ההכרעה כפי שנושאים אותה הש״ך, הט״ז והבאר היטב,
והמקרים בני זמננו הנלווים אליה
נושא :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קמ״ט (ה׳ סעיפים)
עם נושאי כלים: ש״ך (י״ג ס״ק), ט״ז (ו׳ ס״ק), באר היטב (י״א ס״ק), בית יוסף, טור
הערה : אדמו״ר הזקן לא כתב שולחן ערוך על יורה דעה ; רמה זו רמת פסק היא, ולא ״דעת הרב״. הפתחי תשובה והנקודות הכסף אינם מפרשים סימן זה.
עריכה :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
דיני יריד מעובדי כוכבים. ובו ה׳ סעיפים:
עיר שעושים בה יריד ביום חגם והעובדי כוכבים מתקבצים מכמה מקומות והולכים שם לכבוד עבודת כוכבים מותר לילך חוצה לה ואסור ליכנס בתוכה היתה חוצה לה מותר ליכנס בתוכה ההולך ממקום למקום אסור לעבור בה אם הדרך מיוחד לה (דהיינו שאין עוברים מאותה עיר לעיר אחרת):
ב. בד״א באכסנאי אבל בן עיר מותר ואם הולך בשיירא מותר: הגה חצר של עבודת כוכבים י״א דדינו כעיר של עבודת כוכבים (טור בשם הרשב״א) ובזמן שאין העובדי כוכבים מתקבצים שם לתרפותן מותר ליכנס שם (טור בשם ר׳ יונה והרא״ש) וי״א דבכל ענין אסור אם אין דרך עובר בו למקום אחר אבל כשדרך עובר בו למקום אחר לכולי עלמא מותר וכן המנהג פשוט לילך דרך אותו חצר למקום אחר (רשב״א) ומ״מ מדת חסידות הוא להתרחק מלילך בו אם יש לו דרך אחרת קצר כמוהו (ד״ע וכן משמע בספר חסידים) ועיין לעיל סימן קמ״ב:
ג. הולכים ליריד של עובדי כוכבי׳ ולוקחים מהם בהמה עבדים ושפחות ובתים ושדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהם בד״א בלוקח מבעל הבית שאינו נותן מכס אבל הלוקח שם מן התגר אסור מפני שהוא נותן מכס (ואף אם יניחו לו המכס אסור) (טור) והמכס לאלילים עבר ולקח בהמה נושר פרסותיה מהארכובה ולמטה ואם כסות וכלים לקח ירקבו לקח מעות וכלי מתכות יוליכם לים המלח לקח עבד לא מעלין ולא מורידין:
ד. אם המכס הוא לכהנים ואוכלים ושותים אותו ואין קונים ממנו לא תקרובת אלילים ולא נוייה מותר. הגה וסתם יריד בזמן הזה מותר דסתמא לאו לעבודת כוכבים הוא. במקום שדרך עובדי כוכבים המוכרים לומר ועוד פשוט לאלוה מותר לקנות ממנו דאפשר שיתננו לעניי עובדי כוכבים (טור בשם ב״ה) אבל אם מפרש בהדיא לעבודת כוכבים שלו או שידוע שהוא לעבודת כוכבים או שאומר לקדש פלוני אסור לקנות ממנו (שם וכן פשוט בתוס׳ ובהגמי״י):
ה. ישראל ההולך ליריד שמוכרים שם אלילים וצרכיה אסור לישא וליתן עמו שאנו אומרים אלילים מכר ודמי אלילים ביד ישראל אסור: (אבל מותר לישא וליתן עם עובד כוכבים שהלך שם (טור):
אין הסימן נחתך בתנועה אחת, מפני שאינו אוסר דבר אחד. קודם כל הכרעה יש לדעת באיזה משלושת האיסורים מדובר — ולכל אחד טעם משלו, ומכאן פתח יציאה משלו.
| האיסור | טעמו | מה שמסלקו |
|---|---|---|
| ליכנס לעיר שעושים בה יריד (סעיף א) | החשד (רש״י בטור) ; או הנאת הדרך (רמב״ם לפי הט״ז) | דרך הממשיכה הלאה ; או שהוא בן עיר או בשיירא |
| ליקח מן התגר (סעיף ג) | המכס שהוא נותן הולך לעבודה | המכס לכהנים והם אוכלים אותו (סעיף ד) |
| לישא וליתן עם ישראל החוזר (סעיף ה) | דמי האלילים שבידו | אין כאן : זהו דין סימן קמ״ד · 144 |
« אבל המעיין ברמב״ם יראה מבואר שיש לו פי׳ אחר במשנה זו » (ט״ז יו״ד קמ״ט ס״ק א)
« אבל אם יש עוד דרך אחר למחוז חפצו אין איסור לילך דרך עיר האיד דלאו נהנה הוא כיון שהיה יכול לילך דרך אחר » (ט״ז יו״ד קמ״ט ס״ק א)
| סעיף | השאלה | הפסק |
|---|---|---|
| א | מותר לילך לעיר שעושים בה יריד ביום חגם ? | לילך חוצה לה — כן ; ליכנס — לא. ולעבור בה בהולכו למקום אחר : אסור אם הדרך מיוחדת לה. |
| ב | האם הדבר אמור בכל אדם ? | לא. באכסנאי בלבד ; בן עיר ושיירא מותרים. וההגה מוסיפה את חצר העבודה. |
| ג | ממי מותר לקנות ביריד ? | מבעל הבית ולא מן התגר הנותן מכס — ואף אם יניחו לו. |
| ד | ומה כשאין המכס הולך לעבודה ? | מותר. וסתם יריד בזמן הזה מותר. |
| ה | מותר לישא וליתן עם החוזר משם ? | עם ישראל — לא ; עם עובד כוכבים — כן. |
« ההולך ממקום למקום אסור לעבור בה אם הדרך מיוחד לה » (שו״ע יו״ד קמ״ט:א)
« דהיינו שאין עוברים מאותה עיר לעיר אחרת » (שו״ע יו״ד קמ״ט:א)
שני אחרונים דוחים פה אחד את הקריאה שתעמיד את אמת המידה על עיר היציאה :
« אלא ר״ל שאין עוברים מאותה העיר שבה האליל לעיר אחרת אבל כשעוברים משם והלאה שרי » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ג)
« אבל מו״ח ז״ל פי׳ דהאי מאותה העיר שכתב רמ״א היינו ממקום שיצא » (ט״ז יו״ד קמ״ט ס״ק א)
« פירשו הש״ך וט״ז שאין עוברים מאותה העיר שבה העבודת כוכבי׳ לעיר אחרת אבל אם היה שם מהלך מאותה עיר שיש שם עבודת כוכבי׳ והלאה שרי » (באר היטב יו״ד קמ״ט ס״ק ב)
« בד״א באכסנאי אבל בן עיר מותר ואם הולך בשיירא מותר » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ב)
« אבל מי שאינו בן עיר אסור ליכנס לשם אפילו יהודים דרים שם כ״פ הרא״ש והטור » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ד)
« מיהו נראה דהיכא דדרים שם מנין אפילו ליכא מנין בעלי בתים אלא עם נערים ומשרתים קהל איקרי ושרי » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ד)
« אבל מי שאינו בן עיר אפי׳ אם דרים שם ג׳ או ד׳ יהודיה אסור ליכנס לשם ולא תלינן דלדבר עם איזה יהודי נכנס » (באר היטב יו״ד קמ״ט ס״ק ג)
« חצר של עבודת כוכבים י״א דדינו כעיר של עבודת כוכבים » (רמ״א יו״ד קמ״ט:ב)
« ובזמן שאין העובדי כוכבים מתקבצים שם לתרפותן מותר ליכנס שם » (רמ״א יו״ד קמ״ט:ב)
« וי״א דבכל ענין אסור אם אין דרך עובר בו למקום אחר » (רמ״א יו״ד קמ״ט:ב)
« אבל כשדרך עובר בו למקום אחר לכולי עלמא מותר וכן המנהג פשוט לילך דרך אותו חצר למקום אחר » (רמ״א יו״ד קמ״ט:ב)
« ומ״מ מדת חסידות הוא להתרחק מלילך בו אם יש לו דרך אחרת קצר כמוהו » (רמ״א יו״ד קמ״ט:ב)
« ואפילו שלא ביום האיד. פרישה וב״ח » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ה)
« זה למד הרב בד״מ מעיר » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ו)
« כ׳ הטור בשם הרשב״א דאפשר אפילו על עסקי רבים ואפילו על פיקוח נפש אסור ליכנס בו כדאמרינן גבי מעיין » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ב)
« אבל הר״ן חולק דבסכנת נפשות שרי דלא דמי למעיין דנראה כעובד משא״כ הכא שאינו נראה אלא כהולך לעבוד » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ב)
« וכ״כ הרב לקמן סימן ק״נ ס״ג וע״ל ס״ס קנ״ז » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ב)
« הולכים ליריד של עובדי כוכבי׳ ולוקחים מהם בהמה עבדים ושפחות ובתים ושדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהם » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ג)
« בד״א בלוקח מבעל הבית שאינו נותן מכס אבל הלוקח שם מן התגר אסור מפני שהוא נותן מכס » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ג)
« ואף אם יניחו לו המכס אסור » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ג)
« אם המכס הוא לכהנים ואוכלים ושותים אותו ואין קונים ממנו לא תקרובת אלילים ולא נוייה מותר » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ד)
| המצב | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| לוקח מבעל הבית שאינו נותן מכס | מותר — ואף ״כמציל מידם״ | שו״ע יו״ד קמ״ט:ג · עבודה זרה י״ג ע״א |
| לוקח מן התגר הנותן מכס ההולך לעבודה | אסור | שו״ע יו״ד קמ״ט:ג · רמב״ם פרק ט׳ הלכה י״ד |
| הניחו לו את המכס ביחידות | אסור — נהנה | טור ור״ן בש״ך ס״ק ח |
| חירות לכל אדם בלא תנאי | אין איסור | ב״ח בש״ך ס״ק ח · שלטי הגבורים בט״ז ס״ק ב |
| חירות לכל אך תלויה במעשה פולחני | אסור | ב״ח בש״ך ס״ק ח |
| המכס לכהנים והם אוכלים אותו | מותר | שו״ע יו״ד קמ״ט:ד |
| ״ועוד פשוט לאלוה״ סתם | מותר — אפשר שיתננו לענייהם | רמ״א יו״ד קמ״ט:ד |
| ״לאלוה שלו״, או שידוע הייעוד | אסור | רמ״א יו״ד קמ״ט:ד · ב״ח בש״ך ס״ק י |
« שהרי נהנה שמנחת לו המכס. טור והר״ן. ופסק הב״ח דהיינו דוקא ביחידים אבל כשעושים חירות לכל אדם בשוה אין בזה איסור » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ח)
« אבל אם אין מניחין המכס אלא כשמניח עטרה בראשו לכבוד עבודת כוכבים אפילו מניחין לכל אדם אסור » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ח)
« בטור כתוב לאלוה שלו והוא תימה אמאי מותר הא ע״כ לעבודת כוכבי׳ שלו מדאמר לשון שלו ויפה עשה רמ״א שלא העתיק האי תיבת שלו » (ט״ז יו״ד קמ״ט ס״ק ה)
« כ׳ הב״ח בקונטרס אחרון דאם אומר לאלוה שלו אסור » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק י)
« כ׳ מהרי״ק שורש קנ״ה דוקא היכא שיוצא מכיס של ישראל לעבודת כוכבים » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק י״א)
« אבל היכא שהיה מכס מקדם ולא היו קונים ממנו שום דבר לעבודת כוכבי׳ ואח״כ קם שר ואמר שמעות היהודים יותן לעבודת כוכבי » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק י״א)
« ואמנם לא הוסיפו על היהודים בשביל כן לפרוע יותר ממה שהיו פורעין מקדם מותר שהרי אינו יוצא מכיסו של ישראל אלא מכיסו של השר אשר המכס שלו » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק י״א)
« כתב מהרי״ק דוקא היכא שיוצא מכיס של ישראל לעבודת כוכבים » (באר היטב יו״ד קמ״ט ס״ק י)
« עבר ולקח בהמה נושר פרסותיה מהארכובה ולמטה » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ג)
« ואם כסות וכלים לקח ירקבו לקח מעות וכלי מתכות יוליכם לים המלח לקח עבד לא מעלין ולא מורידין » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ג)
| מה שנקנה | מה עושים בו | דיוק |
|---|---|---|
| בהמה | נושר פרסותיה מהארכובה ולמטה | התוספות, בט״ז (ס״ק ג) : די בכך, ואפשר שתישאר מותרת בהנאה |
| כסות וכלים | ירקבו | מניחים אותם לרקוב |
| מעות וכלי מתכות | יוליכם לים המלח | איבוד ההנאה |
| עבד | לא מעלין ולא מורידין | לא זה ולא זה |
| במקום שהניחו לו את המכס ביחידות | שיעור ההנאה בלבד | ב״ח בש״ך ס״ק ט · באר היטב ס״ק ז |
« פירשו התוס׳ דדי בכך ויכול להיות שמותרת בהנאה ואע״ג דבשאר דברים אסורים בהנאה מ״מ בבהמה סגי בקנס זה ולא צריך לעקר יותר » (ט״ז יו״ד קמ״ט ס״ק ג)
« ובהניחו המכס ליחיד דאסור משום שנהנה נראה מדברי הב״ח דסגי בהולכת הנאת המכס ליה״מ » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ט)
« ובהניחו המכס ליחיד דאסור משום שנהנה נראה מדברי הב״ח דסגי בהולכת הנאה לים המלח » (באר היטב יו״ד קמ״ט ס״ק ז)
« כתב הטור בשם הרא״ש דאפילו ביום חגם שרי משום דדלמא לא משכח ליה אלא ביריד והוה ליה דבר האבוד » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ז)
« וכתב הר״ן דהיינו דוקא בדברים שצריך להם לעצמו אבל להשתכר בהן לא דהנאת ריוח לא מקרי דבר האבוד » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ז)
« מיהו כל זה מדינא אבל האידנא הכל שרי כמ״ש הרא״ש וטור ושאר פוסקים דלאו עובדי עבודת כוכבים הן » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ז)
« וכ״כ הב״ח ס״ס זה דהאידנא אין חוששין לשום דבר ונהגו היתר אף ביריד ביום אידם ואפילו נותנים מכס לכומרים » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ז)
« וסתם יריד בזמן הזה מותר דסתמא לאו לעבודת כוכבים הוא » (רמ״א יו״ד קמ״ט:ד)
« ורבינו ירוחם כתב נראה כי בזה״ז אין עושים לשם אליל ומותר ללכת ליריד ליקח ולמכור » (בית יוסף יו״ד קמ״ט)
והגבול היחיד שבסימן, שהט״ז מעמידו והבאר היטב (ס״ק ח) מעתיקו :
« נ״ל פשוט שאין בכלל זה במקום ששם מתקבצים עובדי כוכבים הרבה ואומרים ששם מוחלים להם עונותיהם שזה ודאי לשם אליל הוא ואסור לשאת ולתת עמהם שם » (ט״ז יו״ד קמ״ט ס״ק ד)
« כ׳ הט״ז נ״ל פשוט שאין בכלל זה במקום ששם מתקבצים עובדי כוכבים הרבה ואומרים ששם מוחלים להם עונותיהם » (באר היטב יו״ד קמ״ט ס״ק ח)
« ישראל ההולך ליריד שמוכרים שם אלילים וצרכיה אסור לישא וליתן עמו » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ה)
« שאנו אומרים אלילים מכר ודמי אלילים ביד ישראל אסור » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ה)
« אבל מותר לישא וליתן עם עובד כוכבים שהלך שם » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ה)
« דאם לא כן למה לו לילך לשם » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק י״ב)
« שאין אנו תולים שמכר שם אלילי׳. טור » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק י״ג)
« אבל אם היה מוכר שם אלילים היה אסור כדלעיל סימן קמ״ד דדמי אלילים ביד עובד כוכבים אסור מסתמא אלא א״כ ידוע שמכרה שלא לקנות בדמיה אליל אחרת » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק י״ג)
« דאל״כ למה לו לילך שם אבל בעובד כוכבים אין אנו תולים שמכר שם עבודת כוכבים » (באר היטב יו״ד קמ״ט ס״ק י״א)
« ודלא כלבוש שנמשך אחר דברי הרי״ף שדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותרים ואנן לא קי״ל הכי » (באר היטב יו״ד קמ״ט ס״ק י״א)
| מי החוזר | הפסק | הטעם |
|---|---|---|
| ישראל, מיריד שמוכרים בו אלילים | אין נושאים ונותנים עמו | שאם לא מכר, למה הלך ? (ש״ך ס״ק י״ב) |
| עובד כוכבים, מאותו יריד | נושאים ונותנים עמו | אין מחזיקים בו כלום (ש״ך ס״ק י״ג) |
| עובד כוכבים שידוע שמכר שם אלילים | אסור | ושם מדבר סימן קמ״ד · 144 (ש״ך ס״ק י״ג) |
« וישראל ההולך שם בהליכתו מותר בחזרה אסור שאנו אומרים ודאי אליל מכר שם » (טור יו״ד קמ״ט)
« יִשְׂרָאֵל שֶׁהָלַךְ לְיָרִיד שֶׁל עַכּוּ״ם, בַּחֲזִירָה אָסוּר לָשֵׂאת וְלָתֵת עִמּוֹ שֶׁמָּא עַכּוּ״ם מָכַר לָהֶן שָׁם » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ט׳ הלכה י״ח)
| השאלה | התשובה | המקור |
|---|---|---|
| האם הדרך ממשיכה מעבר לעיר האליל ? | כן → מותר · לא → אסור | ש״ך ס״ק ג · ט״ז ס״ק א · באר היטב ס״ק ב |
| האם אני אכסנאי ? | כן → הנדון · בן עיר או שיירא → מותר | שו״ע יו״ד קמ״ט:ב |
| האם דר מנין ישראל בעיר ? | הש״ך מתיר אז | ש״ך ס״ק ד · באר היטב ס״ק ג |
| האם המוכר נותן מכס, ולמי ? | לעבודה → אסור · לכהנים והם אוכלים → מותר | שו״ע יו״ד קמ״ט:ג · שו״ע יו״ד קמ״ט:ד |
| האם ההנחה כללית או ליחיד ? | כללית → מותר · ליחיד → אסור | ב״ח בש״ך ס״ק ח |
| מה נאבד אם עבר ולקח ? | החפץ הנקנה — או שיעור ההנאה | שו״ע יו״ד קמ״ט:ג · ש״ך ס״ק ט |
| יריד סתם בזמן הזה ? | מותר | רמ״א יו״ד קמ״ט:ד · ש״ך ס״ק ז |
| חוץ ממה ? | קיבוץ המוצג כמקום מחילה | ט״ז ס״ק ד · באר היטב ס״ק ח |
| לישא וליתן עם החוזר ? | ישראל → לא · עובד כוכבים → כן, אלא אם כן ידוע | שו״ע יו״ד קמ״ט:ה · ש״ך ס״ק י״ג |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קמ״ט · ♥ תמכו בנו