כותרת הסימן אומרתו : דברים האסורים משום לא ילבש גבר שמלת אשה — הדברים שנאסרו מכוח הפסוק. השולחן ערוך מכריז ובו ו׳ סעיפים, וששתם כמעט אינם מדברים במלבוש : ארבעה בשער שאדם מעביר מגופו, החמישי לבדו במלבוש המין האחר, והששי חוזר לשער — השערה הלבנה הנלקטת, הצביעה — ומסיים במראה.
נושא : לא ילבש גבר · מעביר שער · תיקוני אשה · טומטום ואנדרוגינוס · מראה
מקור : שולחן ערוך יורה דעה סימן קפ״ב
עריכה : הרב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
הסימן נקרא בשני גושים. סעיפים א-ד בשער הגוף : האיסור ושיעורו, מי שמגלח את כולו, החיכוך ביד או בבגד, והמצטער. סעיפים ה-ו במראה : מלבושו ועדיו של המין האחר, ואחר כך שלושה מעשים של איש בעצמו — ליקוט שערה לבנה, צביעה בשחור, והסתכלות במראה.
דברים האסורים משום לא ילבש גבר שמלת אשה. ובו ו׳ סעיפים:
המעביר שער בית השחי ובית הערוה אפילו במספרים כעין תער היו מכין אותו מכת מרדות בד״א במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים אם העביר אין מכין אותו: הגה ואפילו לכתחילה שרי (ר״ן פ״ב דעבודת כוכבים) רק החברים נמנעים בכ״מ (שם ובב״י בשם נ״י) (וע״ל סימן קנ״ו): ומותר להעביר שער (שאר) אברים במספרים בכל מקום :
מי שמגלח כל שיער שבו מראשו ועד רגליו י״א שמותר לו לגלח גם של בית השחי ובית הערוה:
אסור לחוך בידו בשער בית השחי ובית הערוה כדי להשירו אבל מותר לחוך בבגדו להשירו:
מי שיש לו חטטין בבית השחי ובית הערוה ומצטער מצד השער מותר להעבירו:
לא תעדה אשה עדי האיש כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע או תלבש שריון וכיוצא בו (ממלבושי האיש לפי מנהג המקום ההוא) (טור) או שתגלח ראשה כאיש ולא יעדה איש עדי אשה כגון שילבש בגדי צבעונים וחלי זהב במקום שאין לובשין אותם הכלים ואין משימין אותו החלי אלא נשים: הגה ואפילו באחד מן הבגדים אסור אף על פי שניכרים בשאר בגדיהם שהוא איש או אשה (ב״י) טומטום ואנדרוגינוס אסורים להתעטף כאשה:
אסור (לאיש) ללקט אפילו שער אחד לבן מתוך השחורות משום לא ילבש גבר וכן אסור לאיש לצבוע (שערות לבנות שיהיו) (ב״י) שחורות אפילו שערה אחת וכן אסור לאיש להסתכל במראה (וע״ל סימן קנ״ו):
אין הפסוק מדבר אלא במלבוש. ומבאר הש״ך כבר בהערתו הראשונה כיצד מוציא הסימן ממנו ששה סעיפים שאחד בלבד מהם במלבוש : קראו חכמים את הפסוק לא כדין במלבוש אלא כדין בתיקון.
« משום לא ילבש גבר שמלת אשה שדרשו חז״ל דלאו דוקא שמלת אשה אלא ה״ה שאר תיקוני אשה לנוי וליופי » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק א)
« היו מכין. משום לא ילבש גבר שמלת אשה שדרשו חז״ל דלאו דוקא שמלת אשה אלא ה״ה שאר תיקוני אשה לנוי וליופי » (באר היטב יו״ד קפ״ב ס״ק א)
הרמב״ם מעמיד דינים אלו בהלכות חוקות הגויים, בפרק י״ב, מיד אחר פאות הראש והזקן. הלכה ט שלו היא סעיף א של הסימן ; והלכה י היא סעיפים ה ו-ו.
« הַעֲבָרַת הַשֵּׂעָר מִשְּׁאָר הַגּוּף כְּגוֹן בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה אֵינוֹ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וְהַמַּעֲבִירוֹ מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַעֲבִירִין אוֹתוֹ אֶלָּא נָשִׁים כְּדֵי שֶׁלֹּא יְתַקֵּן עַצְמוֹ תִּקּוּן נָשִׁים. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁמַּעֲבִירִין הַשֵּׂעָר הַנָּשִׁים וַאֲנָשִׁים אִם הֶעֱבִיר אֵין מַכִּין אוֹתוֹ. וּמֻתָּר לְהַעֲבִיר שְׂעַר שְׁאָר אֵיבָרִים בְּמִסְפָּרַיִם בְּכָל מָקוֹם: » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה ט)
« לֹא תַּעֲדֶה אִשָּׁה עֲדִי הָאִישׁ כְּגוֹן שֶׁתָּשִׂים בְּרֹאשָׁהּ מִצְנֶפֶת אוֹ כּוֹבַע אוֹ תִּלְבַּשׁ שִׁרְיוֹן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אוֹ שֶׁתְּגַלֵּחַ רֹאשָׁהּ כְּאִישׁ. וְלֹא יַעֲדֶה אִישׁ עֲדִי אִשָּׁה כְּגוֹן שֶׁיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין וַחֲלִי זָהָב בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לוֹבְשִׁין אוֹתָן הַכֵּלִים וְאֵין מְשִׂימִים אוֹתוֹ הַחֲלִי אֶלָּא נָשִׁים הַכּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. אִישׁ שֶׁעָדָה עֲדִי אִשָּׁה וְאִשָּׁה שֶׁעָדְתָה עֲדִי אִישׁ לוֹקִין. » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה י)
« הַמְלַקֵּט שְׂעָרוֹת לְבָנוֹת מִתּוֹךְ הַשְּׁחוֹרוֹת מֵרֹאשׁוֹ אוֹ מִזְּקָנוֹ מִשֶּׁיְּלַקֵּט שַׂעֲרָה אַחַת לוֹקֶה מִפְּנֵי שֶׁעָדָה עֲדִי אִשָּׁה. וְכֵן אִם צָבַע שְׂעָרוֹ שָׁחוֹר מִשֶּׁיִּצְבַּע שֵׂעָר לְבָנָה אַחַת לוֹקֶה. » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה י)
« טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס אֵינוֹ עוֹטֵף כְּאִשָּׁה וְלֹא מְגַלֵּחַ רֹאשׁוֹ כְּאִישׁ וְאִם עָשָׂה כֵּן אֵינוֹ לוֹקֶה: » (רמב״ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק י״ב הלכה י)
« ואפילו באחד מן הבגדים כו׳. מבואר בבית יוסף דבזה יש מלקות כיון דניכר ההבדל בין איש לאשה משא״כ בהעברת שער בית השחי דאינו ניכר בפרהסיא על כן אין אסור אלא מדרבנן: » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ו)
והטור, לבסוף, הוא מקורם הישיר של סעיפים א-ד, ומביא בהם שלוש דעות במקום שהסעיף מקיים אחת. וזה עניינה של רמה 2.
« העברת תער בשאר הגוף ובית השחי ובית הערוה פר״ת שדינן שוה שאסורין בתער ומותרין במספריים וי״א דוקא בשאר הגוף מותר במספריים אבל של בית השחי ושל בית הערוה אסורין אפי׳ במספריים וכן הוא מסקנת א״א הרא״ש ז״ל » (טור יו״ד קפ״ב)
« אסור לחככו בידו כדי להסירו אבל מותר לחככו בבגדו להסירו » (טור יו״ד קפ״ב)
« כתבו הגאונים מי שמגלח כל שער שבו מראשו ועד רגלו שמותר לו לגלח גם של בית השחי ובית הערוה דכיון שמגלח כל גופו אין זה יפוי אדרבה ניוול הוא אלא שלשם רפואה מגלח » (טור יו״ד קפ״ב)
« כתב הרמב״ם שלא אסרו העברת שער אלא במקום שאין מעבירין אותו אלא הנשים שלא יתקן עצמו בתיקון נשים אבל במקום שמעבירים האנשים השער אם העבירו אין מכין אותו: » (טור יו״ד קפ״ב)
« לא תלבש אשה בגדים המיוחדין לאיש לפי מנהג המקום לא תגלח אשה כאיש לא ילבש איש בגדי אשה » (טור יו״ד קפ״ב)
« ואם ליקט שער לבן מתוך השחור חייב משום ולא ילבש גבר שמלת אשה ואפי׳ בשער אחד ומטעם זה אסור להסתכל במראה לפי שהוא תכשיט בנשים אם לא לצורך כדפרי׳ לעיל » (טור יו״ד קפ״ב)
« וכ״כ הרמב״ם גבי צבע מי ששערו שחור וצבעו לבן חייב אפי׳ בשער אחד: » (טור יו״ד קפ״ב)
| מונח | פירוש |
|---|---|
| לא ילבש גבר שמלת אשה | הפסוק ששם הסימן על שמו ; חכמים מרחיבים אותו לכל תיקון אשה. |
| מעביר שער | העברת השער — נושאם של ארבעת הסעיפים הראשונים. |
| בית השחי ובית הערוה | שני המקומות שנוקב הסעיף בשמם. |
| כעין תער | מספריים החותכים סמוך לבשר — ומדייק הש״ך בס״ק ג שהתער עצמו אסור. |
| מכת מרדות | עונשם של איסורי דבריהם ; הזכרתו אומרת את מדרגת איסורו של סעיף א. |
| תיקוני אשה | מונחו של הש״ך למה שהפסוק מכוון אליו באמת. |
| חברים | מי שקיבלו עליהם הנהגה יתרה ; ההגהה אומרת שנמנעים בכל מקום. |
| חטטין | פצעים ; מציאותם עם הצער מתירה להעביר את השער. |
| עדי האיש · עדי אשה | עדי האיש ועדי האשה — לשונו של סעיף ה : עידוי, ולא לבישה בלבד. |
| טומטום ואנדרוגינוס | שני מקרי ספק במין ; ההגהה אוסרת עליהם להתעטף כאשה, והש״ך מוסיף את חציה השני של ההלכה. |
| מראה | המראה ; סעיף ו אוסרה על האיש ומפנה לסימן קנ״ו · 156. |
| המקרה | הדין | מקור |
|---|---|---|
| להעביר שער בית השחי או בית הערוה במקום שאין מעבירין אלא נשים | אסור — מכת מרדות | שו״ע יו״ד קפ״ב:א |
| אותו מעשה במקום שגם האנשים עושין כן | מותר, ואפילו לכתחילה | רמ״א יו״ד קפ״ב:א |
| החברים, בכל מקום | נמנעים | רמ״א יו״ד קפ״ב:א |
| להעביר שער שאר אברים במספרים | מותר בכל מקום | שו״ע יו״ד קפ״ב:א |
| התער עצמו | אסור — הש״ך | ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק ג |
| המגלח את כל גופו | יש אומרים שמותר | שו״ע יו״ד קפ״ב:ב |
| לחוך ביד להשיר את השער | אסור | שו״ע יו״ד קפ״ב:ג |
| לחוך בבגד | מותר | שו״ע יו״ד קפ״ב:ג |
| מי שיש לו חטטין ומצטער מן השער | מותר להעביר | שו״ע יו״ד קפ״ב:ד |
| אשה הלובשת בגד איש להתעדות | אסור | שו״ע יו״ד קפ״ב:ה |
| איש הלובש בגד אשה להתעדות | אסור | שו״ע יו״ד קפ״ב:ה |
| בגד אחד בלבד, והוא ניכר בשאר בגדיו | אסור | רמ״א יו״ד קפ״ב:ה |
| לעשות כן מפני החמה, הצינה או הגשמים | הט״ז : אין איסור ; הב״ח אוסר | ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ד |
| טומטום או אנדרוגינוס המתעטף כאשה | אסור | רמ״א יו״ד קפ״ב:ה |
| ללקט שערה לבנה מתוך השחורות | אסור, ואפילו אחת | שו״ע יו״ד קפ״ב:ו |
| לצבוע לבן בשחור | אסור, ואפילו אחת | שו״ע יו״ד קפ״ב:ו |
| לצבוע שחור בלבן | מותר אף לכתחילה — הט״ז | ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ז |
| איש המסתכל במראה | אסור | שו״ע יו״ד קפ״ב:ו |
עשרים הערות נושאי כלים על ששה סעיפים : שמונה ס״ק לש״ך, שבעה לט״ז וחמישה לבאר היטב. כולן ניתנות כאן, כסדרן.
« משום לא ילבש גבר שמלת אשה שדרשו חז״ל דלאו דוקא שמלת אשה אלא ה״ה שאר תיקוני אשה לנוי וליופי » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק א)
« נתבאר דאסור לאיש להסתכל במראה משום לא ילבש גבר שמלת אשה ע״ש: » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק א)
« ואפילו לכתחלה שרי. במקום שמעבירים אותו גם האנשים: » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק ב)
« במספרים. כעין תער אבל לא בתער: » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק ג)
« מראשו כו׳. ל״ד דהא נתבאר בסי׳ שלפני זה דאסור להקיף ראשו וזקנו אלא ר״ל מראש גופו עד סוף גופו. פרישה: » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק ד)
« שמותר כו׳. דודאי לרפואה קמכוין דאי ליפוי אדרבה ניוול הוא לו ואפשר דאפילו במפרש דליפוי קא עביד לא משגחינן ביה אלא אמרינן ודאי לרפואה קעביד. ב״י וכ״כ הב״ח אלא שנראה מדבריו כחולק אמפרש דליפוי קעביד ע״ש: » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק ה)
« בבגדו כו׳. והב״ח כתב דמפירש״י משמע דוק׳ בית השחי אבל בית הערוה אסור אפילו על ידי בגד כדאמר רבי טרפון בריש פ׳ כל היד דכל המכניס ידו למטה מטיבורו תקצץ » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק ו)
« ולא משמע מידי והא דנקט שם רש״י בית השחי ה״ה בית הערוה וכ״כ התוספות שם דאבית השחי ובית הערוה קאי ומההיא דר״פ כל היד אין ראיה דאדרבה הא אמרינן התם דבמטלית עבה מותר שאינה מחממת: » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק ו)
« כ׳ הב״ח דיש היתר בב׳ דברים הא׳ שאין איסור אפילו בדבר שהוא נוי וקישוט אלא באשה הלובשת בגדי איש להתדמות לאיש ואיש הלובש בגדי אשה להתדמות לאשה לנוי וקישוט אבל אם לובשין כדי להגן מפני החמה או צנה וכיוצא בזה מותר. » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק ז)
« הב׳ דאף להתדמות אין איסור אלא בדברים שהן עשוין לנוי וקישוט כו׳ » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק ז)
« ע״ש שהאריך ואין דבריו מוכרחים כ״כ ומ״מ נראה דהיינו דוקא בתיקוני אשה אבל אם לובש ממש בגדי אשה עד שאינו ניכר שהוא איש וכן איפכא בכל ענין אסור » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק ז)
« וכ״כ הרא״מ בספר יראים דאסור ללבוש אפילו דרך עראי ובדרך שחוק שהרי לא חילק הכתוב » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק ז)
« ולפי שראיתי בני אדם לובשין במלבושי אשה וגם אשה במלבושי איש בדרך עראי במשתאות של חתן וכלה וגם בענינים הרבה כתבתי כן עכ״ל » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק ז)
« ולענין איסור לבישת גבר שמלת אשה בפורים האריך הב״ח כאן » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק ז)
« אסורים להתעטף כאשה. ולא יגלחו ראשם כאיש. כל בו ורמב״ם פרק י״ב מהלכות עבודת כוכבים דין י׳ והוא מפ״ד דבכורים: » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק ח)
ס״ק א מפנה לסימן קנ״ו · 156 סעיף ב, ששם נתבאר כבר איסור המראה ; וס״ק ז מסיים ומפנה לאורח חיים סימן תרצ״ו לעניין פורים.
« לפי מה שכתב בית יוסף בשם הר״ר יונה העתקתיו סוף סימן קודם לזה משמע דבכל מקום בגוף אסור בתער והוא דלא כמאן בדעות שהביא הטור כאן: » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק א)
« שאר אברים במספרים. פי׳ כעין תער: » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ב)
« גם בתוספות פרק שני נזירים שם כתוב דין זה בבית השחי ובבית הערוה אלא שברש״י שם כתוב בבעיא זו מהו לחוך דהיינו בבית השחי ולא זכר בית הערוה » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ג)
« וכ׳ מו״ח ז״ל הטעם דבבית הערוה בלא״ה אסור מטעם הרהור כדאשכחן בפ׳ כל היד רבי טרפון אומר כל המכניס דו למטה מטבורו תקצץ » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ג)
« ואין נראה מפירש״י שום ראיה דלעיל מיניה שם בבעי׳ מהו לגלח פירש״י ג״כ בבית השחי ושם ודאי הוה הבעי׳ גם אבית הערוה אע״כ דרש״י חדא מנייהו נקט » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ג)
« ומההיא דר׳ טרפון ג״כ לאו ראיה דע״כ ההיא למטה מטבורו לאו ממש קאמר דא״כ תקשה לך מפ׳ כל כתבי ברבינו הקדוש שהיה נקרא כן משום שלא הכניס ידו למטה מאבנטו ואי דינא בכל אדם כן מאי רבותיה דרבינו הקדוש » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ג)
« ודוחק לומר שהיה נזהר למטה מאבנטו שהוא טפי מלמטה מטבורו דזה אינו סברא כלל אלא פשוט לי דההוא דנקט לישנא מעליא » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ג)
« וכן משמע שם בתוס׳ במקום שאמרו שם כריסו נבקעת כתבו הם מילתו נבקעת עכ״ל וכן אין נזהרין מזה רוב העולם רק שרבינו הקדוש היה קדוש ביותר ונזהר גם בזה » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ג)
« ואסור לשלוח יד במבושיו שלא יבא לידי הרהור ואפי׳ מתחת טבורו לא יכניס ידו שמא יבא לידי הרהור » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ג)
« הרי חלק אותם לב׳ בבות תחילה כתב אסור ובתחת טבורו כתב לא יכניס ולא כתב אסור אלא דבזה אין איסור רק מצד תוספת קדושה ואזהרה יתירה שמא יאחז ג״כ באמה וע״כ כ׳ תחילה שלא יבא לידי הרהור ואח״כ כתב שמא יבוא לידי הרהור: » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ג)
« לא תעדה אשה. משמע דרך עידוי וקישוט אסור אבל אם עושה כן מפני החמה או צנה או גשמים אין איסור כן » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ד)
« רמ״א דאפילו מפני שמחת פורים המנהג להתיר בזה ואף על גב דיש אוסרים » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ד)
« ומו״ח ז״ל כתב שיש לאסור את זה והביא ראיה ממה שכתב ר״א ממיץ לאסור לעשות כן מפני שמחת חתן או כלה והשומע לאסור תבוא עליו ברכה כי יש הרבה מכשולות חס ושלום מזה כשהולכין ביחד בלי היכר איש או אשה: » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ד)
« אלא נשים. מו״ח ז״ל כתב בשם רש״ל שאם הוא במקום שאין מעבירין אותו אפילו הנשים שאם הוא העביר אינו לוקה עכ״ל: » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ה)
« ואפילו באחד מן הבגדים כו׳. מבואר בבית יוסף דבזה יש מלקות כיון דניכר ההבדל בין איש לאשה משא״כ בהעברת שער בית השחי דאינו ניכר בפרהסיא על כן אין אסור אלא מדרבנן: » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ו)
« שערות לבנות שיהיו שחורות. שזהו נוי אשה אבל איפכא שהיו שחורות וצבע אותם לבנות שרי אפילו לכתחלה כ״כ ב״י ובטור יש כאן טעות סופר: » (ט״ז יו״ד קפ״ב ס״ק ז)
« היו מכין. משום לא ילבש גבר שמלת אשה שדרשו חז״ל דלאו דוקא שמלת אשה אלא ה״ה שאר תיקוני אשה לנוי וליופי » (באר היטב יו״ד קפ״ב ס״ק א)
« שרי. במקום שמעבירין אותו גם האנשים: » (באר היטב יו״ד קפ״ב ס״ק ב)
« שמותר. דודאי לרפואה קמכוין דאי ליפוי אדרבה ניוול הוא לו ואפשר דאפי׳ במפרש דליפוי קא עביד לא משגחינן ביה אלא אמרינן ודאי לרפואה קעביד ב״י וכ״כ הב״ח רק שנראה מדבריו כחולק אמפרש דליפוי קעביד ע״ש ש״ך: » (באר היטב יו״ד קפ״ב ס״ק ג)
« עדי. כ׳ הט״ז משמע דרך עידוי וקישוט אסור אבל אם עושה כן מפני החמה או צנה וגשמים אין איסור והב״ח כ׳ שיש לאסור את זה והשומע לו תע״ב כי יש הרבה מכשולות ח״ו ע״י זה כשהולכים יחד בלי היכר איש ואשה ולענין » (באר היטב יו״ד קפ״ב ס״ק ד)
« לבנות. שזהו נוי אשה אבל איפכא שהיו שחורות וצבע אותם לבנות שרי אפילו לכתחלה כ״כ ב״י: » (באר היטב יו״ד קפ״ב ס״ק ה)
| הרמב״ם | השולחן ערוך | העניין |
|---|---|---|
| פרק י״ב הלכה ט | שו״ע יו״ד קפ״ב:א | שער הגוף : מדבריהם, מכת מרדות, והשיעור המקומי |
| פרק י״ב הלכה י | שו״ע יו״ד קפ״ב:ה | עדי המין האחר, הכל כמנהג המדינה — ולוקין |
| פרק י״ב הלכה י | שו״ע יו״ד קפ״ב:ו | ליקוט השערה הלבנה והצביעה בשחור |
| פרק י״ב הלכה י | רמ״א יו״ד קפ״ב:ה | טומטום ואנדרוגינוס — הש״ך מפנה במפורש להלכה זו |
« אסורים להתעטף כאשה. ולא יגלחו ראשם כאיש. כל בו ורמב״ם פרק י״ב מהלכות עבודת כוכבים דין י׳ והוא מפ״ד דבכורים: » (ש״ך יו״ד קפ״ב ס״ק ח)
« טומטום ואנדרוגינוס אסורים להתעטף כאשה: » (רמ״א יו״ד קפ״ב:ה)
סעיף א מעמיד כלל וההגהה נותנת את יישומו : הכל תלוי בשאלה אם באותו מקום מעשה זה מעשה נשים בלבד הוא. וכותב הרמ״א שבמקום שגם האנשים עושין כן מותר אף לכתחילה, ומוסיף שהחברים נמנעים בכל מקום. ומזכיר הש״ך בס״ק ג שהיתר הסעיף במספריים כעין תער הוא ולא בתער. שאלת רב.
סעיף ד מתיר למצטער, וסעיף ב מתיר למגלח את כל גופו. ונותן הש״ך בס״ק ה את הטעם, והוא חזק : בגילוח כזה ודאי לרפואה מכוון, שאילו ליופי — אדרבה ניוול הוא לו — ומוסיף שאפשר שאף במפרש שליופי הוא עושה אין משגיחין בו. שאלת רב.
סעיף ה מודד את האיסור במנהג המקום, וההגהה מוסיפה שדי בבגד אחד אף שהוא ניכר בשאר בגדיו. והט״ז בס״ק ו מבאר מפני מה פסקה זו חמורה משל השער : ההבדל בין איש לאשה ניכר בה לעין. שאלת רב.
השאלה עתיקה ואין נושאי הכלים מכריעים בה פה אחד. הט״ז בס״ק ד מביא שהרמ״א באורח חיים כותב שהמנהג להתיר אף מפני שמחת פורים אף על גב שיש אוסרים ; ואחר כך מביא את הב״ח האוסר והסומך על היראים, ומסיים הט״ז שהשומע לאסור תבוא עליו ברכה. והש״ך בס״ק ז מביא את היראים לאותו צד ומפנה לאורח חיים תרצ״ו. שאלת רב.
הט״ז בס״ק ד סובר שהפסקה בעידוי עסוקה — דרך עידוי וקישוט — ושמה שנלבש מפני החמה, הצינה או הגשמים אינו בכלל. והב״ח שהוא מביאו אוסר בכל זאת ; והש״ך בס״ק ז כותב שאין דברי הב״ח מוכרחים, ומעמיד על כל פנים גבול : בגדים שהם ממש של המין האחר עד שאינו ניכר מי לובשם — אסורים בכל עניין. שאלת רב.
סעיף ו אוסר על האיש ללקט שערה לבנה ולצבוע לבן בשחור, ואפילו שערה אחת. והט״ז בס״ק ז והבאר היטב בס״ק ה נותנים את היפוכו : מן השחור אל הלבן מותר אף לכתחילה, שאין זה נוי אשה. ובמראה — הסעיף אוסרה ומפנה לסימן קנ״ו · 156, ששם מזכיר הט״ז שהתירו להסתפר במראה כשיש צורך. שאלת רב.
| סעיף | הלשון | מה היא מכריעה |
|---|---|---|
| א | « המעביר שער בית השחי ובית הערוה אפילו במספרים כעין תער היו מכין אותו מכת מרדות » (שו״ע יו״ד קפ״ב:א) | האיסור ומדרגתו : מכת מרדות |
| א | « בד״א במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים אם העביר אין מכין אותו: » (שו״ע יו״ד קפ״ב:א) | שיעורו : במקום שאין מעבירין אלא נשים |
| א | « ואפילו לכתחילה שרי (ר״ן פ״ב דעבודת כוכבים) רק החברים נמנעים בכ״מ » (רמ״א יו״ד קפ״ב:א) | במקום שגם האנשים עושין : מותר אף לכתחילה |
| א | « ומותר להעביר שער (שאר) אברים במספרים בכל מקום » (שו״ע יו״ד קפ״ב:א) | שאר האברים במספרים : מותר בכל מקום |
| ב | « מי שמגלח כל שיער שבו מראשו ועד רגליו י״א שמותר לו לגלח גם של בית השחי ובית הערוה: » (שו״ע יו״ד קפ״ב:ב) | המגלח את כולו : יש אומרים שמותר |
| ג | « אסור לחוך בידו בשער בית השחי ובית הערוה כדי להשירו אבל מותר לחוך בבגדו להשירו: » (שו״ע יו״ד קפ״ב:ג) | היד אסורה והבגד מותר |
| ד | « מי שיש לו חטטין בבית השחי ובית הערוה ומצטער מצד השער מותר להעבירו: » (שו״ע יו״ד קפ״ב:ד) | החטטין והצער מתירים |
| ה | « לא תעדה אשה עדי האיש כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע או תלבש שריון וכיוצא בו » (שו״ע יו״ד קפ״ב:ה) | האשה המתעדה בעדי האיש |
| ה | « (ממלבושי האיש לפי מנהג המקום ההוא) » (שו״ע יו״ד קפ״ב:ה) | והכל לפי מנהג המקום |
| ה | « או שתגלח ראשה כאיש ולא יעדה איש עדי אשה כגון שילבש בגדי צבעונים וחלי זהב במקום שאין לובשין אותם הכלים ואין משימין אותו החלי אלא נשים: » (שו״ע יו״ד קפ״ב:ה) | האיש המתעדה בעדי האשה |
| ה | « ואפילו באחד מן הבגדים אסור אף על פי שניכרים בשאר בגדיהם שהוא איש או אשה » (רמ״א יו״ד קפ״ב:ה) | די בבגד אחד |
| ה | « טומטום ואנדרוגינוס אסורים להתעטף כאשה: » (רמ״א יו״ד קפ״ב:ה) | טומטום ואנדרוגינוס |
| ו | « אסור (לאיש) ללקט אפילו שער אחד לבן מתוך השחורות משום לא ילבש גבר » (שו״ע יו״ד קפ״ב:ו) | השערה הלבנה הנלקטת, ואפילו אחת |
| ו | « וכן אסור לאיש לצבוע (שערות לבנות שיהיו) » (שו״ע יו״ד קפ״ב:ו) | צביעת הלבן |
| ו | « שחורות אפילו שערה אחת וכן אסור לאיש להסתכל במראה » (שו״ע יו״ד קפ״ב:ו) | בשחור — והמראה |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן קפ״ב · ♥ תמיכה