הפסק כפי שנושאים אותו הש״ך, הט״ז, הבאר היטב, הפתחי תשובה ונקודות הכסף,
והמקרים בני זמננו הנוגעים בו
נושא :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קס״ה (סעיף אחד)
עם נושאי כלים: ש״ך (ח׳ ס״ק), ט״ז (ג׳ ס״ק), באר היטב (ח׳ ס״ק), פתחי תשובה (ב׳ ס״ק), נקודות הכסף, בית יוסף, טור
הערה : אדמו״ר הזקן לא כתב שולחן ערוך על יורה דעה ; רמה זו רמת פסק היא, ולא ״דעת הרב״. והרמב״ם שלפנינו הוא הלכות מלווה ולווה (פרק ד׳).
עריכה :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
דין המלוה על המטבע והוסיפו עליו. ובו סעיף אחד:
המלוה את חבירו על המטבע והוסיפו על משקלו אם הוזלו הפירות מחמת התוספת מנכה לו שיעור התוספת ואפילו הוסיפו עליו כל שהוא ואם לא הוזלו מחמת התוספת אינו מנכה לו אלא נותן לו ממטבע היוצא באותה שעה במה דברים אמורים כשהוסיפו עליו עד חמישיתו כגון שהיה משקלו ד׳ ועשאוהו ה׳ אבל אם הוסיפו עליו יותר על חמישיתו מנכה לו כל התוספת אע״פ שלא הוזלו הפירות וה״ה למלוה על המטבע ופחתו ממנו: הגה ועיין בח״ה סימן ע״ד אימת יוכל להחזיר המטבע שהלוה לו אע״ג דנפסלה ואם הוזלו הפירות מחמת המטבע החדשה ולא הוסיפו עליה נותן לו מטבע החדשה (גמרא) והיכא שעשו מטבע חדשה ולא ידענו אם הוסיפו אם פחתו חומש סמכינן אאומנים עובדי כוכבים דבקיאים בכך במסיחין לפי תומן או הערכאות הממונים על כך (ב״י בשם ס״ה) ואם גזר המלך שכל מי שיפרע יפרע ממטבע חדשה הולכים אחר גזירת המלך דדינא דמלכותא דינא ואין בזה לא משום רבית ולא משום איסור גזל (ב״י בשם הרמב״ן ועיין ס״ק ח׳) ועיין בח״ה סימן ע״ד:
אין הסימן אומר מהי רבית ולא כיצד מלווים בהיתר. פוסק הוא שאלה מוקדמת וטכנית : כשנשתנה המטבע בין ההלוואה לפירעון, כמה חייבים ? — ואינו עוסק ברבית אלא מפני שהתשובה עשויה להעשיר את המלוה.
« המלוה את חבירו על המטבע והוסיפו על משקלו » (שו״ע יו״ד קס״ה:א)
« כלומר שמלוה לו בענין שחייב ליתן לו המטבע היוצא ועל הדרך שנתבאר בחושן משפט סוף סי׳ ע״ד » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק א)
| מה שהסימן פוסק | מה שאינו פוסק | היכן נדון |
|---|---|---|
| שיעור החוב כשנשתנה המטבע | מהי רבית | סימן ק״ס ואילך |
| איזה שינוי מתנכה | אימתי מחזירים מטבע שנפסל | חושן משפט סימן ע״ד |
| כוחה של גזירה בדרך הפירעון | גדרו הכללי של דינא דמלכותא | חושן משפט סימן שס״ט |
| השאלה | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| הוכבד המשקל והוזלו הפירות מחמת כן | מנכה שיעור התוספת, ויהא כל שהוא | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| הוכבד המשקל, לא זז השער, והתוספת פחות מחומש | אין ניכוי — פורע ממטבע היוצא | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| עברה התוספת את החומש | מנכה את כל התוספת, אף בלא הוזלו | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| פחתו מן המשקל | אותו דין, לצד השני | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| הוזלו הפירות ולא נשתנה המשקל | נותן מטבע החדשה | רמ״א יו״ד קס״ה:א |
| גזר המלך על דרך הפירעון | הולכים אחר הגזירה — לא רבית ולא גזל | רמ״א יו״ד קס״ה:א |
« הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּטְבֵּעַ וְכֵן הַכּוֹתֵב לְאִשְׁתּוֹ בִּכְתֻבָּתָהּ מַטְבֵּעַ יָדוּעַ וּפֵרֵשׁ מִשְׁקָלוֹ וְהוֹסִיפוּ עַל מִשְׁקָלוֹ » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ד׳ הלכה י״א)
« אֲבָל אִם הוֹסִיפוּ לוֹ יוֹתֵר עַל חֲמִישִׁיתוֹ מְנַכֶּה לוֹ כָּל הַתּוֹסֶפֶת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוּזְלוּ הַפֵּרוֹת. וְהוּא הַדִּין לְמַלְוֶה עַל הַמַּטְבֵּעַ וּפָחֲתוּ מִמֶּנּוּ » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ד׳ הלכה י״א)
« וְהָא קָא זָיְילִין פֵּירֵי! אָמַר רַב אָשֵׁי: חָזֵינַן; אִי מֵחֲמַת טִיבְעָא זִיל – מְנַכֵּינַן לֵיהּ » (בבא קמא צ״ז ע״ב)
« וְאִי מֵחֲמַת תַּרְעָא זִיל – לָא מְנַכֵּינַן לֵיהּ » (בבא קמא צ״ח ע״א)
« אע״פ שהוזלו מחמת השער כגון שבאו רוב תבואות לעולם והוזלו אינו מנכה לו. ש״ס » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ג)
« אע״פ שהוזלו מחמת השער שבא רוב תבואות לעולם אינו מנכה לו. ש״ס » (באר היטב יו״ד קס״ה ס״ק ג)
« מחמת חריפותה נותן לו מטבע החדשה » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ו)
| גורם השינוי | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| תוכן הכסף שבמטבע | מנכים | שו״ע יו״ד קס״ה:א · בבא קמא צ״ז ע״ב |
| שער השוק — שובע ורעב | אין מנכים | ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ג · בבא קמא צ״ח ע״א |
| חריפות המטבע החדשה | נותן מטבע החדשה | רמ״א יו״ד קס״ה:א · ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ו |
« במה דברים אמורים כשהוסיפו עליו עד חמישיתו כגון שהיה משקלו ד׳ ועשאוהו ה » (שו״ע יו״ד קס״ה:א)
« אבל אם הוסיפו עליו יותר על חמישיתו מנכה לו כל התוספת אע״פ שלא הוזלו הפירות » (שו״ע יו״ד קס״ה:א)
« דאם היה מחזירו לנסכא יפחות החומש לחסרון היתוך ושכר הצורף א״נ דאפי׳ בטיבעא קמא איכא זוזי דתקילי טפי עד חומש » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ד)
« ולא סגי בנכוי עד החומש דכיון דחייב לנכות מנכה את כולו דוגמא לזה איתא בהמוכר פירות ובח״מ סי׳ רכ״ט אם בא לנכות מנכה את כולו » (ט״ז יו״ד קס״ה ס״ק ב)
« ולא סגי בניכוי עד החומש דכיון דחייב לנכות מנכה את כולו דומה לזה איתא בח״מ סי׳ רכ״ט ע״ש. ט״ז » (באר היטב יו״ד קס״ה ס״ק ה)
« עיין בתשובת הר הכרמל חלק יו״ד סימן י״ז מ״ש בזה » (פתחי תשובה יו״ד קס״ה ס״ק א)
| התוספת | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| פחות מחומש, בלא הוזלו | אין ניכוי | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| פחות מחומש, אך הוזלו הפירות מחמתו | מנכים, ואפילו כל שהוא | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| יותר מחומש | ניכוי כל התוספת | שו״ע יו״ד קס״ה:א · ט״ז יו״ד קס״ה ס״ק ב |
« והיכא שעשו מטבע חדשה ולא ידענו אם הוסיפו אם פחתו חומש סמכינן אאומנים עובדי כוכבים דבקיאים בכך במסיחין לפי תומן או הערכאות הממונים על כך » (רמ״א יו״ד קס״ה:א)
« ששואלים לשנים זה שלא בפני זה במסיחין לפ״ת כדעבדינן בשטרי דפרסאי. בה״ת » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ז)
« ששואלים לשנים זה שלא בפני זה במסל״ת כדעבדינן בשטרי דפרסאי ועי׳ בח״מ סי׳ ס״ח ס״ב » (באר היטב יו״ד קס״ה ס״ק ז)
« ושואלים לשנים זה שלא בפני זה כמסיחים לפי תומם ומפקינן אפומייהו » (בית יוסף יו״ד קס״ה)
« ואם גזר המלך שכל מי שיפרע יפרע ממטבע חדשה הולכים אחר גזירת המלך דדינא דמלכותא דינא ואין בזה לא משום רבית ולא משום איסור גזל » (רמ״א יו״ד קס״ה:א)
« ולענין אם גזר המלך שכל מלוה לחבירו שיהא פרעונו מהמטבע השני י״א דדינא דמלכותא דינא ומותר בלא חשש איסור » (בית יוסף יו״ד קס״ה)
« ואין כאן משום רבית שהתוספת הזה שלא ברצון הבעלים הוא נפרע ואלמלא דינו של מלכות אינו בכלל רבית אלא בכלל גזל » (בית יוסף יו״ד קס״ה)
« וכן הוא בד״מ שם וצ״ע דלא נמצא כן בתשובת הרא״ש שם וכן בריב״ש שם איתא להדיא איפכא » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ח)
« ועוד שנ״ל ברור שאף הסוברים דלא שייך דינא דמלכותא אלא במסים ומכסים התלוים בקרקע מודים דעניני המטבעות דינם כמסים ומכסים » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ח)
« א״כ במטבע קי״ל דינא דמלכותא דינא וכן עיקר לדינא » (ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ח)
« כתב הש״ך אף על גב דשם הביא רמ״א דעת החולקים מכל מקום כאן כולי עלמא מודים דענייני המטבעות דינן כמסים ומכסים ואומרים בהם דינא דמלכותא » (באר היטב יו״ד קס״ה ס״ק ח)
« עי׳ בתשובת שמש צדקה חלק יו״ד סי׳ י״ב מ״ש בזה » (פתחי תשובה יו״ד קס״ה ס״ק ב)
| המעשה | הדין | מקור |
|---|---|---|
| הכלל היסודי | פורעים ממטבע היוצא | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| הוזלו הפירות מחמת המטבע | מנכים | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| הוזלו מחמת השער | אין מנכים | ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ג |
| תוספת פחות מחומש, ולא הוזלו | אין מנכים | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| תוספת יותר מחומש | ניכוי כל התוספת | שו״ע יו״ד קס״ה:א · ט״ז יו״ד קס״ה ס״ק ב |
| פחתו מן המשקל | אותו דין לצד השני | שו״ע יו״ד קס״ה:א |
| ספק בשיעור השינוי | אומנים זה שלא בפני זה, או ערכאות | רמ״א יו״ד קס״ה:א |
| גזירה מפורשת של המלך | הולכים אחריה — לא רבית ולא גזל | רמ״א יו״ד קס״ה:א · ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ח |
| קיבל ולא ניכה | שתי דעות — והרמב״ם לאבק רבית | ש״ך יו״ד קס״ה ס״ק ב · בית יוסף יו״ד קס״ה |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קס״ה · 165 · ♥ תמיכה