סימן קל״ה — בְּאֵיזוֹ כֵּלִים יֵשׁ לָחוּשׁ מִשּׁוּם נִיסּוּךְ

1. האקסיומה : אין זה טעם אלא לחלוחית

« זֶה תַּשְׁמִישׁוֹ בְּחַמִּין, וְזֶה תַּשְׁמִישׁוֹ בְּצוֹנֵן. » (עבודה זרה ל״ד ע״א)

2. שלוש שאלות הרפלקס

3. טבלה ראשית א׳ — חומר × תשמיש

4. טבלה ראשית ב׳ — סולם ההכשרים

5. סדר המילוי והעירוי, צעד אחר צעד

« כל מקום שצריך עירוי צריך למלאותו מים על כל גדותיו ויניחם בו כ״ד שעות מעת לעת ולסוף כ״ד שעות ישפכם והמים מותרים (ויש אוסרים המים) (מרדכי פא״מ ובארוך ואגודה בשם ראבי״ה) ויתן בו מים שניים ויניחם בו כ״ד שעות וכן יעשה פעם שלישית » (שו״ע יו״ד קל״ה:י״ב)

« ומטעם זה לא בעינן ג׳ מעל״ע רצופים אלא ג׳ פליטות זה אחר זה מיהו בלא״ה מותר בדיעבד ולאו דוקא הכא אלא בכל כלי היין שנשתמשו בהן בדיעבד בלי הכשר כלל משום דמסתמא איכא ס׳ נגד הקליפה ושרי לדידן כדלקמן סי׳ קל״ז עכ״ל): » (באר היטב יו״ד קל״ה ס״ק כ״א)

6. מה נחשב מכניסו לקיום

« נודות אין חשובין מכניסן לקיום שהרי אינם עשוים אלא להוליך בהם יין מהגת לחבית » (שו״ע יו״ד קל״ה:ט)

« כלי שמכניסין בו יין לעמוד בו שלשה ימים מקרי מכניסו לקיום ולכן העירוי גם כן הוא שלשה ימים » (רמ״א יו״ד קל״ה:ט)

« כלומר כל שדרך להכניס בו אבל אם ידוע שעמד בהן יין ג׳ ימים לא מהני ליה עירוי דה״ל כבוש כמבושל » (ש״ך יו״ד קל״ה ס״ק כ״ד)

7. הציפוי : הצבע, ואחריו הבקעים

« אם הם ירוקים דינם ככלי נתר מפני שיש בו קרקע מחפירת צריף אבל לבנים או שחורים אם הם חלקים שאין בהם בקעים דינם ככלי מתכות ואם יש בהם בקעים דינם כשאר כלי חרס שאינם שועים » (שו״ע יו״ד קל״ה:ו)

« הַאי מָאנֵי דְקוּנְיָא, חִיוָּרָא וְאוּכָּמָא — שְׁרֵי, יְרוֹקָא — אֲסִיר, מִשּׁוּם דְּמִיצְּרִיף. וְאִי אִית בְּהוּ קַרְטוּפָנֵי — כּוּלְּהוּ אֲסִירִי. » (עבודה זרה ל״ג ע״ב)

« ולפי זה צריך ליזהר בהנהו כדים של חרס שפיהם קצר מלמעלה ומיוחדים ליין על הרוב שאין לשתות בהם יין של היתר אם הם של עובד כוכבים דתחלה נשתמש בו עובד כוכבים ביין ולא מועיל הדחה » (ט״ז יו״ד קל״ה ס״ק ח)

8. שני גבולות הסימן : החמין והמעת לעת

גבול ראשון — תשמיש בחמין

« והא דכלי חרס מהני ליה עירוי היינו בדלא נשתמשו בו יין נסך רק בצונן אבל אם השתמשו בו בחמין כלי חרס אין לו תקנה ובשאר כלים צריכים הגעלה כמו בשאר איסורים » (רמ״א יו״ד קל״ה:ו)

גבול שני — שהיית מעת לעת

« דוקא בשלא היה בו יי״נ מע״ל אבל היה בו מע״ל אין חילוק בין שבעו ללא שבעו אלא לעולם צריך מילוי ועירוי » (ש״ך יו״ד קל״ה ס״ק י״ג)

« שכתב דדברי הש״ך בס״ק י״ג (הובא בבה״ט סק״ז) הם עיקר לדינא דאפילו אם עמד מעל״ע מהני עירוי » (פתחי תשובה יו״ד קל״ה ס״ק ב)

9. נקודות המחלוקת, והיכן הן נחתכות

10. שישה כללי זהב

11. סימן לזיכרון — ״כלים״

12. חמישה מכשולים רגילים

13. סיכום שישה עשר הסעיפים — שורה לכל אחד