Siman 181 runs to twelve seifim — the Shulchan Arukh announces it itself: ובו י״ב סעיפים. Two prohibitions run side by side in it: the הקפה of the head, which has two פאות, and the השחתה of the beard, which has five. The siman treats them together because Scripture joined them in a single verse, and the Rambam draws from this a hekesh that governs the whole siman: whoever is not under “do not destroy” is not under “do not round.” Hence women, hence slaves, and hence the strange asymmetry of the razor.
Subject: Shaving the פאות — פאות הראש, פאות הזקן, תער, מספריים כעין תער
Source: שולחן ערוך יורה דעה סימן קפ״א
Compilation: הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
The siman advances in two blocks, with a third linking them. Seifim 1–3: the head — where its two פאות are, the irrelevance of the rest of the hair, and the implement. Seifim 4–8: who is bound — the one who trims, the one trimmed, the minor, the woman, the slave, the טומטום. Seifim 9–12: the extent of the פאה, then the beard — its implement, its five פאות, and the woman.
איסור גילוח הפאות. ובו י״ב סעיפים:
פאות הראש הם שתים סוף הראש הוא מקום חיבורו ללחי מימין ומשמאל:
בין שגילח הפאות בלבד בין שגילח כל הראש עם הפאות חייב:
אינו חייב אלא בתער ויש אוסרים במספרי׳ כעין תער ויש לחוש לדבריה׳:
גם הניקף חייב אם סייע בדבר שמטה עצמו אליו להקיפו אבל איסורא איכא אע״פ שלא סייע לפיכך אסור להיות ניקף אפילו על ידי עובד כוכבים:
המקיף את הקטן חייב. (אבל מותר להקיף את העובד כוכבים או את האשה (ב״י בשם הרא״ש) ויש מסתפקים בדבר (ב״י בשם י״א) וקטן מותר להיות ניקף מן העובד כוכבים) (ר״ן פרק אלו הן הגולין):
אשה אינה במצות הקפה וי״א שאף על פי שמותרת להקיף פאת ראשה אסורה להקיף פאת ראש האיש ואפילו הוא קטן:
עבדים חייבים בהקפת הראש כאנשים:
טומטום ואנדרוגינוס אסורין בהקפת הראש:
שיעור הפאה מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם וכל רוחב מקום זה לא תגע בו יד:
אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער אבל במספרים מותר אפילו כעין תער: הגה ומ״מ נזהרים כשמסתפרין במספרים שיעשה היקף הגילוח בחלק העליון מן המספרות ולא בתחתון פן יעשה הכל עם חלק התחתון והוי כתער (ת״ה סימן רצ״ה) מיהו נראה דתחת הגרון אין לחוש בזה הואיל ואינו עיקר מקום הפאות (ד״ע):
פאות הזקן הם ה׳ ורבו בהם הדעות לפיכך ירא שמים יצא את כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל (ואפילו תחת הגרון) (ב״י בשם אגרת ר״י וסמ״ג):
אשה שיש לה זקן מותרת להשחיתו ודינה בהשחתת זקן האיש כדינה בהקפת ראש האיש:
A single verse carries both prohibitions, and the Rambam draws from it a hekesh that runs through the whole siman.
« כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּבַל תַּשְׁחִית יֶשְׁנוֹ בְּבַל תַּקִּיף, וְאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ בְּבַל תַּשְׁחִית לְפִי שֶׁאֵין לָהּ זָקָן אֵינָהּ בְּבַל תַּקִּיף » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ב׳
The consequence is immediate: the woman, who has no beard, is under neither; the slave, who has one, is under both.
« לְפִיכָךְ הָעֲבָדִים הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהֶם זָקָן אֲסוּרִין בְּהַקָּפָה » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ב׳
« אשה אינה במצות הקפה » שו״ע יו״ד קפ״א:ו
« עבדים חייבים בהקפת הראש כאנשים » שו״ע יו״ד קפ״א:ז
The Chakh develops this reasoning in his own words, and it is the most closely built passage of his commentary on this siman.
« אע״פ שדינם כנשים לענין חיוב מצות חייבין בהקפת ראש דנשים לא אימעטו מהקפת ראש אלא מדכתיב לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנם » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ה
« והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתת זקן דהא לית להו זקן ליתנהו נמי בהקפת הראש הלכך עבדים כיון דאית להו זקן ליתנהו בכלל היקש זה » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ה
There remains the other motive, which the Rambam gives at the head of each of the two prohibitions: this is what the nations did, and the idolatrous priests used to destroy their beards. The Tur will not have it, and the Taz explains why that reservation is not idle.
« אֵין מְגַלְּחִין פַּאֲתֵי הָרֹאשׁ כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה א׳
« דֶּרֶךְ כֹּהֲנֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הָיָה לְהַשְׁחִית זְקָנָם. לְפִיכָךְ אָסְרָה תּוֹרָה לְהַשְׁחִית הַזָּקָן » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ז׳
« גם באלו כתב הרמב״ם שאסרם הכתוב מפני שעושין כן עובדי כוכבים ע״כ וזה אינו מפורש » טור יו״ד קפ״א
« ואין אנו צריכים לבקש טעם למצות כי מצות מלך הם עלינו אף לא נדע טעמן » טור יו״ד קפ״א
« זה לשון הטור כתב הרמב״ם שאסרם הכתוב מפני שעושין כן עובדי כוכבים וזה אינו מפורש ואין אנו צריכים טעם למצות » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק א
The whole substance of the siman lies in the mishna of מכות and its gemara. The mishna names the four acts and at once gives the count of the פאות.
« הַקּוֹרֵחַ קׇרְחָה בְּרֹאשׁוֹ וְהַמַּקִּיף פְּאַת רֹאשׁוֹ, וְהַמַּשְׁחִית פְּאַת זְקָנוֹ » מכות כ׳ ע״א
« עַל הָרֹאשׁ – שְׁתַּיִם, אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן, עַל הַזָּקָן – שְׁתַּיִם מִכָּאן וּשְׁתַּיִם מִכָּאן, וְאַחַת מִלְּמַטָּה » מכות כ׳ ע״א
Then it lays down the rule of the implement, and that is where everything is decided.
« וְאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּטְּלֶנּוּ בְּתַעַר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט אוֹ בִּרְהִיטָנִי – חַיָּיב » מכות כ׳ ע״א
The gemara locates the two פאות of the head.
« פְּאַת רֹאשׁוֹ״ – סוֹף רֹאשׁוֹ, וְאֵיזֶהוּ סוֹף רֹאשׁוֹ – זֶה הַמַּשְׁוֶה צְדָעָיו לַאֲחוֹרֵי אׇזְנוֹ וּלְפַדַּחְתּוֹ » מכות כ׳ ע״ב
And it locates the fifth of the beard.
« פְּאַת זְקָנוֹ – סוֹף זְקָנוֹ, וְאֵיזֶהוּ סוֹף זְקָנוֹ – שִׁבּוֹלֶת זְקָנוֹ » מכות כ׳ ע״ב
On the act itself, it establishes that the one trimmed is liable as well, and specifies in what case.
« אֶחָד הַמַּקִּיף וְאֶחָד הַנִּיקָּף – לוֹקֶה » מכות כ׳ ע״ב
« רָבָא אוֹמֵר: בְּמַקִּיף לְעַצְמוֹ, וְדִבְרֵי הַכֹּל. רַב אָשֵׁי אוֹמֵר: בִּמְסַיֵּיעַ. וְדִבְרֵי הַכֹּל » מכות כ׳ ע״ב
Finally it demonstrates the requirement of a razor by a double exclusion, and gives the formula the Rambam will reproduce word for word.
« יָכוֹל אֲפִילּוּ גַּלָּחוֹ בְּמִסְפָּרַיִם יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תַשְׁחִית״. אִי ״לֹא תַשְׁחִית״, יָכוֹל אִם לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּרְהִיטָנִי יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יְגַלֵּחוּ״ » מכות כ״א ע״א
« הָא כֵּיצַד – גִּילּוּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה תַּעַר » מכות כ״א ע״א
Rav Sheshet points to the places rather than describing them — and from that mute gesture the three views of seif 11 will come.
« מַחְוֵי רַב שֵׁשֶׁת בֵּין פִּירְקֵי רֵישָׁא » מכות כ״א ע״א
« מַחְוֵי רַב שֵׁשֶׁת בֵּין פִּירְקֵי דִּיקְנָא » מכות כ״א ע״א
« רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם נְטָלָן וְכוּ׳. קָסָבַר: חַד לָאו הוּא » מכות כ״א ע״א
| Term | Meaning | Where it operates |
|---|---|---|
| פאות הראש | The two places where the skull meets the jaw, beside the ear | Seifim 1 and 9; ש״ך ס״ק א |
| פאות הזקן | The five places of the beard, whose location is disputed | Seif 11; ט״ז ס״ק ג–ד |
| תער | The razor — the only implement that makes one liable for the beard | Seifim 3 and 10; מכות כ״א ע״א |
| מספריים כעין תער | Scissors cutting flush with the flesh — forbidden for the head, permitted for the beard | Seifim 3 and 10; ש״ך ס״ק ב |
| גילוח שיש בו השחתה | The gemara’s formula: a shaving that destroys — that is the razor | מכות כ״א ע״א; רמב״ם chapter י״ב halakha ז׳ |
| מקיף | One who trims another’s פאה — always liable | Seifim 4 and 5 |
| ניקף | One who is trimmed — liable if he assists, forbidden even if he does not | Seif 4; מכות כ׳ ע״ב |
| בל תשחית ובל תקיף | The Rambam’s hekesh: whoever is not under one is not under the other | Seifim 6, 7, 12; ש״ך ס״ק ה |
| שבולת הזקן | The fifth פאה, at the bottom of the beard — its location is disputed | מכות כ׳ ע״ב; ט״ז ס״ק ד |
| תחת הגרון | Under the throat — the point where the Rama, the Bach and the Chakh part | Seifim 10 and 11; ש״ך ס״ק ז; ט״ז ס״ק ד |
| שלום מלכות | The permission for one close to the throne — which the Taz discusses here | ט״ז ס״ק א; באר היטב ס״ק א; פתחי תשובה ס״ק א |
| Who, or what | Where | With what | The verdict |
|---|---|---|---|
| A man who shaves both his temples | The פאות of the head | A razor | Liable twice — רמב״ם chapter י״ב halakha א׳ |
| Shaving the whole head, פאות included | The פאות of the head | A razor | Liable — seif 2 |
| A man | The פאות of the head | Scissors flush with the flesh | Exempt per the first view, forbidden per the second — seif 3 |
| The one trimmed, who lends himself to it | The פאות of the head | — | Liable — seif 4 |
| The one trimmed, without assisting | The פאות of the head | Even by a non-Jew | Exempt, and yet forbidden — seif 4 |
| Trimming a minor | The פאות of the head | — | Liable — seif 5 |
| Trimming a non-Jew or a woman | The פאות of the head | — | Permitted per the gloss; some doubt it — seif 5 |
| A woman who trims her own head | Her own פאה | — | Outside the mitzva — seif 6 |
| A woman who trims a man | A man’s פאה, even a minor’s | — | Forbidden per a reported view — seif 6 |
| A slave | The פאות of the head | — | Liable like a man — seif 7 |
| טומטום ואנדרוגינוס | The פאות of the head | — | Forbidden out of doubt — seif 8; ש״ך ס״ק ו |
| A man | The פאות of the beard | A razor | Liable — seif 10 |
| A man | The פאות of the beard | Scissors, even flush with the flesh | Permitted — seif 10; the Rama’s precaution |
| A woman who has a beard | Her own beard | Even a razor | Permitted — seif 12 |
« אצל האזן » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק א
« שגוזז במספרים סמוך לבשר כעין תער » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ב
« דל״ד לקטן דאתי לכלל חיובא כשיהיה גדול » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ג
« בעט״ז השמיט זה ולא כ׳ רק הסברא הראשונה וכ״נ דעת הב״ח » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ד
« אע״פ שדינם כנשים לענין חיוב מצות חייבין בהקפת ראש דנשים לא אימעטו מהקפת ראש אלא מדכתיב לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנם » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ה
« והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתת זקן דהא לית להו זקן ליתנהו נמי בהקפת הראש הלכך עבדים כיון דאית להו זקן ליתנהו בכלל היקש זה » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ה
« מספק » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ו
« והב״ח ס״ט כתב דצריך ליזהר שלא יגלח תחת הגרון כלל לא בתער ולא במספרים כעין תער » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ז
« מיהו הא ודאי שרי כשאינו מגלח סמוך לבשר לגמרי אלא מניח קצת שיער דאין כאן השחתת זקן » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ז
« ול״נ דעת הרב עיקר כיון דכל הפוסקים כתבו סתמא דבמספרים מותר אם כן הא דתרומת הדשן חומרא היא והבו דלא לוסיף עלה » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ז
« לעיל ס״ו והב״ח חלק וכתב לאפי׳ מאן דמתיר בהקפת ראש האיש מודה דבהשחתת הזקן איכא איסור׳ מדרבנן להשחית זקן האיש » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ח
« ותימה דהא הקפה נלמד מהשחתה דכי היכי דליתנהו בבל תשחית שאין להם זקן ליתנהו בבל תקיף אם כן אם מותרים בהקפה כ״ש בהשחתה » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ח
« זה לשון הטור כתב הרמב״ם שאסרם הכתוב מפני שעושין כן עובדי כוכבים וזה אינו מפורש ואין אנו צריכים טעם למצות » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק א
« דהרמב״ם תלה דין זה בעובדי כוכבים שהוא חוק שלהם וא״כ יש לפעמים היתר משום שלום מלכות כמו שמצינו בסי׳ קע״ח סעיף ב׳ » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק א
« ולא מצינו היתר משום שלום מלכות אלא באיסור משום חקות עובדי כוכבים » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק א
« לפי שאין שייך בה השחתת זקן וכל שאינה בהשחתת זקן אינה בכלל הקפת פאת ראש » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק ב
« בכלל זה גם השפה העליונה שלדעת ר״ח בטור שני גבולי השפה הם מהפאות » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק ג
« בטור כתוב דלר״ח הוי פאה אחת בסוף הזקן בגרגרת והקשה ב״י דהא אין זה מוזכר בגמרא רק באשר״י בדעת ר״ח הזכיר ושבולת זקן מתחת » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק ד
« ובתוספתא הביאה הרא״ש כתוב פאות הזקן מפרק הלחי עד פיקה של גרגרת » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק ד
« העולה דתחת הגרון אין איסור מן התורה אלא מדרבנן מטעם הנזכר בב״י בשם הר״ר יונה שאסרו חכמים להעביר שער בתער בכל מקום בגוף » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק ד
« ולכן במספרים כעין תער מותר שם » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק ד
« אצל האוזן וזה אסור אפילו למי שהוא קרוב למלכות ט״ז לדעת הטור » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק א
« שגוזז במספרים סמוך לבשר כעין תער. ש״ך » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק ב
« בלבוש השמיט זה ולא כתב רק הסברא ראשונה וכ״נ דעת הב״ח » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק ג
« מחמת ספק » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק ד
« והב״ח כתב דצריך ליזהר שלא יגלח תחת הגרון כלל לא בתער ולא במספרים כעין תער » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק ה
« וכ״כ בס׳ זכרונות דף ל״ט שלא להסתפר אלא ע״י מסרק של ספרים שבזה אין המספרים נוגעין בבשר כלל » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק ה
« והאר״י ז״ל לא היה מגלח כלל לא בתער ולא במספרים לא בשום מקום כלל זולת בשיער שעל השפה המעכב האכילה היה חותך במספרים » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק ה
« אבל הש״ך תפס דברי הרב עיקר והבו דלא לוסיף על החומרא » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק ה
« בכלל זה גם השפה העליונה שלדעת ר״ת בטור שני גבולי השפה הם מהפאות. ט״ז » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק ו
« עט״ז סק״א שכתב דלהרמב״ם מותר מפני שלום מלכות כמו בסי׳ תע״ח וע׳ בתשובת אא״ז פנים מאירות ח״א סימן ע״ט שהשיג עליו ע״ש » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק א
« ע׳ בתשובת בית אפרים חי״ד סי׳ ס״ב בד״ה ודרך אגב שתמה על הרמ״א בזה » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ב
« ואם ר״ל שישראל מותר לומר לעובד כוכבים שיקיף להקטן. ז״א דכיון דמקיף את הקטן חייב א״כ יש לאסור אמירה לעובד כוכבים » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ב
« מנא לן היתר סריקות פאת הראש למאן דמחמיר (בס״ב) אפילו במספרים כעין תער משום דלא ילפינן ראש מזקן » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ג
« והוא ז״ל האריך דאין שום פקפוק בזה לא מיבעיא לדעת הרמב״ם דיהיב שיעורא לפאת הראש ארבעים שערות » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ג
« ע׳ בתשובת נו״ב תניינא חי״ד סי׳ פ׳ שכתב דלענין גילוח פאת הזקן אפילו אין בהשערות כדי נטילת הזוג חייב » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ד
« ולכן רצה להתיר לגלח הזקן תחלה במספרים ואח״כ להעביר תער על הבשר במקום שהיה השיער » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ד
« והוא ז״ל חלק עליו וכתב דאף לדבריו יש בזה הריסה גדולה ונתת דבריך לשיעורים » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ד
« הבית הלל אוסר לפספס באבן מסיר השער » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ה
« כתב דדוקא באבן אסור שע״י חידודו חותך השער » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ה
« אבל במשיחה הנעשה כעין טיח טיט והחריפות שבו שורף השער מותר דזה הוי השחתה בלי גלוח » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ה
« עבה״ט מ״ש » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ו
Chapter י״ב of the Mishneh Torah opens literally on the first line of this siman — one does not shave the פאות of the head — and the Shulchan Arukh follows it so closely that it takes over even its order: the head, then who is bound, then the extent, then the beard. The Tur cites the Rambam four times in this siman, and the Beit Yosef notes a manuscript variant on the measure of the פאה.
« אֵין מְגַלְּחִין פַּאֲתֵי הָרֹאשׁ כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה א׳
« אֶחָד הַמְגַלֵּחַ הַפֵּאוֹת בִּלְבַד וּמֵנִיחַ שֵׂעָר כָּל הָרֹאשׁ וְאֶחָד הַמְגַלֵּחַ כָּל הָרֹאשׁ כְּאֶחָד לוֹקֶה הוֹאִיל וְגִלַּח הַפֵּאוֹת » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה א׳
« בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּאִישׁ הַמְגַלֵּחַ אֲבָל אִישׁ הַמִּתְגַּלֵּחַ אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא אִם כֵּן סִיֵּעַ לַמְגַלֵּחַ. וְהַמְגַלֵּחַ אֶת הַקָּטָן לוֹקֶה » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה א׳
« כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּבַל תַּשְׁחִית יֶשְׁנוֹ בְּבַל תַּקִּיף, וְאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ בְּבַל תַּשְׁחִית לְפִי שֶׁאֵין לָהּ זָקָן אֵינָהּ בְּבַל תַּקִּיף » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ב׳
« לְפִיכָךְ הָעֲבָדִים הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהֶם זָקָן אֲסוּרִין בְּהַקָּפָה » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ב׳
« טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס הֲרֵי הֵן סָפֵק, נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי הָאִישׁ וְחֻמְרֵי הָאִשָּׁה בְּכָל מָקוֹם וְחַיָּבִים בַּכּל. וְאִם עָבְרוּ אֵינָם לוֹקִין » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ד׳
« אַף עַל פִּי שֶׁהָאִשָּׁה מֻתֶּרֶת לְגַלֵּחַ פְּאַת רֹאשָׁהּ הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה לְגַלֵּחַ פְּאַת רֹאשׁ הָאִישׁ » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ה׳
« וּפֵאָה זוֹ שֶׁמַּנִּיחִים בַּצְּדָעִים לֹא נָתְנוּ בּוֹ חֲכָמִים שִׁעוּר וְשָׁמַעְנוּ מִזְּקֵנֵינוּ שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ פָּחוֹת מֵאַרְבָּעִים שְׂעָרוֹת » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ו׳
« וּמֻתָּר לְלַקֵּט הַפֵּאוֹת בְּמִסְפָּרַיִם לֹא נֶאֱסַר אֶלָּא הַשְׁחָתָה בְּתַעַר » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ו׳
« דֶּרֶךְ כֹּהֲנֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הָיָה לְהַשְׁחִית זְקָנָם. לְפִיכָךְ אָסְרָה תּוֹרָה לְהַשְׁחִית הַזָּקָן » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ז׳
« וְחָמֵשׁ פֵּאוֹת יֵשׁ בּוֹ. לְחִי הָעֶלְיוֹן וּלְחִי הַתַּחְתּוֹן מִיָּמִין וְכֵן מִשְּׂמֹאל וְשִׁבּלֶת הַזָּקָן » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ז׳
« וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּגַלְּחֶנּוּ בְּתַעַר » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ז׳
« לְפִיכָךְ אִם גִּלֵּחַ זְקָנוֹ בְּמִסְפָּרַיִם פָּטוּר. וְאֵין הַמִּתְגַּלֵּחַ לוֹקֶה עַד שֶׁיְּסַיֵּעַ » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ז׳
« הַשָּׂפָה מֻתָּר לְגַלְּחוֹ בְּתַעַר וְהוּא הַשֵּׂעָר שֶׁעַל גַּב הַשָּׂפָה הָעֶלְיוֹנָה וְכֵן הַשֵּׂעָר הַמְדֻלְדָּל מִן הַשָּׂפָה הַתַּחְתּוֹנָה » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ח׳
« וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר לֹא נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁחִיתוֹ אֶלָּא יְגַלֵּחַ קְצָתוֹ עַד שֶׁלֹּא יְעַכֵּב אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ח׳
« הַעֲבָרַת הַשֵּׂעָר מִשְּׁאָר הַגּוּף כְּגוֹן בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה אֵינוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ט׳
| The Rambam | The Shulchan Arukh | The subject |
|---|---|---|
| פרק י״ב הלכה א׳ | שו״ע יו״ד קפ״א:א–ב, ד–ה | The פאות of the head, the count, the one shaved, the minor |
| פרק י״ב הלכה ב׳ | שו״ע יו״ד קפ״א:ו–ז | The hekesh בל תשחית / בל תקיף, the woman and the slave |
| פרק י״ב הלכה ד׳ | שו״ע יו״ד קפ״א:ח | טומטום ואנדרוגינוס — the stringency of doubt, without the penalty |
| פרק י״ב הלכה ה׳ | שו״ע יו״ד קפ״א:ו | The woman who shaves a man’s פאה, even a minor’s |
| פרק י״ב הלכה ו׳ | שו״ע יו״ד קפ״א:ג, ט | The forty hairs, and scissors permitted for the head per the Rambam |
| פרק י״ב הלכה ז׳ | שו״ע יו״ד קפ״א:י–י״ב | The five פאות of the beard, the razor, and the woman |
| פרק י״ב הלכה ח׳ | ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק ג | The moustache — permitted with a razor per the Rambam; the Taz recalls a view that counts it among the פאות |
The whole siman rests on a distinction of implements, and it is not the same for head and beard. For the beard, seif 10 permits scissors even flush with the flesh, and the Beit Yosef writes that this is not merely an exemption from penalty but a permission from the outset. For the head, seif 3 on the contrary reports a view forbidding those very scissors, and asks that it be taken into account. The Chakh defines what those scissors are: cutting with scissors close to the flesh, in the manner of a razor. To know into which of these categories a given device falls is a question of fact. For the application to your situation, consult your Rav.
Seif 4 settles two distinct things. First, the one trimmed becomes liable if he actively lends himself to it — the gemara says: by inclining himself towards him. Then, and this is the broadest point, a prohibition remains even without that, so that it is forbidden to be trimmed even by a non-Jew. The Beit Yosef writes that this last consequence is obvious once it is established that there is a prohibition without assistance. For the application to your situation, consult your Rav.
Seif 5 holds liable one who trims a minor, and the Chakh gives the reason — the minor, unlike a non-Jew, will come to obligation when he grows up. The gloss adds that a minor may be trimmed by a non-Jew, in the name of the Ran. The Pit’hei Teshuva reports that the Beit Ephraim was astonished at this last clause and left it in grave difficulty: if it is the Jew who asks the non-Jew to trim the child, he says, it ought to be forbidden, since one who trims a minor is liable. He leaves the question open, and we do not close it. For the application to your situation, consult your Rav.
This is the point on which the authorities of this siman part most clearly. The gloss on seif 10 writes that there is no need for concern there, that place not being the principal site of the פאות; the Bach on the contrary requires that one shave there neither with a razor nor with scissors flush with the flesh; and the Chakh rules with the gloss, formulating a general rule — do not add to a stringency. The Ba’er Hetev reports all three positions and adds the practice of the Ari. The Taz for his part concludes that there is no Torah prohibition there but a rabbinic one. For the application to your situation, consult your Rav.
The Pit’hei Teshuva opens two questions the seif does not raise. The first, in the name of the Noda BiYehuda: someone wished first to cut with scissors and then to pass a razor over the skin, the one being a shaving without destruction and the other a destruction without shaving; the Noda BiYehuda opposes it and gives his reason. The second: the Beit Hillel forbids rubbing with a stone that removes hair, and the Noda BiYehuda distinguishes the stone, which cuts by its sharpness, from a paste whose acridity burns the hair — which would be destruction without shaving. These are open questions, reported here as they stand. For the application to your situation, consult your Rav.
The Pit’hei Teshuva reports a question put by Rabbi Akiva Eiger to the Chatam Sofer: since some forbid even scissors flush with the flesh on the head, how may one comb the פאה, seeing that a nazir may wash and disentangle but not comb? The answer is developed and conclusive — there is no difficulty here, neither according to the Rambam, who gives the פאה of the head a measure of forty hairs, nor even according to the Semag; and the elder masters were seen to do so. For the application to your situation, consult your Rav.
| Seif | The clause | What it decides |
|---|---|---|
| 1 | « פאות הראש הם שתים סוף הראש הוא מקום חיבורו ללחי מימין ומשמאל » שו״ע יו״ד קפ״א:א | Two פאות, at the joining of skull and jaw |
| 2 | « בין שגילח הפאות בלבד בין שגילח כל הראש עם הפאות חייב » שו״ע יו״ד קפ״א:ב | The פאות alone or the whole head: one rule |
| 3 | « אינו חייב אלא בתער » שו״ע יו״ד קפ״א:ג | The razor alone makes one liable |
| 3 | « ויש אוסרים במספרי׳ כעין תער ויש לחוש לדבריה׳ » שו״ע יו״ד קפ״א:ג | But one heeds the view forbidding scissors flush with the flesh |
| 4 | « גם הניקף חייב אם סייע בדבר שמטה עצמו אליו להקיפו » שו״ע יו״ד קפ״א:ד | The one trimmed is liable if he lends himself |
| 4 | « אבל איסורא איכא אע״פ שלא סייע לפיכך אסור להיות ניקף אפילו על ידי עובד כוכבים » שו״ע יו״ד קפ״א:ד | And forbidden even without assisting, even by a non-Jew |
| 5 | « המקיף את הקטן חייב » שו״ע יו״ד קפ״א:ה | Trimming a minor: liable |
| 5 | « אבל מותר להקיף את העובד כוכבים או את האשה » רמ״א יו״ד קפ״א:ה | Trimming a non-Jew or a woman: permitted per the gloss |
| 6 | « אשה אינה במצות הקפה » שו״ע יו״ד קפ״א:ו | A woman is not in the mitzva of הקפה |
| 6 | « וי״א שאף על פי שמותרת להקיף פאת ראשה אסורה להקיף פאת ראש האיש ואפילו הוא קטן » שו״ע יו״ד קפ״א:ו | But one view forbids her to trim a man |
| 7 | « עבדים חייבים בהקפת הראש כאנשים » שו״ע יו״ד קפ״א:ז | Slaves are bound like men |
| 8 | « טומטום ואנדרוגינוס אסורין בהקפת הראש » שו״ע יו״ד קפ״א:ח | טומטום ואנדרוגינוס: forbidden out of doubt |
| 9 | « שיעור הפאה מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם » שו״ע יו״ד קפ״א:ט | The extent of the פאה: from the forehead to below the ear |
| 9 | « וכל רוחב מקום זה לא תגע בו יד » שו״ע יו״ד קפ״א:ט | And over all that breadth, no hand touches |
| 10 | « אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער אבל במספרים מותר אפילו כעין תער » שו״ע יו״ד קפ״א:י | The beard: the razor makes liable, scissors are permitted even flush |
| 10 | « ומ״מ נזהרים כשמסתפרין במספרים שיעשה היקף הגילוח בחלק העליון מן המספרות ולא בתחתון פן יעשה הכל עם חלק התחתון והוי כתער » רמ״א יו״ד קפ״א:י | Precaution: the upper blade of the scissors, not the lower |
| 10 | « מיהו נראה דתחת הגרון אין לחוש בזה הואיל ואינו עיקר מקום הפאות » רמ״א יו״ד קפ״א:י | Under the throat: no cause for concern, per the gloss |
| 11 | « פאות הזקן הם ה׳ ורבו בהם הדעות לפיכך ירא שמים יצא את כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל » שו״ע יו״ד קפ״א:י״א | Five פאות, many views — pass no razor at all |
| 11 | « ואפילו תחת הגרון » רמ״א יו״ד קפ״א:י״א | And even under the throat |
| 12 | « אשה שיש לה זקן מותרת להשחיתו ודינה בהשחתת זקן האיש כדינה בהקפת ראש האיש » שו״ע יו״ד קפ״א:י״ב | The woman: her own beard yes; a man’s as with his head |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Back to home · Siman קפ״א · ♥ Support