סוגיא, מקורות, חקירת יסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות להלכה וניתוח השיטות
נושא :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קע״ה (ח׳ סעיפים)
עם נושאי כלים: ש״ך (י״ד ס״ק), ט״ז (י׳ ס״ק), באר היטב (י״א ס״ק), פתחי תשובה (ג׳ ס״ק), בית יוסף, טור
יסוד הסוגיא בתלמוד :
בבא מציעא ע״ב ע״ב (משנת אין פוסקין על הפירות, וברייתא דחדשות וישנות ולקוטות)
עריכה ועיון :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
הש״ך והט״ז נותנים אותו טעם, ואף על פי כן אין נוסחם אחד — זה בטענת הלוקח וזה בדמיון של קנין. וכל הסימן תלוי במה שנוקטים.
« ואין כאן רבית שיכול הלוקח לומר אם היה מעותי בידי הייתי יכול לקנות בשוק כשער של עכשיו » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק א)
« והוי כאלו המוכר קנה אותם ללוקח וזכה בהם ללוקח ואע״פ שנתייקרו ברשות לוקח נתייקרו » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק א)
« פירוש עיר גדולה והטעם דאמר ליה אילו היה לי מעותי הייתי יכול ליקח בזול » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק א)
« וחשבינן כאלו לקח התבואה ונתייקרה גביה ואע״ג דלא משך כיון דהוי דרך מקח וממכר לא גזרו בהו רבנן » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק א)
« כלומר דכיון דדרך מקח וממכר הוא אינו אלא מדרבנן » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק ג)
« כלומר כיון דדרך מקח וממכר הוא אינו אלא מדרבנן » (באר היטב יו״ד קע״ה ס״ק ג)
« אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין פּוֹסְקִין עַל הַשַּׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק » (בבא מציעא ע״ב ע״ב)
« לָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֶלָּא בַּשּׁוּק שֶׁל עֲיָירוֹת, דְּלָא קְבִיעִי תַּרְעַיְיהוּ » (בבא מציעא ע״ב ע״ב)
« אמר רבי יוחנן אין פוסקין על שער של עיירות משום דלא קביע תרעייהו כלומר שלפי שעה השער משתנה אלא על שער של כרכין דוקא הוא שפוסקין » (בית יוסף יו״ד קע״ה)
« ולפי מאי דפירש״י בהאי דרבא אתי רבא ורבי ינאי כר׳ יוחנן דאין פוסקים על שער של עיירות אבל התוס׳ פי׳ דלרבא אליבא דר׳ ינאי פוסקין על שער של עיירות » (בית יוסף יו״ד קע״ה)
« ולענין הלכה כיון שהרי״ף והרמב״ם מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן » (בית יוסף יו״ד קע״ה)
« וי״א דפוסקין על שער של עיירות » (רמ״א יו״ד קע״ה:א)
« ויש להקל באיסור דרבנן » (רמ״א יו״ד קע״ה:א)
« כלומר דכיון דדרך מקח וממכר הוא אינו אלא מדרבנן » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק ג)
« ואם יצא השער בכרך א׳ אע״פ שכל העיירות הסמוכים לה אין להם שער פוסקים על שער של אותה כרך » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק ב)
« מיהו נ״ל דוקא כשהן מסתפקות ממנה אבל אם אינן מסתפקות ממנה אע״פ שהן סמוכות לה לא אזלינן בתרה » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק ב)
« ואם יצא השער בכרך אע״פ שכל העיירות הסמוכות לה אין להם שער פוסקים על שער של אותה כרך » (באר היטב יו״ד קע״ה ס״ק ב)
« היו החדשות במדינה ד׳ סאין בסלע וישנות שלשה בסלע אין פוסקין עד שיצא השער לחדש ולישן » (שו״ע יו״ד קע״ה:ב)
« זה לשון הרמב״ם וכ׳ על זה המגיד משנה דמשמע שאפי׳ על הישנות בג׳ אין פוסקין » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ב)
« והטעם דכל שיש חילוק בין חדש לישן לא הוה שער קבוע כלל שעתיד להיות שויין או בא׳ משערים אלו או פחות מהן או יותר » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ב)
« אבל בטור כתוב אינו יכול לפסוק שיתן לו אפילו מחדשות ומשל ב״ה ד׳ סאין בסלע » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ב)
« ופי׳ הה״מ הטעם דכל שיש חילוק בין חדש לישן אינו שער קבוע » (בית יוסף יו״ד קע״ה)
« אבל רש״י גריס אין פוסקין על חדשות מד׳ עד שיצא השער לחדש ולישן » (בית יוסף יו״ד קע״ה)
« ופסק כאן לחומרא כרמב״ם » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ב)
« שכל זמן שיש חילוק בשער בין חדש לישן אינו נקרא שער קבוע » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק ד)
« שכל זמן שיש חילוק בשער בין חדש לישן אינו נקרא שער קבוע כלל » (באר היטב יו״ד קע״ה ס״ק ד)
« ד׳ סאין בסלע ושל בעה״ב ג׳ פוסק ללקוטות כשער הלקוטות ולא יפסוק לבע״ה עד שיקבע השער לבעל הבית » (שו״ע יו״ד קע״ה:ג)
« אפילו לרמב״ם דלעיל שהחמיר אפי׳ בישנות מג׳ דלא הוה שער קבוע כלל מודה הכא שיש לכל א׳ שער קבוע » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ג)
« משא״כ כאן שהחילוק הוא דתבואות הלקוט הוא תבואה מעורבת שיפון עם חטין והיא כמו מין אחר עם של ב״ה ולעולם לא יהיו שוין » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ג)
« כתב הט״ז ול״ד לס״ב דצריך שער קבוע לחדש וישן דהתם שניהן מין א׳ ועתידין להשוות » (באר היטב יו״ד קע״ה ס״ק ה)
« מפ׳ בגמרא דבשלמא לקיט אי לית ליה יזיף מלקיט חברי׳ אבל ב״ה אי ל״ל זילא ביה מלתא למיזף מלקיט » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ד)
« ואב״א מאן דיהיב זוזי לב״ה אפירי שפירי יהיב » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ד)
« אֲמַר לֵיהּ: בַּעַל הַבַּיִת זִילָא בֵּיהּ מִילְּתָא לְמֵיזַף מִלָּקוֹט. אִיבָּעֵית אֵימָא: מַאן דְּיָהֵיב זוּזֵי לְבַעַל הַבַּיִת – אַפֵּירֵי שַׁפִּירֵי יָהֵיב » (בבא מציעא ע״ב ע״ב)
« ונראה דיש נפקותא מיניה בין הנך שני תירוצים לענין אם אמר ב״ה בהדיא יהבינא לך פירא דלקיט » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ד)
« שיתן לו אפי׳ משל לקוטות ד׳ בסלע דמסתמא ב״ה פירי שפירי יהיב אבל מותר לפסוק עם ב״ה שיתן לו ג׳ בסלע » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק ו)
« שיתן לו אפילו משל לקוטות ד׳ בסלע דמסתמא בע״ה פירי שפירי יהיב » (באר היטב יו״ד קע״ה ס״ק ו)
« אם היה למוכר מאותו המין אע״פ שעדיין לא נגמרה מלאכתו מותר לפסוק עליו עד כדי השיעור שיש לו אף על פי שעדיין לא יצא השער » (שו״ע יו״ד קע״ה:ד)
« וכ״כ נ״י וה״ה בשם הרמב״ן והרשב״א דאינו פוסק על יותר ממה שיש לו » (בית יוסף יו״ד קע״ה)
« ומפשט דבריו משמע דאם יש לו סאה אחת פוסק עליה כמה סאין כדין הלואת סאה בסאה שנתבאר בסימן קס״ב אלא שה״ה פירש דבריו כדעת הרמב״ן והרשב״א » (בית יוסף יו״ד קע״ה)
« ולא סגי כאן אם יש לו מעט מאותו מין כיון שמכר הוא דדוקא בהלואת סאה בסאה הקילו בזה » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ה)
« ולא סגי כאן אם יש לו מעט מאותו מין דדוקא בהלואת סאה בסאה הקילו בזה » (באר היטב יו״ד קע״ה ס״ק ז)
« ופי׳ רש״י שיכול לפסוק אפי׳ בזול כיון שיש לו אע״פ שחסר תיקון קצת » (טור יו״ד קע״ה)
« ור״י פירש כיון שחסר תיקון קצת לא חשבינן ליה כמו בידו בענין שיכול לפסוק שוה ה׳ בד » (טור יו״ד קע״ה)
« וכתב הטור בשם ר״י דכיון שחסר תיקון קצת לא חשבינן ליה כמו בידו בענין שיכול לפסוק שוה ה׳ בד » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק ז)
« אפילו אין בידו לגמרו אלא בידי שמים ומחוסר ג׳ אסור אפילו בידו לגמרו » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק ח)
« הפוסק על השער צריך שלא ירויח בדבר כלום כגון שאם מנהג שהלוקח נותן שכר הסרסור צריך שיתן הוא » (שו״ע יו״ד קע״ה:ה)
« וצריך שינכה למוכר החסרון שראוין להתחסר לפי המדה ולפי הזמן » (שו״ע יו״ד קע״ה:ה)
« שאם לא כן הוי רבית שמרויח זה בשביל הקדמת המעות » (טור יו״ד קע״ה)
« שראוין להתחסר כו׳. כמו שנתבאר בח״מ סימן רצ״ב » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק ט)
« פירוש מחמת אכילת העכברים או מתפזרת » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ו)
« שהרי הקפידו חז״ל שלא ירויח הלוקח כלום וצריך שינכה חסרונות הרגילים » (פתחי תשובה יו״ד קע״ה ס״ק ב)
« מ״מ הרי זה הנותן המעות מרויח ע״י הקדמת המעות » (פתחי תשובה יו״ד קע״ה ס״ק ב)
« שכתב דהפסיקה על השער משיצא השער או שיש לו צריך שיהא במנהג מדת השער שעליו יצא הפסיקה » (פתחי תשובה יו״ד קע״ה ס״ק א)
« כתב ר״ת כמו שיכול ליתן הפירות כך יכול ליתן דמיהם כפי מה ששוות בשעת היוקר » (טור יו״ד קע״ה)
« והרשב״ם כתב ודאי מעות אינו יכול ליתן אבל יכול לשום פירות שפסק עליהם במעות וליתן לו בהם פירות אחרות ולזה הסכים א״א הרא״ש ז״ל » (טור יו״ד קע״ה)
« הפוסק על הפירות ונתייקרו בשעת הפרעון יכול לשום הפירות שנפסק עליהן במעות וליתן לו פירות אחרות אבל מעות אינו יכול ליתן » (שו״ע יו״ד קע״ה:ו)
« ויש מי שאומר שיכול ליתן מעות » (שו״ע יו״ד קע״ה:ו)
« ויכול לפסוק על שער שבשוק על פירות האחרות כאלו נותן לו מעות עכשיו » (רמ״א יו״ד קע״ה:ו)
« ודוקא שלא שם הפירות הראשונים על מעות רק אומר כך וכך סאה חטין יש לי אצלך תן לי בהם כך וכך יין או שאר דבר » (רמ״א יו״ד קע״ה:ו)
« אבל אם שם אותו על דמים שיאמר כך וכך הם דמי החטין תן לי בהם יין אסור דהוי כאלו הלוה לו מעות » (רמ״א יו״ד קע״ה:ו)
« אפי׳ יצא השער אלא א״כ יש לו יין כדלעיל ר״ס קס״ג » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק י)
« דין זה נתבאר סי׳ קס״ג סעיף ב » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ח)
« עמ״ש סוף סימן קס״ב בדין אסור ללוות חטין בדוחן » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ז)
« כיון שנקבע השער מות׳ לפסוק על שער הגבוה » (שו״ע יו״ד קע״ה:ז)
« אין להקשות הא הוי קרוב לשכר ורחוק להפסד דמהאי טעמא בעינן בסי׳ קע״ג סעיף י״ג שיקבל עליו אחריות הזול » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ט)
« שבפסיקה על הפירות אין שייך לומר קרוב לשכר כו׳ כיון דאי בעי מוכר אכיל להנהו פירות ויתן לו אחרים » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ט)
« ולא בעינן יש לו אלא משום היתר והיינו בשעת הפסיקה משא״כ בההיא דסי׳ קע״ג שחבית ידוע ומבורר קנה ממנו » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ט)
« היינו שלא חייב עצמו בקנין אחר רק בדברים » (באר היטב יו״ד קע״ה ס״ק י״א)
« ולא מחזי כרבית דהא אי הוי מעותיו בידו הוי יכול ליקח תבואה בזול » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק י״א)
« מה שאין כן בהלוה לו סאה בסאה והוזלה שאינו יכול להתנות שיתן לו אח״כ כשער הזול » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק י״א)
« ולא מחזי כרבית דהא אי הוי מעותיו בידו היה יכול לקנות תבואה בזול » (באר היטב יו״ד קע״ה ס״ק י)
« השליח פשיטא דאין צריך לקבל דהא לאו דידיה הוא וגם המשלח אין צריך לקבל דיכול לומר לתיקוני שדרתי את שלוחי ולא לעוותי » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק י)
« ואם היה שליח כו׳. עיין בח״מ סימן קפ״ב ס״ו » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק י״ג)
« כתוב בסמ״ג דכי אמרינן דפוסק על שער שבשוק בד״א בפוסק עמו על חשבון הסאים » (בית יוסף יו״ד קע״ה)
| התנאי | מה הוא מבטיח | מקור |
|---|---|---|
| שער קבוע במדינה | שהלוקח היה יכול לקנות באותה שעה | שו״ע יו״ד קע״ה:א |
| מחיר אחד לסחורה | שהשער הזה הוא מחיר הדבר | שו״ע יו״ד קע״ה:ב |
| מחיר הסחורה הנמכרת ולא של אחרת | שהשער הזה הוא מחיר אותו דבר | שו״ע יו״ד קע״ה:ג |
| או : שיהיה למוכר | שיש במה לקנות בלא שער | שו״ע יו״ד קע״ה:ד |
| שלא ירויח מלבד הסחורה | שההקדמה לא הביאה דבר נוסף | שו״ע יו״ד קע״ה:ה |
| סילוק בפירות ולא במעות | שהחוב נשאר חוב של חפץ | שו״ע יו״ד קע״ה:ו |
| שער הגבוה, אם התנה | מה שהיו המעות קונות במיטבן | שו״ע יו״ד קע״ה:ז |
| קנין, אם נתקלקל הכל | במה להעמיד את המקח על שער ההיתר | שו״ע יו״ד קע״ה:ח |
« ויתן כשער של היתר והרבית אם נתן לו אין מוציאין אותו מיד המוכר » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק י״ד)
« המקח קיים ויתן כשער של היתר ואין אחד מהם יכול לומר המקח בטל כיון שנעשה באיסור » (טור יו״ד קע״ה)
« עי׳ בספר אשל אברהם להגאון מהר״א ברודא ז״ל ובס׳ פני יהושע שערערו על פסק זה והעלו הוראה להתיר » (פתחי תשובה יו״ד קע״ה ס״ק ג)
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קע״ה · ♥ תמיכה