La décision telle que le ש״ך, le ט״ז, le באר היטב, le פתחי תשובה et les נקודות הכסף la portent,
et les cas contemporains qui s’y rattachent
Sujet :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ג (ד׳ סעיפים)
עם נושאי כלים: ש״ך (ד׳ ס״ק), ט״ז (ד׳ ס״ק), באר היטב (ג׳ ס״ק), פתחי תשובה, נקודות הכסף, בית יוסף, טור
Note : l’Admour HaZaken n’a pas écrit de Choulhan Aroukh sur Yoreh De’ah ; ce niveau est un niveau de psak, non un “Daat HaRav”. Le Rambam ne codifie pas ce siman en un seul endroit : la bête, l’enfant et l’isolement d’une Juive sont aux הלכות איסורי ביאה (פרק כ״ב), l’isolement d’un homme et les conduites de la route aux הלכות רוצח ושמירת נפש (פרק י״ב).
Rédaction :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
דיני יחוד ישראל וישראלית עם העובד כוכבים. ובו ד׳ סעיפים:
אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים ואין מוסרין בהמה לרועה שלהם מפני שהם חשודים על הרביעה ובמקומות שאינם חשודים בה ואדרבה מכים ועונשים עליה מותר. (ואין מוסרים להם תינוק ללמדו ספר או ללמדו אומנות דמשכי ליה למינות) (טור):
ב. לא יתייחד ישראל עם עובדי כוכבים מפני שהם חשודים על שפיכות דמים:
ג. אם נזדמן לו בדרך עובד כוכבים חגור סייף טופלו לימינו (היה לעובד כוכבים מקל בידו טופלו לשמאלו) (טור) היו עולים בעליה או יורדים בירידה לא יהא ישראל למטה והעובד כוכבים למעלה (ומ״מ טופלו קצת לימינו) (ר״ן פרק אין מעמידין) ולא ישחה לפניו לעולם. שאל לו להיכן אתה הולך אם היה צריך לילך פרסה יאמר שתי פרסאות אני הולך: הגה במקום שנהגו לילך במרחץ בלא מכנסיים אסור לילך למרחץ שרוחצים בו עובדי כוכבים ערומים אבל אם הישראל כבר במרחץ ובאו עובדי כוכבים אין צריך לצאת (מרדכי פכ״ה):
ד. לא תתייחד ישראלית עם עובד כוכבים אפי׳ הם רבי׳ ונשותיה׳ עמהם:
Avant toute application, il faut savoir ce que ce siman ne dit pas. Il ne dit rien de la nourriture, rien du vin, rien du commerce — tout cela relève d’autres simanim. Il dit une chose : qui reste seul avec qui, et où. Et il le dit trois fois, pour trois craintes qui ne se confondent pas.
« אֵין מַעֲמִידִין בְּהֵמָה בְּפוּנְדְּקָאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָרְבִיעָה » (עבודה זרה כ״ב ע״א)
« וְלֹא תִּתְיַיחֵד אִשָּׁה עִמָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל הָעֲרָיוֹת » (עבודה זרה כ״ב ע״א)
« וְלֹא יִתְיַיחֵד אָדָם עִמָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים » (עבודה זרה כ״ב ע״א)
| La crainte | Ce qu’elle interdit | Ce qui la relâche — et rien d’autre |
|---|---|---|
| רביעה | Laisser une bête dans leurs auberges ou chez leur berger | Le lieu où l’on punit cela (seif 1) |
| שפיכות דמים | S’isoler avec eux ; et sur la route, se placer mal | Aucune permission — des conduites (seifim 2-3) |
| עריות | Une Juive s’isolant avec un non-Juif | Rien : ni le nombre ni les épouses (seif 4) |
| Seif | La clause | Le verdict | La référence |
|---|---|---|---|
| א | אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים | Interdit | שו״ע יו״ד קנ״ג:א |
| א | ואין מוסרין בהמה לרועה שלהם | Interdit | שו״ע יו״ד קנ״ג:א |
| א | ובמקומות שאינם חשודים בה ואדרבה מכים ועונשים עליה מותר | Permis | שו״ע יו״ד קנ״ג:א |
| א | ואין מוסרים להם תינוק ללמדו ספר או ללמדו אומנות | Interdit | רמ״א יו״ד קנ״ג:א |
| ב | לא יתייחד ישראל עם עובדי כוכבים | Interdit | שו״ע יו״ד קנ״ג:ב |
| ג | אם נזדמן לו בדרך עובד כוכבים חגור סייף טופלו לימינו | Conduite | שו״ע יו״ד קנ״ג:ג |
| ג | היה לעובד כוכבים מקל בידו טופלו לשמאלו | Conduite | רמ״א יו״ד קנ״ג:ג |
| ג | היו עולים בעליה או יורדים בירידה לא יהא ישראל למטה והעובד כוכבים למעלה | Conduite | שו״ע יו״ד קנ״ג:ג |
| ג | ולא ישחה לפניו לעולם | Conduite | שו״ע יו״ד קנ״ג:ג |
| ג | שאל לו להיכן אתה הולך אם היה צריך לילך פרסה יאמר שתי פרסאות אני הולך | Conduite | שו״ע יו״ד קנ״ג:ג |
| ג | במקום שנהגו לילך במרחץ בלא מכנסיים אסור לילך למרחץ שרוחצים בו עובדי כוכבים ערומים | Interdit — contesté | רמ״א יו״ד קנ״ג:ג |
| ג | אבל אם הישראל כבר במרחץ ובאו עובדי כוכבים אין צריך לצאת | Permis — contesté | רמ״א יו״ד קנ״ג:ג |
| ד | לא תתייחד ישראלית עם עובד כוכבים אפי׳ הם רבי׳ ונשותיה׳ עמהם | Interdit | שו״ע יו״ד קנ״ג:ד |
« אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עובדי כוכבים ואין מוסרין בהמה לרועה שלהם » (שו״ע יו״ד קנ״ג:א)
« ובמקומות שאינם חשודים בה ואדרבה מכים ועונשים עליה מותר » (שו״ע יו״ד קנ״ג:א)
Le Beit Yossef donne deux permissions ; le Mehaber n’en écrit qu’une, et c’est celle du Ran — indexée sur les mœurs et les lois d’un lieu.
« והר״ן התיר מטעם אחר דהא דתנן אין מעמידין בהמה בפונדקאות העכו״ם וכן אין מוסרין בהמה לרועה שלהם ה״מ במקומות שהעכו״ם חשודים על הרביעה א״נ בסתם עכו״ם אבל עכו״ם שבמקומות שאינם חשודים בה אדרבה מכין ועונשין עליה מותר » (בית יוסף יו״ד קנ״ג)
« וכ״כ ה״ה בפכ״ב מהלכות איסורי ביאה בשם הרשב״א ז״ל שבמקומות הידועים שלא נחשדו עליה מותר לייחד » (בית יוסף יו״ד קנ״ג)
À noter aussi : la glose du Rama sur l’enfant vient après la clause de lieu, et sa raison est différente — l’hérésie, non la bestialité. Le Rambam, lui, donne à cette même règle une raison qui la rapproche de la bête.
« ואין מוסרים להם תינוק ללמדו ספר או ללמדו אומנות דמשכי ליה למינות » (רמ״א יו״ד קנ״ג:א)
« וְכֵן אֵין מוֹסְרִין תִּינוֹק יִשְׂרָאֵל לְכוּתִי לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אָמָּנוּת. מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּן חֲשׁוּדִין עַל מִשְׁכַּב זָכוּר » (רמב״ם הלכות איסורי ביאה פרק כ״ב הלכה ה׳)
« אבל אם כבר העמידה ועבד איסורא אין שום חשש איסור לענין היתר אכילה אפילו אם היא בהמה טהורה » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« וע״כ אין בזמן הזה שום איסור לאכילה אפי׳ ברובעו ישראל בפני ב׳ עדים כיון דליכא גמר דין » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« וראיתי מי שהורה לאיסור אכילה בזה וטעות הוא » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק א)
| La question | La réponse | L’autorité |
|---|---|---|
| La bête est-elle interdite à la consommation ? | Non | ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק א |
| Y a-t-il un avis rigoureux sur le fond ? | Une responsa du Ba’h y incline | באר היטב יו״ד קנ״ג ס״ק א |
| Peut-on l’abattre a priori pour la manger ? | Beit Yaakov : non ; vendre à un non-Juif | פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א |
| Ou faut-il l’abattre aussitôt ? | Yad Eliyahou : c’est une mitsva | פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א |
| Sa peau sert-elle aux objets sacrés ? | Yad Eliyahou : non, jusqu’aux lanières | פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א |
« וכן כתב בתשו׳ בית יעקב סי׳ קי״ח אלא שכ׳ דמ״מ לכתחלה אסור לשוחטה כדי לאכול ממנה רק ימכור לעובדי כוכבים ובמקום שאין עובדי כוכבים אוכלים בהמה שנרבעת אסור למכור להם » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« אכן אם יש לחוש שהישראל יעבור וישחטנו ויאכלנו יש להתיר למכרו לעובד כוכבים » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« ועיין בתשובת יד אליהו סימן ל״ה שחולק עליו במ״ש דאסור לכתחלה לישראל לשחוט בהמה הנרבעת דליתא והעלה דמותרת באכילה ומצוה לשוחטה מיד דוקא ולא למכרה ולא להניחה בחיים כלל » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« וכתב עוד דאין לכתוב על עורה ס״ת ותפילין ומזוזות ואפילו רצועות אין ליקח ממנה » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« אבל ת׳ ב״ח סי״א נטה להחמיר » (באר היטב יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« במקום שנהגו לילך במרחץ בלא מכנסיים אסור לילך למרחץ שרוחצים בו עובדי כוכבים ערומים » (רמ״א יו״ד קנ״ג:ג)
« אבל אם הישראל כבר במרחץ ובאו עובדי כוכבים אין צריך לצאת » (רמ״א יו״ד קנ״ג:ג)
| Qui | Ce qu’il tient | En pratique |
|---|---|---|
| רמ״א | L’usage vestimentaire du lieu | Interdit là où l’on va sans caleçon ; celui qui est déjà entré n’a pas à sortir |
| ב״ח | La pureté rituelle, et donc la distance | Interdit à moins de quatre coudées, même vêtu |
| ש״ך | La raison a cessé avec le régime de la pureté | Permis ; l’abstention n’est qu’une mesure de piété |
| ט״ז | La pudeur — la crainte des pensées | Il faut sortir dès que la nudité est visible, même entré le premier |
| נקודות הכסף | La preuve du Taz ne tient pas | Objection en une ligne, sans conclusion propre |
« והשתא דאין טומאה וטהרה נוהג בינינו ואין אנו נזהרין ברוקן ומדרסן גם לרחוץ עמהם שרי כן נ״ל » (ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« אפשר דאינהו לא מיירי אלא למדת חסידות ולמי שנוהג עצמו בקדושה וטהרה אבל לא לשאר סתם ב״א » (ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק א)
« וזה דבר ברור שאסור דודאי יש לחוש שיראנו ישראל ויבוא לידי הרהור » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק ג)
« ומותר בכל גווני רק שיהיה מכוסה ערותו » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק ג)
« אבל אם הוא מגולה צריך לצאת אפילו קדמו ישראל » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק ג)
« רוצה להוכיח דאסור לרחוץ במרחץ שהעובדי כוכבים רוחצי׳ בו ערומים ואין דבריו נכונים בזה » (נקודות הכסף יו״ד קנ״ג)
« והט״ז חולק על הג״ה זו ופסק דאפילו אם הישראל קדמו לעובד כוכבים אפ״ה אסור כיון דהטעם משום הרהור מה לי אם קדמו או לא » (באר היטב יו״ד קנ״ג ס״ק ב)
« אבל הש״ך כתב דבזה״ז הכל מותר אפי׳ אם העובד כוכבים קדמו רק ממדת חסידות ומי שנוהג עצמו בקדושה וטהרה יש להרחיק מזה אבל לא לשאר סתם בני אדם » (באר היטב יו״ד קנ״ג ס״ק ב)
« לא יתייחד ישראל עם עובדי כוכבים מפני שהם חשודים על שפיכות דמים » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ב)
« לא תתייחד ישראלית עם עובד כוכבים אפי׳ הם רבי׳ ונשותיה׳ עמהם » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ד)
« וְכֵן אָסוּר לִיהוּדִי לְהִתְיַחֵד עִם הָעַכּוּ״ם מִפְּנֵי שֶׁהֵן חֲשׁוּדִים עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י״ב הלכה ז׳)
« אֲבָל לֹא תִּתְיַחֵד יִשְׂרְאֵלִית עִם הַכּוּתִי וְאַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ שֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ שֶׁל כּוּתִי מְשַׁמַּרְתּוֹ וְאֵין לָהֶן בּוּשָׁה » (רמב״ם הלכות איסורי ביאה פרק כ״ב הלכה ד׳)
| La situation | Entre Juifs | Avec un non-Juif | L’autorité |
|---|---|---|---|
| Un seul, son épouse présente | Permis | Interdit | בית יוסף יו״ד קנ״ג · ט״ז ס״ק ד |
| Plusieurs, intègres, sans leurs épouses | Permis | Interdit | בית יוסף יו״ד קנ״ג · ט״ז ס״ק ד |
| Plusieurs, débauchés, avec leurs épouses | Permis | Interdit | ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ד · ט״ז ס״ק ד |
| Une femme importante, proche du pouvoir | — | Interdit | ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ב |
| Isolement avec des femmes non juives | — | Permis, avec une réserve écrite par le Chakh | ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ג |
« אפילו היא חשובה קרובה למלכות כ״כ ב״י לדעת רש״י והרי״ף והרמב״ם וכ״כ הב״ח » (ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ב)
« וכב״י והאחרונים דוקא עם אנשים אבל עם נשים אף לפירש״י » (ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ג)
« דבכה״ג אפילו בישראל פריצי שרי כמו שנתבאר בא״ע סימן כ״ב ס״ה » (ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ד)
« דבהיתר שתלוי במה שהם רבים לא מהני אלא בכשרים אבל לא בפרוצים אבל ההיתר השני שמחמת נשותיהם עמהם מהני בישראל אפי׳ בפרוץ ואפי׳ אין שם אלא הוא לבדו » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק ד)
« וכאן בעובד כוכבים לא מהני אלו תרתי » (ט״ז יו״ד קנ״ג ס״ק ד)
« אפ״ה בעובד כוכבים אסור ואפי׳ היא חשובה וקרובה למלכות ודוקא עם אנשים אבל עם נשים שרי דלא חיישינן לשפיכת דמים עכ״ל הש״ך » (באר היטב יו״ד קנ״ג ס״ק ג)
Et pour la route, le seif donne des conduites, non des interdits — mais il faut savoir qu’il tranche là une divergence, et que le Rambam tranche autrement :
« אם נזדמן לו בדרך עובד כוכבים חגור סייף טופלו לימינו » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ג)
« היה לעובד כוכבים מקל בידו טופלו לשמאלו » (רמ״א יו״ד קנ״ג:ג)
« היו עולים בעליה או יורדים בירידה לא יהא ישראל למטה והעובד כוכבים למעלה » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ג)
« ולא ישחה לפניו לעולם » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ג)
« שאל לו להיכן אתה הולך אם היה צריך לילך פרסה יאמר שתי פרסאות אני הולך » (שו״ע יו״ד קנ״ג:ג)
« פָּגַע עַכּוּ״ם בַּדֶּרֶךְ מַחְזִירוֹ לִימִינוֹ » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י״ב הלכה ז׳)
« ודע דזה שכתב רבינו הוא כדברי ר׳ ישמעאל בנו של ר״י בן ברוקה אבל ת״ק פליג עליה וסבר דלעולם טופלו לימינו והרמב״ם בפי״ב מהלכות רוצח פסק כת״ק » (בית יוסף יו״ד קנ״ג)
| Question | Réponse | Autorité |
|---|---|---|
| Peut-on laisser une bête chez eux ? | Non — sauf dans un lieu où l’on punit cela | שו״ע יו״ד קנ״ג:א |
| Et si cela est arrivé ? | La bête n’est pas interdite ; la conduite est disputée | ט״ז ס״ק א · פתחי תשובה ס״ק א |
| Peut-on confier un enfant ? | Non — et la raison diffère chez le Rama et chez le Rambam | רמ״א יו״ד קנ״ג:א |
| Peut-on s’isoler avec un non-Juif ? | Non — crainte d’effusion de sang | שו״ע יו״ד קנ״ג:ב |
| Comment se placer sur la route ? | Épée à droite, bâton à gauche, le Juif au-dessus | שו״ע ורמ״א יו״ד קנ״ג:ג |
| Le Rambam distingue-t-il de même ? | Non — il tranche comme le premier Tanna | בית יוסף יו״ד קנ״ג |
| Le bain public ? | Non tranché — quatre positions | רמ״א · ש״ך ס״ק א · ט״ז ס״ק ג · נקודות הכסף |
| Une Juive peut-elle s’isoler s’ils sont nombreux ? | Non — ni le nombre ni les épouses | שו״ע יו״ד קנ״ג:ד · ט״ז ס״ק ד |
| Et une femme importante ? | Interdite selon le Chakh | ש״ך יו״ד קנ״ג ס״ק ב |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · Siman קנ״ג · ♥ Soutenir