סימן קפ״ו — בדיקת האשה לפני תשמיש ולאחריו

תלוי במצב האשה. אשה שיש לה וסת קבוע אינה צריכה בדיקה, לא לפני תשמיש ולא לאחריו (שולחן ערוך קפ״ו:א) — היא סומכת על קביעות וסתה. בלא וסת קבוע, השולחן ערוך מדבר על בדיקות בשלוש פעמים ראשונות ; ואם הוחזקה שאינה רואה מחמת תשמיש — שוב אינה צריכה בדיקה. אך הש״ך פוסק שלמעשה אין צריך בדיקה כלל — אף בלא וסת — ו« כן עמא דבר ». זוהי מחלוקת גדולה למעשה: כל בית נוהג כהוראת רבו, ואין מכריעים לבד.

השולחן ערוך מלמד (קפ״ו:א) שאדרבה, אשה שיש לה וסת קבוע אינה צריכה לבדוק עצמה בפני בעלה בשעת תשמיש — שלא יהא לבו נוקפו ופורש : כדי שלא יהא לב הבעל נוקפו, ויבוא לפרוש. ההלכה שומרת כאן על השלוה ועל השלום בית : ריבוי בדיקות, במקום לחזק את הטהרה, יטיל מבוכה בחיי האישות. זהו האיזון שבכל טהרת המשפחה — דקדוק ספירת הימים מצד אחד, וצניעות ואמון מצד שני. השיעור למעשה — שאל את רבך.

סעיף החתימה של הסימן עוסק, בכובד ראש, באשה הרואה מחמת תשמיש — שרואה דם מחמת התשמיש : אם אירע שלוש פעמים רצופות, נעשית אסורה לבעל זה, וכל פרטיו מבוארים בסימן קפ״ז. זהו עניין הלכתי ורפואי כאחד: מחייב הוא שאלת רב מחייבת, ולעיתים קרובות גם רופא, ואין מכריעים לבד. ולעומת זאת, אשה מסולקת דמים — בטבעה בתולת דמים (חכם צבי, הובא בפתחי תשובה), או במצבה מעוברת או מניקה (מהר״ם פדואה, הובא בפתחי תשובה) — פטורה מבדיקה אף בלא וסת קבוע, שגופה מסולק מדם. אף כאן, היישום למעשה — שאל את רבך.