This level sets out a ruling; it does not issue one. Siman 167 is short, but the whole contemporary regime of the היתר עסקא rests on what its two conditions mean exactly — and that is where the Acharonim part company.
Subject: Practical ruling — אחריות, שכר עמלו, the evidentiary clauses of the שטר עיסקא
Source: שולחן ערוך יורה דעה סימן קס״ז — 1 seif · ש״ך · ט״ז · באר היטב · נקודות הכסף · טור · בית יוסף · רמב״ם
Compiled by: הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
באיזה אופן מותר להלות מעות בתנאי שיתעסק בו לריוח. ובו סעיף אחד:
מלוה אדם לחבירו מנה על תנאי שיתעסק בו לריוח המלוה עד שיהא שני מנים ויהיה באחריות המלוה עד אותו זמן ולכשיהיו שני מנים יחזרו שני המנים למלוה ומשם ואילך יהיה כל הריוח ללוה ובלבד שיתן שכר עמלו עד שיהיו ב׳ מנים ואם התנה עמו מתחילה אפילו בכל שהוא שהתנה לתת לו בשכר עמלו סגי: הגה והוא הדין איפכא שמלוה לו תחילה לצורך הלוה ואחר כך יעסוק בו לצורך המלוה ונותן לו (בית יוסף):
The siman does not say what interest is, nor how one lends licitly: that is settled from siman 160 onwards. It settles a question of structure: on what conditions does money handed over to be traded with for the profit of the one handing it over escape the character of a loan? Two conditions, and both are in the seif.
« מלוה אדם לחבירו מנה על תנאי שיתעסק בו לריוח המלוה עד שיהא שני מנים » (שו״ע יו״ד קס״ז:א)
« ויהיה באחריות המלוה עד אותו זמן » (שו״ע יו״ד קס״ז:א)
| What the siman settles | What it does not settle | Where that is treated |
|---|---|---|
| When money handed over is not a loan | What interest is | Simanim 160 onwards |
| The wage due to the manager, and its measure | The division of the ordinary עסקא | Siman 176 · beginning of siman 177 |
| Two evidentiary clauses of the שטר עיסקא | The full regime of the shtar isska | Siman 177 |
| The reverse order: loan first, labour after | צאן ברזל and the other arrangements | Siman 177 |
| The question | The ruling | The source |
|---|---|---|
| May one lend a hundred to be traded with for the lender’s profit until two hundred? | Yes, on the seif’s conditions | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| Who bears the loss during that phase? | The lender — and that is the condition of the arrangement | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| What becomes of the money after two hundred? | The two hundred return to the lender; later profit is the borrower’s | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| Must the manager be paid? | Yes — the wage of his labour, for the first phase | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| What measure of wage? | Any amount, if stipulated at the outset | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| Is the reverse order licit? | Yes — loan first, labour after, and he gives him | רמ״א יו״ד קס״ז:א |
« ולכשיהיו שני מנים יחזרו שני המנים למלוה » (שו״ע יו״ד קס״ז:א)
« ומשם ואילך יהיה כל הריוח ללוה » (שו״ע יו״ד קס״ז:א)
« והוא הדין איפכא שמלוה לו תחילה לצורך הלוה ואחר כך יעסוק בו לצורך המלוה ונותן לו » (רמ״א יו״ד קס״ז:א)
This is where practice is decided. The Taz states the basis of the permission, then draws the consequence: whoever moves the risk destroys the permission itself.
« דעיקר ההיתר בדין זה הוא מחמת שבשעה שמרויח מנה הוא עדיין פקדון בידו ולא הלואה » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« ואם יקבל עליו האחריות גם בעת ההיא יהיה המעות בהלואה בידו » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« אבל הכא שנושא ונותן בנכסים כיון שקיבל עליו כל האחריות פקע ממנו שם הפקדון ונעשה מלוה » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« היה אחריות המעות עליו הוה לגמרי כאילו הלוה לישראל מעותיו » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« וכ״כ הרא״ש בתשובה כלל ע״ה סי׳ ב׳ דהמקבל למחצית שכר אסור לקבל עליו כל האחריות » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« והט״ז חולק עליו וכתב דהא עיקר ההיתר בדין זה הוא מחמת שבשעה שמרויח מנה הוא עדיין פקדון בידו ולא הלואה » (באר היטב יו״ד קס״ז ס״ק ב)
The second condition. It is brief in the seif, and its measure has been read two ways.
| The situation | The ruling | The source |
|---|---|---|
| The wage was stipulated at the outset | Any amount suffices | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| It was not stipulated | A daily wage, like an idle worker | בית יוסף יו״ד קס״ז |
| The same case, per the Prisha | Any amount suffices there too | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב · באר היטב יו״ד קס״ז ס״ק ב |
| Why it differs from siman 177 | There the manager also works on what was lent to him | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב |
| The labour precedes the loan | Without a wage it would be advance interest | טור יו״ד קס״ז |
| The labour follows the loan (reverse order) | Without a wage it would be deferred interest | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב · בית יוסף יו״ד קס״ז |
« ובלבד שיתן שכר עמלו עד שיהיו ב׳ מנים » (שו״ע יו״ד קס״ז:א)
« ואם התנה עמו מתחילה אפילו בכל שהוא שהתנה לתת לו בשכר עמלו סגי » (שו״ע יו״ד קס״ז:א)
« ובלבד שיתן לו שכר עמלו עד שיהו ב׳ מנים שלא יהיה רבית מוקדמת » (טור יו״ד קס״ז)
« ונ״ל דצריך להתנות כן מעיקרא דאם לא כן צריך ליתן שכר בכל יום ויום כפועל בטל כמ״ש בסי׳ קע״ו » (בית יוסף יו״ד קס״ז)
« והפרישה כתב דמראיית מהר״מ שממנו מקור דין זה מוכח דאפילו בלא התנה תחלה סגי בשכר כל שהוא » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב)
« ול״ד לעיסקא דלקמן ר״ס קע״ז דנותן לו שכרו כפועל בטל דהתם הוא עוסק בחצי שלו ושל המלוה ביחד » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב)
« משא״כ הכא דכשעוסק אין כאן הלואה כלל אלא שהוא כמו רבית מוקדמת ומאוחרת ומשום הכי אפילו בלא תנאי סגי בכל שהוא » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב)
« אֵין מוֹשִׁיבִין חֶנְוָנִי לְמַחֲצִית שָׂכָר וְלֹא יִתֵּן מָעוֹת לִקַּח בָּהֶן פֵּרוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר וְלֹא בֵּיצִים לְהוֹשִׁיב תַּחַת הַתַּרְנְגוֹלִין שֶׁלּוֹ לְמַחֲצִית שָׂכָר וְאֵין שָׁמִין עֲגָלִים וּסְיָחִין לְפַטְּמָן לְמַחֲצִית שָׂכָר אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן לוֹ שְׂכַר עֲמָלוֹ וּמְזוֹנוֹ » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ט)
The Shach devotes his first ס״ק to the evidentiary clauses. He gives three rules, and the Taz adds a fourth.
| The clause | The ruling | The source |
|---|---|---|
| The manager is believed about a loss of capital only through valid and well-known witnesses | Permitted, in a שטר עיסקא | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| The manager is believed about the profit only through a solemn oath | Permitted | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| The manager is believed about the profit only through witnesses | Forbidden — רבית גמור | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| The same clause, in an ordinary loan | Forbidden even on the capital | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| Designated witnesses who know nothing of the business | Forbidden — קרוב לשכר ורחוק לגמרי מן ההפסד | ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א · באר היטב יו״ד קס״ז ס״ק ב |
| The device, where a stated profit was fixed | The Taz narrows it after the Terumat HaDeshen | ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א |
« ואם המלוה אינו מאמין ללוה על ההפסד בקרן או בריוח אזי יכתוב בשטר העיסקא שאין הלוה נאמן בהפסד הקרן כי אם ע״פ עדים כשרים מפורסמים » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א)
« ועל הריוח לא יהא נאמן כ״א בשבועה חמורה כרצון בעל השטר » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א)
« דלא כאותן שנהגו לכתוב בשטר שגם בריוח לא יהא נאמן כ״א בעדים שזהו רבית גמור » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א)
« ומשמע דוקא הכא שהוא בשטר עיסקא אבל בהלואה ממש דהוי רבית דאורייתא אסור להתנות גם על הקרן שלא יהא נאמן כ״א ע״פ ב׳ עדים כשרים » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א)
« משא״כ באותן שבוחרים עדים שאינם יודעים מן המשא ומתן כלל ועושים כן כדי שא״א שיוכלו להעיד על ההפסד זה ודאי איסור גמור הוא דהוה קרוב לשכר ורחוק לגמרי מן ההפסד » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« ומסיק שם דאין היתר זה אלא בנותן לעיסקא שאין שם רבית דאורייתא אפי׳ בלא שום תנאי כיון דלא קיצץ עמו רק אם יהיה ריוח רק מדרבנן אסור משום קרוב לשכר ורחוק מהפסד » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« וכתב עוד בענין ההיתר שמתנה המלוה שלא יהא הלוה נאמן על הפסד הקרן כ״א ע״פ ב׳ עדים כשרים היינו דוקא שהעדים הללו יש להם ידיעה קצת בעסק זה של הלוה » (באר היטב יו״ד קס״ז ס״ק ב)
« אָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּתֵּן מְעוֹתָיו קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד שֶׁזֶּה אֲבַק רִבִּית הוּא וְהָעוֹשֶׂה כֵן נִקְרָא רָשָׁע » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ח)
The Taz ends his ס״ק with a device of the Levush, and the Shach answers him in his Nekudot HaKesef. The two great Acharonim of the siman, and they do not conclude alike.
« ונ״ל ברור שאין להיתר זה מקום רק אם לא אמר תחלה הלויני מעות » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« אבל אמר תחלה הלויני מנה ואח״כ עושה עמו היתר זה אסור » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« ול״נ דלא דמי דהתם לאיזה צורך הוא מוכר לו החטין שהרי חוזר ולוקחן ממנו הרי יש כאן הערמת רבית » (נקודות הכסף יו״ד קס״ז)
« אבל הכא אע״ג דאמר ליה הלוני מכל מקום י״ל דהמלוה אינו רוצה להלות אלא צריך המעות לקנות בו סחורה » (נקודות הכסף יו״ד קס״ז)
« וכשזה מוכרו לו בפחות אין איסור כשיש לו שהרי רשאי אדם למכור סחורותיו בפחות כשיש לו ואין כאן הערמת רבית כיון שהסחורה היא מתחלה של המוכר » (נקודות הכסף יו״ד קס״ז)
| Situation | Verdict | Source |
|---|---|---|
| The risk stays with the lender | The arrangement stands — no loan, hence no interest | שו״ע יו״ד קס״ז:א · ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א |
| The risk passes to the manager | The arrangement falls — it is a loan | ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א |
| The manager is paid to take the risk | Refused by the Taz, against the Derisha | ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א · באר היטב יו״ד קס״ז ס״ק ב |
| Wage stipulated at the outset | Any amount suffices | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| Wage not stipulated | Full measure — the Prisha lightens it | בית יוסף יו״ד קס״ז · ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב |
| Witnesses required for loss of capital | Permitted in a שטר עיסקא | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| Witnesses required for the profit | Forbidden — רבית גמור | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| Witnesses ignorant of the business | Forbidden — קרוב לשכר ורחוק להפסד | ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א |
| The same clauses in an ordinary loan | Forbidden, even on the capital | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| Reverse order: loan then labour | Licit with a wage | רמ״א יו״ד קס״ז:א · בית יוסף יו״ד קס״ז |
| Cheap sale after a “lend me” | Forbidden for the Taz, argued by the Nekudot HaKesef | ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א · נקודות הכסף יו״ד קס״ז |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Back to home · Siman קס״ז · ♥ Support