שלושה סעיפים, שני עניינים. שני הראשונים שומרים על הנפש; השלישי שומר מפני עבודת כוכבים.
סיכום מסודר, טבלאות פסק, זכירה מהירה
טעם שני הסעיפים הראשונים אינו במחבר; הוא בטור וברמב״ם:
« אין מסתפרין מהעכו״ם שמא יהרגנו » (טור יו״ד קנ״ו)
« וְאָסוּר לְהִסְתַּפֵּר מֵהֶן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק י״ב הלכה י״א)
| תיבת הסעיף | מי אומר | העולה מזה |
|---|---|---|
| אין מסתפרין מהעובד כוכבים | מחבר | האיסור העיקרי, בלא טעמו |
| אלא במקום שמצויין בני אדם | מחבר | היתר ראשון: הרבים |
| או אם אותו העובד כוכבים מדמה שאותו ישראל הוא אדם חשוב | מחבר | היתר שני: מראית החשיבות |
| ויש מחמירים שלא להסתפר מעובד כוכבים אפילו במקום רבים בתער | רמ״א | החומרא — ואינה אלא בתער |
| אם לא שיראה במראה | רמ״א | פתח המחמירים: המראה |
| ונהגו להקל כסברא ראשונה | רמ״א | המסקנה: המנהג כמחבר |
| אסור לאיש להסתכל במראה משום לא ילבש גבר | מחבר | האיסור השני, מסוג אחר לגמרי |
| אלא אם כן משום רפואה כגון שחושש בעיניו או שמספר עצמו | מחבר | שני יוצאים מן הכלל מצד התכלית |
| או אם מסתפר מן העובד כוכבים בינו לבינו וכדי ליראות אדם חשוב | מחבר | השלישי: מראת הספר |
| וי״א … אבל במקום שדרך האנשים לראות ג״כ במראה מותר | רמ״א | הר״ן: מנהג המקום |
| ואפי׳ במקום שנהגו להחמיר אם עושה לרפואה | רמ״א | הסמ״ג: התכלית, אף במקום שמחמירים |
| ישראל המספר את העובד כוכבים … ג׳ אצבעות מכל רוח שומט ידו | מחבר | הבלורית: המעשה נפסק |
| וכן הקרחה שעושים כהני עבודת כוכבים אסור לישראל לעשות להם | מחבר | הקרחה: תיבה מדברי המחבר |
« וְאֵין מִסְתַּפְּרִין מֵהֶן בְּכׇל מָקוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מוּתָּר, אֲבָל לֹא בֵּינוֹ לְבֵינוֹ » (עבודה זרה כ״ז ע״א)
« וידוע שהלכה כחכמים וכן פסק הרמב״ם ז״ל » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)
« ואין נראה כן דעת הפוסקים וצ״ל דאף התוס׳ לא כתבוה אלא לומר שטוב לנהוג כך » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)
| היכן | מה עושה שם המראה | הדין |
|---|---|---|
| סעיף א׳, הגהת הרמ״א | נותנת למסתפר צורת אדם חשוב | מתירה |
| סעיף ב׳, המחבר | איש המסתכל בה | אסורה — לא ילבש גבר |
| סעיף ב׳, יוצא מן הכלל | המראה שהספר מגיש | מותרת — היא מראת סעיף א׳ |
« לְעוֹלָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְכֵיוָן דְּאִיכָּא מַרְאָה — מִתְחֲזֵי כְּאָדָם חָשׁוּב » (עבודה זרה כ״ט ע״א)
« ומשמע שאם הוא ניכר לאדם חשוב אף ע״פ שאינו רואה במראה מותר » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)
| מי | מה נוקט | היכן כתוב |
|---|---|---|
| התוספות | בתער ההיזק מצוי; במספריים אינו, אם יש עמו אחר | תוספות עבודה זרה כ״ט ע״א |
| הש״ך | נוטל את התוספות, ותולה את תנאי האחר בייחוד שבסימן קנ״ג | ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק א |
| הט״ז | במספריים אין ההיזק מצוי ושרי | ט״ז יו״ד קנ״ו ס״ק א |
| הבאר היטב | מקצר את הש״ך, ובכללו תנאי האחר | באר היטב יו״ד קנ״ו ס״ק א |
« דשכיחא היזקא אבל במספריים דלא שכיח היזקא שרי אם יש עמו אחר » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק א)
« אבל במספריים לא שכיחא בהו היזקא ושרי » (ט״ז יו״ד קנ״ו ס״ק א)
« ופי׳ הב״ח דאם אין עמו אחר בלא״ה אסור להתייחד עם העובד כוכבי׳ (כדלעיל סי׳ קנ״ג ס״ב) עכ״ל » (ש״ך יו״ד קנ״ו ס״ק א)
שתי תיבות, שני קני מידה שונים, וכך נתכוון.
« והר״ן חילק בענין אחר דבמקום שרגילין האנשים להסתכל במראה כמו הנשים מותר דתו ליכא משום לא ילבש גבר שמלת אשה » (בית יוסף יו״ד קנ״ו)
« ומיהו אינו אסור כ״א להתנאות דעבר משום לא ילבש גבר אבל להסתפר ולגלח ולראות במראה שלא יחבל בעצמו או משום מיחוש עינים ודאי מותר » (תוספות עבודה זרה כ״ט ע״א)
« וְלֹא יַעֲדֶה אִישׁ עֲדִי אִשָּׁה כְּגוֹן שֶׁיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין וַחֲלִי זָהָב בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹבְשִׁין אוֹתָן הַכֵּלִים וְאֵין מְשִׂימִים אוֹתוֹ הַחֲלִי אֶלָּא נָשִׁים הַכּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה י׳)
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קנ״ו · 156 · ♥ תמכו בנו