רמה זו מסדרת את מה שהסימן תובע למעשה. אין היא נשענת על שולחן ערוך הרב — אדמו״ר הזקן לא כתב יורה דעה — אלא על הש״ך, הט״ז והבאר היטב, כל אחד במקומו.
נושא : מראית ההשתחוויה — ד׳ אמות, הקוץ, המעות, והפרצוף
מקור : שולחן ערוך יורה דעה סימן ק״נ
עריכה : הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
« מצוה להתרחק מדרך אלילים ד׳ אמות » (שו״ע יו״ד ק״נ:א)מה שנקבע ארבע אמות, והמחבר עושה מזה מצווה, ולא זהירות בעלמא. הבית יוסף מייחס את כל הסימן לברייתא שבפרק קמא דעבודה זרה ; והשיעור עצמו הוא זה שנותן רב חסדא באותה מסכת, על הפסוק הרחק מעליה דרכך.
« מצוה להתרחק מדרך אליל ד׳ אמות ישב לו קוץ בפני אליל וכו׳ עד סוף הסימן ברייתא בפ״ק דע״ז » (בית יוסף יו״ד ק״נ)
« וְכַמָּה? אָמַר רַב חִסְדָּא: אַרְבַּע אַמּוֹת » (עבודה זרה י״ז ע״א)
« ישב לו קוץ ברגלו בפני אלילים או נתפזרו לו מעות לפניה לא ישוח להסיר הקוץ וליטול המעות » (שו״ע יו״ד ק״נ:ב)
« מפני שנראה כמשתחוה לה אלא ישב או יפנה אחוריו או צדו לצד אלילים ואחר כך יטול » (שו״ע יו״ד ק״נ:ב)
« נִתְפַּזְּרוּ לוֹ מָעוֹת בְּפָנֶיהָ לֹא יָשֹׁחַ וְיִטְּלֵם מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לָהּ אֶלָּא יֵשֵׁב וְאַחַר כָּךְ יִטּל » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ג׳ הלכה ז׳)
« ואם אינו נראה כמשתחוה לה כגון שמצדד עצמו מותר » (טור יו״ד ק״נ)
« כתוב בהגהת פרישה ולפי מאי דקיימא לן דכל דבר שאסור משום מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור ה״ה כאן אפילו אין שום אדם רואהו אסור » (ש״ך יו״ד ק״נ ס״ק א)
« וכן משמע בטור להדיא וכך הם דברי המחבר ועמ״ש בא״ח סימן ש״א סעיף מ״ה וסימן ש״ה סעיף י״א » (ש״ך יו״ד ק״נ ס״ק א)
« כתב הגהת פרישה ולפי מאי דקי״ל דכל דבר שאסור משום מראית עין אפי׳ בחדרי חדרים אסור ה״ה כאן אפי׳ אין שום אדם רואהו אסור ועיין מה שכתב באו״ח סי׳ ש״א סמ״ה וסי׳ ש״ה סי״א » (באר היטב יו״ד ק״נ ס״ק א)
« פרצופות המקלחות מים בפני אלילים לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לאלילים » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג)
« בטור לא כתוב האי בפני אלילים אלא כתוב שם בכרכין וכ״ה בגמ׳ שלנו » (ט״ז יו״ד ק״נ ס״ק א)
« וכבר הביא מו״ח ז״ל שיש בזה חילוק בין הראשונים ויש להחמיר אפי׳ הפרצוף אינו עומד בפני אלילים כגירסת הטור » (ט״ז יו״ד ק״נ ס״ק א)
« אבל שלא בפני אלילים שרי והמחמיר אפילו שלא בפני אלילים תע״ב » (ש״ך יו״ד ק״נ ס״ק ב)
« כ׳ הט״ז דיש להחמיר אפילו אם הפרצוף אינו עומד בפני עבודת כוכבים » (באר היטב יו״ד ק״נ ס״ק ב)
« י״א דכל שאינו אסור אלא מפני מראית העין כגון בדין זה אם יש סכנה בדבר כגון אם ימות אם לא ישתה מותר לשתות ואין בזה משום יהרג ואל יעבור » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג)
« שרים או כהנים שיש להם צורת עבודת כוכבים בבגדיהם או שנושאים צורת חמה לפניהם כדרך הגמונים » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג)
« אסור להשתחות להם או להסיר הכובע לפניהם רק בדרך שאינו נראה כמו שנתפזרו מעותיו או שיקום לפניהם קודם בואם וכן יסיר הכובע וישתחוה קודם בואם » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג)
« ויש מקילין בדבר הואיל וידוע שגם העובדי כוכבים אינם מסירים הכובע או משתחוים לצורת החמה רק להשר » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג)
« וטוב להחמיר כסברא הראשונה » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג)
| סעיף | ההלכה | מי קובעה |
|---|---|---|
| א | להתרחק ארבע אמות מדרך האליל — מצווה היא | שו״ע יו״ד ק״נ:א · עבודה זרה י״ז ע״א |
| ב | שלא לשחות לפניה, לא מפני קוץ ולא מפני מעות | שו״ע יו״ד ק״נ:ב · רמב״ם הלכות עבודה זרה פרק ג׳ |
| ב | לשבת, או לפנות אחוריו או צידו, ואחר כך ליטול | שו״ע יו״ד ק״נ:ב |
| ב | האיסור נוהג אף כשאין שום אדם רואהו | ש״ך ס״ק א · באר היטב ס״ק א |
| ג | שלא לשתות פה אל פה מפרצופות המקלחות בפני אליל | שו״ע יו״ד ק״נ:ג |
| ג | שלא בפני אליל : הט״ז מחמיר ; והש״ך, בשם הב״ח, מתיר | ט״ז ס״ק א · ש״ך ס״ק ב · באר היטב ס״ק ב |
| ג | במקום סכנת נפשות : מותר, ואין בו משום ייהרג ואל יעבור | רמ״א, שו״ע יו״ד ק״נ:ג |
| ג | שלא להשתחוות ושלא להסיר הכובע לפני שר הנושא צורת עבודה | רמ״א, שו״ע יו״ד ק״נ:ג |
| ג | לקום או להסיר הכובע קודם בואו — וטוב להחמיר כסברא הראשונה | רמ״א, שו״ע יו״ד ק״נ:ג |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן ק״נ · ♥ תמכו בנו