Three seifim and four discussions: what the halakhah takes from the mishnah; what the mirror actually accomplishes; how far the Rama’s stringency reaches; and what the lenient practice rests upon.
Subject: Having one’s hair cut by a non-Jew — the danger, the mirror, the blorit
Source: שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ו
Compiled by: הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
The siman stands among the simanim of idolatry, and its first two seifim do not belong to them. That is the first thing to establish, because it settles everything else.
« וְאָסוּר לְהִסְתַּפֵּר מֵהֶן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י״ב הלכה י״א)
« אִם הָיָה אָדָם חָשׁוּב מֻתָּר מִפְּנֵי שֶׁמִּתְיָרֵא לְהָרְגוֹ » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י״ב הלכה י״א)
« וְאִם דִּמָּה לְעַכּוּ״ם שֶׁהוּא אָדָם חָשׁוּב כְּדֵי שֶׁיְּפַחֵד מִמֶּנּוּ וְלֹא יַהַרְגֶנּוּ הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְהִסְתַּפֵּר מִמֶּנּוּ » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י״ב הלכה י״א)The Tur says the same in three words:
« אין מסתפרין מהעכו״ם שמא יהרגנו » (טור יו״ד קנ״ו)The Mehaber does not write it — but he keeps both permissions word for word.
« אבל בייחוד ממש לא איצטריך דתיפוק ליה אף בלא מסתפר אסור להתייחד עמהם משום שפיכת דמים » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק א)
אם מותר להסתפר מעובד כוכבים. ובו ג׳ סעיפים:
אין מסתפרין מהעובד כוכבים אלא במקום שמצויין בני אדם או אם אותו העובד כוכבים מדמה שאותו ישראל הוא אדם חשוב: הגה ויש מחמירים שלא להסתפר מעובד כוכבים אפילו במקום רבים בתער אם לא שיראה במראה (תוספות ומרדכי פא״מ) ונהגו להקל כסברא ראשונה:
ב. אסור לאיש להסתכל במראה משום לא ילבש גבר אלא אם כן משום רפואה כגון שחושש בעיניו או שמספר עצמו או אם מסתפר מן העובד כוכבים בינו לבינו וכדי ליראות אדם חשוב מותר לראות במראה: הגה וי״א הא דאסור לראות במראה היינו דוקא במקום דאין דרך לראות במראה רק נשים ואית ביה משום לא ילבש גבר אבל במקום שדרך האנשים לראות ג״כ במראה מותר (ר״ן פא״מ) ואפי׳ במקום שנהגו להחמיר אם עושה לרפואה שמאיר עיניו או שעושה להסיר הכתמים מפניו או נוצות מראשו שרי (סמ״ג בשם הר״ר זעלקיל) וכן נהגו ועיין לקמן סימן קפ״ב:
ג. ישראל המספר את העובד כוכבים כיון שהגיע סמוך לבלוריתו ג׳ אצבעות מכל רוח שומט ידו וכן הקרחה שעושים כהני עבודת כוכבים אסור לישראל לעשות להם:
« וְאֵין מִסְתַּפְּרִין מֵהֶן בְּכׇל מָקוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מוּתָּר, אֲבָל לֹא בֵּינוֹ לְבֵינוֹ » (עבודה זרה כ״ז ע״א)The Beit Yosef rules
« תנן אין מסתפרין מהם בכל מקום דר״מ וחכ״א בר״ה מותר אבל לא בינו לבינו » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)
« וידוע שהלכה כחכמים וכן פסק הרמב״ם ז״ל » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)
« והלכה למעשה דאסור להסתפר מעובד כוכבים אלא אם כן רואה ואפילו ברשות הרבים » (תוספות עבודה זרה כ״ט ע״א)
« אלא שהתוס׳ כתבו דהלכה למעשה אסור להסתפר מעכו״ם אא״כ רואה ואפילו בר״ה » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)
« ואין נראה כן דעת הפוסקים וצ״ל דאף התוס׳ לא כתבוה אלא לומר שטוב לנהוג כך » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)What Tosafot draw from Rav Chana is no ruling against the Sages: it is the remark that Rav Chana himself regretted having passed over R. Meir’s view.
« אָמַר: תֵּיתֵי לִי דַּעֲבַרִי אַדְּרַבִּי מֵאִיר » (עבודה זרה כ״ט ע״א)
« יִשְׂרָאֵל הַמִּסְתַּפֵּר מִגּוֹי רוֹאֶה בַּמַּרְאָה, וְגוֹי הַמִּסְתַּפֵּר מִיִּשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לִבְלוֹרִיתוֹ שׁוֹמֵט אֶת יָדוֹ » (עבודה זרה כ״ט ע״א)
« לְעוֹלָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְכֵיוָן דְּאִיכָּא מַרְאָה — מִתְחֲזֵי כְּאָדָם חָשׁוּב » (עבודה זרה כ״ט ע״א)
« ומשמע שאם הוא ניכר לאדם חשוב אף ע״פ שאינו רואה במראה מותר » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)
« ונראה דלא בעי להיות רואה במראה אלא כשהוא מסתפר בינו לבינו אבל בר״ה בכל גווני מותר » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)Tosafot hold (ב), at least as practice
« והלכה למעשה דאסור להסתפר מעובד כוכבים אלא אם כן רואה ואפילו ברשות הרבים » (תוספות עבודה זרה כ״ט ע״א)
« וכן אם הוא מסתכל במראה מותר שאז נראה כאדם חשוב וירא לעשות לו רעה » (טור יו״ד קנ״ו)The difference of arrangement between the Tur and the Mehaber is therefore not a matter of wording: it is the ḥakirah itself, written into the structure of the siman.
The Rama’s gloss carries the word בתער, and the whole apparatus fastens on that word.
« ודוקא בתער דשכיח ביה הזיקא בקל אבל במספרים לא שכיח בהו הזיקא שרי אם יש עמו אחר » (תוספות עבודה זרה כ״ט ע״א)
« דשכיחא היזקא אבל במספריים דלא שכיח היזקא שרי אם יש עמו אחר » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק א)The Taz
« אבל במספריים לא שכיחא בהו היזקא ושרי » (ט״ז יו״ד קנ״ו ס״ק א)The Baer Hetev
« דשכיחא היזקא אבל במספריים דלא שכיחא היזקא שרי אם יש עמו אחר » (באר היטב יו״ד קנ״ו ס״ק א)
« ופי׳ הב״ח דאם אין עמו אחר בלא״ה אסור להתייחד עם העובד כוכבי׳ (כדלעיל סי׳ קנ״ג ס״ב) עכ״ל » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק א)The presence of a third party is therefore not a condition the Shach adds to seif 1: it is a reminder of a prohibition that holds anyway. The Taz’s silence permits nothing: he is only explaining the word בתער of the gloss, and has no need to repeat siman 153.
« ונראה הא דנהגו להקל היינו משום דאנו נותנים להם שכר וכתב הגה״א דבשכר מותר עכ״ל » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק ב)
« וקשה א״כ מאי ונהגו להקל כסברא הראשונה » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק ב)That is: if the lenient practice rested on the wage, it would not be “like the first opinion” at all but a third reason, foreign to the mishnah. And the Rama wrote כסברא ראשונה, and those two words will not be pushed aside.
« אלא ר״ל דסברא הראשונה מתיר במקום שבני אדם מצויין שם אפי׳ בלא מראה וע״ז סמכו להקל » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק ב)
« וכן הוא הסכמת הפוסקים כמ״ש בבית יוסף » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק ב)The first opinion — that of the Sages, that of the Mehaber — permits as soon as there is a crowd, without requiring a mirror. The lenient practice is therefore no breach: it is the very ruling of seif 1, held against the stringency of Tosafot.
« ואותן בני אדם שמסתפרים מן העובד כוכבים בינם לבין עצמן לאו שפיר עבדי דבלא״ה אסור להתייחד עמהן כ״ש במסתפר » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק ב)
« וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה » (דברים כ״ב:ה)
« ונראה כי הטעם משום לא ילבש גבר שמלת אשה דמתרגם לא יתקן גבר בתיקוני אתתא » (תוספות עבודה זרה כ״ט ע״א)
« ומיהו אינו אסור כ״א להתנאות דעבר משום לא ילבש גבר אבל להסתפר ולגלח ולראות במראה שלא יחבל בעצמו או משום מיחוש עינים ודאי מותר » (תוספות עבודה זרה כ״ט ע״א)The Ran, in the Beit Yosef’s words: the prohibition rests on local custom
« והר״ן חילק בענין אחר דבמקום שרגילין האנשים להסתכל במראה כמו הנשים מותר דתו ליכא משום לא ילבש גבר שמלת אשה » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)
« וְלֹא יַעֲדֶה אִישׁ עֲדִי אִשָּׁה כְּגוֹן שֶׁיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין וַחֲלִי זָהָב בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹבְשִׁין אוֹתָן הַכֵּלִים וְאֵין מְשִׂימִים אוֹתוֹ הַחֲלִי אֶלָּא נָשִׁים הַכּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה י׳)הכל כמנהג המדינה — this is the Ran’s criterion, written into the very definition of the prohibition, before any application to mirrors.
« עַכּוּ״ם שֶׁהָיָה מִסְתַּפֵּר מִיִּשְׂרָאֵל כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לִבְלוֹרִיתוֹ קָרוֹב שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת לְכָל רוּחַ שׁוֹמֵט אֶת יָדוֹ » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״א הלכה ב׳)
« אֵין הוֹלְכִין בְּחֻקּוֹת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְלֹא מִדַּמִּין לָהֶן לֹא בְּמַלְבּוּשׁ וְלֹא בְּשֵׂעָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״א הלכה א׳)
« ועכו״ם המסתפר בישראל כיון שהגיע סמוך לבלוריתו ג׳ אצבעות מכל רוח שומט ידיו » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)
« וכן הקרחה שעושין למשמשין אסור לעשות להם » (טור יו״ד קנ״ו)
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Back to home · Siman 156 · ♥ Support us