✦ ❖ ✦ D A A T · L E V E L 3 — S Y N T H E S I S / R E V I E W ✦ ❖ ✦

Siman קנ״ו — Having one’s hair cut by a non-Jew

אם מותר להסתפר מעובד כוכבים

Three seifim, two subjects. The first two guard life; the third guards against worship.
Structured review, ruling tables, quick memorisation

Source: Shulchan Arukh, Yoreh De'ah קנ״ו — 3 seifim
Nosei kelim: ש״ך (2 ס״ק) · ט״ז (ס״ק א) · באר היטב (2 ס״ק) · בית יוסף · טור
Compiled by: הרב יוסף חיים סממה · DAAT
For students who have mastered Levels 1 and 2
daattorah.com

📑 Plan of the synthesis

The axiom: two dangers in a single siman
The 3 reflex questions
Master table — the three seifim clause by clause
ר״מ against חכמים: what the halakhah takes from the mishnah
The mirror: two opposite roles in one siman
תער ומספריים: the limit the apparatus sets
The Rama’s gloss on seif 2: the Ran and the Semag
The 5 golden rules
Mnemonic — the three words of the siman
The 4 classic pitfalls, and the final flash card

1. The axiom: two dangers in a single siman

The starting point:

This siman stands among the simanim of idolatry, and its first two seifim do not belong to them. What they guard is life — a razor held by a stranger. Only the third touches on worship: the forelock and the tonsure.

Hence the axiom: ask first which danger is at stake. If it is life, the ruling turns on what the other man believes — a crowded place, an important man. If it is worship, it turns on what the act is — three fingers, and the hand withdraws.

The reason for the first two seifim is not in the Mehaber; it is in the Tur and in the Rambam:

« אין מסתפרין מהעכו״ם שמא יהרגנו » (טור יו״ד קנ״ו)

« וְאָסוּר לְהִסְתַּפֵּר מֵהֶן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י״ב הלכה י״א)

💡 The marker: neither seif 1 nor seif 2 contains the word עבודת כוכבים as its reason. The only reason written there is fear, and the only reason in seif 3 is worship.

2. The 3 reflex questions

1. Who cuts, and who is cut? A non-Jew cutting a Jew: seifim 1 and 2, danger. A Jew cutting a non-Jew: seif 3, worship.

▼

2. Are we alone? In a crowded place, permitted (seif 1). One to one, no — unless he takes you for an important man. And being alone is already forbidden elsewhere, says the Shach, under the yichud of siman 153.

▼

3. Razor or scissors? All of the Rama’s stringency bears on the razor. With scissors, injury is not common: the Shach, the Taz and the Baer Hetev all three write so.

3. Master table — the three seifim clause by clause

Clause of the seif	Who speaks	What follows
אין מסתפרין מהעובד כוכבים	Mehaber	The prohibition in principle, without its reason
אלא במקום שמצויין בני אדם	Mehaber	First permission: the crowd
או אם אותו העובד כוכבים מדמה שאותו ישראל הוא אדם חשוב	Mehaber	Second permission: the appearance of standing
ויש מחמירים שלא להסתפר מעובד כוכבים אפילו במקום רבים בתער	Rama	The stringency — and it bears only on the razor
אם לא שיראה במראה	Rama	The stringent view’s way out: the mirror
ונהגו להקל כסברא ראשונה	Rama	The conclusion: practice follows the Mehaber
אסור לאיש להסתכל במראה משום לא ילבש גבר	Mehaber	The second prohibition, of a wholly different order
אלא אם כן משום רפואה כגון שחושש בעיניו או שמספר עצמו	Mehaber	Two exceptions of purpose
או אם מסתפר מן העובד כוכבים בינו לבינו וכדי ליראות אדם חשוב	Mehaber	The third: the barber’s mirror
וי״א … אבל במקום שדרך האנשים לראות ג״כ במראה מותר	Rama	The Ran: the custom of the place
ואפי׳ במקום שנהגו להחמיר אם עושה לרפואה	Rama	The Semag: purpose, even where people are stringent
ישראל המספר את העובד כוכבים … ג׳ אצבעות מכל רוח שומט ידו	Mehaber	The blorit: the act stops
וכן הקרחה שעושים כהני עבודת כוכבים אסור לישראל לעשות להם	Mehaber	The tonsure: a clause of the Mehaber’s own

4. ר״מ against חכמים: what the halakhah takes from the mishnah

« וְאֵין מִסְתַּפְּרִין מֵהֶן בְּכׇל מָקוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מוּתָּר, אֲבָל לֹא בֵּינוֹ לְבֵינוֹ » (עבודה זרה כ״ז ע״א)

« וידוע שהלכה כחכמים וכן פסק הרמב״ם ז״ל » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)

What to retain — the halakhah is like the Sages: in a public place it is permitted. The stringency the Rama reports goes back to R. Meir; it comes from Tosafot, and the Beit Yosef had already written that they did not write it as a ruling but as a good practice.

« ואין נראה כן דעת הפוסקים וצ״ל דאף התוס׳ לא כתבוה אלא לומר שטוב לנהוג כך » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)

5. The mirror: two opposite roles in one siman

Where	What the mirror does there	Status
Seif 1, Rama’s gloss	It gives the customer the look of an important man	It permits
Seif 2, Mehaber	A man looks into it	It is forbidden — לא ילבש גבר
Seif 2, exception	The mirror held out by the barber	Permitted — it is the mirror of seif 1

« לְעוֹלָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְכֵיוָן דְּאִיכָּא מַרְאָה — מִתְחֲזֵי כְּאָדָם חָשׁוּב » (עבודה זרה כ״ט ע״א)

« ומשמע שאם הוא ניכר לאדם חשוב אף ע״פ שאינו רואה במראה מותר » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)

⚠️ The pitfall — thinking the mirror is a condition added to the public place. The Beit Yosef writes the opposite: it is required only one to one, and it serves only to produce what real standing would produce by itself.

6. תער ומספריים: the limit the apparatus sets

Who	What he holds	Where it is written
Tosafot	A razor injures easily; scissors do not, if another is present	תוספות עבודה זרה כ״ט ע״א
The Shach	He takes up Tosafot, and grounds the third-party condition on the yichud of siman קנ״ג	ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק א
The Taz	With scissors injury is not common, and it is permitted	ט״ז יו״ד קנ״ו ס״ק א
The Baer Hetev	He abridges the Shach, third-party condition included	באר היטב יו״ד קנ״ו ס״ק א

« דשכיחא היזקא אבל במספריים דלא שכיח היזקא שרי אם יש עמו אחר » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק א)

« אבל במספריים לא שכיחא בהו היזקא ושרי » (ט״ז יו״ד קנ״ו ס״ק א)

« ופי׳ הב״ח דאם אין עמו אחר בלא״ה אסור להתייחד עם העובד כוכבי׳ (כדלעיל סי׳ קנ״ג ס״ב) עכ״ל » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק א)

The consequence — the condition אם יש עמו אחר is no requirement of our seif: it is a reminder of the prohibition of being alone with a non-Jew, which holds in any case. The Taz, who does not write it, therefore permits nothing further.

7. The Rama’s gloss on seif 2: the Ran and the Semag

Two clauses, two different criteria, and this is deliberate.

« והר״ן חילק בענין אחר דבמקום שרגילין האנשים להסתכל במראה כמו הנשים מותר דתו ליכא משום לא ילבש גבר שמלת אשה » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)

« ומיהו אינו אסור כ״א להתנאות דעבר משום לא ילבש גבר אבל להסתפר ולגלח ולראות במראה שלא יחבל בעצמו או משום מיחוש עינים ודאי מותר » (תוספות עבודה זרה כ״ט ע״א)

« וְלֹא יַעֲדֶה אִישׁ עֲדִי אִשָּׁה כְּגוֹן שֶׁיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין וַחֲלִי זָהָב בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹבְשִׁין אוֹתָן הַכֵּלִים וְאֵין מְשִׂימִים אוֹתוֹ הַחֲלִי אֶלָּא נָשִׁים הַכּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה י׳)

What to retain — the Rama’s first clause depends on the custom of the place (the Ran): where men use a mirror too, there is no longer a woman’s adornment. The second depends on the purpose of the act (the Semag): even where people are stringent, healing and cleaning the face are permitted. And the Rama concludes: וכן נהגו.

8. The 5 golden rules

Two subjects, one siman. Seifim 1 and 2: guarding life. Seif 3: worship. The Rambam places them in two different treatises.
The halakhah is like the Sages. In a crowded place it is permitted — ונהגו להקל כסברא ראשונה.
All the Rama’s stringency lies in the word בתער. On scissors the apparatus is unanimous.
Being one to one has two locks. Seif 1, and the yichud of siman 153 which the Shach recalls.
The mirror produces an appearance. It adds no condition; it stands in for standing where standing is lacking.

9. Mnemonic — the three words of the siman

Three seifim, three words — in the order of the siman:

סַכָּנָה · מַרְאָה · בְּלוֹרִית

The danger, the mirror, the forelock. The first governs seif 1, the second seif 2, the third seif 3 — and each has its own measure: the crowd, the custom of the place, three fingers.

10. The 4 classic pitfalls, and the final flash card

Thinking the siman belongs to the laws of idolatry. Its first two seifim belong to the guarding of life; the Rambam places them among the laws of homicide.
Thinking the Rama’s stringency covers every haircut. It covers the razor, and nothing else.
Thinking the Taz permits scissors one to one because he does not state the third-party condition. That condition comes from siman 153, which the Taz had no need to repeat.
Thinking the lenient practice rests on the barber’s wage. The Shach rejects this: the Rama wrote כסברא ראשונה, and the first opinion speaks of a crowded place.

Flash card
Seif 1 — a crowded place, or being taken for an important man; the Rama reports the stringent about the razor, then concludes leniently. Seif 2 — a man does not look into a mirror, except for healing, for the haircut he gives himself, and the barber’s mirror; the Rama adds the custom of the place and the purpose, וכן נהגו. Seif 3 — the blorit: three fingers, then the hand withdraws; and the tonsure of the priests is forbidden to a Jew.