מפסק המחבר והרמ״א, דרך הכרעת הש״ך, הט״ז
והבאר היטב, ועד המיכל הנשלח לתיקון
נושא :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קל״ו (סעיף אחד)
עם נושאי הכלים: ש״ך, ט״ז, באר היטב, בית יוסף, טור
⚠ הערת רמה :
רמה זו אינה ״דעת הרב״ : שולחן ערוך הרב
(אדמו״ר הזקן) אינו מקיף את יורה דעה, ולפיכך אף לא סימן קל״ו · 136.
זו רמה של פסיקה מעשית : מה עושים, ואת מי שואלים.
עריכה ועיון :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
כיצד לקרוא רמה זו. כל קביעה כאן נשענת או על לשון השולחן ערוך ונושאי כליו, או על פוסק נקוב ובר־בדיקה (טור, בית יוסף, גמרא עבודה זרה). ביורה דעה אין לא משנה ברורה (שאינה מפרשת אלא אורח חיים) ולא שולחן ערוך הרב (שאדמו״ר הזקן לא כתב יורה דעה). הפתחי תשובה אינו מפרש סימן זה — ואין אפוא מה להביא בשמו, ואין תולים בו דבר. הערוך השולחן אינו מובא כאן : לשונו על סימן זה אינה נגישה לנו, ואין מצטטים מה שאי אפשר לבדוק. נשארים, ודי בהם : הש״ך (ה׳ ס״ק), הט״ז (ב׳ ס״ק) והבאר היטב (ג׳ ס״ק). ובמקום שהשאלה חורגת מן הסימן — רמה זו אומרת זאת ועוצרת : ההלכה למעשה עוברת דרך רבך.
השולח ביד עובד כוכבים כלים המיוחדים ליין צריך להחתימם בחותם אחד כדי שיהא ניכר אם הכניס בהם העובד כוכבים יין ויש מי שמצריך חותם בתוך חותם
המקרה היסודי. שולחים ביד עובד כוכבים כלים המיוחדים ליין — והם ריקים. אין המחבר מחייב להימנע מלשולחם : הוא מחייב לחותמם, ונותן את הטעם באותה לשון עצמה — כדי שיהא ניכר, שיהא התשמיש ניכר.
ומיד הוא מביא דעה שנייה. חותם אחד או שניים ? המחבר מכריע באחד ומציין את הצרכת החותם בתוך חותם ; וזו כל מחלוקת הסימן, ורמה 2 מראה את שורשה בקריאת מנהגו של רבא.
— שולחן ערוך יורה דעה קל״ו:א · ספריא יו״ד קל״ו:א
« רָבָא כִּי הֲוָה מְשַׁדַּר גּוּלְפֵי לְהַרְפַּנְיָא, סָחֵיף לְהוּ אַפּוּמַּיְיהוּ וְחָתֵים לְהוּ אַבִּירְצַיְיהוּ. קָסָבַר: כׇּל דָּבָר שֶׁמַּכְנִיסוֹ לְקִיּוּם, אֲפִילּוּ לְפִי שָׁעָה — גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן. » (עבודה זרה ע״ד ע״ב)
« דהתם אין העובד כוכבים יכול להחליפו אלא ביין מבושל או בחומץ שהוא גרוע ממנו מעט שאם היה שבחו של זה מרובה ממנו היה חלופו ניכר ומיתפס עליו כגנב ומשום שבחא פורתא לא טרח ומזייף אבל כאן משום תשמיש מרובה טרח ומזייף. הר״ן » (ש״ך יו״ד קל״ו ס״ק ב)
בסימן קל״ו · 136 סעיף אחד בלבד — כמניין שבכותרת (ובו סעיף אחד) וכמניין שבפועל. הוא נקרא בשלוש פסקאות של המחבר והגהה של הרמ״א המשוקעת בין שתי האחרונות.
| פסקה | מי | הפסק (מעוגן בלשון) |
|---|---|---|
| א | מחבר | השולח ביד עובד כוכבים כלים המיוחדים ליין צריך לחותמם בחותם אחד, כדי שיהא התשמיש ניכר. דעה שנייה : צריך חותם בתוך חותם. |
| ב | רמ״א | נשלחו בלא חותם : הכלי צריך הכשר, כאופן הנוהג בכלי שהיה של עובד כוכבים. אך אם כבר נשתמש בו כך : אין לאסור בדיעבד — והט״ז חולק בנקודה אחרונה זו. |
| ג | מחבר | חביות גדולות מותר להשהותן יום או יומיים אצל אומן עובד כוכבים לתקנן, שכלי בגודל כזה אינו משמש לפי שעה. |
המחבר כותב בחותם אחד ומביא אחריו ויש מי שמצריך חותם בתוך חותם. הדרך הבטוחה היא אפוא חותם כפול ; אך הב״ח, שהביאו הש״ך, מכריע בדיעבד.
« כתב הב״ח ובדיעבד כדאי הם המתירין בחותם א׳ לסמוך עליהם וע״ל סימן ק״ל ס״ב » (ש״ך יו״ד קל״ו ס״ק א)
« הטעם דמשום תשמיש מרובה טרח ומזייף וכתב הב״ח דבדיעבד כדאי הם המתירים בחותם א׳ לסמוך עליהם וע״ל סימן ק״ל ס״ב » (באר היטב יו״ד קל״ו ס״ק א)
« ושהה אפילו שעה אחת ביד העובד כוכבים צריך הכשר כפי ענין כו׳ טור » (ש״ך יו״ד קל״ו ס״ק ג)
« וכ״כ ר׳ ירוחם דצריך הכשר אפי׳ לא שהה בידו אלא לפי שעה » (ש״ך יו״ד קל״ו ס״ק ג)
הב״ח הציע להשהות את הכלי מעת לעת, כדי שיהא הטעם לפגם. הש״ך דוחה, וטעמו אינו משפטי אלא חומרי : חבית יין אינה נפגמת ביישונה.
« דדוקא בקדרות וקערות שעמדו בבית העובד כוכבים קאמר הרא״ה דמשהה אותם מעל״ע אבל בכלי היין לא שייך נ״ט לפגם אפילו ישהנו כמה ימים וכדלקמן סימן קל״ז » (ש״ך יו״ד קל״ו ס״ק ג)
« ועל הדרך שנתבאר סי׳ קל״ה: » (ש״ך יו״ד קל״ו ס״ק ד)
הט״ז מסרב שיקראו את ההגהה כאילו היא משווה את החבית לכלי הנקנה בשוק. היא מכוונת למקרה שהכלי היה באמת של עובד כוכבים, ומניחה את כלי החרס לדינו שלו.
« פי׳ אם היה של עובד כוכבים מתחילה וקנאו ישראל ממנו ואין בכלל זה כלי חרס דאם תחילת תשמישו ביד עובד כוכבים צריך עירוי אע״פ שאין מכניסו לקיום ואילו בזה שהיה תחלה של ישראל א״צ אלא כמבואר סימן קל״ה סעיף ד׳ » (ט״ז יו״ד קל״ו ס״ק א)
| המקרה | מה שצריך | המקור |
|---|---|---|
| כלי של ישראל שנשלח בלא חותם | הכשר כסימן קל״ה · 135 סעיף ד׳ | ט״ז קל״ו ס״ק א |
| כלי שהיה של עובד כוכבים ונקנה ממנו | דין כלי הנקנה מיד עובד כוכבים | רמ״א קל״ו · ט״ז ס״ק א |
| כלי חרס שתחילת תשמישו ביד עובד כוכבים | צריך עירוי | ט״ז קל״ו ס״ק א |
| פרטי אופני ההכשר | הפניה גמורה לסימן קל״ה · 135 | ש״ך קל״ו ס״ק ד |
רמ״א : אין אוסרים בדיעבד. ט״ז : בסימן קכ״ב · 122 הוכיח את ההפך, ומיישם כאן את מסקנתו.
« לעיל סי׳ קכ״ב סעיף ט׳ הארכנו דלא קי״ל כן אלא אף בדיעבד אסור » (ט״ז יו״ד קל״ו ס״ק ב)
« גם פסק דאפילו בדיעבד יש לאסור בכל הכלים דלא כרמ״א וע״ל סי׳ קכ״ב ס״ט » (באר היטב יו״ד קל״ו ס״ק ב)
« דכיון דלא היה ביד עובד כוכבים אלא לפי שעה א״כ ודאי לא נבלע איסור בכלי וגם לא נשתמש בו בודאי ודי שגזרו שהכלי צריך הכשר דלפי שעה חשיב כמכניסו לקיום אבל ודאי בדיעבד המאכל מותר » (ש״ך יו״ד קל״ו ס״ק ג)
« ומיהו כתבו דמ״מ טוב להחמיר ונראה מדבריהם דלא שרי להשהות אלא יום או יומים אבל בא״ח כתב בשם ר״י דאפי׳ זמן מרובה שרי להשהות בבית האומן » (בית יוסף יו״ד קל״ו)
« מיהו כתבו יש פוסקים דלכתחלה יש ליזהר בכל מאי דאפשר וכ״כ האחרונים » (ש״ך יו״ד קל״ו ס״ק ה)
« מיהו כתבו יש פוסקים דלכתחלה יש ליזהר בכל מאי דאפשר וכן כתבו האחרונים » (באר היטב יו״ד קל״ו ס״ק ג)
זהו החלק האחרון שבסעיף, כלשונו. מותר יום או יומיים ; וחותמים בכל זאת אם התיקון מאפשר (ש״ך ס״ק ה).
כלי המיוחד ליין הנוסע לבדו : זהו מקרה הסימן ממש. שני חותמות לכתחילה, ובדיעבד די באחד אם הוא שלם (ש״ך ס״ק א ; באר היטב ס״ק א).
עצירה של שעה אינה ניטרלית : אפילו לפי שעה (ש״ך ס״ק ג). אין הקוצר מגן, אלא החותם השלם.
הכשר מחויב, כסימן קל״ה · 135 (ש״ך ס״ק ד) ; ודין מה שכבר נתנו בה : הרמ״א מתיר, הט״ז אוסר (ט״ז ס״ק ב ; באר היטב ס״ק ב). לשאול רב.
הט״ז מוציאו במפורש מהפניית הרמ״א : אם תחילת תשמישו ביד עובד כוכבים, צריך עירוי אף שאינו מכניסו לקיום (ט״ז ס״ק א).
| המצב | המסקנה המעשית | המקור |
|---|---|---|
| לשלוח כלי המיוחד ליין ביד עובד כוכבים | לחתום — שני חותמות לכתחילה | שו״ע קל״ו:א |
| נעשה חותם אחד והוא שלם | יש על מה לסמוך בדיעבד | ש״ך ס״ק א · באר היטב ס״ק א |
| עצירה קצרה ביד עובד כוכבים | אינה משנה : ההכשר עדיין מחויב | ש״ך ס״ק ג |
| להמתין מעת לעת כדי להיפטר מהכשר | אינו מועיל בכלי יין | ש״ך ס״ק ג |
| נשלח בלא חותם | הכשר כסימן קל״ה · 135 | רמ״א קל״ו · ש״ך ס״ק ד |
| כלי חרס שתחילת תשמישו אצל עובד כוכבים | צריך עירוי | ט״ז ס״ק א |
| כבר נשתמש בו בלא הכשר | רמ״א : אינו נאסר · ט״ז : אסור | רמ״א קל״ו · ט״ז ס״ק ב |
| חביות גדולות אצל אומן יום או יומיים | מותר, ונזהרים בכל מה שאפשר | שו״ע קל״ו:א · ש״ך ס״ק ה |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קל״ו · ♥ תמכו בנו