Subject:
שולחן ערוך יורה דעה סימן קפ״א (י״ב סעיפים)
ש״ך (ח׳ ס״ק) · ט״ז (ד׳) · באר היטב (ו׳) · פתחי תשובה (ו׳) · טור · בית יוסף · רמב״ם
Writing:
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
« פאות הראש הם שתים סוף הראש הוא מקום חיבורו ללחי מימין ומשמאל » שו״ע יו״ד קפ״א:א
« אינו חייב אלא בתער » שו״ע יו״ד קפ״א:ג
« אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער אבל במספרים מותר אפילו כעין תער » שו״ע יו״ד קפ״א:י
The reasoning comes out of the verse, and it governs four seifim: the woman (6), the slave (7), the טומטום (8) and the woman facing a man’s beard (12).
« כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּבַל תַּשְׁחִית יֶשְׁנוֹ בְּבַל תַּקִּיף, וְאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ בְּבַל תַּשְׁחִית לְפִי שֶׁאֵין לָהּ זָקָן אֵינָהּ בְּבַל תַּקִּיף » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ב׳
« אשה אינה במצות הקפה » שו״ע יו״ד קפ״א:ו
« וי״א שאף על פי שמותרת להקיף פאת ראשה אסורה להקיף פאת ראש האיש ואפילו הוא קטן » שו״ע יו״ד קפ״א:ו
« עבדים חייבים בהקפת הראש כאנשים » שו״ע יו״ד קפ״א:ז
« אשה שיש לה זקן מותרת להשחיתו ודינה בהשחתת זקן האיש כדינה בהקפת ראש האיש » שו״ע יו״ד קפ״א:י״ב
« אע״פ שדינם כנשים לענין חיוב מצות חייבין בהקפת ראש דנשים לא אימעטו מהקפת ראש אלא מדכתיב לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנם » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ה
« והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתת זקן דהא לית להו זקן ליתנהו נמי בהקפת הראש הלכך עבדים כיון דאית להו זקן ליתנהו בכלל היקש זה » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ה
« טומטום ואנדרוגינוס אסורין בהקפת הראש » שו״ע יו״ד קפ״א:ח
« מספק » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ו
« טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס הֲרֵי הֵן סָפֵק, נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי הָאִישׁ וְחֻמְרֵי הָאִשָּׁה בְּכָל מָקוֹם וְחַיָּבִים בַּכּל. וְאִם עָבְרוּ אֵינָם לוֹקִין » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ד׳
The place is given three times: by its junction in seif 1, by a visible result in the beraita, by an extent in seif 9. And seif 4 extends the prohibition to the one who is trimmed, even by a non-Jew.
« פאות הראש הם שתים סוף הראש הוא מקום חיבורו ללחי מימין ומשמאל » שו״ע יו״ד קפ״א:א
« אצל האזן » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק א
« שיעור הפאה מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם » שו״ע יו״ד קפ״א:ט
« וכל רוחב מקום זה לא תגע בו יד » שו״ע יו״ד קפ״א:ט
« גם הניקף חייב אם סייע בדבר שמטה עצמו אליו להקיפו » שו״ע יו״ד קפ״א:ד
« אבל איסורא איכא אע״פ שלא סייע לפיכך אסור להיות ניקף אפילו על ידי עובד כוכבים » שו״ע יו״ד קפ״א:ד
« המקיף את הקטן חייב » שו״ע יו״ד קפ״א:ה
« אבל מותר להקיף את העובד כוכבים או את האשה » רמ״א יו״ד קפ״א:ה
« אינו חייב אלא בתער » שו״ע יו״ד קפ״א:ג
« ויש אוסרים במספרי׳ כעין תער ויש לחוש לדבריה׳ » שו״ע יו״ד קפ״א:ג
« שגוזז במספרים סמוך לבשר כעין תער » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ב
« ומשמע ודאי דאינו חייב דקתני לאו דוקא דלכתחילה נמי מותר לגלח הזקן במספרים ואפי׳ כעין תער » בית יוסף יו״ד קפ״א
« ומ״מ נזהרים כשמסתפרין במספרים שיעשה היקף הגילוח בחלק העליון מן המספרות ולא בתחתון פן יעשה הכל עם חלק התחתון והוי כתער » רמ״א יו״ד קפ״א:י
Seif 11 states that opinions have multiplied and decides none of them; its conclusion is a practice that satisfies them all. The gloss adds the throat to it, in the name of the Beit Yosef.
« פאות הזקן הם ה׳ ורבו בהם הדעות לפיכך ירא שמים יצא את כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל » שו״ע יו״ד קפ״א:י״א
« ואפילו תחת הגרון » רמ״א יו״ד קפ״א:י״א
« וְחָמֵשׁ פֵּאוֹת יֵשׁ בּוֹ. לְחִי הָעֶלְיוֹן וּלְחִי הַתַּחְתּוֹן מִיָּמִין וְכֵן מִשְּׂמֹאל וְשִׁבּלֶת הַזָּקָן » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ז׳
« וירא שמים יצא ידי כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל ולא כאותן שמניחין חוט כל שהוא על הפיאות » טור יו״ד קפ״א
« מיהו נראה דתחת הגרון אין לחוש בזה הואיל ואינו עיקר מקום הפאות » רמ״א יו״ד קפ״א:י
« והב״ח ס״ט כתב דצריך ליזהר שלא יגלח תחת הגרון כלל לא בתער ולא במספרים כעין תער » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ז
« ול״נ דעת הרב עיקר כיון דכל הפוסקים כתבו סתמא דבמספרים מותר אם כן הא דתרומת הדשן חומרא היא והבו דלא לוסיף עלה » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ז
« העולה דתחת הגרון אין איסור מן התורה אלא מדרבנן מטעם הנזכר בב״י בשם הר״ר יונה שאסרו חכמים להעביר שער בתער בכל מקום בגוף » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק ד
« והב״ח כתב דצריך ליזהר שלא יגלח תחת הגרון כלל לא בתער ולא במספרים כעין תער » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק ה
« והאר״י ז״ל לא היה מגלח כלל לא בתער ולא במספרים לא בשום מקום כלל זולת בשיער שעל השפה המעכב האכילה היה חותך במספרים » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק ה
The Pit’hei Teshuva examines two arrangements that seek to separate shaving from destruction, refusing one while distinguishing the other. He also examines the question of the comb, and answers it conclusively. What he leaves open he says so — and we leave it open with him.
« ע׳ בתשובת נו״ב תניינא חי״ד סי׳ פ׳ שכתב דלענין גילוח פאת הזקן אפילו אין בהשערות כדי נטילת הזוג חייב » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ד
« והוא ז״ל חלק עליו וכתב דאף לדבריו יש בזה הריסה גדולה ונתת דבריך לשיעורים » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ד
« הבית הלל אוסר לפספס באבן מסיר השער » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ה
« אבל במשיחה הנעשה כעין טיח טיט והחריפות שבו שורף השער מותר דזה הוי השחתה בלי גלוח » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ה
« מנא לן היתר סריקות פאת הראש למאן דמחמיר (בס״ב) אפילו במספרים כעין תער משום דלא ילפינן ראש מזקן » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ג
« והוא ז״ל האריך דאין שום פקפוק בזה לא מיבעיא לדעת הרמב״ם דיהיב שיעורא לפאת הראש ארבעים שערות » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ג
Seif 4 makes the one trimmed a subject in his own right: liable if he actively lends himself, forbidden even if he does nothing, and this holds even where the one cutting is not a Jew. The place to be preserved is that of seif 9, from the forehead down below the ear and over all its breadth.
The whole question lies in the Chakh’s definition: cutting with scissors close to the flesh, in the manner of a razor. For the beard this remains permitted per seif 10; for the head one view forbids it and seif 3 asks that it be taken into account. To know into which category a given device falls is not a question of law.
Seif 10 gives the rule of liability, seif 11 the practice: since opinions have multiplied about the location of the five פאות, one does not pass a razor over the beard. The gloss adds the throat, and the Chakh discusses it at ס״ק ז with the Bach.
The Pit’hei Teshuva reports the Noda BiYehuda’s distinction between the stone, which cuts by its sharpness and remains forbidden per the Beit Hillel, and a paste whose acridity burns the hair — which would be destruction without shaving. He adds that after applying it, one does not scrape off the remainder with a blade but by hand. This is a reported discussion, not a general permission.
The question comes from Rabbi Akiva Eiger and the answer from the Chatam Sofer, both reported by the Pit’hei Teshuva: combing the פאה presents no difficulty, neither according to the Rambam, who gives it a measure of forty hairs, nor even according to the Semag; and the elder masters did so.
Seif 5 holds liable one who trims a minor, and the Chakh gives the reason. The gloss permits a minor to be trimmed by a non-Jew, and the Pit’hei Teshuva reports that the Beit Ephraim left this clause in grave difficulty. The question is reported here as it has remained.
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Back to home · Siman קפ״א · ♥ Support