Ce niveau expose une décision, il ne la rend pas. Le siman 171 est bref, mais il tranche cinq situations distinctes, et deux d’entre elles reposent sur une conclusion du Chakh que le seif ne dit pas — dont l’une tirée d’un silence.
Sujet : Psak pratique — זקיפה במלוה, קרן ורבית, la limite de la תקנה
Source : שולחן ערוך יורה דעה סימן קע״א — 1 seif · ש״ך · ט״ז · באר היטב · פתחי תשובה · טור · בית יוסף · רמב״ם · בבא מציעא ע״ב
Compilation : הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
דין עובד כוכבים שהלוה ברבית ונתגייר. ובו סעיף אחד:
ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה קרן ורבית ואם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה הקרן ולא הרבית אבל עובד כוכבים שלוה מישראל ברבית וזקף עליו את הרבית במלוה אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר גובה את הקרן ואת הרבית שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים:
Le siman ne dit pas s’il est permis de prêter à intérêt à un non-Juif — cela est acquis depuis le siman 159. Il règle une question de recouvrement : lorsqu’une conversion est venue changer la qualité des parties, que peut-on encore réclamer d’une dette née licitement ?
« ישראל שלוה מעות מהעובד כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
| Ce que le siman règle | Ce qu’il ne règle pas | Où cela se traite |
|---|---|---|
| Ce qui se recouvre d’une dette qu’une conversion a traversée | Le prêt à intérêt au non-Juif lui-même | Simanim 159 et suivants |
| Le rôle de la date de l’arrêté de compte | L’intérêt passant par un tiers non-Juif | Simanim 168-170 |
| La limite de la תקנה du renom | Le régime des conversions | Yoreh De’ah 268 et suivants |
| La situation | Le psak | La source |
|---|---|---|
| Le prêteur non-Juif se convertit — arrêté de compte avant | Capital et intérêt | שו״ע יו״ד קע״א:א |
| Y compris l’intérêt couru après la conversion | Oui — dès l’arrêté tout est du capital | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק א |
| Le même — arrêté de compte après | Le capital seul | שו״ע יו״ד קע״א:א |
| Y compris l’intérêt couru avant la conversion | Perdu lui aussi | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב |
| Le même — aucun arrêté de compte | A fortiori le capital seul — contre la Pericha | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב |
| L’emprunteur non-Juif se convertit — arrêté même après | Capital et intérêt | שו״ע יו״ד קע״א:א |
| Le même — aucun arrêté de compte | Deux avis — וטוב להחמיר | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג |
| L’intérêt couru après la conversion de l’emprunteur | Non recouvré | שו״ע יו״ד קע״א:א · בית יוסף יו״ד קע״א |
« אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה קרן ורבית » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
« ואם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה הקרן ולא הרבית » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
« אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר גובה את הקרן ואת הרבית » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
Le premier cas repose entièrement sur la date, et sa raison est donnée par le Tour et reprise par le Taz : dès l’arrêté de compte, l’intérêt est réputé perçu.
« שהרי קודם שנתגייר חזר כולו כקרן דמשעת זקיפה חשוב כגבוי » (טור יו״ד קע״א)
« שהרי קודם שנתגייר חזר כולו כקרן דמשעת זקיפה חשוב כגבוי » (ט״ז יו״ד קע״א ס״ק א)
« אפי׳ רבית שעלה משנתגייר דמשעה שזקפו עליו במלוה ה״ל כולי׳ קרן כמו שנתבאר בסוף סי׳ הקודם. ת״ה והאחרונים » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק א)
« אפילו רבית שעלה קודם שנתגייר. הרא״ש וטור » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
« אפילו רבית שעלה משנתגייר דמשעה שזקפה עליו במלוה ה״ל כוליה קרן » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק א)
« אבל אם זקפה אחר שנתגייר אפילו הרבית שעלה קודם שנתגייר ג״כ אינו גובה הרא״ש והטור » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק א)
Le seif ne parle que du cas où il y a eu un arrêté de compte. Le Chakh traite les deux hypothèses contraires, et il ne les traite pas de la même manière.
« וכתב הה״מ מן הדין יכול לגבות מה שעלה קודם שנתגייר אלא שחכמים תקנו לילך אחר זקיפה להחמיר » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
« ומ״ש אחר זקיפה להחמיר לרבותא קאמר וכ״ש לא זקפו כלל דאסור אף במה שלא נתגייר וכ״כ הב״ח ועט״ז ולא כהפרישה » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב)
« וה״ה נמי לא זקפן כלל. טור ויש פוסקים » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג)
« אבל ה״ה כ׳ שי״א דלא זקפן לא וכ״נ דעת הרמב״ם ע״כ ולשון המחבר הועתק מהרמב״ם וטוב להחמיר » (ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג)
« ואם לא זקפן כלל יש פלוגתא בין הפוסקים אי גובה או לא וטוב להחמיר » (באר היטב יו״ד קע״א ס״ק ב)
Le second cas n’obéit pas à la même logique, et sa raison est écrite dans le seif comme dans la guemara.
« אבל עובד כוכבים שלוה מישראל ברבית וזקף עליו את הרבית במלוה אע״פ שזקפן עליו אחר שנתגייר גובה את הקרן ואת הרבית » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
« רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נׇכְרִי שֶׁלָּוָה מָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְגוֹבֶה אֶת הָרִבִּית » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« אָמַר רָבָא אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי – כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו נִתְגַּיֵּיר זֶה » (בבא מציעא ע״ב ע״א)
« אֲבָל עַכּוּ״ם שֶׁלָּוָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּרִבִּית וְזָקַף עָלָיו אֶת הָרִבִּית בְּמִלְוֶה אַף עַל פִּי שֶׁזְּקָפָן עָלָיו אַחֵר שֶׁנִּתְגַּיֵּר גּוֹבֶה אֶת הַקֶּרֶן וְאֶת הָרִבִּית שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בִּשְׁבִיל מְעוֹתָיו נִתְגַּיֵּר זֶה » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ו)
Le dernier membre du seif borne le recouvrement, et il tranche par là un désaccord que le Tour et le Beit Yossef exposent longuement.
« וגובה הישראל ממנו אחר שנתגייר כל מעות הרבית שנתחייב בהם כשהיה עובד כוכבים » (שו״ע יו״ד קע״א:א)
« וְגוֹבֶה הַיִּשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר כָּל מְעוֹת הָרִבִּית שֶׁנִּתְחַיֵּב בָּהֶן כְּשֶׁהָיָה עַכּוּ״ם » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ה׳ הלכה ו)
« וכתב הרמ״ה שאינו נותן אלא רבית שעלה קודם שנתגייר אבל לא מה שעלה לאחר שנתגייר » (טור יו״ד קע״א)
« וא״א הרא״ש ז״ל כתב שנותן אפי׳ רבית שעלה לאחר שנתגייר עד שעת פרעון » (טור יו״ד קע״א)
« כן דעת הרמב״ם בפ״ה מה׳ מלוה ולוה וכ״נ שהוא דעת תלמידי הרשב״א » (בית יוסף יו״ד קע״א)
« ונתן טעם דאף ע״ג דאיסורא דאורייתא קא עביד יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה ואפי׳ במקום עבירה » (בית יוסף יו״ד קע״א)
« ולענין הלכה נקיטינן כהרמב״ם והרמ״ה ותלמידי הרשב״א דרבים נינהו וכל שכן דמסתבר טעמייהו » (בית יוסף יו״ד קע״א)
| Situation | Verdict | Source |
|---|---|---|
| Arrêté avant la conversion du prêteur | Capital et intérêt, y compris le postérieur | שו״ע יו״ד קע״א:א · ש״ך ס״ק א |
| Arrêté après la conversion du prêteur | Le capital seul, y compris perte de l’antérieur | שו״ע יו״ד קע״א:א · ש״ך ס״ק ב |
| Aucun arrêté, prêteur converti | Le capital seul, a fortiori — contre la Pericha | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ב |
| Emprunteur converti, arrêté même après | Capital et intérêt | שו״ע יו״ד קע״א:א |
| Emprunteur converti, aucun arrêté | Deux avis — וטוב להחמיר | ש״ך יו״ד קע״א ס״ק ג |
| Intérêt couru après la conversion de l’emprunteur | Non recouvré | שו״ע יו״ד קע״א:א · בית יוסף יו״ד קע״א |
| La raison du second cas | Le renom du converti, non le droit du prêteur | בבא מציעא ע״ב ע״א |
| Renvois en responsa | Trois recueils nommés | פתחי תשובה יו״ד קע״א ס״ק א |
« עבה״ט ועי׳ בתשובת מהר״י הלוי סי׳ נ״ב ובתשובת מהרי״ט ח״א סימן קמ״ד ובמהראנ״ח ח״ב סימן ו » (פתחי תשובה יו״ד קע״א ס״ק א)
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · Siman קע״א · ♥ Soutenir