נושא :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קע״ד (ח׳ סעיפים)
ש״ך (י״א ס״ק) · ט״ז (ה׳) · באר היטב (ח׳) · פתחי תשובה (ג׳) · נקודות הכסף (א׳) · טור · בית יוסף · רמב״ם הלכות מלווה ולווה
עריכה :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
אין השולחן ערוך מניח מקום בסעיף הראשון : אין המכר קונה, והפירות רבית קצוצה שבית דין מוציאה.
« מכר שדה לחבירו ואמר לו לכשיהיו לי מעות תחזיר לי קרקע לא קנה » (שו״ע יו״ד קע״ד:א)
« וכל הפירות שאכל רבית קצוצה הוא ומוציאין אותם בדיינים » (שו״ע יו״ד קע״ד:א)
« וצריך להחזירו ופירות שאכל הוי אבק רבית ואינה יוצאה בדיינין » (טור יו״ד קע״ד)
« דהכא אפי׳ מ״ד דהוי א״ר מודה דמוציאין ממנו הפירות שאכל » (ש״ך יו״ד קע״ד ס״ק ה)
« נהי דר״ק לא הוי מ״מ מחילה בטעות הוי דבתורת מכר ירד לתוך השדה והמכר אינו מכר » (ש״ך יו״ד קע״ד ס״ק ה)
« וכן עיקר לענין דינא דמוציאין ממנו הפירות שאכל דהא כל הפוסקים פסקו כרבינא דעבד עובדא ואפיק פירי » (ש״ך יו״ד קע״ד ס״ק ה)
« וגם בעיקר הדין נ״ל דהכא אפילו למ״ד דהוי א״ר מודה דמוציאין ממנו הפירות שאכל » (באר היטב יו״ד קע״ד ס״ק ד)
« וכאן לא בא אלא להודיע שאין כאן איסור מצד רבית ונ״מ היכא דלא שייכא מחילה בטעות » (ט״ז יו״ד קע״ד ס״ק ג)
« אבל אם אמר לו הלוקח מדעתו כשיהי׳ לך מעות אחזיר לך הקרקע אינו תנאי והמקח קיים מיד לפיכך הלוקח אוכל פירות » (שו״ע יו״ד קע״ד:א)
« ואם כשאמר כן הלוקח חלטו ממנו המוכר וחזקו הרי הוא תנאי » (שו״ע יו״ד קע״ד:א)
« אבל כל שעשאו הלוקח ואפילו בתוך המכר ושתק המוכר ולא חזקו אין זה תנאי אלא כפטומי מילי והמכר מכר » (שו״ע יו״ד קע״ד:א)
« וכ׳ הפרישה דהיינו דוקא באומר כן קודם גמר המקח אבל אם אמר כן בשעה שמתחיל המקח אפילו התנה הלוקח מהני » (ש״ך יו״ד קע״ד ס״ק ב)
« ואפילו לא התנה כך אלא שהמנהג כן בעיר שכל מי שקונה צריך להחזיר כשיהיו למוכר מעות » (רמ״א יו״ד קע״ד:א)
« דכל המוכר אדעתא דמנהגא מוכר ואסור ללוקח לאכול הפירות » (רמ״א יו״ד קע״ד:א)
« אם נעשה תנאי זה קודם המכר או בשעת המכר אין לו דין מכר אלא דין הלואה והלוקח חייב להחזיר כל מה שאכל » (שו״ע יו״ד קע״ד:ב)
« אבל אם נעשה לאחר המקח אפילו שעה אחת הרי זה מכר גמור » (שו״ע יו״ד קע״ד:ב)
« חסד הוא שרוצה להתחסד עמו ולהחזיר לו מקחו » (שו״ע יו״ד קע״ד:ב)
« דדוקא בלשון זה דמשמע שכשיחזיר לו המעות יבוטל המקח למפרע ונמצא שהיו המעות הלואה בידו » (פתחי תשובה יו״ד קע״ד ס״ק א)
« אבל אם אמר לכשיהיו לי מעות תחזור ותמכור לי נמצא אף בשעת חזרת המעות אין כאן ביטול מקח למפרע » (פתחי תשובה יו״ד קע״ד ס״ק א)
| מה נאמר | המוכר גובה ? | הלוקח גובה ? | מקור |
|---|---|---|---|
| קנה כשיעור מעותיך | כן, לפי חשבון | כן, לפי חשבון | שו״ע יו״ד קע״ד:ד |
| לכשתביא שאר המעות תקנה מעכשיו | לא | לא — ביד שליש | שו״ע יו״ד קע״ד:ה |
| לכשתביא שאר המעות תקנה | כן | לא — ומה שנטל מוציאין ממנו | שו״ע יו״ד קע״ד:ו |
| קני מעכשיו וזוזאי להוו הלואה גבך | לא | כן | רמ״א יו״ד קע״ד:א |
« מוכר לא יאכלם שמא ישלים הלוקח המעות ונמצא שקנה השדה למפרע » (ש״ך יו״ד קע״ד ס״ק ו)
« ולוקח לא יאכלם שמא לא ישלים המעות ולא יצאה השדה מרשות המוכר » (ש״ך יו״ד קע״ד ס״ק ו)
« ואם יאמר הלוקח אוכלם ואם לא יגמר המקח כשיבוא המוכר להחזיר לי מעותי אנכה דמי הפירות מותר » (שו״ע יו״ד קע״ד:ה)
« ודוקא שאמר אנכה לך מן הדמים אבל אם אמר אשלם לך הפירות שאכלתי אסור דסוף סוף רבית קא נוטל אלא שחוזר ומשלם לו » (רמ״א יו״ד קע״ד:ה)
« אלא דלהרשב״א בשניהם לא מהני שום תנאי ולהטור מהני בשניהם תנאי דאנכה » (ט״ז יו״ד קע״ד ס״ק ד)
« ולענין הלכה כיון דרבית על מנת להחזיר הוא מילתא דרבנן יש להקל גם כאן ומהני בשניהם תנאי דאנכה ולא תנאי דאשלם לו » (ט״ז יו״ד קע״ד ס״ק ד)
« ולענין הלכה כיון דרבית ע״מ להחזיר הוא מילתא דרבנן יש להקל ומהני תנאי דאנכה ולא תנאי דאשלם לו » (באר היטב יו״ד קע״ד ס״ק ו)
« ואפי׳ אם יאמר הלוקח אני אוכלם ואם לא יגמר המקח כשיחזיר לי המעות שנתתי לו אשלם לו הפירות אסור דסוף סוף רבית אוכל אלא שמחזירו » (טור יו״ד קע״ד)
« זבין ולא אצטריכו ליה זוזי דאמרינן דהדרי זביני » (שו״ע יו״ד קע״ד:ז)
« וכן בזבין ארעא אדעת׳ למיסק לארעא דישראל ולא סליק או לא איתדר ליה הדרי זביני » (שו״ע יו״ד קע״ד:ז)
« א״א ללוקח למיכל פירות אפי׳ בתנאי עד דידע דליקום זביני » (שו״ע יו״ד קע״ד:ז)
« פי׳ משעה שנולד הספק ומ״ש אפי׳ בתנאי נראה דה״ק אפי׳ אם אומר אנכה לו אח״כ מן החשבון שזה מהני לעיל בסעיף ה׳ הכא לא מהני » (ט״ז יו״ד קע״ד ס״ק ד)
« ולענין הלכה כיון דרבית ע״מ להחזיר הוא מילתא דרבנן יש להקל ומהני תנאי דאנכה ולא תנאי דאשלם לו » (באר היטב יו״ד קע״ד ס״ק ו)
« השוכר מחבירו בית או שדה בדבר מועט בשנה והקדים לו שכר עשרים שנה » (שו״ע יו״ד קע״ד:ח)
« ינכה שכר הזמן שהיה הקרקע תחת ידו כמו שפסקו ויחזיר לו קרקעו מותר » (שו״ע יו״ד קע״ד:ח)
« ובדרך זה יהיה אחריות קרקע מנפילה או שריפה על בעל הקרקע » (שו״ע יו״ד קע״ד:ח)
« ול״ד למוכר שדה וא״ל לכשיהיה לי מעות תחזירהו לי דר״ס זה דהכא שאני כיון שהוא מנכה שכר הזמן שהיה הקרקע תחת ידו » (ש״ך יו״ד קע״ד ס״ק י)
« הטעם כיון שלא היתה כאן שום הלואה מעולם » (ט״ז יו״ד קע״ד ס״ק ה)
« משא״כ כאן דלא בטל שם שכירות על אותן ימים שדר בהם בתורת שכירות דכל שנה הוא שכירות בפני עצמה » (ט״ז יו״ד קע״ד ס״ק ה)
« בדבר מועט בשנה והקדים. שזה מותר כדלקמן סי׳ קע״ו ס״ו » (ש״ך יו״ד קע״ד ס״ק ט)
« משא״כ במשכנתא לעיל סימן קע״ב ס״ג » (ש״ך יו״ד קע״ד ס״ק י״א)
מלוה מסכים “לקנות” את דירת הלווה, והלה יוכל לפדותה באותם דמים, והמלוה גובה בינתיים את השכירות. זהו סעיף א בלא כל שינוי. והפתחי תשובה בס״ק ג מביא תשובה הדנה במקרה זה ממש — ששם טען בעל הדין בפירוש שלא נעשה המכר אלא להינצל מן האיסור — והפסק שם עם הלווה.
« והשיב שהדין עם הלוה וצריך ליתן לו לפדות המשכון דלא מכר לו אלא לענין היתר רווחים אבל לא לקנות ממש » (פתחי תשובה יו״ד קע״ד ס״ק ג)
שלושים אחוז ניתנו, השאר לחצי שנה, והנכס מושכר. והדין תלוי כולו במה שאומר השטר על מעבר הבעלות — ראה הטבלה שבפרק 5. והפתרון המסלק את השאלה הוא תנאי הניכוי : “אם לא תושלם המכירה, ההכנסות שנגבו ינוכו מן הסכום שיוחזר”.
סעיף ב מתירה, ובלא צמצום : ואפילו בשטר חמור. וכל שיש לברר הוא שההסכמה עצמה מאוחרת. וכתב שתאריכו למחרת הסכמה של אמש אינו מספיק.
זו הצורה שהסימן מתירה בפירוש — והיא מועילה במקום שבעל נכס נצרך למעות ואינו רוצה ללוות. ושלושת התנאים שבפרק 8 צריכים כולם להימצא : שכר אמיתי, החזרה לפי חשבון, ואחריות על הבעלים. והש״ך מפנה לכך לסימן קע״ו סעיף ו, ויש אפוא לקרוא את שניהם יחד.
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קע״ד · ♥ תמיכה