✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 4 — HALAKHA LEMA'ASSE

שולחן ערוך · יורה דעה

Siman 164 — Ce qui est permis, ce qui ne l’est pas, et ce qui se demande
סימן קס״ד
הממשכן שדה לא יחכירנו
הלכה למעשה · פסק
⚖️ הלכה למעשה ⚖️
✦ ❖ ✦

La décision telle que le ש״ך, le ט״ז, le באר היטב et les נקודות הכסף la portent,
et les cas contemporains qui s’y rattachent

Sujet :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קס״ד (ד׳ סעיפים)
avec les nossei kelim: ש״ך (ז׳ ס״ק), ט״ז (ו׳ ס״ק), באר היטב (ה׳ ס״ק), נקודות הכסף, בית יוסף, טור

Note : l’Admour HaZaken n’a pas écrit de Choulhan Aroukh sur Yoreh De’ah ; ce niveau est un niveau de psak, non un “Daat HaRav”. Le Rambam de référence est ici les הלכות מלווה ולווה (פרקים ה׳ ו־ו׳). Le פתחי תשובה ne commente pas ce siman.

Rédaction :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT

📑 Sommaire

  1. שורש הפסק — ce que ce siman règle, et ce qu’il ne règle pas
  2. פסק המחבר — la carte des quatre seifim
  3. משכון וחכירות — l’interdit, ses deux conditions et l’avis isolé
  4. אפסקיה אחר — ce que le tiers permet, et jusqu’où
  5. מכר וחכירות — la voie permise, et sa condition
  6. אסמכתא והפירות — le psak du Mehaber et celui de la glose
  7. מקרים בני זמננו — cas contemporains et récapitulatif

📜 Le texte du Choulhan Aroukh — les quatre seifim

הממשכן שדה לא יחכירנו. ובו ה׳ סעיפים:
מי שהיתה שדה ממושכנת בידו לא יחזור וישכיר אותה לבעל השדה ויש מי שמתיר לעשות כן במשכנתא דסורא: הגה ובלבד שלא התנה מתחילה על כך (ריב״ש סי׳ ש״ה) וגם שכבר החזיק המלוה בשדה אבל בלאו הכי לכולי עלמא אסור (ב״י סימן קע״ב בשם תשובת רשב״א):

ב. משכנתא דסורא אם בא אחר ושכר אותה מהמלוה מותר לחזור ולהשכיר אותה לבעל השדה (וע״ל סימן קע״ב):

ג. מותר למכור שדהו לאחד ולהתנות עמו שיחכירנו (פי׳ החוכר הוא איש שמקבל עליו שדה חבירו לעבדה בתנאי שיתן לבעל כך וכך פירות בין יעשה השדה פירות בין לא יעשה) לו אח״כ:

ד. הלוהו על שדהו וא״ל אם לא תתן לי מכאן ועד ג׳ שנים הרי הוא שלי ולא אמר מעכשיו בענין שאין המקח קיים תוך ג׳ שנים לא יאכל הפירות ואם אכלם הוי רבית קצוצה ויוצאת בדיינים: הגה ויש אומרים דמה שאכל תוך ג׳ שנים לא הוי אלא אבק רבית דהוי כמשכנתא בלא נכייתא (ב״י לדעת הרא״ש וטור ורש״י ותוס׳ ותלמידי רשב״א וראב״ד מביאם ב״י בח״מ סימן ר״ז ס״ס י״ג) וכמו שיתבאר לקמן סי׳ קע״ב אבל מה שאכל לאחר שלש שנים צריך להחזיר וכן עיקר:

1. שורש הפסק — ce que ce siman règle, et ce qu’il ne règle pas

Le siman ne définit pas l’intérêt et ne dit pas ce qui en est un : cela vient du siman 160 et des suivants. Ce qu’il règle est une figure précise — le créancier qui tire un revenu du bien remis en garantie — et une seconde, qui la prolonge : le bien qu’une clause de déchéance devait lui faire acquérir.

« מי שהיתה שדה ממושכנת בידו לא יחזור וישכיר אותה לבעל השדה » (שו״ע יו״ד קס״ד:א)
« וְכֵן מִי שֶׁהָיְתָה שָׂדֶה מְמֻשְׁכֶּנֶת בְּיָדוֹ לֹא יַחְזֹר וְיַשְׂכִּיר אוֹתָהּ לְבַעַל הַשָּׂדֶה מִפְּנֵי הַעֲרָמַת רִבִּית » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ט״ו)
Ce que le siman règleCe qu’il ne règle pasOù cela se traite
Le bail rendu au débiteurCe qu’est un intérêtSiman 160 et suivants
Le tiers interposéLe régime général de la משכנתאSiman 172
La vente suivie d’un bailLe heter iska et les montagesSiman 177
Les fruits d’un champ pris par אסמכתאLe droit de l’אסמכתא lui-mêmeHochen Michpat 207
Un siman qui juge des montages ne se lit pas seul : sa conclusion dépend de la qualification de l’opération réelle — prêt, gage, vente —, et cette qualification n’appartient pas à une page d’étude. Question de Rav.

2. פסק המחבר — la carte des quatre seifim

SeifLa questionLe psak
1Le prêteur peut-il relouer au débiteur le champ qu’il tient en gage ?Non. Un avis permet dans une משכנתא דסורא ; la glose ajoute deux conditions, et le Beit Yossef conclut qu’il n’y a pas lieu d’alléger.
2Et si un tiers a d’abord loué le champ au prêteur ?Permis — dans une משכנתא דסורא. Sur le gage ordinaire, le Taz rapporte deux avis opposés.
3Peut-on vendre le champ et le reprendre à bail ?Oui, et même en le stipulant d’avance — à condition d’un קנין גמור.
4Le champ promis “à moi dans trois ans” est-il acquis, et les fruits ?Non acquis. Les fruits : intérêt fixé récupérable pour le Mehaber ; poussière d’intérêt dans les trois ans pour la glose ; et après trois ans, il rend selon tous.
Noter que le Mehaber et la glose ne divergent que sur un point du seif 4, et s’accordent sur tout le reste du siman. Là où ils divergent, la pratique suit la règle ordinaire — et la détermination de cette règle dans un cas concret revient au Rav.

3. משכון וחכירות — l’interdit, ses deux conditions et l’avis isolé

« מי שהיתה שדה ממושכנת בידו לא יחזור וישכיר אותה לבעל השדה » (שו״ע יו״ד קס״ד:א)
« ובלבד שלא התנה מתחילה על כך » (רמ״א יו״ד קס״ד:א)
« וגם שכבר החזיק המלוה בשדה אבל בלאו הכי לכולי עלמא אסור » (רמ״א יו״ד קס״ד:א)
« אפילו כתוב בשטר ששהתה בידה מלוה זמן רב קודם שהחכירהו ללוה. טור. פי׳ ואפילו האמת נמי הכי ששהתה זמן רב בידו אסור » (ש״ך יו״ד קס״ד ס״ק א)
« אפילו שנים הרבה וה״א שכבר קנאה לפירותיה אפילו הכי אסור להשכירה לו כיון שהוא לוה שלו ושקיל מיניה יותר ממה שהלוהו » (ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק א)
« וזה פשיטא שאסור אפילו במשכנתא דסורא לכולי עלמא כמ״ש רמ״א בסמוך » (ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק א)
« כתב הש״ך אפילו כתוב בשטר ששהתה ביד המלוה זמן רב קודם שהחכירהו ללוה ואפילו האמת נמי הכי אסור » (באר היטב יו״ד קס״ד ס״ק א)
« ולענין הלכה נקיטינן דחכירי נרשאי אפי׳ במשכנתא דסורא אסור מדרבנן » (בית יוסף יו״ד קס״ד)
CasLe psakLa source
Relouer au débiteur le champ tenu en gageInterditשו״ע יו״ד קס״ד:א
Même si l’acte atteste une longue détention préalableInterditש״ך יו״ד קס״ד ס״ק א · טור יו״ד קס״ד
Même si la détention prolongée est vraieInterditש״ך יו״ד קס״ד ס״ק א
Le bail stipulé au moment du prêtInterditרמ״א יו״ד קס״ד:א
Le prêteur n’a pas pris possession du champInterdit selon tousרמ״א יו״ד קס״ד:א · ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק א
משכנתא דסורא, bail rendu au débiteurUn avis permet ; le Beit Yossef n’allège pasשו״ע יו״ד קס״ד:א · בית יוסף יו״ד קס״ד
La formule du Beit Yossef mérite d’être lue littéralement : כיון שגדולים אוסרים אין להקל. Ce n’est pas une réfutation de l’avis permissif — c’est un refus de s’y appuyer. La nuance compte : elle explique que le Mehaber puisse rapporter cet avis dans le Choulhan Aroukh tout en écrivant l’inverse dans le Beit Yossef.
En pratique, la question difficile n’est pas celle du droit mais celle de la qualification : l’opération devant vous est-elle un gage, ou une vente, ou un prêt garanti ? La réponse change tout, et elle dépend des actes réels. Question de Rav.

4. אפסקיה אחר — ce que le tiers permet, et jusqu’où

« משכנתא דסורא אם בא אחר ושכר אותה מהמלוה מותר לחזור ולהשכיר אותה לבעל השדה » (שו״ע יו״ד קס״ד:ב)
« מיהו אם בא אחר לחכרה מהמלוה יכול לוה לחכרה מיניה דכיון דאפסקיה אחר שרי » (בית יוסף יו״ד קס״ד)
« ואם שכר משמע דעת המחבר כהפוסקים דר״ק הוא ולזה בסעיף ב׳ במשכנתא דסורא דוקא כתב שאם בא אחר לשכרה מותר להשכיר לבעל השדה » (ש״ך יו״ד קס״ד ס״ק ב)
« וכתב ב״י בשם תלמידי רשב״א דאם בא אחר לשכרה מהמלוה יכול בעל השדה לשכור ממנו כיון דאפסקיה אחר שרי » (ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ב)
« וכתב ד״מ אבל בתשובת רשב״א שמביא ב״י אח״כ משמע דאפי׳ אחר באמצע אסור וכן הוא לקמן סימן קע״ב בשם הרא״ש » (ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ב)
« וכתב ב״י בשם תלמידי רשב״א דאף בסתם משכנתא אם בא אחר ושכרה מהמלוה יכול בעל השדה לשכור ממנו כיון דאפסקיה אחר » (באר היטב יו״ד קס״ד ס״ק ב)
« תמוה הוא הא פסק בסעיף א׳ דיש מי שמתיר במשכנתא דסורא דהיינו אפילו ללוה עצמו » (ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ד)
« דעל זה אמר כאן דמכל מקום אי אפסקינהו אחר שרי לכולי עלמא והיינו אחר שהחזיק בה המלוה » (ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ד)
« ובש״ך ס״ק ה׳ כתבתי בשם הריטב״א וב״ה דאפילו לא נחית המלוה לתוך המשכונה כלל » (נקודות הכסף יו״ד קס״ד)
Deux désaccords se croisent ici. Le premier porte sur le gage ordinaire : les élèves du Rachba y admettent l’effet du tiers, le Darkhei Moché le refuse au nom d’une responsa du Rachba lui-même et du Roch. Le second porte sur la portée du seif 2 : le Taz le rattache à l’avis initial du seif 1 et exige une possession préalable ; les Nekoudot HaKessef opposent le Ritva, pour qui la permission vaut même sans possession. Aucun de ces deux points n’est tranché dans le seif.
Un montage qui repose entièrement sur l’interposition d’un tiers se construit donc sur un terrain disputé — et il est, par nature, le genre de montage que le Beit Yossef écarte lorsqu’il écrit qu’il n’y a pas lieu d’alléger. Question de Rav.

5. מכר וחכירות — la voie permise, et sa condition

« מותר למכור שדהו לאחד ולהתנות עמו שיחכירנו » (שו״ע יו״ד קס״ד:ג)
« אבל בכאן שגוף הבית מכור לו לגמרי יכול הוא להשכירו או להחכירו אח״כ למי שירצה ואף למוכר עצמו » (בית יוסף יו״ד קס״ד)
« ואף על פי שכשמכר לו הבית התנה שיחכירנו לו אחר כן אין בכך כלום כיון שגוף הבית קנוי למחכיר » (בית יוסף יו״ד קס״ד)
« כיון שגוף הבית מכור לו לגמרי והוא גדול באדנות הבית לעולם יותר מן השוכר ממנו » (ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ה)
« ופשוט הוא גם כאן שצריך שיקנה הלוקח הבית תחילה בקנין גמור כדרך שהמכירה נקנית בעלמא דאם לא כן הוה כהלואה ואסור » (ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ה)
« כתב הט״ז ופשוט הוא דגם כאן צריך שיקנה הלוקח הבית תחלה בקנין גמור כדרך שהמכירה נקנית בעלמא דאל״כ הוי כהלואה ואסור » (באר היטב יו״ד קס״ד ס״ק ד)
QuestionLe psakLa source
Vendre son champ et le reprendre à bailPermisשו״ע יו״ד קס״ד:ג
Le stipuler au moment de la ventePermis — cela ne fait rienבית יוסף יו״ד קס״ד
Sans mode d’acquisition completInterdit — c’est un prêtט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ה · באר היטב יו״ד קס״ד ס״ק ד
C’est la seule voie que le siman ouvre franchement — et elle repose tout entière sur une question de droit civil : la vente est-elle parfaite ? Un acte qui laisserait au vendeur une faculté de reprise ferait retomber l’opération sous le seif 1. Question de Rav.

6. אסמכתא והפירות — le psak du Mehaber et celui de la glose

« הלוהו על שדהו וא״ל אם לא תתן לי מכאן ועד ג׳ שנים הרי הוא שלי ולא אמר מעכשיו » (שו״ע יו״ד קס״ד:ד)
« בענין שאין המקח קיים תוך ג׳ שנים לא יאכל הפירות ואם אכלם הוי רבית קצוצה ויוצאת בדיינים » (שו״ע יו״ד קס״ד:ד)
« ויש אומרים דמה שאכל תוך ג׳ שנים לא הוי אלא אבק רבית דהוי כמשכנתא בלא נכייתא » (רמ״א יו״ד קס״ד:ד)
« אבל מה שאכל לאחר שלש שנים צריך להחזיר וכן עיקר » (רמ״א יו״ד קס״ד:ד)
« כמבואר בח״מ סי׳ ר״ז ס״י וק״ק דשם כתב המחבר גם סברת י״א דלא הוי אלא א״ר » (ש״ך יו״ד קס״ד ס״ק ו)
« מפני שהיה סבור שנחלטה לו וכשנודע לו שלא קנאה מוציאה מידו דהוי מחילה בטעות » (ש״ך יו״ד קס״ד ס״ק ז)
« שזהו אכל בגזל ומה שהניחו לאכול הוי מחילה בטעות ולא הוי מחילה בכהאי גוונא » (ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ו)
« מפני שהיה סבור שנחלטה לו וכשנודע לו שלא קנאה מוציאה מידו דהוי מחילה בטעות אבל תוך ג׳ שנים לא הוי טעות » (באר היטב יו״ד קס״ד ס״ק ה)
« אבל הרמב״ם כתב בפ״ו מה״מ דרבית קצוצה הוי וכן דעת הרי״ף וכמ״ש בסימן קע״ב ולדעתם מחזיר כל פירות שאכל בין תוך ג׳ בין אחר ג » (בית יוסף יו״ד קס״ד)
QuestionLe psakLa source
Le champ est-il acquis au terme des trois ans ?Non — אסמכתאשו״ע יו״ד קס״ד:ד · רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ו׳ הלכה ד׳
Peut-il manger les fruits dans les trois ans ?Nonשו״ע יו״ד קס״ד:ד
S’il les a mangés (Mehaber)Intérêt fixé — récupérable en justiceשו״ע יו״ד קס״ד:ד
S’il les a mangés (יש אומרים de la glose)Poussière d’intérêt — non récupérableרמ״א יו״ד קס״ד:ד
Ce qu’il a mangé après les trois ansIl doit le rendre — וכן עיקררמ״א יו״ד קס״ד:ד
Pourquoi les trois ans coupent en deuxמחילה בטעות — et il pouvait encore rembourserש״ך יו״ד קס״ד ס״ק ז · ט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ו
Le Chakh relève lui-même que le Mehaber tranche ici sans rapporter l’avis contraire, alors qu’il l’avait rapporté au lieu parallèle de Hochen Michpat — וק״ק. La glose comble ce silence, et va jusqu’à écrire וכן עיקר sur la seule moitié où le désaccord n’existe pas.
Une conséquence pratique à ne pas manquer : une clause de déchéance ne transfère rien. Celui qui a agi des années durant comme propriétaire d’un bien qu’il croyait acquis se trouve, aux yeux de ce seif, avoir consommé le bien d’autrui. Ce que cela entraîne — et à partir de quand — se demande. Question de Rav.

7. מקרים בני זמננו — cas contemporains et récapitulatif

Cas 1 — Le débiteur reste dans les lieux et verse un “loyer”

C’est la figure du seif 1, et le Rambam en donne le critère à l’œil nu : l’occupant עומד בשדהו כשהיה. Ni la durée de la détention par le créancier, ni la rédaction de l’acte n’y changent quoi que ce soit — le Chakh écarte expressément l’une et l’autre.

Cas 2 — Une garantie dont le créancier n’a jamais pris possession

La glose est ici la plus ferme du siman : אבל בלאו הכי לכולי עלמא אסור. Sans prise de possession il n’y a pas de gage, seulement un prêt, et tout revenu tiré du bien est un supplément sur ce prêt. Le Taz le dit dans les mêmes termes au ס״ק א.

Cas 3 — On veut “faire passer” l’opération par un tiers

Le seif 2 le permet dans une משכנתא דסורא. Mais le Taz trouve ce seif תמוה et en restreint la portée, le Darkhei Moché rapporte que même un tiers ne suffirait pas dans un gage ordinaire, et les Nekoudot HaKessef contestent la prémisse du Taz. Trois autorités, trois lectures. Question de Rav.

Cas 4 — Une vente avec bail en retour

Le seif 3 permet, et la stipulation préalable ne gêne pas. Toute la question est celle du קנין גמור exigé par le Taz : si le vendeur conserve la faculté de reprendre le bien, il n’y a pas eu de vente, et l’on est revenu au seif 1. Question de Rav.

Cas 5 — Une clause de déchéance dans un contrat de garantie

Le seif 4 dit que la clause ne fonctionne pas : אסמכתא. Les questions qui suivent — les revenus perçus, à partir de quand ils se restituent — dépendent du partage entre le Mehaber et la glose, et de la période concernée. Question de Rav.

Cas 6 — Le propriétaire n’a rien réclamé pendant des années

Ne pas y voir une renonciation. Le Roch, le Chakh et le Taz tiennent ensemble que le silence de celui qui se croyait dépouillé est une מחילה בטעות. Le Chakh donne le critère qui distingue les deux périodes : tant qu’il pouvait encore rembourser, son silence était éclairé. Question de Rav.

Récapitulatif

SituationVerdictSource
Bail rendu au débiteur sur le bien gagéInterditשו״ע יו״ד קס״ד:א
Sans possession préalable du créancierInterdit selon tousרמ״א יו״ד קס״ד:א
Bail stipulé dès le prêtInterditרמ״א יו״ד קס״ד:א
משכנתא דסורא, tiers interposéPermisשו״ע יו״ד קס״ד:ב
Vente complète, puis bailPermisשו״ע יו״ד קס״ד:ג
Vente sans קנין גמורInterditט״ז יו״ד קס״ד ס״ק ה
Clause “à moi dans trois ans”Sans effet — אסמכתאשו״ע יו״ד קס״ד:ד
Fruits mangés dans les trois ansMehaber : il rend · glose : il ne rend pasשו״ע ורמ״א יו״ד קס״ד:ד
Fruits mangés après les trois ansIl rend, selon tousרמ״א יו״ד קס״ד:ד
Ce niveau expose une décision, il ne la rend pas. Toute situation réelle — un acte, des dates, une possession, un prix — se soumet à un Rav avant d’être qualifiée.
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות
סימן קס״ד · Niveau 4 — Halakha lema'assé · הממשכן שדה לא יחכירנו
daattorah.com

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · Siman קס״ד · ♥ Soutenir

📖Rejoindre la khavroutha