ההכרעה כפי שנושאים אותה הש״ך, הט״ז, הבאר היטב, הפתחי תשובה ונקודות הכסף,
והמקרים בני זמננו הנלווים אליה
נושא :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ב (ב׳ סעיפים)
עם נושאי כלים: ש״ך (ב׳ ס״ק), ט״ז (ג׳ ס״ק), באר היטב (ד׳ ס״ק), פתחי תשובה, נקודות הכסף, בית יוסף, טור
הערה : אדמו״ר הזקן לא כתב שולחן ערוך על יורה דעה ; רמה זו רמת פסק היא ולא ״דעת הרב״. והרמב״ם קובע דין זה בהלכות עבודה זרה (פרק ט׳ הלכה ט״ו), ולא בהלכות נישואין — והבית יוסף אומר זאת במפורש.
עריכה :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
שלא יאכל הישראל עם העובד כוכבים אף על פי שאוכל משלו. ובו ב׳ סעיפים:
עובד כוכבים העושה משתה לחופת בנו או בתו אסור לישראל לאכול שם אפילו אוכל משלו ושמש שלו עומד עליו ומשמש ומאימתי אסור משיתחיל להכין צרכי הסעודה ולאחר ימי המשתה ל׳ יום ואם אומר שמזמינו בשביל החופה אסור עד י״ב חדש ולאחר י״ב חדש מותר אלא אם כן הוא אדם חשוב:
ב. אם העובד כוכבים שעושה חופה שולח לבית הישראל עופות חיים או דגים מותר. (וה״ה דמותר אם שלח לו לביתו בשר שחוט כדינו) (ב״י בשם תשו׳ הרא״ש):
קודם כל יישום יש לדעת מה אין סימן זה אומר. אינו אומר דבר בכשרות המאכל, לא ביין ולא במגע — כל אלה בסימנים אחרים. הוא אומר דבר אחד : אין יושבים במשתה חופה של עובד כוכבים מפני שנקראו אליו.
« עובד כוכבים העושה משתה לחופת בנו או בתו אסור לישראל לאכול שם » (שו״ע יו״ד קנ״ב:א)
« אפילו אוכל משלו ושמש שלו עומד עליו ומשמש » (שו״ע יו״ד קנ״ב:א)
| מה שנדון | מה שאינו נדון | הראיה שבסעיף |
|---|---|---|
| היות קרוי לשולחן המשתה | כשרות מה שאוכל | אפילו אוכל משלו |
| מעמד המוזמן | מי מביא ומי משמש | ושמש שלו עומד עליו ומשמש |
| ההכנה, מתחילתה | שעת הסעודה | משיתחיל להכין צרכי הסעודה |
| הנוכחות במשתה חופה | משלוח המתקבל בבית | שולח לבית הישראל … מותר |
| סעיף | השאלה | הפסק |
|---|---|---|
| א | מותר לאכול במשתה חופה של עובד כוכבים ? | לא — ואפילו משלו, ושמשו שלו משמשו. |
| א | מאימתי, ועד מתי ? | מן ההכנות ועד שלושים יום אחרי ; שנים עשר חדש כשתולה בחופה ; ובאדם חשוב בלא זמן. |
| ב | ומה ששולח לבית ? | מותר — עופות חיים, דגים, ולפי ההגה אף בשר שחוט כדינו. |
« עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁעָשָׂה לִבְנוֹ אוֹ לְבִתּוֹ מִשְׁתֶּה אָסוּר לֵהָנוֹת מִסְּעֻדָּתוֹ » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ט׳ הלכה ט״ו)
« וּמֵאֵימָתַי אָסוּר לֶאֱכל אֶצְלוֹ מִשֶּׁיַּתְחִיל לַעֲסֹק וּלְהָכִין צָרְכֵי סְעֻדָּה וְכָל יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וּלְאַחַר יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שְׁלֹשִׁים יוֹם » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ט׳ הלכה ט״ו)
« וְאִם עָשָׂה סְעֻדָּה אַחֶרֶת מֵחֲמַת הַנִּשּׂוּאִין אֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם אָסוּר עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ט׳ הלכה ט״ו)
« ומאימתי אסור משיתחיל להכין צרכי הסעודה » (שו״ע יו״ד קנ״ב:א)
« ולאחר ימי המשתה ל׳ יום » (שו״ע יו״ד קנ״ב:א)
« ואם אומר שמזמינו בשביל החופה אסור עד י״ב חדש ולאחר י״ב חדש מותר » (שו״ע יו״ד קנ״ב:א)
| הזמן | בלא אזכרת החופה | עם אזכרת החופה | המקור |
|---|---|---|---|
| קודם ההכנות | מותר (רדב״ז) | מותר (רדב״ז) | פתחי תשובה יו״ד קנ״ב ס״ק א |
| מן ההכנות ועד ימי המשתה | אסור | אסור | שו״ע יו״ד קנ״ב:א |
| שלושים הימים שאחריהם | אסור | אסור | שו״ע יו״ד קנ״ב:א |
| לאחר שלושים יום | מותר | אסור | שו״ע יו״ד קנ״ב:א |
| לאחר שנים עשר חדש | מותר | מותר | שו״ע יו״ד קנ״ב:א |
| לאחר שנים עשר חדש, אדם חשוב | עיין סעיף 4 | עיין סעיף 4 | שו״ע יו״ד קנ״ב:א |
« עי׳ בתשובת הרדב״ז חלק א׳ סימן כ״א שכ׳ דקודם שהתחיל להכין צרכי סעודה אפי׳ ידעינן ודאי שהוא מחמת הילולא שהעובד כוכבים אמר כן בפירוש מותר ללכת שם דבטלה דעתו אצל כל אדם » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ב ס״ק א)
« אלא שאם מראין הדברים שיש באותו המשתה חשש של עבודת כוכבים ודאי דאסור לישראל ללכת שם » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ב ס״ק א)
« אלא אם כן הוא אדם חשוב » (שו״ע יו״ד קנ״ב:א)
« שָׁאנֵי רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב מְשַׁרְשְׁיָא, דְּאָדָם חָשׁוּב הוּא » (עבודה זרה ח׳ ע״ב)
| מי | מה שהוא סובר | המקור |
|---|---|---|
| הבית יוסף | מדת חסידות — רב יצחק פירש מעצמו | בית יוסף יו״ד קנ״ב |
| הב״ח | הרי״ף והרמב״ם מתירים אף באדם חשוב | ב״ח, בש״ך יו״ד קנ״ב ס״ק ב |
| הש״ך | לא הוצרכו לכותבו : מילתא דפשיטא | ש״ך יו״ד קנ״ב ס״ק ב |
| הט״ז | דין גמור, משיודע שהוא שמח בו | ט״ז יו״ד קנ״ב ס״ק ג |
| הבאר היטב | מביא את הט״ז : מצד הדין | באר היטב יו״ד קנ״ב ס״ק ג |
« והרי״ף והרמב״ם השמיטו איסור דאדם חשוב וכתב הב״ח דס״ל דאפילו אדם חשוב שרי ודחק ליישב הש״ס לדעתם » (ש״ך יו״ד קנ״ב ס״ק ב)
« ולי נראה דלא הוצרכו לכותבו משום דמלתא דפשיטא היא דאדם חשוב ירחיק עצמו בכל מאי שיוכל » (ש״ך יו״ד קנ״ב ס״ק ב)
« ופרש״י דשמח בו העובד כוכבים משמע דלאו בחסידות תליא מלתא אלא דין גמור הוא כל שיודע ששמח בו העובד כוכבים וזהו מסתמא באדם חשוב » (ט״ז יו״ד קנ״ב ס״ק ג)
« אבל הטור כתב באמת כל שהאדם יודע שהעובד כוכבים שמח בו אסור מן הדין וכל אדם ילך אחר אומדן דעת בזה » (ט״ז יו״ד קנ״ב ס״ק ג)
« כ׳ הט״ז מלשון זה משמע דמה שיזהר אדם חשוב הוא מצד חסידות אבל האמת אינו כן אלא מצד הדין אסור » (באר היטב יו״ד קנ״ב ס״ק ג)
« כתב הפרישה צריך עיון אם נאמר גם בהאי מותר משום איבה לשמוח עמו כדלעיל סוף סי׳ קמ״ח » (ש״ך יו״ד קנ״ב ס״ק א)
« ומפורש בראש אותו פסוק פן תכרות ברית ליושב הארץ וזנו אחרי בנותיהן הרי שהתורה צותה שיהיה לנו איבה עמהם משום הרחקת בנותיהם והיאך נתיר משום איבה » (ט״ז יו״ד קנ״ב ס״ק א)
« משא״כ כאן שעיקר המצוה של איסור אכילה גופה הוא משום שלא יהיה לנו עמהם אהבה והיאך נבטל זה גופיה משום איבה » (ט״ז יו״ד קנ״ב ס״ק א)
« ובאזיל מודי שרינן משום איבה וקרא אסמכתא בעלמא הוא » (נקודות הכסף יו״ד קנ״ב)
« תדע ודאי לא מחייבי׳ מלקות אם אוכל במשתה עובד כוכבים » (נקודות הכסף יו״ד קנ״ב)
« בדרישה נסתפק אם יש בכאן היתר משום איבה כמו בסימן קמ״ח וכתב עליו הט״ז שתמוהין דבריו האיך יסתפק במה שמפורש בפסוק פן תכרות ברית וגו » (באר היטב יו״ד קנ״ב ס״ק א)
« אם העובד כוכבים שעושה חופה שולח לבית הישראל עופות חיים או דגים מותר » (שו״ע יו״ד קנ״ב:ב)
« וה״ה דמותר אם שלח לו לביתו בשר שחוט כדינו » (רמ״א יו״ד קנ״ב:ב)
« מפשטא דקרא וממשמעות ההלכה משמע שאינו אסור אלא וקרא לך ואכלת מזבחו שהוא קרוי לאכול בבית העכו״ם » (בית יוסף יו״ד קנ״ב)
« ולפ״ז אפילו שלח לו בשר ששחטו ישראל מותר וכן מבואר בתשובת הריב״ש » (בית יוסף יו״ד קנ״ב)
| המצב | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| עופות חיים או דגים הנשלחים לבית | מותר | שו״ע יו״ד קנ״ב:ב |
| בשר שחוט כדינו הנשלח לבית | מותר | רמ״א יו״ד קנ״ב:ב |
| משלוח לרבים בלא בקשה שיתאספו | מותר | ט״ז יו״ד קנ״ב ס״ק ב |
| משלוח לרבים עם בקשה שיתאספו לאוכלו | אסור | ט״ז יו״ד קנ״ב ס״ק ב · באר היטב יו״ד קנ״ב ס״ק ב |
| כל אחד לוקח חלקו לביתו | מותר | ט״ז יו״ד קנ״ב ס״ק ב |
| אוכל בבית המשתה בשולחן ישראל נפרד | אסור — אין להקל | בית יוסף יו״ד קנ״ב |
« וע״פ זה נ״ל דאף בבית ישראל יש איסור דהיינו כששולח לרבים איזה מאכל או משתה שיתאספו וישתו או יאכלו דמ״מ על ידי הזמנתו אוכלים שם והוה כבית עובד כוכבים » (ט״ז יו״ד קנ״ב ס״ק ב)
« ולא התירו בשולח לבית ישראל אלא אם אינו אומר שיתאספו ביחד באכילה זו אבל אם הוא מזכיר שיתאספו ביחד הוה קריאה ממש » (ט״ז יו״ד קנ״ב ס״ק ב)
« כתב הט״ז נ״ל דאף בבית ישראל יש איסור כששלח לרבים איזה מאכל או משתה שיתאספו וישתו או יאכלו » (באר היטב יו״ד קנ״ב ס״ק ב)
« עיין בס״ק ב׳ מ״ש בזה בשם הט״ז דיש חילוק בין ששולח ליחיד או לרבים » (באר היטב יו״ד קנ״ב ס״ק ד)
« ויש לדחות דאף על פי שהישראלים אוכלים במסיבה לעצמם כיון שבבית משתה העכו״ם הם אוכלים מסיבת העכו״ם מקריא הילכך אין להקל » (בית יוסף יו״ד קנ״ב)
| השאלה | התשובה | המקור |
|---|---|---|
| הייתה הזמנה ? | כן → הסימן נוהג · לא → סעיף ב׳ | שו״ע יו״ד קנ״ב:א · שו״ע יו״ד קנ״ב:ב |
| האם מאכלי שלי משנה ? | לא | שו״ע יו״ד קנ״ב:א |
| מאימתי ? | מן ההכנות — וקודם לכן עיין ברדב״ז | שו״ע יו״ד קנ״ב:א · פתחי תשובה יו״ד קנ״ב ס״ק א |
| עד מתי ? | שלושים יום · שנים עשר חדש כשתולה בחופה | שו״ע יו״ד קנ״ב:א |
| ומה באדם חשוב ? | ארבע דעות — אומדן, לטור ולט״ז | ש״ך יו״ד קנ״ב ס״ק ב · ט״ז יו״ד קנ״ב ס״ק ג |
| האם האיבה פוטרת ? | ט״ז : לא · נקודות הכסף : כן | ט״ז יו״ד קנ״ב ס״ק א · נקודות הכסף יו״ד קנ״ב |
| משלוח לבית ? | מותר — חוץ ממזמן להתאסף | שו״ע יו״ד קנ״ב:ב · ט״ז יו״ד קנ״ב ס״ק ב |
| שולחן ישראל נפרד בבית המשתה ? | אסור | בית יוסף יו״ד קנ״ב |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קנ״ב · ♥ תמכו בנו