רמה זו מציגה פסק ואינה פוסקת. סימן קע״א קצר, אך הוא חותך חמישה מצבים שונים, ושניים מהם נשענים על מסקנת הש״ך שאין הסעיף אומרה — ואחת מהן מוצאת מתוך שתיקה.
הנושא : הפסק למעשה — זקיפה במלוה, קרן ורבית, גבול התקנה
המקור : שולחן ערוך יורה דעה סימן קע״א — סעיף אחד · ש״ך · ט״ז · באר היטב · פתחי תשובה · טור · בית יוסף · רמב״ם · בבא מציעא ע״ב
עריכה : הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
דין עובד כוכבים שהלוה ברבית ונתגייר. ובו סעיף אחד:
ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה קרן ורבית ואם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה הקרן ולא הרבית אבל עובד כוכבים שלוה מישראל ברבית וזקף עליו את הרבית במלוה אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר גובה את הקרן ואת הרבית שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים:
אין הסימן אומר אם מותר להלוות ברבית לעובד כוכבים — זה נתון מסימן קנ״ט ואילך. הוא מברר שאלת גבייה : משבא גיור ושינה את מעמד הצדדים, מה עוד אפשר לתבוע מחוב שנולד בהיתר ?
« ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
| מה קובע הסימן | מה אינו קובע | היכן זה מתברר |
|---|---|---|
| מה נגבה מחוב שעבר עליו גיור | ההלואה ברבית לעובד כוכבים עצמה | סימן קנ״ט ואילך |
| תפקידו של זמן הזקיפה | רבית העוברת דרך עובד כוכבים | סימנים קס״ח-ק״ע |
| גבול תקנת השם | דיני גרות | יורה דעה סימן רס״ח ואילך |
| המצב | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| המלוה העובד כוכבים מתגייר — זקיפה קודם | קרן ורבית | שו״ע יו״ד קע״א:א |
| ואף הרבית שעלתה לאחר הגיור | כן — משעת הזקיפה הכל קרן | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק א |
| אותו מקרה — זקיפה לאחר | הקרן בלבד | שו״ע יו״ד קע״א:א |
| ואף הרבית שעלתה קודם הגיור | אף היא נאבדת | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב |
| אותו מקרה — אין זקיפה כלל | וכל שכן הקרן בלבד — ודלא כפרישה | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב |
| הלוה העובד כוכבים מתגייר — נזקף אף לאחר | קרן ורבית | שו״ע יו״ד קע״א:א |
| אותו מקרה — אין זקיפה כלל | שתי דעות — וטוב להחמיר | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג |
| רבית שעלתה לאחר גיור הלוה | אינה נגבית | שו״ע יו״ד קע״א:א · בית יוסף יו״ד קע״א |
« אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה קרן ורבית » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
« ואם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה הקרן ולא הרבית » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
« אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר גובה את הקרן ואת הרבית » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
המקרה הראשון עומד כולו על הזמן, וטעמו בטור והט״ז מעתיקו : משעת הזקיפה נחשבת הרבית כגבויה.
« שהרי קודם שנתגייר חזר כולו כקרן דמשעת זקיפה חשוב כגבוי » (טור יו״ד קע״א)
« שהרי קודם שנתגייר חזר כולו כקרן דמשעת זקיפה חשוב כגבוי » (ט״ז יו״ד קע״א ס״ק א)
« אפי׳ רבית שעלה משנתגייר דמשעה שזקפו עליו במלוה ה״ל כולי׳ קרן כמו שנתבאר בסוף סי׳ הקודם. ת״ה והאחרונים » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק א)
« אפילו רבית שעלה קודם שנתגייר. הרא״ש וטור » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
« אפילו רבית שעלה משנתגייר דמשעה שזקפה עליו במלוה ה״ל כוליה קרן » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק א)
« אבל אם זקפה אחר שנתגייר אפילו הרבית שעלה קודם שנתגייר ג״כ אינו גובה הרא״ש והטור » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק א)
אין הסעיף מדבר אלא במקום שנזקף. והש״ך דן בשתי ההנחות ההפוכות, ואינו דן בהן שווה.
« וכתב הה״מ מן הדין יכול לגבות מה שעלה קודם שנתגייר אלא שחכמים תקנו לילך אחר זקיפה להחמיר » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
« ומ״ש אחר זקיפה להחמיר לרבותא קאמר וכ״ש לא זקפו כלל דאסור אף במה שלא נתגייר וכ״כ הב״ח ועט״ז ולא כהפרישה » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
« וה״ה נמי לא זקפן כלל. טור ויש פוסקים » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג)
« אבל ה״ה כ׳ שי״א דלא זקפן לא וכ״נ דעת הרמב״ם ע״כ ולשון המחבר הועתק מהרמב״ם וטוב להחמיר » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג)
« ואם לא זקפן כלל יש פלוגתא בין הפוסקים אי גובה או לא וטוב להחמיר » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק ב)
אין המקרה השני נשמע לאותו היגיון, וטעמו כתוב בסעיף כמו בגמרא.
« אבל עובד כוכבים שלוה מישראל ברבית וזקף עליו את הרבית במלוה אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר גובה את הקרן ואת הרבית » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
« רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נׇכְרִי שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְגוֹבֶה אֶת הָרִבִּית » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« אָמַר רָבָא אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי – כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו נִתְגַּיֵּיר זֶה » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« אֲבָל עַכּוּ״ם שֶׁלָּוָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית וְזָקַף עָלָיו אֶת הָרִבִּית בְּמִלְוֶה אַף עַל פִּי שֶׁזְּקָפָן עָלָיו אַחֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְאֶת הָרִבִּית שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו נִתְגַּיֵּר זֶה » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ו)
הבבא האחרונה שבסעיף מגבילה את הגבייה, ובכך היא מכריעה מחלוקת שהטור והבית יוסף מאריכים בה.
« וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
« וְגוֹבֶה הַיִּשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כָּל מְעוֹת הָרִבִּית שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהֶן כְּשֶׁהָיָה עַכּוּ״ם » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ו)
« וכתב הרמ״ה שאינו נותן אלא רבית שעלה קודם שנתגייר אבל לא מה שעלה לאחר שנתגייר » (טור יו״ד קע״א)
« וא״א הרא״ש ז״ל כתב שנותן אפי׳ רבית שעלה לאחר שנתגייר עד שעת פרעון » (טור יו״ד קע״א)
« כן דעת הרמב״ם בפ״ה מה׳ מלוה ולוה וכ״נ שהוא דעת תלמידי הרשב״א » (בית יוסף יו״ד קע״א)
« ונתן טעם דאף ע״ג דאיסורא דאורייתא קא עביד יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה ואפי׳ במקום עבירה » (בית יוסף יו״ד קע״א)
« ולענין הלכה נקיטינן כהרמב״ם והרמ״ה ותלמידי הרשב״א דרבים נינהו וכל שכן דמסתבר טעמייהו » (בית יוסף יו״ד קע״א)
| המצב | הפסק | המקור |
|---|---|---|
| נזקף קודם גיור המלוה | קרן ורבית, ואף המאוחרת | שו״ע יו״ד קע״א:א · ש״ך ס״ק א |
| נזקף לאחר גיור המלוה | הקרן בלבד, ואף המוקדמת נאבדת | שו״ע יו״ד קע״א:א · ש״ך ס״ק ב |
| אין זקיפה, והמלוה נתגייר | הקרן בלבד, וכל שכן — ודלא כפרישה | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב |
| הלוה נתגייר, נזקף אף לאחר | קרן ורבית | שו״ע יו״ד קע״א:א |
| הלוה נתגייר, אין זקיפה | שתי דעות — וטוב להחמיר | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג |
| רבית שעלתה לאחר גיור הלוה | אינה נגבית | שו״ע יו״ד קע״א:א · בית יוסף יו״ד קע״א |
| טעם המקרה השני | שמו של הגר, ולא זכות המלוה | בבא מציעא ע״ב ע״א |
| ציונים לתשובות | שלושה ספרים בשמם | פתחי תשובה יו״ד קע״א ס״ק א |
« עבה״ט ועי׳ בתשובת מהר״י הלוי סי׳ נ״ב ובתשובת מהרי״ט ח״א סימן קמ״ד ובמהראנ״ח ח״ב סימן ו » (פתחי תשובה יו״ד קע״א ס״ק א)
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קע״א · 171 · ♥ תמיכה