רמה זו מציגה את הפסק ואינה מכריעה. העניין חמור, וסימן זה מן הסימנים שהפער בין הכתוב לבין מה שנדמה לקורא שקרא עולה בהם ביוקר. לפיכך כל סעיף מסתיים בהפניה אל הרב, בלא יוצא מן הכלל. ואין רמה זו נסמכת על שולחן ערוך הרב — אין לאדמו״ר הזקן יורה דעה — אלא על הש״ך, הט״ז, נקודות הכסף, הפתחי תשובה והבאר היטב.
נושא: עובדי עבודת כוכבים להצילם מהמות
מקור: שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ״ח
עריכה: הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
« עובדי עבודת כוכבים מז׳ עממין שאין בינינו וביניהם מלחמה » (שו״ע יו״ד קנ״ח:א)
« ורועי בהמה דקה מישראל בארץ ישראל בזמן שהיו רוב השדות של ישראל וכיוצא בהן » (שו״ע יו״ד קנ״ח:א)מה שנקבע נושא סעיף א׳ מוגדר בארבעה תנאים כאחד: שבעת העממין; שאין מלחמה; ארץ ישראל; והזמן שרוב השדות היו של ישראל. הש״ך מפרש שניים מהם, והערתו הראשונה היא שדין שעת מלחמה אחר הוא:
« אבל בשעת המלחמה היו הורגין אותן בידים דאמרינן טוב שבעובדי כוכבים כו׳ כ״פ הב״ח והביא התוס׳ שכ״כ וכ״כ ב״י » (ש״ך יו״ד קנ״ח ס״ק א)
« לפי שהיו מרעין בהמות שלהן בשדות אחרות ובא״י בזמן שהיו רוב שדות של ישראל » (ש״ך יו״ד קנ״ח ס״ק ד)בנקודה זו אל תסיק דבר מעצמך: שאל את רבך.
« אין מסבבים להם המיתה ואסור להצילם אם נטו למות » (שו״ע יו״ד קנ״ח:א)
« ומשמע מדברי התוס׳ דלאו למימרא שאסור להורידם אלא היינו לומר שאינו מצווה להורידם אע״פ שהם עוברים על ז׳ מצות » (בית יוסף יו״ד קנ״ח)
« ומיהו היכא דמקיימין ז׳ מצות משמע דאסור להורידם » (בית יוסף יו״ד קנ״ח)
« כלומר אין מצוה להורגם אע״פ שהם עוברים על ז׳ מצות בני נח » (ש״ך יו״ד קנ״ח ס״ק ב)
« ומיהו היכא דמקיימי ז׳ מצות בני נח משמע דאסור להורידן ב״י וד״מ » (ש״ך יו״ד קנ״ח ס״ק ב)
« הך ולא מורידין פירושו שיש איסור להורידן » (ט״ז יו״ד קנ״ח ס״ק א)
« אלא הכי קאמר שאין צווי מן התורה לבערם ורבנן אמרו שיש איסור בדבר אבל אם עשאו ודאי פטור » (ט״ז יו״ד קנ״ח ס״ק א)
« ולא ק״מ דהא מבואר בב״י דהיינו דוקא כשאין מקיימים ז׳ מצות בני נח » (נקודות הכסף יו״ד קנ״ח)
« וודאי כל שאינן מקיימים שבע מצות בני נח לכופרים ומסורות דמיין » (נקודות הכסף יו״ד קנ״ח)
« ובט״ז האריך בזה מחולק על הב״י ובנה״כ מתרץ דברי הב״י ע״ש » (באר היטב יו״ד קנ״ח ס״ק א)
« כגון שראה א׳ מהם שנפל לים אינו מעלהו אפילו אם יתן לו שכר » (שו״ע יו״ד קנ״ח:א)מהיכן זה בא הרמב״ם, מקור הסעיף, כותב את הפסוק ואת הדיוק — והמחבר נטל את הדין והניח את הפסוק:
« כְּגוֹן שֶׁרָאָה אֶחָד מֵהֶן שֶׁנָּפַל לַיָּם אֵינוֹ מַעֲלֵהוּ » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ד׳ הלכה י״א)
« וְאֵין זֶה רֵעֶךָ » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ד׳ הלכה י״א)
« במה דברים אמורים בישראל בעל עבירות והעומד ברשעו ושונה בו תמיד » (שו״ע יו״ד קנ״ח:א)
« אבל ישראל בעל עברות שאינו עומד ברשעו תמיד אלא עושה עבירות להנאת עצמו כגון אוכל נבילות לתיאבון מצוה להצילו ואסור לעמוד על דמו » (שו״ע יו״ד קנ״ח:א)והש״ך מוסיף סיוג שני, והוא רחב:
« דוקא ברועים החמירו משום דלא פסילי וחכמים עשו חיזוק לדבריהם כדי שיתנו לב לשוב אבל גזלנים דאורייתא מעלין » (ש״ך יו״ד קנ״ח ס״ק ג)נמצאו שתי קבוצות יוצאות מן הסעיף בפירוש: החוטא להנאת עצמו, וגזלנים דאורייתא. בנקודה זו אל תסיק דבר מעצמך: שאל את רבך.
« לפיכך אין לרפאותן אפילו בשכר אם לא היכא דאיכא משום איבה » (שו״ע יו״ד קנ״ח:א)
« דאז אפילו בחנם שרי אם לא יוכל להשמט אפילו בחנם » (שו״ע יו״ד קנ״ח:א)
« וכן מותר היה לנסות רפואה בעבד כנעני אם תועיל » (שו״ע יו״ד קנ״ח:א)
« לפיכך אין לרפאותן אפילו בשכר ואם מתיירא מהם או משום איבה מרפאין אותם בשכר אבל לא בחנם » (טור יו״ד קנ״ח)
« אבל היכא דאיכא איבה ודאי מותר דהא תנן יהודית מיילדת הארמאית בשכר » (בית יוסף יו״ד קנ״ח)
« הלכך כיון דהיתירא משום איבה הוא בין בשכר בין בחנם נקיט עילה היכא דמצי » (בית יוסף יו״ד קנ״ח)
« אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: יָכוֹל לוֹמַר לוֹ ״קָאֵי בְּרִי אַאִיגָּרָא״, אִי נָמֵי ״נְקִיטָא לִי זִימְנָא לְבֵי דַוָּאר״ » (עבודה זרה כ״ו ע״א)
« האפיקורסים והם שעובדים לעבודת כוכבים או העושה עבירות להכעיס » (שו״ע יו״ד קנ״ח:ב)
« אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס הרי זה כופר » (שו״ע יו״ד קנ״ח:ב)
« והאפיקורסים והם שכופרים בתורה ובנבוא׳ מישראל היו נוהגין בזמן הבית להרגם » (שו״ע יו״ד קנ״ח:ב)לשון הפועל אין המחבר כותב ״הורגים אותם״: הוא כותב היו נוהגין בזמן הבית להרגם. והרמב״ם, מקורו, כותב אף הוא בלשון עבר:
« וְשֶׁכּוֹפְרִין בַּתּוֹרָה וּבַנְּבוּאָה הָיָה מִצְוָה לְהָרְגָן » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ד׳ הלכה י׳)
« אִם יֵשׁ בְּיָדוֹ כֹּחַ לְהָרְגָן בְּסַיִף בְּפַרְהֶסְיָא הוֹרֵג. וְאִם לָאו הָיָה בָּא עֲלֵיהֶן בַּעֲלִילוֹת עַד שֶׁיְּסַבֵּב הֲרִיגָתָן » (רמב״ם הלכות רוצח ושמירת נפש פרק ד׳ הלכה י׳)בנקודה זו אל תסיק דבר מעצמך: שאל את רבך.
« בין עובד כוכבים בין ישראל » (ש״ך יו״ד קנ״ח ס״ק ה)
« וכתב הרמב״ם בפרק ד׳ מהלכות רוצח דאפיקורסים הם ישראלים שכפרו בתורה ובנבואה » (בית יוסף יו״ד קנ״ח)
« והר״ן פי׳ דהיינו מבזה ת״ח או מבזה חבירו בפני ת״ח וכך אמרו בפרק חלק » (בית יוסף יו״ד קנ״ח)בנקודה זו אל תסיק דבר מעצמך: שאל את רבך.
« מומרים שממרים עצמם לעבודת כוכבים ומטמאים עצמם בין העובדי כוכבים לעבוד עבודת כוכבים כמותם הרי הם כמו מומרים להכעיס והיו מורידין ולא מעלין אותם » (שו״ע יו״ד קנ״ח:ב)
« ומכ״מ אם בא לשוב לא החמירו עליו שקשה לפרוש מהם וחיישינן שלא יחזור לסורו » (שו״ע יו״ד קנ״ח:ב)מה שכתוב הרמ״א חותם את הסימן בתיבת שיבה, ונותן את טעמה: שקשה לפרוש מהם, וחוששים שלא יחזור לסורו — ובלשונו אין זה טעם לחומרא אלא ביאור הקולא. והמקור שהוא נוקב בו הוא תרומת הדשן. בנקודה זו אל תסיק דבר מעצמך: שאל את רבך.
| הנידון | מה שכותבים המקורות | מי כותב |
|---|---|---|
| גדר נושא סעיף א׳ | ארבעה תנאים כאחד, וכולם כתובים | שו״ע יו״ד קנ״ח:א |
| שעת מלחמה | דין אחר — הש״ך אומרו בפירוש | ש״ך יו״ד קנ״ח ס״ק א |
| אין מסבבין | שלוש שיטות: בית יוסף / ש״ך, ט״ז, נקודות הכסף | ב״י · ש״ך ס״ק ב · ט״ז ס״ק א · נקודות הכסף |
| כשמקיימים שבע מצות בני נח | משמע שאסור להורידן | ש״ך יו״ד קנ״ח ס״ק ב |
| בידים / סיבוב | הט״ז מפריד, הב״ח מאחד | ט״ז יו״ד קנ״ח ס״ק א |
| רפואה בסתם | אף בשכר לא | שו״ע יו״ד קנ״ח:א |
| רפואה במקום איבה | מותר; ואף בחינם כשאינו יכול להשמט | הגהת הרמ״א שם, בשם הרמב״ן שבב״י |
| החוטא להנאת עצמו | מצוה להצילו ואסור לעמוד על דמו | שו״ע יו״ד קנ״ח:א |
| גזלנים דאורייתא | מעלין אותם | ש״ך יו״ד קנ״ח ס״ק ג |
| סעיף ב׳ | פועל בלשון עבר: בזמן הבית | שו״ע יו״ד קנ״ח:ב |
| הבא לשוב | לא החמירו עליו | הגהת הרמ״א שם, ת״ה סימן קנ״ח |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קנ״ח · 158 · ♥ תמכו בנו