« כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּבַל תַּשְׁחִית יֶשְׁנוֹ בְּבַל תַּקִּיף, וְאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ בְּבַל תַּשְׁחִית לְפִי שֶׁאֵין לָהּ זָקָן אֵינָהּ בְּבַל תַּקִּיף » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ב׳
« אינו חייב אלא בתער » שו״ע יו״ד קפ״א:ג
| סעיף | הלשון | מה שהיא קובעת |
|---|---|---|
| 1 | « פאות הראש הם שתים סוף הראש הוא מקום חיבורו ללחי מימין ומשמאל » שו״ע יו״ד קפ״א:א | שתי פאות, במקום חיבור הראש ללחי |
| 2 | « בין שגילח הפאות בלבד בין שגילח כל הראש עם הפאות חייב » שו״ע יו״ד קפ״א:ב | הפאות לבדן או כל הראש : דין אחד |
| 3 | « אינו חייב אלא בתער » שו״ע יו״ד קפ״א:ג | אין מחייב אלא התער |
| 3 | « ויש אוסרים במספרי׳ כעין תער ויש לחוש לדבריה׳ » שו״ע יו״ד קפ״א:ג | ומכל מקום חוששים לאוסר במספריים כעין תער |
| 4 | « גם הניקף חייב אם סייע בדבר שמטה עצמו אליו להקיפו » שו״ע יו״ד קפ״א:ד | הניקף חייב אם סייע |
| 4 | « אבל איסורא איכא אע״פ שלא סייע לפיכך אסור להיות ניקף אפילו על ידי עובד כוכבים » שו״ע יו״ד קפ״א:ד | ואסור אף בלא סיוע, ואפילו על ידי גוי |
| 5 | « המקיף את הקטן חייב » שו״ע יו״ד קפ״א:ה | המקיף את הקטן : חייב |
| 5 | « אבל מותר להקיף את העובד כוכבים או את האשה » רמ״א יו״ד קפ״א:ה | להקיף גוי או אשה : מותר לרמ״א |
| 6 | « אשה אינה במצות הקפה » שו״ע יו״ד קפ״א:ו | אשה אינה במצות הקפה |
| 6 | « וי״א שאף על פי שמותרת להקיף פאת ראשה אסורה להקיף פאת ראש האיש ואפילו הוא קטן » שו״ע יו״ד קפ״א:ו | ויש אוסרים עליה להקיף את האיש |
| 7 | « עבדים חייבים בהקפת הראש כאנשים » שו״ע יו״ד קפ״א:ז | העבדים חייבים כאנשים |
| 8 | « טומטום ואנדרוגינוס אסורין בהקפת הראש » שו״ע יו״ד קפ״א:ח | טומטום ואנדרוגינוס : אסורים מספק |
| 9 | « שיעור הפאה מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם » שו״ע יו״ד קפ״א:ט | שיעור הפאה : מן הפדחת ועד למטה מן האוזן |
| 9 | « וכל רוחב מקום זה לא תגע בו יד » שו״ע יו״ד קפ״א:ט | ובכל רוחב זה לא תגע יד |
| 10 | « אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער אבל במספרים מותר אפילו כעין תער » שו״ע יו״ד קפ״א:י | הזקן : התער מחייב, והמספריים מותרים ואפילו כעין תער |
| 10 | « ומ״מ נזהרים כשמסתפרין במספרים שיעשה היקף הגילוח בחלק העליון מן המספרות ולא בתחתון פן יעשה הכל עם חלק התחתון והוי כתער » רמ״א יו״ד קפ״א:י | זהירות : החלק העליון של המספריים ולא התחתון |
| 10 | « מיהו נראה דתחת הגרון אין לחוש בזה הואיל ואינו עיקר מקום הפאות » רמ״א יו״ד קפ״א:י | תחת הגרון : אין לחוש, לדעת הרמ״א |
| 11 | « פאות הזקן הם ה׳ ורבו בהם הדעות לפיכך ירא שמים יצא את כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל » שו״ע יו״ד קפ״א:י״א | חמש פאות, ורבו הדעות — לא יעביר תער כלל |
| 11 | « ואפילו תחת הגרון » רמ״א יו״ד קפ״א:י״א | ואפילו תחת הגרון |
| 12 | « אשה שיש לה זקן מותרת להשחיתו ודינה בהשחתת זקן האיש כדינה בהקפת ראש האיש » שו״ע יו״ד קפ״א:י״ב | האשה : זקנה שלה — כן ; וזקן האיש — כדין הקפת ראשו |
ההיקש מן הרמב״ם הוא ועומד במשפט אחד : כל שישנו בבל תשחית ישנו בבל תקיף. והש״ך פיתחו בעבד, וזהו הארוך שבשמונת הס״ק שלו על סימן זה.
« כָּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּבַל תַּשְׁחִית יֶשְׁנוֹ בְּבַל תַּקִּיף, וְאִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ בְּבַל תַּשְׁחִית לְפִי שֶׁאֵין לָהּ זָקָן אֵינָהּ בְּבַל תַּקִּיף » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ב׳
« אע״פ שדינם כנשים לענין חיוב מצות חייבין בהקפת ראש דנשים לא אימעטו מהקפת ראש אלא מדכתיב לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנם » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ה
« עבדים חייבים בהקפת הראש כאנשים » שו״ע יו״ד קפ״א:ז
הטומטום והאנדרוגינוס מקבלים את חומרת הספק — הש״ך אמרו במילה אחת, והבאר היטב בשתיים — אלא שהרמב״ם פירש שאם עברו אין לוקין.
« טומטום ואנדרוגינוס אסורין בהקפת הראש » שו״ע יו״ד קפ״א:ח
« מספק » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ו
« טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס הֲרֵי הֵן סָפֵק, נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי הָאִישׁ וְחֻמְרֵי הָאִשָּׁה בְּכָל מָקוֹם וְחַיָּבִים בַּכּל. וְאִם עָבְרוּ אֵינָם לוֹקִין » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ד׳
סעיף א נותן את המקום בחיבורו, הברייתא בתוצאה נראית, וסעיף ט בשיעור. שלושתם מתארים דבר אחד בשלוש דרכים.
« פאות הראש הם שתים סוף הראש הוא מקום חיבורו ללחי מימין ומשמאל » שו״ע יו״ד קפ״א:א
« פְּאַת רֹאשׁוֹ״ – סוֹף רֹאשׁוֹ, וְאֵיזֶהוּ סוֹף רֹאשׁוֹ – זֶה הַמַּשְׁוֶה צְדָעָיו לַאֲחוֹרֵי אׇזְנוֹ וּלְפַדַּחְתּוֹ » מכות כ׳ ע״ב
« שיעור הפאה מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם » שו״ע יו״ד קפ״א:ט
וסעיף ד מרחיב את האיסור אף על מי שאינו עושה כלום : חייב אם סייע, ואסור אף בלא סיוע — ומשום כך אף על ידי גוי.
« גם הניקף חייב אם סייע בדבר שמטה עצמו אליו להקיפו » שו״ע יו״ד קפ״א:ד
« אבל איסורא איכא אע״פ שלא סייע לפיכך אסור להיות ניקף אפילו על ידי עובד כוכבים » שו״ע יו״ד קפ״א:ד
חמש הן, ואין השולחן ערוך אומר היכן. אומר הוא שרבו הדעות, ומוציא מכך הנהגה ולא קביעת מקום : שלא יעביר תער על כל זקנו.
« פאות הזקן הם ה׳ ורבו בהם הדעות לפיכך ירא שמים יצא את כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל » שו״ע יו״ד קפ״א:י״א
« וְחָמֵשׁ פֵּאוֹת יֵשׁ בּוֹ. לְחִי הָעֶלְיוֹן וּלְחִי הַתַּחְתּוֹן מִיָּמִין וְכֵן מִשְּׂמֹאל וְשִׁבּלֶת הַזָּקָן » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ז׳
והרמ״א הוסיף את הגרון להימנעות זו, בעוד שהרמ״א בסעיף י אמר שאין לחוש בו — ואין השניים סותרים, שזה בא במספריים וזה בתער.
« ואפילו תחת הגרון » רמ״א יו״ד קפ״א:י״א
« מיהו נראה דתחת הגרון אין לחוש בזה הואיל ואינו עיקר מקום הפאות » רמ״א יו״ד קפ״א:י
בזקן הדין ברור ואין חולק : התער מחייב, והמספריים מותרים ואפילו סמוך לבשר. והגמרא הוכיחה זאת במיעוט כפול, והרמב״ם העתיק את נוסחה.
« אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער אבל במספרים מותר אפילו כעין תער » שו״ע יו״ד קפ״א:י
« הָא כֵּיצַד – גִּילּוּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה תַּעַר » מכות כ״א ע״א
« וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּגַלְּחֶנּוּ בְּתַעַר » רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ז׳
ובראש אומרת הדעה הראשונה כמותה, והשנייה אוסרת מספריים סמוך לבשר. והשולחן ערוך נותן את הראשונה כדין ומבקש לחוש לשנייה ; והש״ך אומר מה הם אותם מספריים.
« ויש אוסרים במספרי׳ כעין תער ויש לחוש לדבריה׳ » שו״ע יו״ד קפ״א:ג
« שגוזז במספרים סמוך לבשר כעין תער » ש״ך יו״ד קפ״א ס״ק ב
| הספר | מה שהוא מוסיף לסימן |
|---|---|
| ש״ך — ח׳ ס״ק | היכן הפאה (ס״ק א) ; מה הם מספריים כעין תער (ס״ק ב) ; מפני מה שונה הקטן מן הגוי (ס״ק ג) ; הלבוש והב״ח בספקו של הרמ״א (ס״ק ד) ; ההיקש המלא בעבד (ס״ק ה) ; ספקו של הטומטום (ס״ק ו) ; הגרון, כנגד הב״ח (ס״ק ז) ; האשה וזקן האיש (ס״ק ח) |
| ט״ז — ד׳ ס״ק | טעם הרמב״ם, הסתייגות הטור ושאלת שלום מלכות (ס״ק א) ; מפני מה אין האשה בהקפה (ס״ק ב) ; השפה העליונה לדעה אחת (ס״ק ג) ; הפאה החמישית, התוספתא, ודרגת האיסור תחת הגרון (ס״ק ד) |
| באר היטב — ו׳ ס״ק | העתקת הש״ך והט״ז, ובשני חידושים משלו : תוצאת הט״ז בקרוב למלכות (ס״ק א), ובעניין הגרון — הנהגת האר״י והנהגת ספר זכרונות (ס״ק ה) |
| פתחי תשובה — ו׳ | הפנים מאירות כנגד הט״ז (ס״ק א) ; בית אפרים בלשון הר״ן (ס״ק ב) ; החתם סופר במסרק (ס״ק ג) ; הנודע ביהודה במספריים ואחריהם תער (ס״ק ד) ובאבן ובמשיחה (ס״ק ה) ; והפניה לבאר היטב (ס״ק ו) |
| נקודות הכסף | אינן על סימן זה — ומצויות במקומות אחרים ביורה דעה, בסימן קע״ד כבסימן קע״ו |
| מונח | משמעו | היכן הוא פועל |
|---|---|---|
| פאות הראש | שני המקומות שבהם נפגשת הגולגולת עם הלחי, אצל האוזן | סעיפים א, ט ; ש״ך ס״ק א |
| פאות הזקן | חמשת מקומות הזקן, שנחלקו בהם | סעיף י״א ; ט״ז ס״ק ג–ד |
| תער | התער — הכלי היחיד המחייב בזקן | סעיפים ג, י ; מכות כ״א ע״א |
| מספריים כעין תער | מספריים הגוזזים סמוך לבשר — אסורים בראש, מותרים בזקן | סעיפים ג, י ; ש״ך ס״ק ב |
| גילוח שיש בו השחתה | לשון הגמרא : גילוח שיש בו השחתה — הוא התער | מכות כ״א ע״א ; רמב״ם פרק י״ב הלכה ז׳ |
| מקיף | המקיף את פאת חבירו — חייב לעולם | סעיפים ד, ה |
| ניקף | הניקף — חייב אם סייע, ואסור אף בלא סיוע | סעיף ד ; מכות כ׳ ע״ב |
| בל תשחית ובל תקיף | היקש הרמב״ם : כל שאינו בזה אינו בזה | סעיפים ו, ז, י״ב ; ש״ך ס״ק ה |
| שבולת הזקן | הפאה החמישית, בתחתית הזקן — ומקומה שנוי במחלוקת | מכות כ׳ ע״ב ; ט״ז ס״ק ד |
| תחת הגרון | תחת הגרון — הנקודה שבה נפרדים הרמ״א, הב״ח והש״ך | סעיפים י, י״א ; ש״ך ס״ק ז ; ט״ז ס״ק ד |
| שלום מלכות | ההיתר לקרוב למלכות — שהט״ז דן בו כאן | ט״ז ס״ק א ; באר היטב ס״ק א ; פתחי תשובה ס״ק א |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קפ״א · ♥ תמיכה