רמה זו מציגה פסק ואינה פוסקת. סימן קס״ז קצר, אבל כל משטר היתר עסקא שבזמננו נסמך על משמעותם המדויקת של שני תנאיו — וכאן נפרדים האחרונים.
הנושא : הפסק למעשה — אחריות, שכר עמלו, תנאי הראיה שבשטר עיסקא
המקור : שולחן ערוך יורה דעה סימן קס״ז — סעיף אחד · ש״ך · ט״ז · באר היטב · נקודות הכסף · טור · בית יוסף · רמב״ם
עריכה : הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
באיזה אופן מותר להלות מעות בתנאי שיתעסק בו לריוח. ובו סעיף אחד:
מלוה אדם לחבירו מנה על תנאי שיתעסק בו לריוח המלוה עד שיהא שני מנים ויהיה באחריות המלוה עד אותו זמן ולכשיהיו שני מנים יחזרו שני המנים למלוה ומשם ואילך יהיה כל הריוח ללוה ובלבד שיתן שכר עמלו עד שיהיו ב׳ מנים ואם התנה עמו מתחילה אפילו בכל שהוא שהתנה לתת לו בשכר עמלו סגי: הגה והוא הדין איפכא שמלוה לו תחילה לצורך הלוה ואחר כך יעסוק בו לצורך המלוה ונותן לו (בית יוסף):
אין הסימן אומר מהי רבית ולא כיצד מלווים בהיתר — זה נתון מסימן ק״ס ואילך. הוא מברר שאלת מבנה : באילו תנאים ממון הנמסר להתעסק בו לריוח נותנו אינו נקרא הלואה ? שני תנאים, ושניהם בסעיף.
« מלוה אדם לחבירו מנה על תנאי שיתעסק בו לריוח המלוה עד שיהא שני מנים » (שו״ע יו״ד קס״ז:א)
« ויהיה באחריות המלוה עד אותו זמן » (שו״ע יו״ד קס״ז:א)
| מה קובע הסימן | מה אינו קובע | היכן זה מתברר |
|---|---|---|
| מתי ממון הנמסר אינו הלואה | מהי רבית | סימן ק״ס ואילך |
| השכר המגיע למתעסק ושיעורו | חלוקת העסקא הרגילה | סימן קע״ו · ריש סימן קע״ז |
| שני תנאי ראיה בשטר עיסקא | כל משטר שטר העיסקא | סימן קע״ז |
| הסדר ההפוך : הלואה תחילה ועמל אחריה | צאן ברזל ושאר המבנים | סימן קע״ז |
| השאלה | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| האם מותר להלוות מנה שיתעסקו בו לריוח המלוה עד שני מנים ? | כן, בתנאי הסעיף | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| על מי ההפסד באותו שלב ? | על המלוה — וזה תנאי המבנה | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| מה דין המעות אחרי שני מנים ? | שני המנים חוזרים למלוה ; והריוח שמכאן ואילך של הלוה | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| האם צריך לשלם למתעסק ? | כן — שכר עמלו על השלב הראשון | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| איזה שיעור שכר ? | כל שהוא, אם התנה מתחילה | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| האם הסדר ההפוך מותר ? | כן — הלואה תחילה, עמל אחריה, ונותן לו | רמ״א יו״ד קס״ז:א |
« ולכשיהיו שני מנים יחזרו שני המנים למלוה » (שו״ע יו״ד קס״ז:א)
« ומשם ואילך יהיה כל הריוח ללוה » (שו״ע יו״ד קס״ז:א)
« והוא הדין איפכא שמלוה לו תחילה לצורך הלוה ואחר כך יעסוק בו לצורך המלוה ונותן לו » (רמ״א יו״ד קס״ז:א)
כאן נחתך המעשה. הט״ז אומר את יסוד ההיתר ומוציא ממנו את המסקנה : המזיז את האחריות הורס את ההיתר עצמו.
« דעיקר ההיתר בדין זה הוא מחמת שבשעה שמרויח מנה הוא עדיין פקדון בידו ולא הלואה » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« ואם יקבל עליו האחריות גם בעת ההיא יהיה המעות בהלואה בידו » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« אבל הכא שנושא ונותן בנכסים כיון שקיבל עליו כל האחריות פקע ממנו שם הפקדון ונעשה מלוה » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« היה אחריות המעות עליו הוה לגמרי כאילו הלוה לישראל מעותיו » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« וכ״כ הרא״ש בתשובה כלל ע״ה סי׳ ב׳ דהמקבל למחצית שכר אסור לקבל עליו כל האחריות » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« והט״ז חולק עליו וכתב דהא עיקר ההיתר בדין זה הוא מחמת שבשעה שמרויח מנה הוא עדיין פקדון בידו ולא הלואה » (באר היטב יו״ד קס״ז ס״ק ב)
התנאי השני. קצר הוא בסעיף, ובשיעורו נחלקו שתי קריאות.
| המצב | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| התנה על השכר מתחילה | סגי בכל שהוא | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| לא התנה | שכר בכל יום ויום, כפועל בטל | בית יוסף יו״ד קס״ז |
| אותו מקרה, לדעת הפרישה | אף בזה סגי בכל שהוא | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב · באר היטב יו״ד קס״ז ס״ק ב |
| מדוע שונה מסימן קע״ז | שם המתעסק עוסק אף במה שהולווה לו | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב |
| העמל קודם להלואה | בלא שכר הייתה זו רבית מוקדמת | טור יו״ד קס״ז |
| העמל מאוחר להלואה (סדר הפוך) | בלא שכר הייתה זו רבית מאוחרת | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב · בית יוסף יו״ד קס״ז |
« ובלבד שיתן שכר עמלו עד שיהיו ב׳ מנים » (שו״ע יו״ד קס״ז:א)
« ואם התנה עמו מתחילה אפילו בכל שהוא שהתנה לתת לו בשכר עמלו סגי » (שו״ע יו״ד קס״ז:א)
« ובלבד שיתן לו שכר עמלו עד שיהו ב׳ מנים שלא יהיה רבית מוקדמת » (טור יו״ד קס״ז)
« ונ״ל דצריך להתנות כן מעיקרא דאם לא כן צריך ליתן שכר בכל יום ויום כפועל בטל כמ״ש בסי׳ קע״ו » (בית יוסף יו״ד קס״ז)
« והפרישה כתב דמראיית מהר״מ שממנו מקור דין זה מוכח דאפילו בלא התנה תחלה סגי בשכר כל שהוא » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב)
« ול״ד לעיסקא דלקמן ר״ס קע״ז דנותן לו שכרו כפועל בטל דהתם הוא עוסק בחצי שלו ושל המלוה ביחד » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב)
« משא״כ הכא דכשעוסק אין כאן הלואה כלל אלא שהוא כמו רבית מוקדמת ומאוחרת ומשום הכי אפילו בלא תנאי סגי בכל שהוא » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב)
« אֵין מוֹשִׁיבִין חֶנְוָנִי לְמַחֲצִית שָׂכָר וְלֹא יִתֵּן מָעוֹת לִקַּח בָּהֶן פֵּרוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר וְלֹא בֵּיצִים לְהוֹשִׁיב תַּחַת הַתַּרְנְגוֹלִין שֶׁלּוֹ לְמַחֲצִית שָׂכָר וְאֵין שָׁמִין עֲגָלִים וּסְיָחִין לְפַטְּמָן לְמַחֲצִית שָׂכָר אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן לוֹ שְׂכַר עֲמָלוֹ וּמְזוֹנוֹ » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ט)
הש״ך מקדיש את ס״ק א לתנאי הראיה. הוא נותן שלושה כללים, והט״ז מוסיף רביעי.
| התנאי | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| אין המתעסק נאמן על הפסד הקרן אלא בעדים כשרים ומפורסמים | מותר, בשטר עיסקא | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| אין המתעסק נאמן על הריוח אלא בשבועה חמורה | מותר | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| אין המתעסק נאמן על הריוח אלא בעדים | אסור — רבית גמור | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| אותו תנאי בהלואה רגילה | אסור אף על הקרן | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| עדים שנתמנו ואינם יודעים דבר מן העסק | אסור — קרוב לשכר ורחוק לגמרי מן ההפסד | ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א · באר היטב יו״ד קס״ז ס״ק ב |
| אותה דרך במקום שקצצו ריוח ידוע | הט״ז מצמצמה על פי תרומת הדשן | ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א |
« ואם המלוה אינו מאמין ללוה על ההפסד בקרן או בריוח אזי יכתוב בשטר העיסקא שאין הלוה נאמן בהפסד הקרן כי אם ע״פ עדים כשרים מפורסמים » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א)
« ועל הריוח לא יהא נאמן כ״א בשבועה חמורה כרצון בעל השטר » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א)
« דלא כאותן שנהגו לכתוב בשטר שגם בריוח לא יהא נאמן כ״א בעדים שזהו רבית גמור » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א)
« ומשמע דוקא הכא שהוא בשטר עיסקא אבל בהלואה ממש דהוי רבית דאורייתא אסור להתנות גם על הקרן שלא יהא נאמן כ״א ע״פ ב׳ עדים כשרים » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א)
« משא״כ באותן שבוחרים עדים שאינם יודעים מן המשא ומתן כלל ועושים כן כדי שא״א שיוכלו להעיד על ההפסד זה ודאי איסור גמור הוא דהוה קרוב לשכר ורחוק לגמרי מן ההפסד » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« ומסיק שם דאין היתר זה אלא בנותן לעיסקא שאין שם רבית דאורייתא אפי׳ בלא שום תנאי כיון דלא קיצץ עמו רק אם יהיה ריוח רק מדרבנן אסור משום קרוב לשכר ורחוק מהפסד » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« וכתב עוד בענין ההיתר שמתנה המלוה שלא יהא הלוה נאמן על הפסד הקרן כ״א ע״פ ב׳ עדים כשרים היינו דוקא שהעדים הללו יש להם ידיעה קצת בעסק זה של הלוה » (באר היטב יו״ד קס״ז ס״ק ב)
« אָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּתֵּן מְעוֹתָיו קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד שֶׁזֶּה אֲבַק רִבִּית הוּא וְהָעוֹשֶׂה כֵן נִקְרָא רָשָׁע » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ח)
הט״ז מסיים את ס״ק שלו בתקנת הלבוש, והש״ך משיב לו בנקודות הכסף. שני אחרוני הסימן, ואין מסקנתם אחת.
« ונ״ל ברור שאין להיתר זה מקום רק אם לא אמר תחלה הלויני מעות » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« אבל אמר תחלה הלויני מנה ואח״כ עושה עמו היתר זה אסור » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« ול״נ דלא דמי דהתם לאיזה צורך הוא מוכר לו החטין שהרי חוזר ולוקחן ממנו הרי יש כאן הערמת רבית » (נקודות הכסף יו״ד קס״ז)
« אבל הכא אע״ג דאמר ליה הלוני מכל מקום י״ל דהמלוה אינו רוצה להלות אלא צריך המעות לקנות בו סחורה » (נקודות הכסף יו״ד קס״ז)
« וכשזה מוכרו לו בפחות אין איסור כשיש לו שהרי רשאי אדם למכור סחורותיו בפחות כשיש לו ואין כאן הערמת רבית כיון שהסחורה היא מתחלה של המוכר » (נקודות הכסף יו״ד קס״ז)
| המצב | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| האחריות נשארת על המלוה | המבנה עומד — אין הלואה, ואין רבית | שו״ע יו״ד קס״ז:א · ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א |
| האחריות עוברת למתעסק | המבנה נופל — הלואה היא | ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א |
| משלמים למתעסק שיקבל את האחריות | נדחה על ידי הט״ז, כנגד הדרישה | ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א · באר היטב יו״ד קס״ז ס״ק ב |
| התנו על השכר מתחילה | סגי בכל שהוא | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| לא התנו על השכר | שיעור מלא — והפרישה מקילה | בית יוסף יו״ד קס״ז · ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב |
| תובעים עדים על הפסד הקרן | מותר בשטר עיסקא | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| תובעים עדים על הריוח | אסור — רבית גמור | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| עדים שאינם יודעים מן העסק | אסור — קרוב לשכר ורחוק להפסד | ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א |
| אותם תנאים בהלואה רגילה | אסורים אף על הקרן | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| סדר הפוך : הלואה ואחריה עמל | מותר בשכר | רמ״א יו״ד קס״ז:א · בית יוסף יו״ד קס״ז |
| מכר בזול לאחר “הלויני” | אסור לט״ז, ונידון בנקודות הכסף | ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א · נקודות הכסף יו״ד קס״ז |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קס״ז · 167 · ♥ תמיכה