✦ ❖ ✦
DAAT · LEVEL 4 — HALAKHA LEMA’ASSE

Siman 171 — Halakha lema’asse: the convert, the debt and the date

A single seif — and a siman settled before a beit din, on dated documents
יורה דעה · סימן קע״א
דין עובד כוכבים שהלוה ברבית ונתגייר
⚖️ Psak level · הלכה למעשה
✦ ❖ ✦

This level sets out a ruling; it does not issue one. Siman 171 is brief, but it settles five distinct situations, and two of them rest on a conclusion of the Shach the seif does not state — one of them drawn from a silence.

Subject: Practical ruling — זקיפה במלוה, principal and interest, the limit of the takana
Source: שולחן ערוך יורה דעה סימן קע״א — 1 seif · ש״ך · ט״ז · באר היטב · פתחי תשובה · טור · בית יוסף · רמב״ם · בבא מציעא ע״ב

Compiled by: הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

📑 Contents

  1. שורש הפסק — what this siman settles, and what it does not
  2. פסק המחבר — the map of the seif
  3. זמן הזקיפה — the first case, and the three answers
  4. לא זקפן כלל — the case the seif does not discuss
  5. תקנת רבי יוסי — the second case, and why it is not treated like the first
  6. גבול התקנה — what he became liable for before his conversion
  7. מקרים בני זמננו — contemporary cases and summary

📜 The text of the Shulchan Arukh — the single seif

דין עובד כוכבים שהלוה ברבית ונתגייר. ובו סעיף אחד:
ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה קרן ורבית ואם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה הקרן ולא הרבית אבל עובד כוכבים שלוה מישראל ברבית וזקף עליו את הרבית במלוה אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר גובה את הקרן ואת הרבית שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים:

1. שורש הפסק — what this siman settles, and what it does not

The siman does not say whether one may lend at interest to a non-Jew — that is settled from siman 159 onwards. It settles a question of recovery: once a conversion has changed the status of the parties, what may still be claimed on a debt that arose licitly?

« ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
What the siman settlesWhat it does not settleWhere that is treated
What is recovered on a debt a conversion has crossedLending at interest to a non-Jew itselfSimanim 159 onwards
The role of the date of the settlementInterest passing through a non-Jewish third partySimanim 168-170
The limit of the takana of reputationThe law of conversionYoreh De’ah 268 onwards
This is a beit din siman. It is not settled between the parties but on dated documents, and its first question is one of fact: was there a settlement of account, and when? Ask your Rav.

2. פסק המחבר — the map of the seif

The situationThe rulingThe source
The non-Jewish lender converts — settlement beforePrincipal and interestשו״ע יו״ד קע״א:א
Including interest accrued after the conversionYes — from the settlement all is principalש״ך יו״ד קע״א ס״ק א
The same — settlement afterThe principal aloneשו״ע יו״ד קע״א:א
Including interest accrued before the conversionForfeited tooש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב
The same — no settlement at allA fortiori the principal alone — against the Prishaש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב
The non-Jewish borrower converts — settled even afterPrincipal and interestשו״ע יו״ד קע״א:א
The same — no settlement at allTwo views — וטוב להחמירש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג
Interest accrued after the borrower’s conversionNot recoveredשו״ע יו״ד קע״א:א · בית יוסף יו״ד קע״א
« אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה קרן ורבית » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
« ואם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה הקרן ולא הרבית » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
« אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר גובה את הקרן ואת הרבית » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
Not all eight lines of this table are in the seif: lines 2, 4, 5 and 7 come from the Shach, and the last from the seif’s own wording read with the Beit Yosef. A table of this kind does not replace reading the text; it gives its order.

3. זמן הזקיפה — the first case, and the three answers

The first case rests entirely on the date, and its reason is given by the Tur and repeated by the Taz: from the settlement, the interest is deemed received.

« שהרי קודם שנתגייר חזר כולו כקרן דמשעת זקיפה חשוב כגבוי » (טור יו״ד קע״א)
« שהרי קודם שנתגייר חזר כולו כקרן דמשעת זקיפה חשוב כגבוי » (ט״ז יו״ד קע״א ס״ק א)
« אפי׳ רבית שעלה משנתגייר דמשעה שזקפו עליו במלוה ה״ל כולי׳ קרן כמו שנתבאר בסוף סי׳ הקודם. ת״ה והאחרונים » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק א)
« אפילו רבית שעלה קודם שנתגייר. הרא״ש וטור » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
« אפילו רבית שעלה משנתגייר דמשעה שזקפה עליו במלוה ה״ל כוליה קרן » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק א)
« אבל אם זקפה אחר שנתגייר אפילו הרבית שעלה קודם שנתגייר ג״כ אינו גובה הרא״ש והטור » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק א)
Line of ruling. Settlement before the lender’s conversion: principal and interest are recovered, and the Shach adds — after the Terumat HaDeshen and “the Acharonim”, against the Maharik’s reading — that this holds even for interest accrued afterwards. Settlement after: the principal alone, and the Shach adds that even the earlier interest is forfeited. Ask your Rav.

4. לא זקפן כלל — the case the seif does not discuss

The seif speaks only of the case where there was a settlement. The Shach treats the two contrary hypotheses, and he does not treat them alike.

« וכתב הה״מ מן הדין יכול לגבות מה שעלה קודם שנתגייר אלא שחכמים תקנו לילך אחר זקיפה להחמיר » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
« ומ״ש אחר זקיפה להחמיר לרבותא קאמר וכ״ש לא זקפו כלל דאסור אף במה שלא נתגייר וכ״כ הב״ח ועט״ז ולא כהפרישה » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
« וה״ה נמי לא זקפן כלל. טור ויש פוסקים » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג)
« אבל ה״ה כ׳ שי״א דלא זקפן לא וכ״נ דעת הרמב״ם ע״כ ולשון המחבר הועתק מהרמב״ם וטוב להחמיר » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג)
« ואם לא זקפן כלל יש פלוגתא בין הפוסקים אי גובה או לא וטוב להחמיר » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק ב)
Line of ruling. In the first case the Shach concludes a fortiori: the absence of a settlement is more serious, not less, and he dismisses the Prisha by name, with the Bach and the Ateret Zahav. In the second he does not conclude a fortiori but out of caution: the Tur permits, the Maggid Mishneh reports the contrary view in the Rambam’s name, the Mechaber’s wording comes from the Rambam — וטוב להחמיר. Two different conclusions, and they must be kept distinct. Ask your Rav.

5. תקנת רבי יוסי — the second case, and why it is not treated like the first

The second case does not obey the same logic, and its reason is written in the seif as in the gemara.

« אבל עובד כוכבים שלוה מישראל ברבית וזקף עליו את הרבית במלוה אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר גובה את הקרן ואת הרבית » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
« רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נׇכְרִי שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְגוֹבֶה אֶת הָרִבִּית » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« אָמַר רָבָא אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי – כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו נִתְגַּיֵּיר זֶה » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« אֲבָל עַכּוּ״ם שֶׁלָּוָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית וְזָקַף עָלָיו אֶת הָרִבִּית בְּמִלְוֶה אַף עַל פִּי שֶׁזְּקָפָן עָלָיו אַחֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְאֶת הָרִבִּית שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו נִתְגַּיֵּר זֶה » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ו)
Line of ruling. Here the date of the settlement no longer governs: the interest is recovered even if the settlement postdates the conversion. But one must see why, for the reason carries its own limit: the rule does not say the lender is entitled to that money, it says it must not be possible to say of the convert that he converted for money. Ask your Rav.

6. גבול התקנה — what he became liable for before his conversion

The seif’s last clause bounds recovery, and thereby settles a disagreement the Tur and the Beit Yosef set out at length.

« וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
« וְגוֹבֶה הַיִּשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כָּל מְעוֹת הָרִבִּית שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהֶן כְּשֶׁהָיָה עַכּוּ״ם » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ו)
« וכתב הרמ״ה שאינו נותן אלא רבית שעלה קודם שנתגייר אבל לא מה שעלה לאחר שנתגייר » (טור יו״ד קע״א)
« וא״א הרא״ש ז״ל כתב שנותן אפי׳ רבית שעלה לאחר שנתגייר עד שעת פרעון » (טור יו״ד קע״א)
« כן דעת הרמב״ם בפ״ה מה׳ מלוה ולוה וכ״נ שהוא דעת תלמידי הרשב״א » (בית יוסף יו״ד קע״א)
« ונתן טעם דאף ע״ג דאיסורא דאורייתא קא עביד יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה ואפי׳ במקום עבירה » (בית יוסף יו״ד קע״א)
« ולענין הלכה נקיטינן כהרמב״ם והרמ״ה ותלמידי הרשב״א דרבים נינהו וכל שכן דמסתבר טעמייהו » (בית יוסף יו״ד קע״א)
Line of ruling. The Beit Yosef concludes expressly like the Rambam, the רמ״ה and the disciples of the Rashba: the convert-borrower pays only the interest he became liable for when he was a non-Jew. The Rosh held that he pays even what accrued afterwards, on the ground that the Sages have power to uproot a matter of Torah. The seif writes the Beit Yosef’s conclusion into its very wording. Ask your Rav.

7. מקרים בני זמננו — contemporary cases and summary

Case 1 — A debt born of a licit loan, crossed by a conversion

That is the siman. The first question to ask is not “who converted?” but “did a settlement of account take place, and when?”. Ask your Rav.

Case 2 — The parties signed a global acknowledgement of debt before the conversion

That is the figure of the זקיפה במלוה. The Shach, at ס״ק א, draws from it that everything became principal — including what accumulated afterwards. Ask your Rav.

Case 3 — No account was ever settled

The Shach concludes stringently in the first case and cautiously in the second. Two different answers, for two directions of loan. Ask your Rav.

Case 4 — A convert still owes sums contracted before his conversion

The seif makes him pay them, principal and interest, and gives the reason: the convert’s good name. But it bounds it in the same place: what he had become liable for then. Ask your Rav.

Case 5 — Interest continued to accrue after the conversion

The Beit Yosef concludes like the Rambam, the רמ״ה and the disciples of the Rashba: it is not paid. Ask your Rav.

Case 6 — The parties disagree about the date of the settlement

The whole siman depends on that fact, and a contested fact is proved before a beit din. Ask your Rav.

Case 7 — The question has already been raised in responsa

The Pitchei Teshuva, in his single entry, refers to three: the responsum of the Mahari HaLevi siman 52, that of the Maharit part one siman 144, and the Maharanach part two siman 6. Ask your Rav.

Summary

SituationVerdictSource
Settled before the lender’s conversionPrincipal and interest, including the laterשו״ע יו״ד קע״א:א · ש״ך ס״ק א
Settled after the lender’s conversionThe principal alone, the earlier forfeited tooשו״ע יו״ד קע״א:א · ש״ך ס״ק ב
No settlement, lender convertedThe principal alone, a fortiori — against the Prishaש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב
Borrower converted, settled even afterPrincipal and interestשו״ע יו״ד קע״א:א
Borrower converted, no settlementTwo views — וטוב להחמירש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג
Interest accrued after the borrower’s conversionNot recoveredשו״ע יו״ד קע״א:א · בית יוסף יו״ד קע״א
The reason of the second caseThe convert’s good name, not the lender’s rightבבא מציעא ע״ב ע״א
References in responsaThree collections namedפתחי תשובה יו״ד קע״א ס״ק א
« עבה״ט ועי׳ בתשובת מהר״י הלוי סי׳ נ״ב ובתשובת מהרי״ט ח״א סימן קמ״ד ובמהראנ״ח ח״ב סימן ו » (פתחי תשובה יו״ד קע״א ס״ק א)
This level sets out a ruling; it does not issue one. This is a court siman: it concerns old debts, contested dates and the good name of a man who has entered the covenant. There is nothing here an individual can apply alone, and the Pitchei Teshuva, by referring to three collections of responsa, says in his own way that the subject is litigated.

Going further

If you want to go deeper into this siman:
The sources of this level are available on Sefaria:
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות
סימן קע״א · Level 4 — Halakha lema‘asse · דין עובד כוכבים שהלוה ברבית ונתגייר
daattorah.com

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Back to home · Siman קע״א · ♥ Support