שנים עשר סעיפים. אין הסימן אוסר את המסחר : הוא חושש למשפט — מה שיאמר העובד כוכבים לאלילו כשבידו מה שקיבל מאתנו
חזרה מסודרת, טבלאות פסק, זיכרון מהיר
שני הכתובים המייסדים :
« משום דאזיל ומודה לפני אליל ביום חגו » (ש״ך יו״ד קמ״ח ס״ק א)
« כולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו » (ט״ז יו״ד קמ״ח ס״ק א)
השאלה השנייה היא ברייתא שסעיף א מעתיקה :
« רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: מִלְוֶה בִּשְׁטָר אֵין נִפְרָעִין מֵהֶן, מִלְוֶה עַל פֶּה נִפְרָעִין מֵהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָם » (עבודה זרה ו׳ ע״ב)
| סעיף | המשפט | הפסק | נושאי הכלים |
|---|---|---|---|
| א | ליקח ולמכור דבר המתקיים, שלשה ימים לפני | אסור | ט״ז ס״ק ב : שמחת הרווח או המעות שבידו |
| א | למכור דבר שאינו מתקיים עד יום החג | מותר | ש״ך ס״ק ב בשם רש״י : לא יישאר כלום |
| א | השאלה ושאילה ; הלוואה בלא רבית | אסור | ט״ז ס״ק ג : שאלה בחפץ, הלואה במעות |
| א | ליפרע מלוה על פה | מותר | כמציל מידם — ברייתא בעבודה זרה |
| א | ליפרע בשטר או במשכון | אסור — ומותר בזמן שידם תקיפה | ש״ך ס״ק ג כנגד הבית יוסף בטעם |
| א | מלוה ברבית אף במשכון | מותר | פתחי תשובה : נהפך במקום שהערכאות כופות |
| ב | רווח יום החג עצמו | אסור בהנאה | הלכה כרבי יוחנן ביום החג |
| ב | רווח שלשת הימים שלפניו | מותר בהנאה | הלכה כריש לקיש, וברייתא מסייעתו |
| ג | חג של ימים הרבה | יום אחד ועוד שלשה לפניו | רמב״ם פרק ט הלכה ג |
| ד | בחוצה לארץ | יום החג בלבד | ש״ך ס״ק ד : ואף זה בשהוא קבוע בכל שנה |
| ה | לשלוח דורון | אסור ; ומותר למי שאינו עובד אליל | בית יוסף : מעשה רב יהודה |
| ה | לקבל דורון | אסור ; ומפני איבה — מקבל ומאבד כלאחר יד | ש״ך ס״ק ה כנגד ט״ז ס״ק ה — עיין §5 |
| ו | העמדת שר, בהקרבה | יום חג | בית יוסף : הוא יום גינוסיא |
| ז | חג של יחיד | אותו היום, אותו האיש | ש״ך ס״ק ו : אינו יום קבוע לכל |
| ח | הנוהגים בו ואינם מודים בו | מותר לשאת ולתת | ר״ן : אינן עושות אלא מיראת המלך |
| ט | ליכנס לביתו ולתת לו שלום | אסור | ש״ך ס״ק י״ב : אסור גם האידנא |
| ט | מצאו בחוץ | מותר, במעט דברים | ברייתא בגיטין ס״ב ע״א |
| י | לכפול שלום | אסור לעולם | ש״ך ס״ק ז : בשם הר״ם, תיבת שלום |
| י | להקדים שלום | טוב | ט״ז ס״ק ו : קושיית ריב״ז |
| י״א | עובד כוכבים בהליכה / בחזרה | אסור / מותר | ט״ז ס״ק ז : «למרחוק» רבותא בעלמא |
| י״א | קשורים זה בזה בחזרה | אסור | ריש לקיש : דעתם לחזור |
| י״א | ישראל בהליכה / בחזרה ; מומר | מותר / אסור ; מומר לעולם אסור | ש״ך ס״ק י–י״א ; ט״ז ס״ק ח |
| י״ב | בזמן הזה | מותר — משא ומתן, הלוואה, ושאר דברים | חולין י״ג ע״ב ; טור בשם רש״י |
| י״ב | רמ״א : לשמוח עמהם | מותר משום איבה | טור : כמחניף להם |
| י״ב | רמ״א : בעל נפש | ירחיק אם יוכל | בית יוסף בשם הר״ן והרמב״ן |
| י״ב | רמ״א : דורון בזמן הזה | מבערב ; ואם לא — בחג עצמו | ש״ך ס״ק י״ג : שאם לא כן איבה |
ארבעה ראשונים, ארבע שאלות שונות באותו מעשה. הטבלה מעמידה אותן זו מול זו ; והפירוט ברמה 2, §2.
| הראשון | השאלה שהוא שואל | למכור דבר המתקיים | לקנות דבר המתקיים | למכור דבר שאינו מתקיים |
|---|---|---|---|---|
| רש״י | מי משניהם שמח ? | אסור | מותר | מותר |
| ר״ת | כלום ראוי החפץ לתקרובת ? | אסור בראוי | מותר | אסור לקנות |
| הראב״ד | מה נשאר בידו ? | אסור | אסור | מותר למכור |
| הרמב״ם — והמחבר | מה נשאר בידו, לשני הכיוונים | אסור | אסור | מותר למכור ואסור לקנות |
« וטעמא דמותר למכור להם דבר שאינו מתקיים ואסור ליקח מהם אפי׳ דבר המתקיים היינו משום דכשמוכר לו דבר שאינו מתקיים ביום חגו אין לו לא מעות ולא חפץ שיהא מודה עליהם » (בית יוסף יו״ד קמ״ח)
סעיף ה מניח שאפשר לאבד את הדורון בפניו. וכשאי אפשר, ארבע רשויות משיבות, ושלש מהן אומרות דבר אחד.
| מי | מה עושים כשאי אפשר לאבדו בפניו ? |
|---|---|
| ש״ך ס״ק ה | נוטלו ואינו נהנה בו כלל — בשם הרא״ש, הר״ן, הסמ״ג וספר התרומות |
| ט״ז ס״ק ה | נוטלו ומותר ליהנות ; ו«בפניו» שברמב״ם הוא הפנים שמראה |
| נקודות הכסף | דברי הט״ז רחוקים ; והנכון כדברי הש״ך |
| באר היטב ס״ק ה | דברי הט״ז תמוהים, ונקודות הכסף חולקות עליו |
« והט״ז פסק דאם א״א לאשתמוטי יקבל ממנו ומותר להנות ממנו ודבריו תמוהים וכן בנה״כ חולק עליו » (באר היטב יו״ד קמ״ח ס״ק ה)
שלש שאלות עומדות בסעיפים ט ו־י, ואינן נענות כאחת.
| השאלה | התשובה | מי |
|---|---|---|
| האם אסור לתת שלום ? | לא — אלא ליכנס לביתו לשם כך ביום חגו | ברייתא בגיטין ; רמב״ם פרק י |
| איזו תיבה בכלל איסור הכפילה ? | תיבת שלום שהיא שם ; וברכה אחרת אינה בכלל — אלא שהש״ך מפקפק | הר״ם בבדק הבית ; ש״ך ס״ק ז ; סמ״ק בט״ז ס״ק ו |
| מפני מה שיבחו את המקדים, אם כך הדין ? | לפי שהיה מקדים אף בלשון אחרת משלום | ט״ז ס״ק ו, אחר הסמ״ק |
| האם סעיף ט נוהג בזמן הזה ? | כן — והוא גבולו המפורש של היתר סעיף יב | ש״ך ס״ק י״ב בשם הב״ח ; באר היטב ס״ק ט |
« ומ״מ מה שנזכר בסעיף ט׳ אסור גם האידנא » (ש״ך יו״ד קמ״ח ס״ק י״ב)
« כלומר אפי׳ שלא ביום חגו » (ש״ך יו״ד קמ״ח ס״ק ח)
« נראה דלרבותא קאמר למרחוק דאפילו בהליכה אסור » (ט״ז יו״ד קמ״ח ס״ק ז)
| סעיף | המשפט | הפסק |
|---|---|---|
| א | שלשה ימים לפני : המתקיים, ההלוואה, הגבייה | אסור, חוץ מן ההצלה |
| ב | רווח שכבר נעשה | לפי היום |
| ג | חג ארוך | יום אחד |
| ד | בחוצה לארץ | היום בלבד |
| ה | הדורון | אסור לשני הכיוונים |
| ו | העמדת שר | יום חג |
| ז | חג של יחיד | מצומצם |
| ח | מי שאינם מודים בו | מותר |
| ט | ליכנס ולתת שלום | אסור |
| י | לכפול שלום | אסור לעולם |
| י״א | הליכה וחזרה | לפי הכיוון |
| י״ב | בזמן הזה | מותר, חוץ מסעיף ט |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קמ״ח · 148 · ♥ תמיכה