ההכרעה כפי שנושאים אותה הש״ך, הט״ז, הבאר היטב, הפתחי תשובה ונקודות הכסף,
והמקרים בני זמננו הנקשרים בה
נושא :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קס״ב (ה׳ סעיפים)
עם נושאי כלים: ש״ך (ט״ז ס״ק), ט״ז (ט׳ ס״ק), באר היטב (י״ב ס״ק), פתחי תשובה (ד׳ ס״ק), נקודות הכסף (ד׳), בית יוסף, טור
הערה : אדמו״ר הזקן לא כתב שולחן ערוך על יורה דעה ; רמה זו רמת פסק היא, ולא “דעת הרב”. והרמב״ם שכאן הוא הלכות מלווה ולווה, ולסימן זה כל פרק י׳.
עריכה :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
שלא להלוות סאה בסאה. ובו ה׳ סעיפים:
אסור ללוות סאה בסאה אפילו לא קצב לו זמן לפרעון וכן כל דבר חוץ ממטבע כסף היוצא (אז) בהוצאה דשמא יתייקרו ונמצא שנותן לו יותר ממה שהלוהו אם לא שיעשנו דמים שאם יתייקרו יתן לו אותם הדמים ואם לא עשהו דמים ונתייקרו נותן לו הדמים שהיו שוים בשעת הלואה ואם הוזלו נותן לו הסאה שהלוהו: הגה יש מי שכתב דבזמן הזה מטבע של זהב דינו ככסף ולוין זהוב בזהוב וכן נוהגין להקל ואין למחות בידם כי יש להם על מי שיסמוכו (פסקי מהרא״י סי׳ נ״ד) יש מי שאומר דמותר ללוות ככר לחם בככר לחם כמטבע של כסף דמאחר דדבר מועט הוא לא קפדי בני אדם להדדי בזה (הטור והרבה פוסקי׳ ועב״י) וכן נוהגין להקל:
ב. אם יש לו מעט מאותו המין אפילו אין המפתח בידו לוה עליו כמה סאין לפרוע סאה בסאה ואם אין לו כלום מאותו המין יתן לו המלוה מעט מאותו המין או ילוהו לו ואחר כך ילוה לו כמה סאין (ד״ע דלא כתלמידי רשב״א): הגה היה ללוה מעט מאותו המין פקדון ביד אחר הרי זה כאילו היה בידו אבל אם אחרים חייבים לו לא מקרי יש לו (ב״י וכן משמע בגמ׳ דאיזהו נשך) וכן אם יש לו במקום אחר ואין למלוה דרך לשם (הגהות מרדכי) לוה שאמר שיש לו מעט מזה המין יוכל המלוה להלוות לו ואינו צריך ראיה לדבריו (שם בשם ר״ת) . הא דמותר להלוות לו כשיש לו מאותו המין היינו סתם אבל אם המלוה מתנה שאם יתייקרו חטים ישלם לו חטים ואם יוזלו יתן לו מעות דמי שוויים כשער של עכשיו אסור דהוי קרוב לשכר ורחוק להפסד (ריב״ש סימן י״ח):
ג. היה לאותו מין שער בשוק קבוע וידוע לשניהם מותר ללוות סאה בסאה: הגה וע״ל סי׳ קע״ה איזה מקרי שער קבוע והא דיכול ללוות על שער שבשוק היינו דהלוה יכול לפרוע לו אימת שירצה אבל אם התנה שלא יקבל פרעון עד שעת היוקר אסור (הרא״ש בתשובתו וסמ״ק וכל בו):
ד. מלוה אדם את אריסיו (פי׳ אריס הנוטע או זורע שדה חבירו ויש לו חציו או שליש בפירות) סאה בסאה לזרע בין קודם שירד האריס לשדה בין אחר שירד במה דברים אמורים במקום שנהגו שיתן האריס הזרע אבל במקום שדרך בעל הקרקע ליתן הזרע אם כבר ירד האריס לשדה אסור:
ה. הלוה לו סאתים חטים ועשה לו שטר עליהם אם לא יברר המלוה שיצא השער בשעת הלואה או שהיה ללוה מעט מאותו המין ישבע הלוה שלא יצא השער ושלא היה לו כלום מאותו המין ולא יפרע אלא דמים שהיו שוים בשעת הלואה (ואין המלוה יכול לומר הקניתי לו מעט משלי ע״י אחר דלא מהני בלא דעת הלוה) (שם) ואם יתחייב לו חטים וההלואה היתה במקום אחד והתביעה במקום אחר והחטים יקרים יותר במקום התביעה לא ישלם לו אלא כשויין במקום ההלואה: הגה לא התירו ללוות כשיש לו אלא סאה חטים בסאה חטים אבל סאה חטין בסאה דוחן אסור אע״פ שהן בשער אחד ויש לו דוחן (טור בשם הראב״ד ובה״ת):
אין הסימן מדבר לעולם ברבית קצוצה. הוא מכריע שאלה אחת : באילו תנאים מותר להלוות דבר שאינו מעות ? והדבר הראשון שיש לדעת קודם כל פסק הוא דרגת האיסור, שהיא הקובעת את התיקון.
« אסור ללוות סאה בסאה אפילו לא קצב לו זמן לפרעון וכן כל דבר חוץ ממטבע כסף » (שו״ע יו״ד קס״ב:א)
« הלואת סאה בסאה הוא מדרבנן והלכך אינה יוצאה בדיינים » (ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק א)
| מה הסימן מכריע | מה אינו מכריע | היכן נדון |
|---|---|---|
| הלוואת מין באותו מין | מקח לזמן כשער של עכשיו | סימנים קע״ג · 173 וקע״ה · 175 |
| הפיכת המין לדמים | הפיכת חוב של מעות לפירות | סימן קס״ג · 163 |
| מה נחשב “יש לו” | הערמת רבית | סימן קס״ג · 163, סעיף ג |
| ההלוואה לאריס | היתר עסקא | סימן קע״ז · 177 |
| סעיף | השאלה | הפסק |
|---|---|---|
| 1 | מותר להלוות חיטים בחיטים ? | לא — ואפילו לא קצב זמן ; חוץ ממטבע כסף היוצא, וחוץ ממי שעשאו דמים. |
| 1 | ומטבע של זהב, ככר לחם ? | נוהגין להקל בשניהם, וההגה כותבת שאין למחות. |
| 2 | ואם יש לו מעט מן המין ? | מותר, ולכל כמות — אבל אין המעות נחשבות, ולא חוב שאחרים חייבים לו. |
| 3 | ואם יש שער בשוק ? | מותר אם קבוע וידוע לשניהם — ואם מקבל המלווה פירעון אימת שירצה הלווה. |
| 4 | והלוואת זרע לאריס ? | מותר במקום שהאריס נותן את הזרע ; אסור במקום שבעל הקרקע נותן וכבר ירד האריס. |
| 5 | ובמחלוקת על שטר ? | המלווה מברר אחד משני ההיתרים ; ואם לאו, הלווה נשבע ומשלם שווי יום ההלוואה. |
« כְּשֵׁם שֶׁמֻּתָּר לַמּוֹכֵר לִפְסֹק עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק כָּךְ מֻתָּר לִלְווֹת הַפֵּרוֹת סְתָם וּפוֹרְעִין סְתָם בְּלֹא קְבִיעַת זְמַן עַל הַשַּׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק י׳ הלכה א׳)
« הָיָה לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁלָּוָה הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִלְווֹת סְתָם בְּלֹא קְבִיעַת זְמַן וּפוֹרֵעַ סְתָם אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יָצָא הַשַּׁעַר. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה לוֹ סְאָה בִּלְבַד לוֶֹה עָלֶיהָ כַּמָּה סְאִין » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק י׳ הלכה ב׳)
« אם לא שיעשנו דמים שאם יתייקרו יתן לו אותם הדמים » (שו״ע יו״ד קס״ב:א)
« ואם לא עשהו דמים ונתייקרו נותן לו הדמים שהיו שוים בשעת הלואה ואם הוזלו נותן לו הסאה שהלוהו » (שו״ע יו״ד קס״ב:א)
« וְכֵן בִּשְׁאָר הַפֵּרוֹת לֹא יַלְוֶה אוֹתָן עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָן דָּמִים. וְאִם לָוָה וְלֹא עָשָׂה אוֹתָן [דָּמִים] וְהוּזְלוּ מַחְזִיר לוֹ פֵּרוֹת כַּמִּדָּה שֶׁלָּוָה אוֹ כַּמִּשְׁקָל. וְאִם הוּקַר נוֹטֵל דָּמִים שֶׁהָיוּ שָׁוִין בִּשְׁעַת הַלְוָאָה » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק י׳ הלכה ב׳)
« לָוָה פֵּרוֹת עַד זְמַן קָבוּעַ אִם הוּזְלוּ מַחְזִיר לוֹ פֵּרוֹת בַּזְּמַן שֶׁקָּבַע וְאִם הוּקְרוּ נוֹתֵן לוֹ דָּמִים שֶׁהָיוּ שָׁוִין בִּשְׁעַת הַהַלְוָאָה » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק י׳ הלכה ד׳)
| המקרה | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| נעשו דמים מראש | מותר — משלם אותם דמים | שו״ע יו״ד קס״ב:א |
| לא נקצב, והתייקר המין | משלם שווי יום ההלוואה | שו״ע יו״ד קס״ב:א |
| לא נקצב, והוזל המין | מחזיר את המין עצמו | שו״ע יו״ד קס״ב:א |
| שייר המלווה לעצמו את הברירה בין המין למעות | אסור — וגרוע ממי שלא קצב כלל | רמ״א יו״ד קס״ב:ב · פתחי תשובה יו״ד קס״ב ס״ק ב |
| נקצב, ורוצה המלווה ליטול מעות בשעה שהוזל המין | יש לדחות — הבית אפרים מוכיח שאין נוטלים דמים אלא בהוקרו | פתחי תשובה יו״ד קס״ב ס״ק ג |
« הא דמותר להלוות לו כשיש לו מאותו המין היינו סתם אבל אם המלוה מתנה שאם יתייקרו חטים ישלם לו חטים ואם יוזלו יתן לו מעות דמי שוויים כשער של עכשיו אסור דהוי קרוב לשכר ורחוק להפסד » (רמ״א יו״ד קס״ב:ב)
« דע״כ לא שרינן אלא בהתנה בפירוש שיפרע לו מעות אבל אם התנה שהברירה ביד המלוה לקחת חטים או מעות אין התנאי מועיל ואדרבה מגרע גרע » (פתחי תשובה יו״ד קס״ב ס״ק ב)
« שהאריך להוכיח דדוקא חטים הוא דנוטל אבל אסור ליתן לו דמים שהיה שוה בשעת הלואה רק בהוקרו אבל בהוזלו לא » (פתחי תשובה יו״ד קס״ב ס״ק ג)
« אם יש לו מעט מאותו המין אפילו אין המפתח בידו לוה עליו כמה סאין לפרוע סאה בסאה » (שו״ע יו״ד קס״ב:ב)
« אפילו כולו ביחד ואצ״ל קני בזה אח״ז דבשביל כל סאה וסאה שלוה אנו רואין הסאה שלו כאלו היא נחלטת מיד למלוה ואם מתייקר ברשותו מתייקר » (ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק ו)
« אבל מעות אפי׳ בכדי שיכול ליקח כל אותו המין אסור כן הסכמת הפוסקים » (ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק ה)
« היה ללוה מעט מאותו המין פקדון ביד אחר הרי זה כאילו היה בידו אבל אם אחרים חייבים לו לא מקרי יש לו » (רמ״א יו״ד קס״ב:ב)
« וכן אם יש לו במקום אחר ואין למלוה דרך לשם » (רמ״א יו״ד קס״ב:ב)
« לוה שאמר שיש לו מעט מזה המין יוכל המלוה להלוות לו ואינו צריך ראיה לדבריו » (רמ״א יו״ד קס״ב:ב)
| המקרה | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| יש לו סאה, ולווה מאה | מותר | שו״ע יו״ד קס״ב:ב |
| המין אצלו ואין המפתח בידו | מותר | שו״ע יו״ד קס״ב:ב |
| יש לו פיקדון ביד אחר | מותר | רמ״א יו״ד קס״ב:ב |
| אחרים חייבים לו מן המין | אסור | רמ״א יו״ד קס״ב:ב |
| אין לו אלא מעות | אסור | ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק ה |
| אומר שיש לו, בלא ראיה | נאמן | רמ״א יו״ד קס״ב:ב |
| המלווה נותן לו תחילה סאה | מותר | שו״ע יו״ד קס״ב:ב |
| המלווה מלווה לו תחילה סאה, לשם כך עצמו | שנוי במחלוקת — הב״ח והלבוש אוסרים | ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק ח · באר היטב יו״ד קס״ב ס״ק ה |
| לא ידעו שהיה לו — בדיעבד | מותר, וחייב לשלם מן המין | ט״ז יו״ד קס״ב ס״ק ג · באר היטב יו״ד קס״ב ס״ק ד |
| סאה חיטים בסאה דוחן | אסור | רמ״א יו״ד קס״ב:ה |
« והב״ח פסק כתלמידי רשב״א דדוקא בנותן לו במתנה או מקנה לו מותר אחר כך ללוות ממנו אבל בהלואה כיון דתחלת ההלואה להוצאה ניתנה אסור » (ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק ח)
« והב״ח חולק ע״ז ופסק דוקא אם נותן לו במתנה או מקנה לו מותר אח״כ ללוות ממנו אבל בהלואה כיון דתחלת ההלואה להוצאה ניתנה אסור וכ״פ הלבוש » (באר היטב יו״ד קס״ב ס״ק ה)
« והט״ז כתב דודאי לכתחלה צריך שידעו שניהם שיש היתר כמ״ש הב״ח אלא בדיעבד אם הלוה סאה בסאה ויש לו אפילו אם הלוה בעצמו לא היה יודע שיש לו מותר כיון שנקנה לו ע״פ חכמים » (באר היטב יו״ד קס״ב ס״ק ד)
« היה לאותו מין שער בשוק קבוע וידוע לשניהם מותר ללוות סאה בסאה » (שו״ע יו״ד קס״ב:ג)
« הטעם כיון דשכיחי למזבין דמי לאומר הלויני עד שיבוא בני » (ט״ז יו״ד קס״ב ס״ק ה)
« דסגי כשידעו דיצא השער אע״פ שלא ידעו בכמה יצא » (ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק ט)
« אפי׳ אין מעות ללוה כדעת ר״י ורוב הפוסקים וכ״פ ב״י וב״ח » (ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק י)
« דאם יצא השער במקום אחד אע״פ שבמקומות שסביבותיו לא יצא סומכים על מקום ההוא » (ט״ז יו״ד קס״ב ס״ק ה)
« והא דיכול ללוות על שער שבשוק היינו דהלוה יכול לפרוע לו אימת שירצה אבל אם התנה שלא יקבל פרעון עד שעת היוקר אסור » (רמ״א יו״ד קס״ב:ג)
« ואז שרי אפילו בקבע לו זמן וכתב הרא״ש מיהו באומר לא אקבל הפרעון קודם הזמן אסור ללות על שער שבשוק אבל ביש לו חטין אפילו בהא אין לאסור » (באר היטב יו״ד קס״ב ס״ק ז)
« ואז שרי אפילו בקבע לו זמן כן הסכמת הפוסקים והאחרונים ודלא כהרמב״ם » (ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק י״א)
« ונ״ל דהיכא דקבע לו זמן מחמת שיש לחוש שיוזל אחר ההלואה קודם הזמן אסור לכ״ע בקבע לו זמן » (ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק י״א)
| המקרה | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| שער קבוע וידוע לשניהם | מותר | שו״ע יו״ד קס״ב:ג |
| יודעים שיצא שער ואינם יודעים בכמה | מותר | ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק ט |
| אין ללווה פרוטה | מותר | ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק י |
| יצא השער במקום אחד ולא בסביבותיו | סומכים על אותו מקום | ט״ז יו״ד קס״ב ס״ק ה |
| נקבע זמן | מותר — דלא כרמב״ם | ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק י״א |
| המלווה מסרב לקבל פירעון קודם הזמן | אסור — אבל מותר אם יש ללווה מן המין | רמ״א יו״ד קס״ב:ג · באר היטב יו״ד קס״ב ס״ק ז |
| נקבע הזמן מחשש זול | אסור לדברי הכול | ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק י״א |
| לא ידעו שיצא שער | אין נותנים את המין אם התייקר | ט״ז יו״ד קס״ב ס״ק ג |
« סאה בסאה לזרע בין קודם שירד האריס לשדה בין אחר שירד » (שו״ע יו״ד קס״ב:ד)
« במה דברים אמורים במקום שנהגו שיתן האריס הזרע אבל במקום שדרך בעל הקרקע ליתן הזרע אם כבר ירד האריס לשדה אסור » (שו״ע יו״ד קס״ב:ד)
« שבאריס יש היתר ללוות מב״ה סאה בסאה מטעם שאין כאן הלואה אלא כאלו התנה שיטול ב״ה הסאה הראשונה משדה שלו » (ט״ז יו״ד קס״ב ס״ק ו)
« מיהו אם הוא במקום שהאריס נותן הזרע וכל כמה דלא יתן יכול הבעה״ב לסלקו בזה יכול להלות אע״פ שירד כבר כיון שאינו יכול לקיים מה שמוטל עליו » (באר היטב יו״ד קס״ב ס״ק ט)
« מַלְוֶה אָדָם אֶת אֲרִיסָיו חִטִּים בְּחִטִּים לְזֶרַע בֵּין קֹדֶם שֶׁיָּרַד הָאָרִיס לַשָּׂדֶה בֵּין אַחַר שֶׁיָּרַד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁיִּתֵּן הָאָרִיס אֶת הַזֶּרַע » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק י׳ הלכה ה׳)
« אֲבָל אַחַר שֶׁיָּרַד לַשָּׂדֶה הוֹאִיל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְסַלְּקוֹ הֲרֵי הוּא כְּכָל אָדָם וְאָסוּר לְהַלְווֹתוֹ חִטִּים בַּחִטִּים לְזֶרַע אֲבָל מַלְוֵהוּ סְתָם עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק י׳ הלכה ה׳)
« הלוה לו סאתים חטים ועשה לו שטר עליהם אם לא יברר המלוה שיצא השער בשעת הלואה או שהיה ללוה מעט מאותו המין ישבע הלוה שלא יצא השער ושלא היה לו כלום מאותו המין ולא יפרע אלא דמים שהיו שוים בשעת הלואה » (שו״ע יו״ד קס״ב:ה)
« ואין המלוה יכול לומר הקניתי לו מעט משלי ע״י אחר דלא מהני בלא דעת הלוה » (שו״ע יו״ד קס״ב:ה)
« ואם יתחייב לו חטים וההלואה היתה במקום אחד והתביעה במקום אחר והחטים יקרים יותר במקום התביעה לא ישלם לו אלא כשויין במקום ההלואה » (שו״ע יו״ד קס״ב:ה)
« נראה דוקא אם ידוע שהלוה לו בזמן הזול או שנזכר זמן ההלואה בשטר דהשתא כיון שיש צד רבית לפנינו וצריך לברר היתר המע״ה » (ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק י״ג)
« ואם כתוב בשטר שיהא המלוה נאמן על כל עניני החוב המלוה נאמן » (ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק י״ב)
« דהא דיכול להקנות ללוה היינו דוקא אם דעת הלוה מרוצה אבל אם דעת הלוה אינה מרוצה » (ש״ך יו״ד קס״ב ס״ק י״ד)
« משא״כ כאן בהלואת פירות שאין היתר אלא ביש לו או שער שבשוק ומצוי הרבה ששניהם אינם על כן יברר דוקא » (ט״ז יו״ד קס״ב ס״ק ז)
« תירוץ זה דחוק אבל פשוט דלא ק״מ וכמבואר בתשו׳ הרא״ש גופיה שממנו מקור דין זה » (נקודות הכסף יו״ד קס״ב)
« קשה לי מאי שנא מפרוזבול בח״מ סי׳ ס״ז סעיף כ״ב דמהני אפילו שלא בפניו דהקילו בו כיון שהוא מדרבנן וכאן נמי הוא מדרבנן דהא סאה בסאה הוא מדרבנן » (ט״ז יו״ד קס״ב ס״ק ח)
« דבריו תמוהין דמה ענין מדרבנן לכאן דהא אדרבה ההיתר הוא מדרבנן דהיינו שהם תקנו הפרוזבול והכא איסור ההלואה סאה בסאה הוא מדרבנן » (נקודות הכסף יו״ד קס״ב)
« ועיין בתשובת יריעות האהל סי׳ ל״ח שהשיג על נה״כ והעלה דהדין עם הט״ז בזה » (פתחי תשובה יו״ד קס״ב ס״ק ד)
| המקרה | מה אומר הסימן | מה נשאר לשאול |
|---|---|---|
| להלוות לשכן מוצר יומיומי | המנהג שבהגה מקל בדבר מועט | מה נחשב “דבר מועט” |
| להלוות דלק, חומר, מלאי | וכן כל דבר — הדין חל | היש שער קבוע, והיש ללווה ממנו ? |
| הלוואה בין חברות הנפרעת בסחורה | אסור אם נשארה ברירה ביד אחד הצדדים | נוסח סעיף הפירעון בדיוק |
| הלוואה במטבע חוץ | הסעיף מוציא את המטבע לפי שהוא מודד ; והש״ך תוחם את ההיתר למטבע היוצא | מעמד מטבע חוץ כנגד מטבע המקום |
| הלוואת זרע במשק משותף | סעיף ד, אם הקשר הוא אריסות | היכול בעל הקרקע עדיין לסיים את הקשר ? |
| הלוואת פירות שנפרעה, ונתגלתה כאסורה | אין בית דין מוציא — אבק רבית הוא | מה ראוי לעשות אף על פי כן |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קס״ב · ♥ תמיכה