La décision telle que le ש״ך, le ט״ז, le באר היטב, le פתחי תשובה et les נקודות הכסף la portent,
et les cas contemporains qui s’y rattachent
Sujet :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ד (ב׳ סעיפים)
עם נושאי כלים: ש״ך (ד׳ ס״ק), ט״ז (ה׳ ס״ק), באר היטב (ד׳ ס״ק), פתחי תשובה (ב׳ ס״ק), נקודות הכסף, בית יוסף, טור
Note : l’Admour HaZaken n’a pas écrit de Choulhan Aroukh sur Yoreh De’ah ; ce niveau est un niveau de psak, non un “Daat HaRav”. Le Rambam code ce siman dans les הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים (פרק ט׳ הלכה ט״ז) — un seul endroit, mais deux raisons écrites, une pour chaque sens.
Rédaction :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
דיני מיילדת עובדת כוכבים וישראלית. ובו ב׳ סעיפים:
עובדת כוכבים לא תיילד לישראלית בינה לבינה ואפילו אם היא מומחית וכן לא תניק לבן ישראל בביתה ואפילו אחרים עומדים על גבה אבל בבית ישראל מותרת ליילד ולהניק אם אחרים עומדים על גבה או יוצאים ונכנסים והוא שלא יניחנו עמה לבדו בלילה:
ב. ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר (אא״כ יש לה חלב הרבה ומצערת אותה מותרת להניקו) (מרדכי ואגודה ר״פ אין מעמידין) ולא תיילד לעובדת כוכבי׳) אלא אם כן היא ידועה למילדת שאז מותר ודוקא בשכר ובחול (אסור ללמד לעובד כוכבים אומנות) (הגהות אשיר״י שם וירושלמי):
Le siman a l’air symétrique et ne l’est pas. Dans un sens, la crainte est le danger, et le remède est la présence. Dans l’autre, la crainte est que l’enfant grandisse pour l’idolâtrie, et aucune présence n’y peut rien — c’est l’inimitié qui, dans les seuls cas où elle joue, ouvre une permission. Confondre les deux régimes est la première erreur pratique à écarter.
« בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תְּיַילֵּד אֶת הַנׇּכְרִית, מִפְּנֵי שֶׁמְּיַלֶּדֶת בֵּן לַעֲבוֹדָה זָרָה » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָּנִיק בְּנָהּ שֶׁל נׇכְרִית, אֲבָל נׇכְרִית מְנִיקָה בְּנָהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּרְשׁוּתָהּ » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« וְנׇכְרִית לֹא תְּיַילֵּד אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
| Le sens | La crainte | Ce qui permet | Ce qui ne permet pas |
|---|---|---|---|
| Une non-Juive auprès d’une Juive | שפיכות דמים | La présence, et le domaine juif | Ni l’expertise, ni le salaire, ni l’inimitié |
| Une Juive auprès d’une non-Juive | מגדלת בן לעבודה זרה | L’inimitié : salaire, métier, jour de semaine | Ni la présence d’un tiers, ni le Chabbat, ni l’allaitement |
« נכרית עובדת כו״ם לא תיילד לישראלית בינה לבינה מפני שחשודה על שפיכות דמים » (טור יו״ד קנ״ד)
« וטעמא מפני שמגדלת בן לאליל » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)
« בַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תֵּינִיק אֶת בְּנָהּ שֶׁל עוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים מִפְּנֵי שֶׁמְּגַדֶּלֶת בֵּן לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ט׳ הלכה ט״ז)
« וְהַנָּכְרִית עַכּוּ״ם מְיַלֶּדֶת אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל וּמֵינִיקָה אֶת בְּנָהּ בִּרְשׁוּתָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּהַרְגֶנּוּ » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ט׳ הלכה ט״ז)
| Seif | La clause | Le verdict | La référence |
|---|---|---|---|
| א | עובדת כוכבים לא תיילד לישראלית בינה לבינה | Interdit | שו״ע יו״ד קנ״ד:א |
| א | ואפילו אם היא מומחית | Interdit | שו״ע יו״ד קנ״ד:א |
| א | וכן לא תניק לבן ישראל בביתה ואפילו אחרים עומדים על גבה | Interdit | שו״ע יו״ד קנ״ד:א |
| א | אבל בבית ישראל מותרת ליילד ולהניק אם אחרים עומדים על גבה או יוצאים ונכנסים | Permis | שו״ע יו״ד קנ״ד:א |
| א | והוא שלא יניחנו עמה לבדו בלילה | Interdit | שו״ע יו״ד קנ״ד:א |
| ב | ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר | Interdit | שו״ע יו״ד קנ״ד:ב |
| ב | אא״כ יש לה חלב הרבה ומצערת אותה מותרת להניקו | Permis | רמ״א יו״ד קנ״ד:ב |
| ב | אלא אם כן היא ידועה למילדת שאז מותר | Permis | שו״ע יו״ד קנ״ד:ב |
| ב | ודוקא בשכר ובחול | Limites | שו״ע יו״ד קנ״ד:ב |
| ב | אסור ללמד לעובד כוכבים אומנות | Interdit | רמ״א יו״ד קנ״ד:ב |
« עובדת כוכבים לא תיילד לישראלית בינה לבינה » (שו״ע יו״ד קנ״ד:א)
« וכן לא תניק לבן ישראל בביתה ואפילו אחרים עומדים על גבה » (שו״ע יו״ד קנ״ד:א)
« אבל בבית ישראל מותרת ליילד ולהניק אם אחרים עומדים על גבה או יוצאים ונכנסים » (שו״ע יו״ד קנ״ד:א)
« והוא שלא יניחנו עמה לבדו בלילה » (שו״ע יו״ד קנ״ד:א)
Le Taz établit que les deux conditions valent ensemble, pour l’accouchement comme pour l’allaitement, et le Baer Hetev le rapporte en une ligne. Le Beit Yossef l’avait tiré du Roch.
« מבואר הוא דהנקה והולדה שוין ובתרווייהו בעינן תרתי דהיינו שיהיו אחרות עומדת על גבם ויהיה בבית ישראל » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« משום שסתמא כל יולדת יולדת בביתה ולא אזלת בבית עובדת כוכבים להוליד שם משא״כ בהנקה » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« מבואר הוא דתרתי בעינן גבי הולדה ג״כ דהיינו שיהו אחרים עומדים ע״ג ויהיה דוקא בבית ישראל » (באר היטב יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« ואפילו אחרות עומדות ע״ג לא שרינן אלא ברשות ישראל דוקא כמ״ש רבינו בסמוך אם אחרים עומדים ע״ג וכו׳ מותר לילד ולהניק בבית ישראל » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)
« וכתב הרא״ש מכאן שיש ליזהר שלא תניק כותית בנה של ישראלית כי אם ברשותה ואחרות עומדות ע״ג דליכא למימר דאחרות עומדות ע״ג דהיינו ברשות העכו״ם דהא מסתמא ברישא דבעי עומדות ע״ג במיילדת היינו ברשות ישראל וה״ה לענין הנקה ומיהו נראה דנכנס ויוצא דמותר דודאי מרתתא » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)
« ואם כן צריך שלא להניח ישראלית ההולכת חוץ לעיר את בנה יחיד ביד מינקת עובדת כוכבים אם אין ישראלית בעיר יוצאת ונכנסת שם תמיד ואפי׳ הכי מזמן שכיבה ואילך אסור להניחו יחיד » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« משמע דביוצא ונכנס סגי אפילו בבית עובד כוכבים » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« ותימה על הב״י שלא הביאה לחלק על דעת הרא״ש » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« לק״מ די״ל דהתוס׳ מיירי בבית ישראל. ועוד דכיון דהרא״ש מחמיר לא חש להביא סברת התוס » (נקודות הכסף יו״ד קנ״ד)
« ואפילו אם היא מומחית » (שו״ע יו״ד קנ״ד:א)
« כלומר דלא דמי לרופא שאם הוא מומחה מתרפאין ממנו משום דלא מרע נפשיה וטעמא דלא אמרינן הכי גבי מיילדת כיון דשכיחי נפלים אפילו תמיתם לא יאמרו שהמיילדת המיתה את הולד אלא נפל היה » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)
« ול״ד לרופא סי׳ קנ״ה דהכא לא מרעית חזקה שלה שתוכל לומר נפל היה » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
Le Chakh conteste la raison et laisse la question ouverte par un וצ״ע. Le Baer Hetev, qui lui est postérieur, transmet la difficulté sans réponse — un lecteur qui n’aurait que lui la croirait entière.
« ותמיה לי דבירושלמי פרק אין מעמידין קאמר כי היכי דברופא אומן מותר ה״ה במיילדת חכמה » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« וכן בשום פוסק לא נזכר דבמיילדת מומח׳ אסור וצ״ע » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« וכן בשום פוסק לא נזכר במילדת מומחית דאסור וצ״ע עכ״ל הש״ך » (באר היטב יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
La réponse vient du Pit’hei Techouva, au nom du Beit Yaakov, et elle distingue deux sortes d’expertise :
« ועיין בתשובת בית יעקב סימן ק״ד שכתב דמ״ש הטור וש״ע דאסור במילדת אפי׳ היא מומחית איירי באינה מומחית רק למילדת ולא לדברים אחרים מש״ה מרע נפשה » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« כנראה מדברי התוספות בעבודת כוכבים דף כ״ז דאפילו הוא מומחה לחולה אם אינו מומחה לדברים אחרים אסור דמרע נפשיה וכן הדין במילדת » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« והלכך ל״ק מה שהקשה הש״ך מההיא דירושלמי דבמילדת חכמה מותר דהתם מיירי שהיא מומחית גם לדברים אחרים » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« וכ׳ עוד דכמו שאמרו בגמרא דאדם חשוב מותר להתרפאות ה״ה גבי מילדת נמי הדין כן דאם היא אשה חשובה שרי » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר » (שו״ע יו״ד קנ״ד:ב)
« אא״כ יש לה חלב הרבה ומצערת אותה מותרת להניקו » (רמ״א יו״ד קנ״ד:ב)
« אלא אם כן היא ידועה למילדת שאז מותר » (שו״ע יו״ד קנ״ד:ב)
« ודוקא בשכר ובחול » (שו״ע יו״ד קנ״ד:ב)
« אסור ללמד לעובד כוכבים אומנות » (רמ״א יו״ד קנ״ד:ב)
| Le cas | Le verdict | La raison | L’autorité |
|---|---|---|---|
| Accoucher une non-Juive, contre salaire, étant du métier | Permis | L’inimitié | שו״ע יו״ד קנ״ד:ב · ש״ך ס״ק ד |
| … gratuitement | Interdit | Le seif écrit « contre salaire » précisément | שו״ע יו״ד קנ״ד:ב |
| … n’étant pas du métier | Interdit | Elle peut se récuser — pas d’inimitié | טור יו״ד קנ״ד · ש״ך ס״ק ד |
| Allaiter l’enfant d’une non-Juive | Interdit même contre salaire | Deux excuses disponibles | שו״ע יו״ד קנ״ד:ב · ט״ז ס״ק ג |
| … mais elle a trop de lait et en souffre | Permis | C’est elle que cela soulage | רמ״א יו״ד קנ״ד:ב |
| Enseigner un métier | Interdit | Yerouchalmi, rapporté par le Taz | רמ״א יו״ד קנ״ד:ב · ט״ז ס״ק ג |
« אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּשָׂכָר שְׁרֵי מִשּׁוּם אֵיבָה » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: יָכְלָה לְמֵימַר, אִי פְּנוּיָה הִיא — ״בָּעֵינָא לְאִינְּסוֹבֵי״, אִי אֵשֶׁת אִישׁ הִיא — ״לָא קָא מִזְדַּהַמְנָא בְּאַפֵּי גַּבְרַאי » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« וליכא כאן משום איבה דאי פנויה היא יכולה למימר בעינ׳ לאנסובי ואם אשת איש היא יכולה למימר לא קא מזדהמנא באפי גברי » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק ג)
« אמר רב אסי הדא אמרה שאסור ללמדו אומנות » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק ג)
« וכתב הרשב״א הא דשרי בשכר דוקא במילדת ידועה שמתעסקה בכך שאז יהיה לה איבה אם לא תעשה » (טור יו״ד קנ״ד)
« אבל אשה שאינה רגילה בכך אפי׳ בשכר אסור דליכא איבה דמצי למימר איני בקיאה בכך » (טור יו״ד קנ״ד)
« שהוא יודע שהיא מיילדת דאז משום איבה שרי בשכר » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק ד)
« כ׳ הט״ז וליכא כאן משום איבה דאם פנויה היא יכולה למימר בעינן לאנסובי ואי א״א היא יכולה למימר לא קא מזדמנא באפי גברא » (באר היטב יו״ד קנ״ד ס״ק ג)
« ודוקא בשכר ובחול » (שו״ע יו״ד קנ״ד:ב)
« אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: יָכְלָה לְמֵימַר לַהּ — דִּידַן, דִּמְינַטְּרִי שַׁבְּתָא — מְחַלְּלִינַן עֲלַיְיהוּ; דִּידְכוּ, דְּלָא מְינַטְּרִי שַׁבְּתָא — לָא מְחַלְּלִינַן » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« משום איבה ובשבת ליכא איבה דיכולה לומר נשי דידן דמנטרן שבתא מחללין עלייהו שבת דידכו דלא מנטרי שבתא לא מחללין בשבילייכו » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק ה)
« אבל לא בשבת דליכא איבה דיכולה לומר נשי דידן דמינטרי שבתא מחללין עלייהו שבת דידכו דלא מינטרי שבתא לא מחללין בשבילייכו » (באר היטב יו״ד קנ״ד ס״ק ד)
Le Pit’hei Techouva rapporte une responsa entière sur un cas moderne : une autorité impose des sages-femmes diplômées, et il ne s’en trouve pas d’autre dans certains villages. Le ‘Hatam Sofer permet, et il faut voir sur quoi il s’appuie.
« ועי׳ בתשובת ח״ס סימן קל״א על אודות פקידות השר בארץ תוגר על כל העירות והכפרים להשכיר להם מילדת בקיאה אשר למדה לפני חכמיהם דווקא » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« והשיב מאחר שיש להם כמה חיות בקיאות בלא״ה פשיטא דשרי » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« וא״כ בנ״ד מותר אפילו בשבת במאי דלית ביה חילול שבת דהיינו ביושבת על המשבר שכבר עקר הולד » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« ואמנם לחתוך הטבור שהוא מלאכה דאורייתא תצוה לעובדת כוכבים הבריאה העומדת על צדה לחתוך » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« ואם יש באיבה זו חשש סכנת נפשות יש להתיר אפילו מלאכה דאורייתא » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« כתוב בא״ח בשם הר״מ כי מה שמניקת כותית נותנת לתינוק יין נסך או שאר איסורין אין למחות בידה דקטן אוכל נבלות אין ב״ד מצווין להפרישו אבל אסור לומר לכותית להאכילו ולהשקותו דבר טומאה » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)
| Question | Réponse | Autorité |
|---|---|---|
| Une non-Juive peut-elle accoucher une Juive ? | Non seules ; oui avec d’autres présentes, en maison juive | שו״ע יו״ד קנ״ד:א · ט״ז ס״ק א |
| L’expertise dispense-t-elle ? | Non — et le Chakh écrit צ״ע ; le Pit’hei Techouva distingue | ש״ך ס״ק א · פתחי תשובה ס״ק א |
| Allaiter chez la non-Juive ? | Non, même avec d’autres présentes | שו״ע יו״ד קנ״ד:א |
| Les allées et venues suffisent-elles ? | En maison juive, oui ; hors d’elle, non tranché | שו״ע יו״ד קנ״ד:א · ט״ז ס״ק א · נקודות הכסף |
| L’enfant seul avec elle la nuit ? | Interdit, sans exception dans le siman | שו״ע יו״ד קנ״ד:א |
| Une Juive peut-elle allaiter un enfant non juif ? | Non, même contre salaire — sauf le cas du Rama | שו״ע ורמ״א יו״ד קנ״ד:ב |
| Une Juive peut-elle accoucher une non-Juive ? | Oui si elle est du métier, contre salaire, en semaine | שו״ע יו״ד קנ״ד:ב · ש״ך ס״ק ד |
| Et le Chabbat ? | Non ; le ‘Hatam Sofer distingue dans le détail | שו״ע יו״ד קנ״ד:ב · פתחי תשובה ס״ק ב |
| Enseigner un métier ? | Interdit | רמ״א יו״ד קנ״ד:ב |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · Siman קנ״ד · ♥ Soutenir