Sujet :
שולחן ערוך יורה דעה סימן קפ״א (י״ב סעיפים)
ש״ך (ח׳ ס״ק) · ט״ז (ד׳) · באר היטב (ו׳) · פתחי תשובה (ו׳) · טור · בית יוסף · רמב״ם
Rédaction :
הרב יוסף חיים סממה · DAAT
« פאות הראש הם שתים סוף הראש הוא מקום חיבורו ללחי מימין ומשמאל » שו״ע יו״ד קפ״א:א
« אינו חייב אלא בתער » שו״ע יו״ד קפ״א:ג
« אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער אבל במספרים מותר אפילו כעין תער » שו״ע יו״ד קפ״א:י
Le raisonnement sort du verset, et il commande quatre seifim : la femme (6), l’esclave (7), le טומטום (8) et la femme devant la barbe d’un homme (12).
« כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּבַל תַּשְׁחִית יֶשְׁנוֹ בְּבַל תַּקִּיף, וְאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ בְּבַל תַּשְׁחִית לְפִי שֶׁאֵין לָהּ זָקָן אֵינָהּ בְּבַל תַּקִּיף » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ב׳
« אשה אינה במצות הקפה » שו״ע יו״ד קפ״א:ו
« וי״א שאף על פי שמותרת להקיף פאת ראשה אסורה להקיף פאת ראש האיש ואפילו הוא קטן » שו״ע יו״ד קפ״א:ו
« עבדים חייבים בהקפת הראש כאנשים » שו״ע יו״ד קפ״א:ז
« אשה שיש לה זקן מותרת להשחיתו ודינה בהשחתת זקן האיש כדינה בהקפת ראש האיש » שו״ע יו״ד קפ״א:י״ב
« אע״פ שדינם כנשים לענין חיוב מצות חייבין בהקפת ראש דנשים לא אימעטו מהקפת ראש אלא מדכתיב לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנם » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ה
« והני נשי הואיל וליתנהו בהשחתת זקן דהא לית להו זקן ליתנהו נמי בהקפת הראש הלכך עבדים כיון דאית להו זקן ליתנהו בכלל היקש זה » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ה
« טומטום ואנדרוגינוס אסורין בהקפת הראש » שו״ע יו״ד קפ״א:ח
« מספק » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ו
« טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס הֲרֵי הֵן סָפֵק, נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי הָאִישׁ וְחֻמְרֵי הָאִשָּׁה בְּכָל מָקוֹם וְחַיָּבִים בַּכּל. וְאִם עָבְרוּ אֵינָם לוֹקִין » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ד׳
Le lieu est donné trois fois : par sa jonction au seif 1, par un résultat visible dans la beraïta, par une étendue au seif 9. Et le seif 4 étend l’interdit à celui qui se fait tondre, même par un non-Juif.
« פאות הראש הם שתים סוף הראש הוא מקום חיבורו ללחי מימין ומשמאל » שו״ע יו״ד קפ״א:א
« אצל האזן » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק א
« שיעור הפאה מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם » שו״ע יו״ד קפ״א:ט
« וכל רוחב מקום זה לא תגע בו יד » שו״ע יו״ד קפ״א:ט
« גם הניקף חייב אם סייע בדבר שמטה עצמו אליו להקיפו » שו״ע יו״ד קפ״א:ד
« אבל איסורא איכא אע״פ שלא סייע לפיכך אסור להיות ניקף אפילו על ידי עובד כוכבים » שו״ע יו״ד קפ״א:ד
« המקיף את הקטן חייב » שו״ע יו״ד קפ״א:ה
« אבל מותר להקיף את העובד כוכבים או את האשה » רמ״א יו״ד קפ״א:ה
« אינו חייב אלא בתער » שו״ע יו״ד קפ״א:ג
« ויש אוסרים במספרי׳ כעין תער ויש לחוש לדבריה׳ » שו״ע יו״ד קפ״א:ג
« שגוזז במספרים סמוך לבשר כעין תער » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ב
« ומשמע ודאי דאינו חייב דקתני לאו דוקא דלכתחילה נמי מותר לגלח הזקן במספרים ואפי׳ כעין תער » בית יוסף יו״ד קפ״א
« ומ״מ נזהרים כשמסתפרין במספרים שיעשה היקף הגילוח בחלק העליון מן המספרות ולא בתחתון פן יעשה הכל עם חלק התחתון והוי כתער » רמ״א יו״ד קפ״א:י
Le seif 11 constate que les avis se sont multipliés et n’en tranche aucun ; sa conclusion est une conduite qui les satisfait tous. La glose y ajoute la gorge, au nom du Beit Yossef.
« פאות הזקן הם ה׳ ורבו בהם הדעות לפיכך ירא שמים יצא את כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל » שו״ע יו״ד קפ״א:י״א
« ואפילו תחת הגרון » רמ״א יו״ד קפ״א:י״א
« וְחָמֵשׁ פֵּאוֹת יֵשׁ בּוֹ. לְחִי הָעֶלְיוֹן וּלְחִי הַתַּחְתּוֹן מִיָּמִין וְכֵן מִשְּׂמֹאל וְשִׁבּלֶת הַזָּקָן » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ז׳
« וירא שמים יצא ידי כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל ולא כאותן שמניחין חוט כל שהוא על הפיאות » טור יו״ד קפ״א
« מיהו נראה דתחת הגרון אין לחוש בזה הואיל ואינו עיקר מקום הפאות » רמ״א יו״ד קפ״א:י
« והב״ח ס״ט כתב דצריך ליזהר שלא יגלח תחת הגרון כלל לא בתער ולא במספרים כעין תער » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ז
« ול״נ דעת הרב עיקר כיון דכל הפוסקים כתבו סתמא דבמספרים מותר אם כן הא דתרומת הדשן חומרא היא והבו דלא לוסיף עלה » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ז
« העולה דתחת הגרון אין איסור מן התורה אלא מדרבנן מטעם הנזכר בב״י בשם הר״ר יונה שאסרו חכמים להעביר שער בתער בכל מקום בגוף » ט״ז יו״ד קפ״א ס״ק ד
« והב״ח כתב דצריך ליזהר שלא יגלח תחת הגרון כלל לא בתער ולא במספרים כעין תער » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק ה
« והאר״י ז״ל לא היה מגלח כלל לא בתער ולא במספרים לא בשום מקום כלל זולת בשיער שעל השפה המעכב האכילה היה חותך במספרים » באר היטב יו״ד קפ״א ס״ק ה
Le Pit’hei Techouva examine deux montages qui cherchent à séparer le rasage de la destruction, et il en refuse un tout en distinguant l’autre. Il examine aussi la question du peigne, et y répond de façon concluante. Ce qu’il laisse ouvert, il le dit — et nous le laissons ouvert avec lui.
« ע׳ בתשובת נו״ב תניינא חי״ד סי׳ פ׳ שכתב דלענין גילוח פאת הזקן אפילו אין בהשערות כדי נטילת הזוג חייב » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ד
« והוא ז״ל חלק עליו וכתב דאף לדבריו יש בזה הריסה גדולה ונתת דבריך לשיעורים » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ד
« הבית הלל אוסר לפספס באבן מסיר השער » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ה
« אבל במשיחה הנעשה כעין טיח טיט והחריפות שבו שורף השער מותר דזה הוי השחתה בלי גלוח » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ה
« מנא לן היתר סריקות פאת הראש למאן דמחמיר (בס״ב) אפילו במספרים כעין תער משום דלא ילפינן ראש מזקן » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ג
« והוא ז״ל האריך דאין שום פקפוק בזה לא מיבעיא לדעת הרמב״ם דיהיב שיעורא לפאת הראש ארבעים שערות » פתחי תשובה יו״ד קפ״א ס״ק ג
Le seif 4 fait de celui qu’on tond un sujet à part entière : tenu s’il s’y prête activement, interdit même s’il ne fait rien, et cela vaut même lorsque celui qui coupe n’est pas juif. Le lieu à préserver est celui du seif 9, du front jusque sous l’oreille et sur toute sa largeur.
Toute la question tient dans la définition que donne le Chakh : couper aux ciseaux au ras de la chair, à la manière d’un rasoir. Pour la barbe cela reste permis selon le seif 10 ; pour la tête un avis l’interdit et le seif 3 demande d’en tenir compte. Savoir dans quelle catégorie tombe un appareil donné n’est pas une question de droit.
Le seif 10 donne la règle de la peine, le seif 11 la conduite : puisque les avis se sont multipliés sur l’emplacement des cinq פאות, on ne passe pas de rasoir sur la barbe. La glose ajoute la gorge, et le Chakh en discute au ס״ק ז avec le Bach.
Le Pit’hei Techouva rapporte la distinction du Noda BiYehouda entre la pierre, qui coupe par son tranchant et reste interdite selon le Beit Hillel, et un enduit dont l’âcreté brûle le poil — qui serait une destruction sans rasage. Il ajoute qu’après l’application, on n’enlève pas le reste avec une lame mais à la main. C’est une discussion rapportée, non une permission générale.
La question vient de Rabbi Akiva Eiger et la réponse du ‘Hatam Sofer, tous deux rapportés par le Pit’hei Techouva : peigner la פאה ne fait aucune difficulté, ni selon le Rambam qui lui donne une mesure de quarante cheveux, ni même selon le Semag ; et les anciens maîtres faisaient ainsi.
Le seif 5 tient pour tenu celui qui tond un mineur, et le Chakh en donne la raison. La glose permet qu’un mineur soit tondu par un non-Juif, et le Pit’hei Techouva rapporte que le Beit Efraïm a laissé cette clause en grande difficulté. La question est rapportée ici telle qu’elle est restée.
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · Siman קפ״א · ♥ Soutenir