סוגיה, מקורות, חקירה ביסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות להלכה וניתוח השיטות
נושא :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קפ״א (י״ב סעיפים)
עם נושאי כלים: ש״ך (ח׳ ס״ק), ט״ז (ד׳ ס״ק), באר היטב (ו׳ ס״ק), פתחי תשובה (ו׳), בית יוסף, טור
יסוד הסוגיה בתלמוד :
מכות כ׳ ע״א – כ״א ע״א (משנת הקורח קרחה בראשו, וברייתות פאת ראשו ופאת זקנו)
כתיבה :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
« כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּבַל תַּשְׁחִית יֶשְׁנוֹ בְּבַל תַּקִּיף, וְאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ בְּבַל תַּשְׁחִית לְפִי שֶׁאֵין לָהּ זָקָן אֵינָהּ בְּבַל תַּקִּיף » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ב׳
« אשה אינה במצות הקפה » שו״ע יו״ד קפ״א:ו
« לפי שאין שייך בה השחתת זקן וכל שאינה בהשחתת זקן אינה בכלל הקפת פאת ראש » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק ב
« אשה שיש לה זקן מותרת להשחיתו ודינה בהשחתת זקן האיש כדינה בהקפת ראש האיש » שו״ע יו״ד קפ״א:י״ב
« אע״פ שדינם כנשים לענין חיוב מצות חייבין בהקפת ראש דנשים לא אימעטו מהקפת ראש אלא מדכתיב לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנם » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ה
« והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתת זקן דהא לית להו זקן ליתנהו נמי בהקפת הראש הלכך עבדים כיון דאית להו זקן ליתנהו בכלל היקש זה » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ה
« וכתב הרמב״ם שאינו חייב אלא בתער אבל במספריים כעין תער מותר » טור יו״ד קפ״א
« וא״א הרא״ש ז״ל כתב שגם במספריים נמי חייב על פיאות הראש » טור יו״ד קפ״א
« מותר ללקט הפיאה במספריים וכתב נמוקי יוסף שכן כתב ה״ר ישעיה וכ״פ סמ״ק » בית יוסף יו״ד קפ״א
« כלומר במספרים כעין תער וטעמו מבואר בדבריו בסוף מכות שהוא משום דסבר דהא דתנן אינו חייב עד שיטלנו בתער אפיאות זקן דוקא קאי אבל אפיאות ראש לא בעינן תער » בית יוסף יו״ד קפ״א
« וְאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּטְּלֶנּוּ בְּתַעַר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט אוֹ בִּרְהִיטָנִי – חַיָּיב » מכות כ׳ ע״א
« אינו חייב אלא בתער » שו״ע יו״ד קפ״א:ג
« ויש אוסרים במספרי׳ כעין תער ויש לחוש לדבריה׳ » שו״ע יו״ד קפ״א:ג
« שגוזז במספרים סמוך לבשר כעין תער » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ב
« שגוזז במספרים סמוך לבשר כעין תער. ש״ך » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק ב
« אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער אבל במספרים מותר אפילו כעין תער » שו״ע יו״ד קפ״א:י
« ומשמע ודאי דאינו חייב דקתני לאו דוקא דלכתחילה נמי מותר לגלח הזקן במספרים ואפי׳ כעין תער » בית יוסף יו״ד קפ״א
« יָכוֹל אֲפִילּוּ גַּלָּחוֹ בְּמִסְפָּרַיִם יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תַשְׁחִית״. אִי ״לֹא תַשְׁחִית״, יָכוֹל אִם לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּרְהִיטָנִי יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יְגַלֵּחוּ״ » מכות כ״א ע״א
« הָא כֵּיצַד – גִּילּוּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה תַּעַר » מכות כ״א ע״א
« פְּאַת רֹאשׁוֹ״ – סוֹף רֹאשׁוֹ, וְאֵיזֶהוּ סוֹף רֹאשׁוֹ – זֶה הַמַּשְׁוֶה צְדָעָיו לַאֲחוֹרֵי אׇזְנוֹ וּלְפַדַּחְתּוֹ » מכות כ׳ ע״ב
« וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּגַלְּחֶנּוּ בְּתַעַר » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ז׳
« אֵין מְגַלְּחִין פַּאֲתֵי הָרֹאשׁ כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה א׳
« דֶּרֶךְ כֹּהֲנֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הָיָה לְהַשְׁחִית זְקָנָם. לְפִיכָךְ אָסְרָה תּוֹרָה לְהַשְׁחִית הַזָּקָן » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ז׳
« גם באלו כתב הרמב״ם שאסרם הכתוב מפני שעושין כן עובדי כוכבים ע״כ וזה אינו מפורש » טור יו״ד קפ״א
« ואין אנו צריכים לבקש טעם למצות כי מצות מלך הם עלינו אף לא נדע טעמן » טור יו״ד קפ״א
« זה לשון הטור כתב הרמב״ם שאסרם הכתוב מפני שעושין כן עובדי כוכבים וזה אינו מפורש ואין אנו צריכים טעם למצות » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק א
« דהרמב״ם תלה דין זה בעובדי כוכבים שהוא חוק שלהם וא״כ יש לפעמים היתר משום שלום מלכות כמו שמצינו בסי׳ קע״ח סעיף ב׳ » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק א
« ולא מצינו היתר משום שלום מלכות אלא באיסור משום חקות עובדי כוכבים » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק א
« אצל האוזן וזה אסור אפילו למי שהוא קרוב למלכות ט״ז לדעת הטור » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק א
« עט״ז סק״א שכתב דלהרמב״ם מותר מפני שלום מלכות כמו בסי׳ תע״ח וע׳ בתשובת אא״ז פנים מאירות ח״א סימן ע״ט שהשיג עליו ע״ש » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק א
« אֶחָד הַמַּקִּיף וְאֶחָד הַנִּיקָּף – לוֹקֶה » מכות כ׳ ע״ב
« רָבָא אוֹמֵר: בְּמַקִּיף לְעַצְמוֹ, וְדִבְרֵי הַכֹּל. רַב אָשֵׁי אוֹמֵר: בִּמְסַיֵּיעַ. וְדִבְרֵי הַכֹּל » מכות כ׳ ע״ב
« גם הניקף חייב אם סייע בדבר שמטה עצמו אליו להקיפו » שו״ע יו״ד קפ״א:ד
« אבל איסורא איכא אע״פ שלא סייע לפיכך אסור להיות ניקף אפילו על ידי עובד כוכבים » שו״ע יו״ד קפ״א:ד
« ומ״ש ולפיכך אסור להיות ניקף ע״י עכו״ם פשוט הוא לפי מ״ש דאיסורא איכא אע״ג דלא סייע » בית יוסף יו״ד קפ״א
« בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּאִישׁ הַמְגַלֵּחַ אֲבָל אִישׁ הַמִּתְגַּלֵּחַ אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא אִם כֵּן סִיֵּעַ לַמְגַלֵּחַ. וְהַמְגַלֵּחַ אֶת הַקָּטָן לוֹקֶה » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה א׳
« המקיף את הקטן חייב » שו״ע יו״ד קפ״א:ה
« אבל מותר להקיף את העובד כוכבים או את האשה » רמ״א יו״ד קפ״א:ה
« דל״ד לקטן דאתי לכלל חיובא כשיהיה גדול » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ג
« וקטן מותר להיות ניקף מן העובד כוכבים » רמ״א יו״ד קפ״א:ה
« ע׳ בתשובת בית אפרים חי״ד סי׳ ס״ב בד״ה ודרך אגב שתמה על הרמ״א בזה » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ב
« ואם ר״ל שישראל מותר לומר לעובד כוכבים שיקיף להקטן. ז״א דכיון דמקיף את הקטן חייב א״כ יש לאסור אמירה לעובד כוכבים » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ב
« מַחְוֵי רַב שֵׁשֶׁת בֵּין פִּירְקֵי רֵישָׁא » מכות כ״א ע״א
« מַחְוֵי רַב שֵׁשֶׁת בֵּין פִּירְקֵי דִּיקְנָא » מכות כ״א ע״א
« פְּאַת זְקָנוֹ – סוֹף זְקָנוֹ, וְאֵיזֶהוּ סוֹף זְקָנוֹ – שִׁבּוֹלֶת זְקָנוֹ » מכות כ׳ ע״ב
« ופיאות הזקן הן חמשה וזה מקומן לר״ח מקום חיבור הלחי לצדעים מימין ומשמאל ושני גבולי השפה מימין ומשמאל » טור יו״ד קפ״א
« ולרש״י אחת מקום חיבור הסנטר לעצם מימין ואחת כנגדו משמאל » טור יו״ד קפ״א
« וי״א שעצם הלחי המחובר לצדעים הוא רחב הפנים ויש לו שני פיאות הרי זה ארבע ואחת למטה » טור יו״ד קפ״א
« וְחָמֵשׁ פֵּאוֹת יֵשׁ בּוֹ. לְחִי הָעֶלְיוֹן וּלְחִי הַתַּחְתּוֹן מִיָּמִין וְכֵן מִשְּׂמֹאל וְשִׁבּלֶת הַזָּקָן » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ז׳
« בטור כתוב דלר״ח הוי פאה אחת בסוף הזקן בגרגרת והקשה ב״י דהא אין זה מוזכר בגמרא רק באשר״י בדעת ר״ח הזכיר ושבולת זקן מתחת » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק ד
« ובתוספתא הביאה הרא״ש כתוב פאות הזקן מפרק הלחי עד פיקה של גרגרת » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק ד
« פאות הזקן הם ה׳ ורבו בהם הדעות לפיכך ירא שמים יצא את כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל » שו״ע יו״ד קפ״א:י״א
« מיהו נראה דתחת הגרון אין לחוש בזה הואיל ואינו עיקר מקום הפאות » רמ״א יו״ד קפ״א:י
« והב״ח ס״ט כתב דצריך ליזהר שלא יגלח תחת הגרון כלל לא בתער ולא במספרים כעין תער » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ז
« מיהו הא ודאי שרי כשאינו מגלח סמוך לבשר לגמרי אלא מניח קצת שיער דאין כאן השחתת זקן » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ז
« ול״נ דעת הרב עיקר כיון דכל הפוסקים כתבו סתמא דבמספרים מותר אם כן הא דתרומת הדשן חומרא היא והבו דלא לוסיף עלה » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ז
« והב״ח כתב דצריך ליזהר שלא יגלח תחת הגרון כלל לא בתער ולא במספרים כעין תער » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק ה
« וכ״כ בס׳ זכרונות דף ל״ט שלא להסתפר אלא ע״י מסרק של ספרים שבזה אין המספרים נוגעין בבשר כלל » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק ה
« והאר״י ז״ל לא היה מגלח כלל לא בתער ולא במספרים לא בשום מקום כלל זולת בשיער שעל השפה המעכב האכילה היה חותך במספרים » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק ה
« אבל הש״ך תפס דברי הרב עיקר והבו דלא לוסיף על החומרא » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק ה
« העולה דתחת הגרון אין איסור מן התורה אלא מדרבנן מטעם הנזכר בב״י בשם הר״ר יונה שאסרו חכמים להעביר שער בתער בכל מקום בגוף » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק ד
« ולכן במספרים כעין תער מותר שם » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק ד
« אמנם תחת הגרון אינו אסור מן התורה » בית יוסף יו״ד קפ״א
« ע׳ בתשובת נו״ב תניינא חי״ד סי׳ פ׳ שכתב דלענין גילוח פאת הזקן אפילו אין בהשערות כדי נטילת הזוג חייב » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ד
« ולכן רצה להתיר לגלח הזקן תחלה במספרים ואח״כ להעביר תער על הבשר במקום שהיה השיער » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ד
« והוא ז״ל חלק עליו וכתב דאף לדבריו יש בזה הריסה גדולה ונתת דבריך לשיעורים » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ד
« הבית הלל אוסר לפספס באבן מסיר השער » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ה
« כתב דדוקא באבן אסור שע״י חידודו חותך השער » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ה
« אבל במשיחה הנעשה כעין טיח טיט והחריפות שבו שורף השער מותר דזה הוי השחתה בלי גלוח » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ה
« לְפִיכָךְ הָעֲבָדִים הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהֶם זָקָן אֲסוּרִין בְּהַקָּפָה » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ב׳
« שיעור הפאה מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם » שו״ע יו״ד קפ״א:ט
« וכל רוחב מקום זה לא תגע בו יד » שו״ע יו״ד קפ״א:ט
« פאות הזקן הם ה׳ ורבו בהם הדעות לפיכך ירא שמים יצא את כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל » שו״ע יו״ד קפ״א:י״א
« ואפילו תחת הגרון » רמ״א יו״ד קפ״א:י״א
« וירא שמים יצא ידי כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל ולא כאותן שמניחין חוט כל שהוא על הפיאות » טור יו״ד קפ״א
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קפ״א · ♥ תמיכה