The ruling as the ש״ך, the ט״ז, the באר היטב and the נקודות הכסף carry it,
and the contemporary cases that attach to it
Subject:
שולחן ערוך יורה דעה סימן קס״ד (ד׳ סעיפים)
with the nosei kelim: ש״ך (ז׳ ס״ק), ט״ז (ו׳ ס״ק), באר היטב (ה׳ ס״ק), נקודות הכסף, בית יוסף, טור
Note: the Admur HaZaken did not write a Shulhan Arukh on Yoreh De’ah; this level is a level of psak, not a “Daat HaRav”. The Rambam of reference here is הלכות מלווה ולווה (chapters 5 and 6). The פתחי תשובה does not comment on this siman.
Written by:
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
הממשכן שדה לא יחכירנו. ובו ה׳ סעיפים:
מי שהיתה שדה ממושכנת בידו לא יחזור וישכיר אותה לבעל השדה ויש מי שמתיר לעשות כן במשכנתא דסורא: הגה ובלבד שלא התנה מתחילה על כך (ריב״ש סי׳ ש״ה) וגם שכבר החזיק המלוה בשדה אבל בלאו הכי לכולי עלמא אסור (ב״י סימן קע״ב בשם תשובת רשב״א):
ב. משכנתא דסורא אם בא אחר ושכר אותה מהמלוה מותר לחזור ולהשכיר אותה לבעל השדה (וע״ל סימן קע״ב):
ג. מותר למכור שדהו לאחד ולהתנות עמו שיחכירנו (פי׳ החוכר הוא איש שמקבל עליו שדה חבירו לעבדה בתנאי שיתן לבעל כך וכך פירות בין יעשה השדה פירות בין לא יעשה) לו אח״כ:
ד. הלוהו על שדהו וא״ל אם לא תתן לי מכאן ועד ג׳ שנים הרי הוא שלי ולא אמר מעכשיו בענין שאין המקח קיים תוך ג׳ שנים לא יאכל הפירות ואם אכלם הוי רבית קצוצה ויוצאת בדיינים: הגה ויש אומרים דמה שאכל תוך ג׳ שנים לא הוי אלא אבק רבית דהוי כמשכנתא בלא נכייתא (ב״י לדעת הרא״ש וטור ורש״י ותוס׳ ותלמידי רשב״א וראב״ד מביאם ב״י בח״מ סימן ר״ז ס״ס י״ג) וכמו שיתבאר לקמן סי׳ קע״ב אבל מה שאכל לאחר שלש שנים צריך להחזיר וכן עיקר:
The siman does not define interest and does not say what counts as interest: that comes from siman 160 onwards. What it settles is a precise figure — the creditor who draws income from the property given as security — and a second one that follows from it: the property a forfeiture clause was meant to make his.
« מי שהיתה שדה ממושכנת בידו לא יחזור וישכיר אותה לבעל השדה » (שו״ע יו״ד קס״ד:א)
« וְכֵן מִי שֶׁהָיְתָה שָׂדֶה מְמֻשְׁכֶּנֶת בְּיָדוֹ לֹא יַחְזֹר וְיַשְׂכִּיר אוֹתָהּ לְבַעַל הַשָּׂדֶה מִפְּנֵי הַעֲרָמַת רִבִּית » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ט״ו)
| What the siman settles | What it does not settle | Where that is treated |
|---|---|---|
| The lease returned to the debtor | What interest is | Siman 160 onwards |
| The interposed third party | The general law of the משכנתא | Siman 172 |
| A sale followed by a lease | The heter iska and structures | Siman 177 |
| The fruits of a field taken by אסמכתא | The law of אסמכתא itself | Choshen Mishpat 207 |
| Seif | The question | The ruling |
|---|---|---|
| 1 | May the lender lease back to the debtor the field he holds in pledge? | No. One view permits in a משכנתא דסורא; the gloss adds two conditions, and the Beit Yosef concludes that one should not be lenient. |
| 2 | And if a third party first rented the field from the lender? | Permitted — in a משכנתא דסורא. On an ordinary pledge, the Taz reports two opposed views. |
| 3 | May one sell the field and lease it back? | Yes, and even stipulating it in advance — provided there is a קנין גמור. |
| 4 | Is the field promised “mine in three years” acquired, and the fruits? | Not acquired. The fruits: fixed interest, recoverable, for the Mehaber; dust of interest within the three years for the gloss; and after three years he returns according to all. |
« מי שהיתה שדה ממושכנת בידו לא יחזור וישכיר אותה לבעל השדה » (שו״ע יו״ד קס״ד:א)
« ובלבד שלא התנה מתחילה על כך » (רמ״א יו״ד קס״ד:א)
« וגם שכבר החזיק המלוה בשדה אבל בלאו הכי לכולי עלמא אסור » (רמ״א יו״ד קס״ד:א)
« אפילו כתוב בשטר ששהתה בידה מלוה זמן רב קודם שהחכירהו ללוה. טור. פי׳ ואפילו האמת נמי הכי ששהתה זמן רב בידו אסור » (ש״ך יו״ד קס״ד ס״ק א)
« אפילו שנים הרבה וה״א שכבר קנאה לפירותיה אפילו הכי אסור להשכירה לו כיון שהוא לוה שלו ושקיל מיניה יותר ממה שהלוהו » (ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק א)
« וזה פשיטא שאסור אפילו במשכנתא דסורא לכולי עלמא כמ״ש רמ״א בסמוך » (ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק א)
« כתב הש״ך אפילו כתוב בשטר ששהתה ביד המלוה זמן רב קודם שהחכירהו ללוה ואפילו האמת נמי הכי אסור » (באר היטב יו״ד קס״ד ס״ק א)
« ולענין הלכה נקיטינן דחכירי נרשאי אפי׳ במשכנתא דסורא אסור מדרבנן » (בית יוסף יו״ד קס״ד)
| Case | The ruling | The source |
|---|---|---|
| Leasing back to the debtor the field held in pledge | Forbidden | שו״ע יו״ד קס״ד:א |
| Even if the deed attests a long prior holding | Forbidden | ש״ך יו״ד קס״ד ס״ק א · טור יו״ד קס״ד |
| Even if the prolonged holding is true | Forbidden | ש״ך יו״ד קס״ד ס״ק א |
| The lease stipulated at the time of the loan | Forbidden | רמ״א יו״ד קס״ד:א |
| The lender did not take possession of the field | Forbidden according to all | רמ״א יו״ד קס״ד:א · ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק א |
| משכנתא דסורא, lease returned to the debtor | One view permits; the Beit Yosef does not | שו״ע יו״ד קס״ד:א · בית יוסף יו״ד קס״ד |
« משכנתא דסורא אם בא אחר ושכר אותה מהמלוה מותר לחזור ולהשכיר אותה לבעל השדה » (שו״ע יו״ד קס״ד:ב)
« מיהו אם בא אחר לחכרה מהמלוה יכול לוה לחכרה מיניה דכיון דאפסקיה אחר שרי » (בית יוסף יו״ד קס״ד)
« ואם שכר משמע דעת המחבר כהפוסקים דר״ק הוא ולזה בסעיף ב׳ במשכנתא דסורא דוקא כתב שאם בא אחר לשכרה מותר להשכיר לבעל השדה » (ש״ך יו״ד קס״ד ס״ק ב)
« וכתב ב״י בשם תלמידי רשב״א דאם בא אחר לשכרה מהמלוה יכול בעל השדה לשכור ממנו כיון דאפסקיה אחר שרי » (ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ב)
« וכתב ד״מ אבל בתשובת רשב״א שמביא ב״י אח״כ משמע דאפי׳ אחר באמצע אסור וכן הוא לקמן סימן קע״ב בשם הרא״ש » (ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ב)
« וכתב ב״י בשם תלמידי רשב״א דאף בסתם משכנתא אם בא אחר ושכרה מהמלוה יכול בעל השדה לשכור ממנו כיון דאפסקיה אחר » (באר היטב יו״ד קס״ד ס״ק ב)
« תמוה הוא הא פסק בסעיף א׳ דיש מי שמתיר במשכנתא דסורא דהיינו אפילו ללוה עצמו » (ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ד)
« דעל זה אמר כאן דמכל מקום אי אפסקינהו אחר שרי לכולי עלמא והיינו אחר שהחזיק בה המלוה » (ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ד)
« ובש״ך ס״ק ה׳ כתבתי בשם הריטב״א וב״ה דאפילו לא נחית המלוה לתוך המשכונה כלל » (נקודות הכסף יו״ד קס״ד)
« מותר למכור שדהו לאחד ולהתנות עמו שיחכירנו » (שו״ע יו״ד קס״ד:ג)
« אבל בכאן שגוף הבית מכור לו לגמרי יכול הוא להשכירו או להחכירו אח״כ למי שירצה ואף למוכר עצמו » (בית יוסף יו״ד קס״ד)
« ואף על פי שכשמכר לו הבית התנה שיחכירנו לו אחר כן אין בכך כלום כיון שגוף הבית קנוי למחכיר » (בית יוסף יו״ד קס״ד)
« כיון שגוף הבית מכור לו לגמרי והוא גדול באדנות הבית לעולם יותר מן השוכר ממנו » (ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ה)
« ופשוט הוא גם כאן שצריך שיקנה הלוקח הבית תחילה בקנין גמור כדרך שהמכירה נקנית בעלמא דאם לא כן הוה כהלואה ואסור » (ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ה)
« כתב הט״ז ופשוט הוא דגם כאן צריך שיקנה הלוקח הבית תחלה בקנין גמור כדרך שהמכירה נקנית בעלמא דאל״כ הוי כהלואה ואסור » (באר היטב יו״ד קס״ד ס״ק ד)
| Question | The ruling | The source |
|---|---|---|
| Selling one’s field and leasing it back | Permitted | שו״ע יו״ד קס״ד:ג |
| Stipulating it at the sale | Permitted — it is of no account | בית יוסף יו״ד קס״ד |
| Without a full mode of acquisition | Forbidden — it is a loan | ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ה · באר היטב יו״ד קס״ד ס״ק ד |
« הלוהו על שדהו וא״ל אם לא תתן לי מכאן ועד ג׳ שנים הרי הוא שלי ולא אמר מעכשיו » (שו״ע יו״ד קס״ד:ד)
« בענין שאין המקח קיים תוך ג׳ שנים לא יאכל הפירות ואם אכלם הוי רבית קצוצה ויוצאת בדיינים » (שו״ע יו״ד קס״ד:ד)
« ויש אומרים דמה שאכל תוך ג׳ שנים לא הוי אלא אבק רבית דהוי כמשכנתא בלא נכייתא » (רמ״א יו״ד קס״ד:ד)
« אבל מה שאכל לאחר שלש שנים צריך להחזיר וכן עיקר » (רמ״א יו״ד קס״ד:ד)
« כמבואר בח״מ סי׳ ר״ז ס״י וק״ק דשם כתב המחבר גם סברת י״א דלא הוי אלא א״ר » (ש״ך יו״ד קס״ד ס״ק ו)
« מפני שהיה סבור שנחלטה לו וכשנודע לו שלא קנאה מוציאה מידו דהוי מחילה בטעות » (ש״ך יו״ד קס״ד ס״ק ז)
« שזהו אכל בגזל ומה שהניחו לאכול הוי מחילה בטעות ולא הוי מחילה בכהאי גוונא » (ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ו)
« מפני שהיה סבור שנחלטה לו וכשנודע לו שלא קנאה מוציאה מידו דהוי מחילה בטעות אבל תוך ג׳ שנים לא הוי טעות » (באר היטב יו״ד קס״ד ס״ק ה)
« אבל הרמב״ם כתב בפ״ו מה״מ דרבית קצוצה הוי וכן דעת הרי״ף וכמ״ש בסימן קע״ב ולדעתם מחזיר כל פירות שאכל בין תוך ג׳ בין אחר ג » (בית יוסף יו״ד קס״ד)
| Question | The ruling | The source |
|---|---|---|
| Is the field acquired at the end of the three years? | No — אסמכתא | שו״ע יו״ד קס״ד:ד · רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ו׳ הלכה ד׳ |
| May he eat the fruits within the three years? | No | שו״ע יו״ד קס״ד:ד |
| If he ate them (Mehaber) | Fixed interest — recoverable in court | שו״ע יו״ד קס״ד:ד |
| If he ate them (the gloss’s יש אומרים) | Dust of interest — not recoverable | רמ״א יו״ד קס״ד:ד |
| What he ate after the three years | He must return it — וכן עיקר | רמ״א יו״ד קס״ד:ד |
| Why the three years cut in two | מחילה בטעות — and he could still repay | ש״ך יו״ד קס״ד ס״ק ז · ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ו |
| Situation | Verdict | Source |
|---|---|---|
| Lease returned to the debtor on the pledged property | Forbidden | שו״ע יו״ד קס״ד:א |
| Without the creditor’s prior possession | Forbidden according to all | רמ״א יו״ד קס״ד:א |
| Lease stipulated from the loan | Forbidden | רמ״א יו״ד קס״ד:א |
| משכנתא דסורא, third party interposed | Permitted | שו״ע יו״ד קס״ד:ב |
| Complete sale, then lease | Permitted | שו״ע יו״ד קס״ד:ג |
| Sale without a קנין גמור | Forbidden | ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ה |
| Clause “mine in three years” | Of no effect — אסמכתא | שו״ע יו״ד קס״ד:ד |
| Fruits eaten within the three years | Mehaber: he returns · gloss: he does not | שו״ע ורמ״א יו״ד קס״ד:ד |
| Fruits eaten after the three years | He returns, according to all | רמ״א יו״ד קס״ד:ד |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Back to home · Siman קס״ד · ♥ Support