סעיף אחד בלבד. דבר של עבודת כוכבים נתערב בדברים של היתר ואין יודעים איזהו. אינו בטל — לעולם — ואף על פי כן שני פתחים מתירים את התערובת : ספק ספיקא והדבר שנאבד. כל הסימן תלוי בהבחנה אחת : אין מבטלים את האיסור, אלא חדלים לדעת היכן הוא
חזרה מסודרת, טבלאות פסק, שינון מהיר
המקור הוא המשנה החותמת את עבודה זרה :
« אֵלּוּ אֲסוּרִין, וְאוֹסְרִין בְּכׇל שֶׁהוּ: יֵין נֶסֶךְ, וַעֲבוֹדָה זָרָה, וְעוֹרוֹת לְבוּבִין » (עבודה זרה ע״ד ע״א)
ושני הפתחים באים מזבחים :
« אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: טַבַּעַת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה טַבָּעוֹת, וְנָפְלָה אַחַת מֵהֶם לַיָּם הַגָּדוֹל – הוּתְּרוּ כּוּלָּן; דְּאָמְרִינַן: הָךְ דִּנְפַל הַיְינוּ דְּאִיסּוּרָא » (זבחים ע״ד ע״א)
« סְפֵק עֲבוֹדָה זָרָה אֲסוּרָה, וּסְפֵק סְפֵיקָהּ מוּתֶּרֶת. כֵּיצַד? כּוֹס שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנָּפַל לְאוֹצָר מָלֵא כּוֹסוֹת – כּוּלָּן אֲסוּרִין; פֵּירַשׁ אֶחָד מֵהֶן לְרִיבּוֹא, וּמֵרִיבּוֹא לְרִיבּוֹא – מוּתָּרִין » (זבחים ע״ד ע״א)
| המקור | מה הוא מלמד | התולדה בסעיף |
|---|---|---|
| המשנה בעבודה זרה (ע״ד ע״א) | עבודת כוכבים אוסרת בכל שהוא | אוסרים בכל שהוא — אין ביטול לעולם |
| רב, בזבחים (ע״ד ע״א) | הטבעת שנפלה — היא האסורה | נפל לים או נשרף — השאר מותר |
| הברייתא (זבחים ע״ד ע״א) | ספק ספיקא מותר | המעבר מתערובת לתערובת |
| רבי אלעזר / רב נחמן | שנים שנים, לא אחד אחד | שנים שנים ביחד |
| הרמב״ם (ע״ז ז׳:י׳) | שתי טבעות שנפלו, לא אחת | ויש מי שאוסר |
| קטע הסעיף | מי מדבר | מה יוצא ממנו |
|---|---|---|
| אלילים ומשמשיה ותקרובתה אוסרים בכל שהוא | המחבר | אין ביטול, אפילו באלף |
| ואם א׳ מהתערובו׳ הראשון נתערב בשנים אחרים ונפל מהג׳ אחד לב׳ אחרים הרי אלו האחרים מותרים | המחבר | התערובת השלישית מותרת (השנייה לדעת הש״ך) |
| וכן אם אחד מהתערובות הראשון נפל לים או נשרף בענין שנאבד מהעולם כל הנשארים מותרים | המחבר | הדבר שנאבד — הוא האיסור |
| שנים שנים ביחד אבל לא האחד לבדו ובלבד שלא יהנה אדם אחד מכולם | המחבר | הסייג : בזוגות, ולא הכל לאחד |
| ויש מי שאוסר אלא אם כן נפלו שתים לים הגדול או נשרפים | המחבר (דעה שנייה) | הרמב״ם : שני דברים שנאבדו |
שני הפתחים נשענים על אותו רעיון ונושאים אותם תנאים, שהבית יוסף נוטלם מסימן ק״י · 110.
| הפתח | מה צריך שיארע | תנאים | מה מותר |
|---|---|---|---|
| המעבר | דבר מן התערובת הראשונה לשנייה, ומן השנייה לשלישית | מיעוט התערובת הראשונה ; תערובת ראשונה המותרת מן התורה ; איסור ודאי | השלישית (המחבר) — כבר השנייה (ש״ך) |
| האבדן | דבר מן התערובת הראשונה שנפל לים או נשרף | נאבד מן העולם — לא אבד ולא נמכר ; שני דברים לדעת הרמב״ם | השאר, שנים שנים, לא הכל לאחד |
תנאי המיעוט : « דהיינו דוקא כשמיעוט התערובות הראשון נתערב עם אחרים אבל אם רוב התערובות הראשון נתערב עם אחרים אין זה ספק ספיקא ולפיכך כולם אסורים » (בית יוסף יו״ד ק״מ)
תנאי התערובת הראשונה : « דהא דתלינן להקל בספק ספיקא דוקא כשתערובות הראשון מותר מן התורה כגון שנתבטל ברוב » (בית יוסף יו״ד ק״מ)
והאיסור צריך להיות ודאי : « ודוקא שהאיסור שנתערב הוא ודאי איסור אבל ספק איסור שנתערב ונפל מאותה תערובות למקום אחר התערובות השנית שרי » (שו״ע יו״ד ק״י:ח)
המחבר — התערובת השלישית בלבד, כדברים החשובים שבסימן ק״י · 110. הטור, הרמב״ם — כבר השנייה :
« לפיכך אם אחד מתערובות הראשון נתערב בב׳ אחרים מותרין » (טור יו״ד ק״מ)
« פֵּרַשׁ כּוֹס אֶחָד מִן הַתַּעֲרֹבֶת וְנָפַל לְכוֹסוֹת שְׁנַיִם הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ז׳ הלכה י׳)
הש״ך מבאר את חומרת המחבר מן הכסף משנה, ודוחה אותה :
« ולעיל סימן ק״י ס״ח בדברים החשובים פסק המחבר דלא שרי אלא התערובות הג׳ ולזה אסר גם כאן התערובות השני » (ש״ך יו״ד ק״מ ס״ק ב)
« אבל כבר כתבתי לעיל סימן ק״י ס״ק נ״א דדברי הרמב״ם הם ברורים ואינם סותרים זה את זה כלל ובכאן שרי התערובות השני לכ״ע » (ש״ך יו״ד ק״מ ס״ק ב)
הבאר היטב הולך אחר הש״ך :
« כ׳ הש״ך דהמחבר לטעמיה אזיל דס״ל בסי׳ ק״י דלא שרי אלא תערובות הג׳ אבל כבר כתבתי שם דבכאן שרי התערובות השני לכ״ע » (באר היטב יו״ד ק״מ ס״ק א)
המחבר : התערובות הג׳. הש״ך, הבאר היטב, הטור והרמב״ם : התערובות השני. זו המחלוקת היחידה שבסימן, ורמה 4 מוציאה ממנה את הקו למעשה.
הטור קורא אנא תרתי קאמינא — ״שנים שנים״ ; והרמב״ם — ״שתי טבעות שנפלו״ :
« וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא הִתִּיר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא שְׁנַיִם שְׁנַיִם, אֲבָל אֶחָד אֶחָד – לָא! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא תַּרְתֵּי קָאָמֵינָא » (זבחים ע״ד ע״א)
« מותרין ליהנות בהם שנים שנים ביחד אבל לא מאחד לבדו » (טור יו״ד ק״מ)
« טַבַּעַת שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּכַמָּה טַבָּעוֹת וְנָפְלוּ שְׁתַּיִם מֵהֶן לַיָּם הַגָּדוֹל הֻתְּרוּ כֻּלָּן שֶׁאֲנִי אוֹמֵר אוֹתָהּ הַטַּבַּעַת הָיְתָה בִּכְלַל הַשְּׁתַּיִם » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ז׳ הלכה י׳)
והבית יוסף נותן את מקורו :
« משמע שהוא סובר דע״כ לא שרי רב נחמן אלא בנפלו שתים וכדאיתא בגמרא דאמר ר״נ אנא תרתי קאמינא » (בית יוסף יו״ד ק״מ)
| סעיף | בשורה אחת |
|---|---|
| א (יחיד) | אלילים ומשמשיה ותקרובתה אוסרים בכל שהוא — נתערבו באלף, הכל אסור ; אך דבר שעבר לתערובת שנייה ואחר כך לשלישית מתיר את השלישית (וכבר את השנייה לדעת הש״ך) ; ודבר שנפל לים או נשרף מתיר את השאר, שנים שנים, ובלבד שלא יהנה אדם אחד מכולם — והרמב״ם מצריך שנאבדו שנים. |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן ק״מ · ♥ תמכו בנו