Ce niveau expose une décision, il ne la rend pas. Le siman 167 est court, mais tout le régime contemporain du היתר עסקא s’appuie sur ce que ses deux conditions signifient exactement — et c’est là que les Aharonim se séparent.
Sujet : Psak pratique — אחריות, שכר עמלו, תנאי הראיה שבשטר עיסקא
Source : שולחן ערוך יורה דעה סימן קס״ז — 1 seif · ש״ך · ט״ז · באר היטב · נקודות הכסף · טור · בית יוסף · רמב״ם
Compilation : הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
באיזה אופן מותר להלות מעות בתנאי שיתעסק בו לריוח. ובו סעיף אחד:
מלוה אדם לחבירו מנה על תנאי שיתעסק בו לריוח המלוה עד שיהא שני מנים ויהיה באחריות המלוה עד אותו זמן ולכשיהיו שני מנים יחזרו שני המנים למלוה ומשם ואילך יהיה כל הריוח ללוה ובלבד שיתן שכר עמלו עד שיהיו ב׳ מנים ואם התנה עמו מתחילה אפילו בכל שהוא שהתנה לתת לו בשכר עמלו סגי: הגה והוא הדין איפכא שמלוה לו תחילה לצורך הלוה ואחר כך יעסוק בו לצורך המלוה ונותן לו (בית יוסף):
Le siman ne dit pas ce qu’est un intérêt ni comment on prête licitement : cela est acquis depuis le siman 160. Il règle une question de montage : à quelles conditions un argent remis pour être exploité au profit de celui qui le remet échappe-t-il à la qualification de prêt ? Deux conditions, et elles sont dans le seif.
« מלוה אדם לחבירו מנה על תנאי שיתעסק בו לריוח המלוה עד שיהא שני מנים » (שו״ע יו״ד קס״ז:א)
« ויהיה באחריות המלוה עד אותו זמן » (שו״ע יו״ד קס״ז:א)
| Ce que le siman règle | Ce qu’il ne règle pas | Où cela se traite |
|---|---|---|
| Quand un argent remis n’est pas un prêt | Ce qu’est un intérêt | Simanim 160 et suivants |
| Le salaire dû au gérant, et sa mesure | Le partage de l’עסקא ordinaire | Siman 176 · début du siman 177 |
| Deux clauses de preuve du שטר עיסקא | Le régime complet du shtar isska | Siman 177 |
| L’ordre inverse : prêt d’abord, travail ensuite | Le צאן ברזל et les autres montages | Siman 177 |
| La question | Le psak | La source |
|---|---|---|
| Peut-on prêter cent pour qu’ils soient exploités au profit du prêteur jusqu’à deux cents ? | Oui, aux conditions du seif | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| À qui incombe la perte pendant cette phase ? | Au prêteur — et c’est la condition du montage | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| Que devient l’argent après deux cents ? | Les deux cents reviennent au prêteur ; le profit ultérieur est à l’emprunteur | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| Faut-il payer le gérant ? | Oui — le salaire de sa peine, pour la première phase | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| Quelle mesure de salaire ? | Une quantité quelconque, si elle a été stipulée dès le début | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| L’ordre inverse est-il licite ? | Oui — prêt d’abord, travail ensuite, et il lui donne | רמ״א יו״ד קס״ז:א |
« ולכשיהיו שני מנים יחזרו שני המנים למלוה » (שו״ע יו״ד קס״ז:א)
« ומשם ואילך יהיה כל הריוח ללוה » (שו״ע יו״ד קס״ז:א)
« והוא הדין איפכא שמלוה לו תחילה לצורך הלוה ואחר כך יעסוק בו לצורך המלוה ונותן לו » (רמ״א יו״ד קס״ז:א)
C’est le point où la pratique se joue. Le Taz énonce le fondement du permis, puis en tire la conséquence : celui qui déplace le risque détruit le permis lui-même.
« דעיקר ההיתר בדין זה הוא מחמת שבשעה שמרויח מנה הוא עדיין פקדון בידו ולא הלואה » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« ואם יקבל עליו האחריות גם בעת ההיא יהיה המעות בהלואה בידו » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« אבל הכא שנושא ונותן בנכסים כיון שקיבל עליו כל האחריות פקע ממנו שם הפקדון ונעשה מלוה » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« היה אחריות המעות עליו הוה לגמרי כאילו הלוה לישראל מעותיו » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« וכ״כ הרא״ש בתשובה כלל ע״ה סי׳ ב׳ דהמקבל למחצית שכר אסור לקבל עליו כל האחריות » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« והט״ז חולק עליו וכתב דהא עיקר ההיתר בדין זה הוא מחמת שבשעה שמרויח מנה הוא עדיין פקדון בידו ולא הלואה » (באר היטב יו״ד קס״ז ס״ק ב)
La seconde condition. Elle est brève dans le seif, et sa mesure a fait l’objet de deux lectures.
| La situation | Le psak | La source |
|---|---|---|
| Le salaire a été stipulé dès le début | Une quantité quelconque suffit | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| Il n’a pas été stipulé | Un salaire quotidien, comme un ouvrier au repos | בית יוסף יו״ד קס״ז |
| Le même cas, selon la Pericha | Une quantité quelconque suffit aussi | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב · באר היטב יו״ד קס״ז ס״ק ב |
| Pourquoi la différence avec le siman 177 | Là-bas le gérant travaille aussi sur ce qui lui a été prêté | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב |
| Le travail précède le prêt | Sans salaire, ce serait un intérêt anticipé | טור יו״ד קס״ז |
| Le travail suit le prêt (ordre inverse) | Sans salaire, ce serait un intérêt différé | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב · בית יוסף יו״ד קס״ז |
« ובלבד שיתן שכר עמלו עד שיהיו ב׳ מנים » (שו״ע יו״ד קס״ז:א)
« ואם התנה עמו מתחילה אפילו בכל שהוא שהתנה לתת לו בשכר עמלו סגי » (שו״ע יו״ד קס״ז:א)
« ובלבד שיתן לו שכר עמלו עד שיהו ב׳ מנים שלא יהיה רבית מוקדמת » (טור יו״ד קס״ז)
« ונ״ל דצריך להתנות כן מעיקרא דאם לא כן צריך ליתן שכר בכל יום ויום כפועל בטל כמ״ש בסי׳ קע״ו » (בית יוסף יו״ד קס״ז)
« והפרישה כתב דמראיית מהר״מ שממנו מקור דין זה מוכח דאפילו בלא התנה תחלה סגי בשכר כל שהוא » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב)
« ול״ד לעיסקא דלקמן ר״ס קע״ז דנותן לו שכרו כפועל בטל דהתם הוא עוסק בחצי שלו ושל המלוה ביחד » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב)
« משא״כ הכא דכשעוסק אין כאן הלואה כלל אלא שהוא כמו רבית מוקדמת ומאוחרת ומשום הכי אפילו בלא תנאי סגי בכל שהוא » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב)
« אֵין מוֹשִׁיבִין חֶנְוָנִי לְמַחֲצִית שָׂכָר וְלֹא יִתֵּן מָעוֹת לִקַּח בָּהֶן פֵּרוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר וְלֹא בֵּיצִים לְהוֹשִׁיב תַּחַת הַתַּרְנְגוֹלִין שֶׁלּוֹ לְמַחֲצִית שָׂכָר וְאֵין שָׁמִין עֲגָלִים וּסְיָחִין לְפַטְּמָן לְמַחֲצִית שָׂכָר אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן לוֹ שְׂכַר עֲמָלוֹ וּמְזוֹנוֹ » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ט)
Le Chakh consacre son premier ס״ק aux clauses de preuve. Il donne trois règles, et le Taz en ajoute une quatrième.
| La clause | Le psak | La source |
|---|---|---|
| Le gérant n’est cru sur la perte du capital que par témoins valables et notoires | Permis, dans un שטר עיסקא | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| Le gérant n’est cru sur le profit que par un serment solennel | Permis | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| Le gérant n’est cru sur le profit que par témoins | Interdit — רבית גמור | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| La même clause, dans un prêt ordinaire | Interdite même sur le capital | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| Des témoins désignés qui ignorent tout de l’affaire | Interdit — קרוב לשכר ורחוק לגמרי מן ההפסד | ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א · באר היטב יו״ד קס״ז ס״ק ב |
| Le procédé, là où un profit chiffré a été fixé | Le Taz le restreint d’après le Terumat HaDechen | ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א |
« ואם המלוה אינו מאמין ללוה על ההפסד בקרן או בריוח אזי יכתוב בשטר העיסקא שאין הלוה נאמן בהפסד הקרן כי אם ע״פ עדים כשרים מפורסמים » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א)
« ועל הריוח לא יהא נאמן כ״א בשבועה חמורה כרצון בעל השטר » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א)
« דלא כאותן שנהגו לכתוב בשטר שגם בריוח לא יהא נאמן כ״א בעדים שזהו רבית גמור » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א)
« ומשמע דוקא הכא שהוא בשטר עיסקא אבל בהלואה ממש דהוי רבית דאורייתא אסור להתנות גם על הקרן שלא יהא נאמן כ״א ע״פ ב׳ עדים כשרים » (ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א)
« משא״כ באותן שבוחרים עדים שאינם יודעים מן המשא ומתן כלל ועושים כן כדי שא״א שיוכלו להעיד על ההפסד זה ודאי איסור גמור הוא דהוה קרוב לשכר ורחוק לגמרי מן ההפסד » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« ומסיק שם דאין היתר זה אלא בנותן לעיסקא שאין שם רבית דאורייתא אפי׳ בלא שום תנאי כיון דלא קיצץ עמו רק אם יהיה ריוח רק מדרבנן אסור משום קרוב לשכר ורחוק מהפסד » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« וכתב עוד בענין ההיתר שמתנה המלוה שלא יהא הלוה נאמן על הפסד הקרן כ״א ע״פ ב׳ עדים כשרים היינו דוקא שהעדים הללו יש להם ידיעה קצת בעסק זה של הלוה » (באר היטב יו״ד קס״ז ס״ק ב)
« אָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּתֵּן מְעוֹתָיו קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד שֶׁזֶּה אֲבַק רִבִּית הוּא וְהָעוֹשֶׂה כֵן נִקְרָא רָשָׁע » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ח)
Le Taz achève son ס״ק par un procédé du Levouch, et le Chakh lui répond dans ses Nekoudot HaKessef. Deux Aharonim majeurs du siman, et ils ne concluent pas de même.
« ונ״ל ברור שאין להיתר זה מקום רק אם לא אמר תחלה הלויני מעות » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« אבל אמר תחלה הלויני מנה ואח״כ עושה עמו היתר זה אסור » (ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א)
« ול״נ דלא דמי דהתם לאיזה צורך הוא מוכר לו החטין שהרי חוזר ולוקחן ממנו הרי יש כאן הערמת רבית » (נקודות הכסף יו״ד קס״ז)
« אבל הכא אע״ג דאמר ליה הלוני מכל מקום י״ל דהמלוה אינו רוצה להלות אלא צריך המעות לקנות בו סחורה » (נקודות הכסף יו״ד קס״ז)
« וכשזה מוכרו לו בפחות אין איסור כשיש לו שהרי רשאי אדם למכור סחורותיו בפחות כשיש לו ואין כאן הערמת רבית כיון שהסחורה היא מתחלה של המוכר » (נקודות הכסף יו״ד קס״ז)
| Situation | Verdict | Source |
|---|---|---|
| Le risque reste au prêteur | Le montage tient — pas de prêt, donc pas d’intérêt | שו״ע יו״ד קס״ז:א · ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א |
| Le risque passe au gérant | Le montage tombe — c’est un prêt | ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א |
| On paie le gérant pour qu’il prenne le risque | Refusé par le Taz, contre la Derisha | ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א · באר היטב יו״ד קס״ז ס״ק ב |
| Salaire stipulé dès le début | Une quantité quelconque suffit | שו״ע יו״ד קס״ז:א |
| Salaire non stipulé | Mesure pleine — la Pericha allège | בית יוסף יו״ד קס״ז · ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק ב |
| Témoins exigés sur la perte du capital | Permis dans un שטר עיסקא | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| Témoins exigés sur le profit | Interdit — רבית גמור | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| Témoins ignorants de l’affaire | Interdit — קרוב לשכר ורחוק להפסד | ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א |
| Les mêmes clauses dans un prêt ordinaire | Interdites, même sur le capital | ש״ך יו״ד קס״ז ס״ק א |
| Ordre inverse : prêt puis travail | Licite avec salaire | רמ״א יו״ד קס״ז:א · בית יוסף יו״ד קס״ז |
| Vente à bas prix après un “prête-moi” | Interdite pour le Taz, discutée par les Nekoudot HaKessef | ט״ז יו״ד קס״ז ס״ק א · נקודות הכסף יו״ד קס״ז |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · Siman קס״ז · ♥ Soutenir