Copy

כלי חרס אם נשתמש בהם העובד כוכבים כל זמן שלא שבעו לבלוע צריכים מילוי ועירוי אפילו אינם זפותין ומאימתי שבעו מפעם שניה ואילך לפיכך אם נשתמש בהם העובד כוכבים פעם ראשונה ושנייה צריך מילוי ועירוי (טור) ואם נתן בהם מים שלשה פעמים ואח״כ נתן בהם יין ונגע בו העובד כוכבים מותר בשכשוך אבל אם לא נתן בהם מים אלא ב׳ פעמים ואח״כ נתן בהם יין ונגע בו העובד כוכבים יש אומרים שצריך עירוי ואם נתן בהם מים פעם אחת ושהו בהם שעה גדולה כמו רביע היום הוו בלועים ממים כמו נתן בהם מים שלש פעמים ואם הם זפותים צריכים לקלוף הזפת או מילוי ועירוי אפילו בשלנו שנגע בהם העובד כוכבים בעוד משקה טופח עליהם (ובדיעבד דינן ככלי אבן ועץ כמו שנתבאר) (כך מפרש הב״י ל׳ הטור):

Seif 5 — The natron vessel: the one with no remedy 📋 Copy

כלי נתר והם העשוים ממחפורת של צריף (פי׳ קרקע שחופרין משם צריף בלע״ז אלו״ם ובלשון אשכנז בייס״א. רש״י) בולעים הרבה ביותר ואין להם טהרה עולמית אפילו ביישון י״ב חדש ואפילו באין מכניסין בהם לקיום ואפי׳ היה תחילת תשמישן ביד ישראל:

Seif 6 — Glazes: green, white, black, and cracks 📋 Copy

כלי חרס המצופים באבר או ברתוכי זכוכית (פירוש ממין כלי זכוכית שלא נתבשל כל צרכו והוא מן החול. תוספות) אם הם ירוקים דינם ככלי נתר מפני שיש בו קרקע מחפירת צריף אבל לבנים או שחורים אם הם חלקים שאין בהם בקעים דינם ככלי מתכות ואם יש בהם בקעים דינם כשאר כלי חרס שאינם שועים: הגה והא דכלי חרס מהני ליה עירוי היינו בדלא נשתמשו בו יין נסך רק בצונן אבל אם השתמשו בו בחמין כלי חרס אין לו תקנה ובשאר כלים צריכים הגעלה כמו בשאר איסורים (מרדכי פרק ב׳ דעבודת כוכבים בשם ראבי״ה):

Seif 7 — The storage vessel: emptying, always 📋 Copy

כלים שמכניסים בהם יין לקיום צריכי׳ עירוי בין שלקחם ישנים מהעובד כוכבים בין שהם שלנו ונשתמש בהם העובד כוכבים אפילו לפי שעה ומיהו בעירוי סגי להו אפילו הם זפותים:

Seif 8 — How far does the stringency of storage reach? 📋 Copy

יש מי שאומר שלא החמירו בשביל שמכניסו לקיום אלא בכלי חרס בלבד ויש מוסיפים של עץ ושל עור ויש מי שמוסיף של אבן ושל מתכת וכן ראוי לנהוג אבל של זכוכית לדברי הכל אין מחמירים בו בשביל שמכניסו לקיום:

Seif 9 — What counts as storage: the wineskin, the traders’ flask, the cup 📋 Copy

נודות אין חשובין מכניסן לקיום שהרי אינם עשוים אלא להוליך בהם יין מהגת לחבית אבל חמת של טייעים כיון שהיין נתון בו תמיד שמיד שמערין זה חוזרין וממלאים אותו דינו כמכניסו לקיום אבל כוסות אע״פ ששותים בהם תדיר מכ״מ אין היין שוהה בהם תמיד אלא ממלאן לפי שעה ושותה ומערה והלכך אין להם דין מכניסן לקיום (כלי שמכניסין בו יין לעמוד בו שלשה ימים מקרי מכניסו לקיום ולכן העירוי גם כן הוא שלשה ימים) (מרדכי פא״מ ובכל בו ובארוך כלל כ״ח דין ס״ט):

Seif 10 — The leather vessel: bringing the water above its mouth 📋 Copy

כלי עור הצריך מילוי ועירוי צריך שיוסיף עור וכיוצא בו על פיו כעין גדנפא כדי שיעלו המים על פיו או יהפכנו על פיו בתוך כלי מלא מים שלשה ימים אחרים:

Seif 11 — The rinsing: three times, and with water 📋 Copy

כ״מ שאמרנו שצריך שכשוך צריך להדיחו ג׳ פעמים (במים אבל לא ביין אפילו רוצה לאסור יין שמשכשך (טור וב״י בשם הרמב״ן) ויש מקילין בדיעבד) . (בא״ח בשם י״א):

Seif 12 — The protocol of emptying: three times twenty-four hours 📋 Copy

כל מקום שצריך עירוי צריך למלאותו מים על כל גדותיו ויניחם בו כ״ד שעות מעת לעת ולסוף כ״ד שעות ישפכם והמים מותרים (ויש אוסרים המים) (מרדכי פא״מ ובארוך ואגודה בשם ראבי״ה) ויתן בו מים שניים ויניחם בו כ״ד שעות וכן יעשה פעם שלישית ואע״פ שלא היו שלשה ימים אלו רצופים אין בכך כלום ואם עמדו בו המים כמה ימים ולא שפכם לא עלו לו אלא ליום אחד ואם שפך המים קודם שעמדו בו כ״ד שעות לא עלו לו אותם המים: (מי מלח חזקים שיש בהן שליש מלח וב׳ שלישים מים מועילים במעת לעת (טור בשם הרמ״ה) כמו עירוי ג׳ ימים) (טור בשם הרא״ש):

Seif 13 — Absorption goes no deeper than a peel 📋 Copy

אפילו במכניסו לקיום אינו בולע יותר מכדי קליפה לפיכך אם העביר עליהם מלקט ורהיטני או קלפם בקרדום הוכשרו (אבל קליפת הזפת לא מהני בכלים המכניסים לקיום) (כך משמע מתשובת הרא״ש):

Seif 14 — The kiln: heating from outside, not from inside 📋 Copy

כלי חרס שנשתמש בהם יין נסך אם החזירן לכבשן והסיקן מבחוץ ונתלבנו אפי׳ לא השהם בתוכו עד שנשר הזפת אלא שנרפה שרי אבל אם הסיקן מבפנים לא מהני אלא אם כן הסיקן כל כך עד שעבר חומם לצד חוץ כל כך שהיד סולדת בו:

Seif 15 — Hag‘ala in a keli rishon, and the glowing stones 📋 Copy

כלי עץ וכלי עור וכלי חרס אפילו מזופתים ואפילו מכניסן לקיום ניתרים בהגעלה בכלי ראשון: הגה ויש מתירין אפילו ע״י עירוי שמערה בהן רותחין ולגלגלן (טור בשם ר״ח ותשובת הרא״ש) ויש לסמוך על זה בדיעבד (ב״י) ואפילו לכתחילה נוהגין ליתן אבנים קטנים מלובנים תוך החבית או (גדולים) ונותנן על המשפך ושופך עליהם רותחים ויורדים לתוך החבית ומגלגלו ומחשבים זה לכלי ראשון (ארוך כלל נ״ח):

Seif 16 — Twelve months, and time does the rest 📋 Copy

כל הכלים שישנן י״ב חדש שרי שודאי כלה כל לחלוחית יין שבהם ואפילו נתן לתוכם מים תוך י״ב חדש אין בכך כלום:

2. Background — the sugya of Avodah Zarah

The whole of siman 135 is the unfolding of a single page of gemara — the end of the second chapter of Avodah Zarah, on folios 33a and 33b — plus two lines from folio 34a. The braita there sets up at once the opposition that will govern seif 1: the bare vessel and the pitched vessel.

« קַנְקַנִּים שֶׁל גּוֹיִם, חֲדָשִׁים גְּרוּדִים — מוּתָּרִין, יְשָׁנִים וּמְזוּפָּפִין — אֲסוּרִין. » (עבודה זרה ל״ג ע״א)

The same braita immediately supplies a remedy of another order — brine, which will return in the Rama’s gloss on seif 12:

« הַלּוֹקֵחַ קַנְקַנִּים מִן הַגּוֹיִם — חֲדָשִׁים נוֹתֵן לְתוֹכָן יַיִן, יְשָׁנִים — נוֹתֵן לְתוֹכָן צִיר וּמוּרְיָיס לְכַתְּחִלָּה. » (עבודה זרה ל״ג ע״ב)

Then comes the case of the wineskins seized by a caravan trader, and from it comes the filling and emptying of seif 12, with its duration:

« כָּךְ הוֹרָה רַבִּי אַמֵּי הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה — מְמַלְּאָן מַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים וּמְעָרָן. וְאָמַר רָבָא: צָרִיךְ לְעָרָן מֵעֵת לְעֵת. » (עבודה זרה ל״ג ע״א)

Two attempts to narrow the rule are rejected one after the other — it holds for our vessels as for theirs, for wineskins as for jars:

« כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אֶחָד שֶׁלָּנוּ וְאֶחָד שֶׁלָּהֶם. » (עבודה זרה ל״ג ע״א)

Folio 33b then gives the great distinction of the siman — the vessel that keeps and the vessel that does not. Rav Yehudah rules on the jugs seized by the house of Parzak:

« דָּבָר שֶׁאֵין מַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם הוּא, מְשַׁכְשְׁכָן בְּמַיִם וְהֵן מוּתָּרִין. » (עבודה זרה ל״ג ע״ב)

Next the gemara settles the case of cups, and seif 4 will draw its threshold of saturation from it:

« וְהִלְכְתָא: פַּעַם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי — אָסוּר, שְׁלִישִׁי — מוּתָּר. » (עבודה זרה ל״ג ע״ב)

The natron vessel appears there once only, and it is the sole mention in the Talmud of a vessel that no remedy redeems:

« כְּלֵי נֶתֶר אֵין (לוֹ) [לָהֶן] טׇהֳרָה עוֹלָמִית. מַאי כְּלֵי נֶתֶר? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין: כְּלֵי מַחְפּוֹרֶת שֶׁל צְרִיף. » (עבודה זרה ל״ג ע״ב)

Rav Zvid then sorts glazed vessels by their colour and their cracks — this is seif 6 word for word:

« הַאי מָאנֵי דְקוּנְיָא, חִיוָּרָא וְאוּכָּמָא — שְׁרֵי, יְרוֹקָא — אֲסִיר, מִשּׁוּם דְּמִיצְּרִיף. וְאִי אִית בְּהוּ קַרְטוּפָנֵי — כּוּלְּהוּ אֲסִירִי. » (עבודה זרה ל״ג ע״ב)

And when the gemara asks why one is stricter with chametz than with wine in those very glazed vessels, it gives in five words the reason for all the leniency of this siman:

« זֶה תַּשְׁמִישׁוֹ בְּחַמִּין, וְזֶה תַּשְׁמִישׁוֹ בְּצוֹנֵן. » (עבודה זרה ל״ד ע״א)

Folio 33b had already given the kiln, with the refinement that the Mehaber copies in seif 14:

« לָא תֵּימָא עַד דְּנָתְרָן, אֶלָּא אֲפִילּוּ רְפַאי מִירְפָא, אַף עַל גַּב דְּלָא נְתַר. » (עבודה זרה ל״ג ע״ב)

And folio 34a gives the twelve months, which will become seif 16:

« וְהִלְכְתָא קַנְקַנִּים שֶׁל גּוֹיִם לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מוּתָּרִין. » (עבודה זרה ל״ד ע״א)

The hag‘ala of seif 15, finally, comes from the mishnah of the winepress implements at the end of the tractate:

« רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָרוֹצֶה לְטַהֲרָן מִיָּד, מַגְעִילָן בְּרוֹתְחִין, אוֹ חוֹלְטָן בְּמֵי זֵיתִים. » (עבודה זרה ע״ה ע״א)

The Rambam had already gathered into a single halakhah the four remedies that the siman will spread over sixteen seifim — aging, fire, heat and water:

« נֹאדוֹת הָעַכּוּ״ם וְקַנְקְנֵיהֶן שֶׁהִכְנִיסוּ בָּהֶן הָעַכּוּ״ם יֵינָם אָסוּר לִתֵּן לְתוֹכָן יַיִן עַד שֶׁיְּיַשְּׁנָן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אוֹ עַד שֶׁיַּחֲזִירָן לָאוּר עַד שֶׁיִּתְרַפֶּה הַזֶּפֶת שֶׁעֲלֵיהֶן אוֹ שֶׁיֵּחַמּוּ אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכָן מַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת » (רמב״ם הלכות מאכלות אסורות פרק י״א הלכה ט״ו)

He also gives, for a vessel of passing use, the rule of rinsing — and the example of the funnel, which the Mehaber will take up in seif 2:

« וְכֵן כְּלִי שֶׁנָּתְנוּ בּוֹ יֵין נֶסֶךְ וְאֵין מַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם כְּגוֹן כְּלִי שֶׁחוֹשֵׂף בּוֹ אוֹ הַמַּשְׁפֵּךְ וְכַיּוֹצֵא בָּהּ מְשַׁכְשְׁכוֹ בְּמַיִם וְדַיּוֹ » (רמב״ם הלכות מאכלות אסורות פרק י״א הלכה י״ז)

And on glazed vessels he adds a restriction of his own, which the Mehaber will not adopt as it stands:

« וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאֵין הַדָּבָר אֶלָּא בְּשֶׁכָּנְסוּ בָּהֶם לְקִיּוּם. אֲבָל לֹא כָּנְסוּ בָּהֶם לְקִיּוּם מְדִיחָן וּמֻתָּרִין וַאֲפִלּוּ הֵם שֶׁל חֶרֶס » (רמב״ם הלכות מאכלות אסורות פרק י״א הלכה י״ט)

The Tur, whom the Mehaber follows step by step, opens the siman with the sentence that gives its plan:

« כל כלי עץ ומתכות או זכוכית או אבן שאין דרך להכניס בהן יין לקיום אלא משתמשין בהן לשעה סגי להו בשכשוך » (טור יו״ד קל״ה)

3. The key concepts of this siman

4. The summary table

Two grids are enough to hold the whole siman. The first crosses material with use; the second orders the remedies from the lightest to the heaviest.

5. The Taz and the Shach — six key entries

Taz s.k. 1 — this siman does not speak of the winepress implements

« בסימן זה לא נכללו כלי הגת שהם חמירי טפי אע״פ שאין מכניסין יין שם לקיום דטרידי ביין » (ט״ז יו״ד קל״ה ס״ק א)

Taz s.k. 2 — why pitch makes things worse, and what it does not

« שהזפת מבליע היין לא שהאיסור משום היין שהם נותנים בשעת הזפיתה שאותו היין הוה כמשליך לאיבוד אלא שאח״כ נותנים בהם יין ואינו ניכר » (ט״ז יו״ד קל״ה ס״ק ב)

Taz s.k. 9 — touching or using: the living dispute of the siman

« ודבריו תמוהים מכל צידי צדדים חדא דמנין לנו לחלק בזה הא אין לנו רמז בתלמוד מזה » (ט״ז יו״ד קל״ה ס״ק ט)

« ואין לנו לבדות חילוקים ודינים מלבנו בפרט להקל כנלע״ד והרב בעל הפרישה לא דק כאן כל הצורך גם מו״ח ז״ל חולק עליו בזה: » (ט״ז יו״ד קל״ה ס״ק ט)

Shach s.k. 13 — the boundary that the whole siman presupposes

« דוקא בשלא היה בו יי״נ מע״ל אבל היה בו מע״ל אין חילוק בין שבעו ללא שבעו אלא לעולם צריך מילוי ועירוי » (ש״ך יו״ד קל״ה ס״ק י״ג)

Shach s.k. 14 — why twice with wine, but not twice with water

« ונ״ל דסבירא ליה דגם הטור מודה דבמים לא שבעו מב׳ פעמים דדוקא ביין שבעו מב״פ ולא במים » (ש״ך יו״ד קל״ה ס״ק י״ד)

Shach s.k. 23 — why glass escapes everything

« דשועים וקשים הם ובליעתם מועטת מכל הכלים. ר״ן: » (ש״ך יו״ד קל״ה ס״ק כ״ג)

Beer Hetev s.k. 22 — a printing error in the Rama’s gloss

« והש״ך כ׳ בנה״כ שט״ס הוא וצ״ל ב׳ שלישים מלח ושליש מים וכן איתא בש״ס שבת דף ק״ח ע״ב וכ״כ המחבר בא״ח סי׳ שכ״א ס״ב » (באר היטב יו״ד קל״ה ס״ק כ״ב)

6. The glosses of the Rama (הגה)

On seif 1 — after the fact, the rinsing sufficed

Where the Mehaber requires scraping the pitch or filling and emptying, the Rama reports that for our wooden, stone or metal vessels that a non-Jew merely touched, a rinsing suffices after the fact — and that where the loss is substantial there is room to be lenient from the outset. This is the position of Rabbenu Tam, reported by the Tur.

On seif 4 — the same leniency, carried over to earthenware

The Rama adds that after the fact pitched earthenware is judged like wood and stone. The Beit Yosef reads the Tur this way; the Maharshal, reported by the Shach in s.k. 16, goes further and permits even at the outset when the vessel is already sated — but the Taz, in s.k. 7, rejects that reading.

On seif 6 — the boundary of cold

This is the weightiest gloss in the siman. The whole lenient regime just read — the emptying that redeems earthenware — holds only for contact when cold. With heat, earthenware has no remedy left, and the other materials fall under hag‘ala as with any prohibition.

On seif 9 — the number that defines storage

The Mehaber defined “kept standing” by examples; the Rama puts a number to it: three days. And he at once draws out the symmetry of the siman — this is why the emptying, too, lasts three days.

On seif 11 — rinse with water, not with wine

The Rama specifies that one may not rinse with wine, even if willing to lose that wine. The Shach, in s.k. 27, makes this the difference between rinsing and emptying, and recalls that the Levush permitted it after the fact.

On seif 12, first gloss — the water of the emptying

The Mehaber writes that the water poured off is permitted; the Rama reports that there are opinions forbidding it. The Shach, in s.k. 29, narrows this: it applies only to water, only when it was put in to make the vessel fit, and not when it happened to be there by accident.

On seif 12, second gloss — the brine

Strong brine does in twenty-four hours what water does in three days. It is the only acceleration the siman knows. The Shach, in s.k. 32, notes that the Mehaber and the Rama left out the remedy of fish-brine because it was no longer in common use.

On seif 13 — what the peel does not redeem

The Mehaber has just allowed the wall to be planed. The Rama sets the limit: peeling the pitch alone does not suffice for a storage vessel. The two peelings are not about the same thing.

On seif 15 — pouring, and the glowing stones

The Mehaber required a keli rishon. The Rama reports the view of Rabbenu Chananel, who is satisfied with pouring followed by rolling, and accepts it after the fact; then he describes the common practice — white-hot stones thrown into the barrel, or set on the funnel — which restores to the pouring the standing of a keli rishon. The Taz, in s.k. 19, insists that the water must all the same come from a keli rishon.

7. Practical cases today

Case 1 — The stainless steel tank

Case 2 — The oak barrel

Case 3 — The glazed jar or pot

Case 4 — The hose and the funnel

Case 5 — The cistern and the brief contact

Case 6 — Equipment unused for a year

8. Summary of Siman 135

Memory table

Comprehension questions

Going further