סימן קס״ח — עשר טבלאות להחזיק בהן עשרים ושבעה סעיפים

📑 תוכן

1. הכלל : של מי ההלואה ?

הרמב״ם נותן את הכלל, וסעיף ד הוא הוכחתו בשורה : רבית הניתנת לישראל מותרת, כיון שהמלוה הוא העובד כוכבים.

« שֶׁלֹּא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא רִבִּית הַבָּאָה מִן הַלּוֶֹה לַמַּלְוֶה » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה י״ד)

« עובד כוכבים שמלוה לישראל ברבית על מנת שיתן הרבית לישראל מותר » (שו״ע יו״ד קס״ח:ד)

2. שלוש שאלות הרפלקס

בכל מקרה שבסימן, ארבע שאלות בסדר זה ולא בסדר אחר.

3. טבלת האם — עשרים ושבעה הסעיפים

עשרים ושבעה הסעיפים, מקובצים לפי תנועות, עם המילה המושלת בכל אחד.

4. שליחות — מפת שתי הדעות

שתי דעות, וכמעט כל הסימן נקרא בהפרש שביניהן.

« אבל העיקר כסברא הראשונה » (רמ״א יו״ד קס״ח:ו)

« אבל במקום שנהגו להקל אין למחות בידם » (רמ״א יו״ד קס״ח:ו)

« הרי העובד כוכבים שלוחו של ישראל לחומרא ואסור מדרבנן כן הוא הסכמת רוב הפוסקים ודלא כהרמב״ם שכתב דהוי ר״ק » (ש״ך יו״ד קס״ח ס״ק ט״ו)

5. אחריות — שלושה סדרי התחייבות

טבלה זו המועילה שברמה. שלוש לשונות קרובות זו לזו, שלושה סדרי דין, וסעיף ט״ז מבדיל ביניהן במשפט.

« ואם אין האחריות עליו אלא כשאר שלוחים אם שומר חנם שומר חנם אם שומר שכר שומר שכר מותר » (שו״ע יו״ד קס״ח:ט״ז)

« אבל אם א״ל לישראל פלוני אלוה אותם ברבית ואם לא תמצא לו נכסים בשעת פרעון אני אפרע לך קרן ורבית מותר כדין ערב » (ש״ך יו״ד קס״ח ס״ק ס״ט)

« ויקבל עליו העובד כוכבים שאם יאבדו החובות יכרע׳ הוא לישראל כדין כל לוה » (ש״ך יו״ד קס״ח ס״ק ס״ח)

« דכיון שכל זמן שלא יתן לו העובד כוכבים קרן חייב לפרוע זה הרבית נמצא גם אחריות הקרן עליו » (ט״ז יו״ד קס״ח ס״ק כ״א)

6. משכון — שש צורות המשכון

המשכון תופס שנים עשר סעיפים, ושש צורות מכלות את ענינו. הטבלה נקראת בהצלבת שני נתונים : של מי המשכון, ובאיזו יד הוא נמצא.

« ולכן צריך גם כן בתחילה שיהא המשכון שוה נגד מעותיו כדי שלא יהא לו עסק עם הלוה כלל אם ירצה » (רמ״א יו״ד קס״ח:ט)

« שהמשכון טוב ושוה הקרן והריוח » (ש״ך יו״ד קס״ח ס״ק י״ג)

7. מכר — היתר סעיף י״ח ושני גבולותיו

סעיף י״ח הוא הנשען עליו שבסימן. להיתרו צורה מדויקת ושני גבולות שאין לשכוח אותם.

« ובלבד שיאמר לו הריני מוכר לך כל כח וזכות ושעבוד שיש לי על משכון זה ואין לי עסק עמך ולא לך עמי » (שו״ע יו״ד קס״ח:י״ח)

« אבל אם כבר זקף הישראל על העובד כוכבים קרן ורבית ביחד » (רמ״א יו״ד קס״ח:י״ח)

« אבל אין שום תקנה אחרת להקנות חוב העובד כוכבים באשראי » (ש״ך יו״ד קס״ח ס״ק ס״ב)

8. מראית העין — האיסור הנשאר משנפל הראשון

שלושה סעיפים רצופים מעמידים איסור שאין לו ענין עם שלפניו, ואינו ניתר באותה דרך.

« ואם הם באחריות העובד כוכבים מותר אבל אסור לעשות כן מפני מראית העין » (שו״ע יו״ד קס״ח:כ״ב)

« ועובד כוכבים שאמר לישראל הילך שכרך והלוה מעותי ברבית מותר אבל אסור לעשות כן מפני מראית העין » (שו״ע יו״ד קס״ח:כ״ג)

« מיהו אם הדבר מפורסם לרבים מותר » (רמ״א יו״ד קס״ח:כ״ג)

« פירוש על כל נכסיו אמרינן מסתמא שגם המעות שמלוה הוא של עובד כוכבים ואין כאן משום מראית עין » (ט״ז יו״ד קס״ח ס״ק ל״ד)

« דהיינו שאומנתו בכך » (ש״ך יו״ד קס״ח ס״ק ע״א)

« הא לאו הכי אפילו מודיעו ללוה ולעדים שהם של עובד כוכבים אסור » (ש״ך יו״ד קס״ח ס״ק ע״א)

9. אוצר המילים של הסימן

אחת עשרה מילים, ובהן נקרא הסימן. חמש מהלכות רבית, ושש משלו.

10. כללי זהב, סימן לזכרון ומכשולים מצויים

סימן לזכרון. ארבע מילים כסדרן, ואין שוכחים לא את השאלה ולא את מקומה : שליחות · אחריות · מכר · מראית. הראשונה שואלת על המעשה, השניה על הסיכון, השלישית על הקנין, והרביעית על העין.

המכשולים המצויים.

« וגם זה תלוי במי שאחריות עליו » (שו״ע יו״ד קס״ח:כ״ד)