✦ ❖ ✦
DAAT · רמה 4 — הלכה למעשה

סימן קנ״ו · 156 — אם מותר להסתפר מעובד כוכבים

ההלכה כפי שהיא נוהגת: מהיכן מסתפרין, ומה אין ישראל מספר
יורה דעה · סימן קנ״ו
אם מותר להסתפר מעובד כוכבים
⚖️ הלכה למעשה · פסק
✦ ❖ ✦

רמה זו מסדרת את הנדרש למעשה. אין היא נסמכת על שולחן ערוך הרב — אין לאדמו״ר הזקן יורה דעה — אלא על הש״ך, הט״ז והבאר היטב, כל אחד במקומו. הפתחי תשובה והנקודות הכסף אינם מפרשים סימן זה.

נושא: הסתפרות מעובד כוכבים — הסכנה, המראה, והבלורית
מקור: שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ו

עריכה: הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

  1. שורש הדין — שתי סכנות, שני משטרים
  2. מהיכן מסתפרין — ממי מותר להסתפר
  3. תער ומספריים
  4. בינו לבינו — והמנעול השני מסימן קנ״ג · 153
  5. המראה — האיסור וארבעת פתחיו
  6. בלורית וקרחה — מה אין ישראל ספר עושה
  7. טבלת הפסק — סעיף אחר סעיף
  8. מקרים בני זמננו
  9. מה שאין הסימן מכריע
דף זה מסדר את ההלכה כפי שקבעוה פוסקי הסימן. אין הוא בא במקום הוראת רב: להלכה למעשה במקרה ממשי — שאל את רבך.

1. שורש הדין — שתי סכנות, שני משטרים

מה שומר הסימן שני דברים, ולא אחד. סעיפים א׳ וב׳ שומרים על הנפש: תער ביד מי שאינו מוכר. סעיף ג׳ שומר מפני עבודת כוכבים: הבלורית והקרחה. המחבר אינו כותב את טעם הראשון; הטור והרמב״ם כותבים אותו.
« אין מסתפרין מהעכו״ם שמא יהרגנו » (טור יו״ד קנ״ו)
« וְאָסוּר לְהִסְתַּפֵּר מֵהֶן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י״ב הלכה י״א)
ולמעשה, זה מכריע את השאלה שאדם שואל. בסעיפים א׳ וב׳ שואלים: הנראה אני, ולמי אני נחשב? בסעיף ג׳ שואלים: מה עושה ידי? להלכה למעשה — שאל את רבך.

2. מהיכן מסתפרין — ממי מותר להסתפר

« אין מסתפרין מהעובד כוכבים אלא במקום שמצויין בני אדם » (שו״ע יו״ד קנ״ו:א)
« או אם אותו העובד כוכבים מדמה שאותו ישראל הוא אדם חשוב » (שו״ע יו״ד קנ״ו:א)
מה שנקבע שני היתרים, ודי בהם. מקום שבני אדם מצויים בו; או שהספר סבור שאתה אדם חשוב — והמחבר כותב מדמה, כלומר אומדנו של הספר היא הקובעת ולא המעלה שבפועל. וההלכה כאן כחכמים ולא כר״מ, והבית יוסף אומר זאת בשורה אחת.
« וידוע שהלכה כחכמים וכן פסק הרמב״ם ז״ל » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)
להלכה למעשה — שאל את רבך.

3. תער ומספריים

« ויש מחמירים שלא להסתפר מעובד כוכבים אפילו במקום רבים בתער אם לא שיראה במראה » (שו״ע יו״ד קנ״ו:א)
« ונהגו להקל כסברא ראשונה » (שו״ע יו״ד קנ״ו:א)

הש״ך: התער בלבד, ובמספריים שיהא אחר עמו

« דשכיחא היזקא אבל במספריים דלא שכיח היזקא שרי אם יש עמו אחר » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק א)

הט״ז: במספריים אין ההיזק מצוי

« אבל במספריים לא שכיחא בהו היזקא ושרי » (ט״ז יו״ד קנ״ו ס״ק א)

הבאר היטב נוטל את הש״ך

« דשכיחא היזקא אבל במספריים דלא שכיחא היזקא שרי אם יש עמו אחר » (באר היטב יו״ד קנ״ו ס״ק א)
מה קובעים נושאי הכלים ומה אינם קובעים קובעים שחומרת הרמ״א אינה אלא בתער. אינם קובעים שהמספריים מותרים בכל עניין: הש״ך והבאר היטב מתנים שיהא אחר עמו, והש״ך אומר במפורש שתנאי זה אינו מכאן אלא מאיסור הייחוד עם עובד כוכבים. להלכה למעשה — שאל את רבך.

4. בינו לבינו — והמנעול השני מסימן קנ״ג · 153

« ופי׳ הב״ח דאם אין עמו אחר בלא״ה אסור להתייחד עם העובד כוכבי׳ (כדלעיל סי׳ קנ״ג ס״ב) עכ״ל » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק א)
« אבל בייחוד ממש לא איצטריך דתיפוק ליה אף בלא מסתפר אסור להתייחד עמהם משום שפיכת דמים » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק א)
« ואותן בני אדם שמסתפרים מן העובד כוכבים בינם לבין עצמן לאו שפיר עבדי דבלא״ה אסור להתייחד עמהן כ״ש במסתפר » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק ב)
העולה מזה הש״ך כותב בפירוש שהמסתפרים מעובד כוכבים בינם לבין עצמם לאו שפיר עבדי, ונותן את הטעם: הייחוד אסור ממילא. נמצאו שני טעמים נפגשים, והשני אינו תלוי בהסתפרות. להלכה למעשה — שאל את רבך.

5. המראה — האיסור וארבעת פתחיו

« אסור לאיש להסתכל במראה משום לא ילבש גבר » (שו״ע יו״ד קנ״ו:ב)
« אלא אם כן משום רפואה כגון שחושש בעיניו או שמספר עצמו » (שו״ע יו״ד קנ״ו:ב)
« או אם מסתפר מן העובד כוכבים בינו לבינו וכדי ליראות אדם חשוב מותר לראות במראה » (שו״ע יו״ד קנ״ו:ב)
הפתח הרביעי, של הרמ״א, והוא המכריע בימינו
« וי״א הא דאסור לראות במראה היינו דוקא במקום דאין דרך לראות במראה רק נשים » (שו״ע יו״ד קנ״ו:ב)
« אבל במקום שדרך האנשים לראות ג״כ במראה מותר » (שו״ע יו״ד קנ״ו:ב)
« ואפי׳ במקום שנהגו להחמיר אם עושה לרפואה שמאיר עיניו » (שו״ע יו״ד קנ״ו:ב)
« או שעושה להסיר הכתמים מפניו או נוצות מראשו שרי » (שו״ע יו״ד קנ״ו:ב)
« וכן נהגו ועיין לקמן סימן קפ״ב » (שו״ע יו״ד קנ״ו:ב)
שני קני מידה, ואינם על דבר אחד: מנהג המקום מזה, ותכלית המעשה מזה. והרמב״ם כתב את הראשון בעצם גדר האיסור:
« וְלֹא יַעֲדֶה אִישׁ עֲדִי אִשָּׁה כְּגוֹן שֶׁיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין וַחֲלִי זָהָב בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹבְשִׁין אוֹתָן הַכֵּלִים וְאֵין מְשִׂימִים אוֹתוֹ הַחֲלִי אֶלָּא נָשִׁים הַכּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה י׳)
להלכה למעשה — שאל את רבך.

6. בלורית וקרחה — מה אין ישראל ספר עושה

« ישראל המספר את העובד כוכבים כיון שהגיע סמוך לבלוריתו ג׳ אצבעות מכל רוח שומט ידו » (שו״ע יו״ד קנ״ו:ג)
« וכן הקרחה שעושים כהני עבודת כוכבים אסור לישראל לעשות להם » (שו״ע יו״ד קנ״ו:ג)
השיעור שלוש אצבעות מכל רוח, והיד נשמטת. זה שיעור הגמרא, והרמב״ם כותבו בתיבת קרוב:
« וְכַמָּה? אָמַר רַב מַלְכִּיָּה אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: שָׁלֹש אֶצְבָּעוֹת לְכׇל רוּחַ וָרוּחַ » (עבודה זרה כ״ט ע״א)
« עַכּוּ״ם שֶׁהָיָה מִסְתַּפֵּר מִיִּשְׂרָאֵל כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לִבְלוֹרִיתוֹ קָרוֹב שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת לְכָל רוּחַ שׁוֹמֵט אֶת יָדוֹ » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״א הלכה ב׳)
להלכה למעשה — שאל את רבך.

7. טבלת הפסק — סעיף אחר סעיף

המקרהמה שנקבעמי קובע
ספר עובד כוכבים במקום שבני אדם מצוייםמותרשו״ע יו״ד קנ״ו:א
ספר עובד כוכבים הסבור שאתה אדם חשובמותרשו״ע יו״ד קנ״ו:א
בתער במקום רביםהמחמירים אוסרים אלא במראה; ונהגו להקל כסברא ראשונההגהת הרמ״א שם
במספרייםאין ההיזק מצוי; הש״ך מתנה שיהא אחר עמוש״ך ס״ק א · ט״ז ס״ק א · באר היטב ס״ק א
בינו לבינו עם עובד כוכביםלא יעשה — והייחוד אסור ממילאש״ך ס״ק ב, מסימן קנ״ג
איש המסתכל במראה להתנאותאסור — לא ילבש גברשו״ע יו״ד קנ״ו:ב
מראה לרפואה, למספר את עצמו, ואצל הספרמותרשו״ע יו״ד קנ״ו:ב
במקום שגם האנשים משתמשים במראהמותר — וכן נהגוהגהת הרמ״א שם
לספר סמוך לבלוריתהיד נשמטת בשלוש אצבעותשו״ע יו״ד קנ״ו:ג
לעשות קרחת כהני עבודת כוכביםאסור לישראלשו״ע יו״ד קנ״ו:ג

8. מקרים בני זמננו

מספרה פתוחה, ובה לקוחות אחרים. זהו מקום שבני אדם מצויים, וכתב הש״ך שסברא ראשונה מתירה שם אף בלא מראה. להלכה למעשה — שאל את רבך.
ספר הבא אל הבית, או תא סגור. הש״ך רואה כאן שני טעמים, ואחד מהם אינו תלוי בסימן: הייחוד עם עובד כוכבים. להלכה למעשה — שאל את רבך.
איש המסתכל במראה. סעיף ב׳ אוסר, והרמ״א מתיר במקום שגם האנשים משתמשים בה ומוסיף וכן נהגו; והוא עצמו מפנה לסימן קפ״ב · 182. להלכה למעשה — שאל את רבך.
ישראל העוסק בספרות. סעיף ג׳ אוסר עליו שני מעשים מסוימים, והוא לבדו בסימן מדבר במעשה הישראל. להלכה למעשה — שאל את רבך.

9. מה שאין הסימן מכריע

שלושה דברים נשארים מחוץ לסימן. (א) מידת הסכנה בימינו: הסימן קובע מצבים — המקום, התער, החשיבות המדומה — ולא אומדן סיכון, ואינו אומר מה דינו של מצב שנשתנה. (ב) גדרי הייחוד עם עובד כוכבים: הש״ך מפנה אליהם, והם נידונים בסימן קנ״ג · 153 ולא כאן. (ג) פרטי המראה ולא ילבש גבר: הרמ״א עצמו מפנה להלן, ועיין לקמן סימן קפ״ב. על שלושתם — שאל את רבך.
הערת רמה — אין דף זה בגדר ״דעת הרב״: אין לאדמו״ר הזקן שולחן ערוך על יורה דעה. מה שנקבע כאן נקבע בידי המחבר, הרמ״א, הש״ך, הט״ז והבאר היטב, כל אחד בשמו ובמקומו. הפתחי תשובה והנקודות הכסף אינם מפרשים סימן זה.
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות
סימן קנ״ו · רמה 4 — הלכה למעשה · אם מותר להסתפר מעובד כוכבים
daattorah.com

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קנ״ו · 156 · ♥ תמכו בנו

📖הצטרף לחברותא