אין רמה זו מחדשת דבר : מסדרת היא. שבעת הסעיפים בטבלה אחת, שלוש מדרגות הנדר, התקנה ושני יוצאיה, הצדקה צעד אחר צעד, השיטות בדברים הנדונים, והמכשולים שנכשלים בהם פעמיים.
נושא :
שולחן ערוך יורה דעה סימן ר״ג
הרב יוסף חיים סממה DAAT · daattorah.com
1. הסימן במשפט אחד
הנדר בגנות על מה שהוא מוסיף : במקום שמוסיף איסור על איסורי תורה — מגונה אף כשמקיימו ; במקום שאינו אלא מסייע למה שכבר מחויב — מותר, ואף מצוה ; ובמקום שמתקן מידה בנוטלו — משובח, ובלבד שלא ייעשה הרגל.
2. טבלת האם — שבעת הסעיפים
סעיף
מה שנאמר בו
מילת מפתח
א
אל תהי רגיל בנדרים ; כל הנודר, אף שמקיים, רשע וחוטא.
רשע וחוטא
ב
איחר אדם נדרו — פנקסו נפתחת.
פנקסו נפתחת
ג
הבמה ; טוב יותר שיישאל. אבל נדרי הקדש מקיימין ; והשבועה, כמותם, אין נשאלין עליה אלא מדוחק.
כאילו בנה במה
ד
לא ידור שום דבר, ואפילו צדקה. אם המעות בידו ייתן ; ואם לאו ימתין ; ויפסוק ויאמר בלא נדר.
יאמר בלא נדר
ה
בעת צרה מותר לנדור.
בעת צרה
ו
לנדור כדי לזרז — מותר ; לנדור או לישבע כדי להישמר מעבירה — מצוה.
לזרוזי נפשיה
ז
לנדור כדי לתקן מידה : זריז ומשובח — ובלא להרבות ולהרגיל.
סייג לפרישות
3. שלוש מדרגות הנדר
מדרגה
אימתי
סעיף
מגונה — רשע, חוטא, כבונה במה
נדר המוסיף איסור, אף כשמקיימו, ואף לצדקה
א · ב · ג · ד
מותר
בעת צרה ; וכדי לזרז עצמו למה שכבר מחויב
ה · ו
מצוה
כשהוא שומר מעבירה שירא שיעבור עליה
ו
זריז ומשובח
כשהוא מתקן מידה — בלא להרבות ובלא להרגיל
ז
4. התקנה — ושני יוצאיה
התקנה היא ההתרה. סעיף ג מורה — שטוב יותר שישאל על נדרו — והרמב״ם, בלשון חזקה יותר, עושה זאת מצוה בנדר איסור. וההתרה מסורה לחכם ולא לנודר.
שני יוצאים, ובאותו סעיף עצמו.אחד — נדרי הקדש : מקיימין אותם, ואין נשאלין עליהם אלא מדוחק. שניים — השבועה : ההגהה נוהגת בה אותה זהירות, והש״ך נותן את הטעם — בשבועה כתיב לא ינקה.
5. הצדקה, צעד אחר צעד
המעות בידו. ייתן מיד ולא ידור. אין הנדר מוסיף אלא סכנה.
אין המעות בידו. לא ידור, ואף לא יקבל עליו לזמן אחר. ימתין עד שיהיה לו, ואז ייתן בלא נדר.
מגבית בציבור, וצריך לפסוק. יפסוק, ויאמר בפירוש בלי נדר.
לפסוק סתם ולא לומר כלום. אין זו הימנעות : הש״ך כותבו בשם הפרישה — הפוסק סתם הרי זה נדר.
6. השיטות בדברים הנדונים
הדבר הנדון
השיטות
מקור
למה שתי לשונות של גנות ?
ט״ז : רשע כשיש לו פתח ואינו מתיר ; חוטא כל זמן שנדרו עליו.
ט״ז יו״ד ר״ג ס״ק א
עניין הבמה
רש״י : במה לעבודה זרה. רא״ש ור״ן : במה בשעת איסור הבמות.
בית יוסף יו״ד ר״ג
מפני מה נפתח הפנקס ?
ש״ך : מדקדקין במעשיו. ט״ז : פנקס שעונותיו סדורים בו.
ש״ך יו״ד ר״ג ס״ק א
״עד שיהיה לו״
בית יוסף וט״ז : לשון זמן — ימתין ואז ייתן בלא נדר. ב״ח : שלא ידור על תנאי.
ט״ז יו״ד ר״ג ס״ק ד
התרת השבועה
ש״ך : יש מחמירין. ט״ז : גאונים. וגוף הדבר בסימן ר״ל.
ש״ך יו״ד ר״ג ס״ק ג
״אשנה פרק זה״
ש״ך : האמירה עצמה כבר מחייבת. פתחי תשובה : ובשב ואל תעשה ? — שאלה פתוחה.
ש״ך יו״ד ר״ג ס״ק ה
לישבע על דבר מצוה
ש״ך : אין השבועה חלה, ומכל מקום שרי ליה לאינש לזרוזי נפשיה.
ש״ך יו״ד ר״ג ס״ק ו
7. המילון
נדר — נדר — הדיבור האוסר דבר על האומרו, על ידי שמתפיסו בדבר האסור. ובו מדבר כל הסימן.
שבועה — שבועה — הדיבור המחייב את הגברא עצמו. והגהת סעיף ג נוהגת בה אותה זהירות שבנדר, והש״ך בס״ק ג נותן את הטעם : בשבועה כתיב לא ינקה.
נדרי הקדש — נדרי הקדש — הנודרים ממון להקדש או לצדקה. וסעיף ג מפרישם : מקיימין אותם, ואין נשאלין עליהם אלא מדוחק.
נשאל על נדרו — נשאל על נדרו — לבוא לפני חכם, שמוצא פתח ועוקר את הנדר מעיקרו. והרמב״ם עושה זאת מצוה בנדרי איסור.
בלא נדר — בלא נדר — לשון סעיף ד, ויש לאומרה בפירוש. והש״ך בס״ק ד מדגיש : אין די בפסיקה סתם, שהפוסק סתם הרי זה נדר.
לזרוזי נפשיה — לזרוזי נפשיה — הטעם המתיר את הנדר בסעיף ו, והעושהו מצוה כשהוא שומר מן העבירה. והש״ך בס״ק ו מקיימו אף במקום שאין השבועה חלה, בדבר מצוה.
סייג לפרישות — סייג לפרישות — לשון רבי עקיבא באבות, שהרמב״ם וסעיף ז נוטלים אותה. והיא השבח היחיד שהסימן נותן לנדר, ומיד הוא מגבילו.
פנקס — פנקס — משל סעיף ב. והש״ך בס״ק א : מן השמים פותחין פנקס מעשיו ומדקדקים בהם. והט״ז בס״ק ב מפרש שהוא הפנקס שעוונותיו סדורים בו.
8. כללי הזהב
אין הגנות על ההפרה אלא על עצם הנדירה. וסעיף א אומרו במילה : אף על פי שמקיימו.
לאיחור קטרוג משלו. אין סעיף ב מדבר בנדר אלא בשיהוי.
שתי תיבות מסדרות כמעט את כל המעשה : בלי נדר — ונאמרות בפה ולא נחשבות בלב.
אין לשון התחייבות צריכה תיבת ״נדר״ כדי לחייב. ״אשנה״, ״אתן״, ״לא אעשה עוד״ : הש״ך אומרה בראשונה, והזהירות פושטתה לשאר.
אם המעות בידו — ייתן ; ואם אינן בידו — ימתין. ואינו נודר לא בזה ולא בזה.
נדר שנאמר מתירו חכם ולא הוא עצמו. ובנדר הקדש ובשבועה אין נזקקין לה אלא מדוחק.
הנדר מותר כשהוא מסייע לחיוב הקיים, ומצוה כשהוא שומר מן העבירה.
הנדר משובח כשהוא מתקן מידה — ואותו משפט המשבחו אוסר לעשותו הרגל.
9. המכשולים הרגילים
לחשוב שהגנות במי שאינו מקיים את דברו. במי שנותנו היא. וסעיף א מוסיף בפירוש אף על פי שמקיימו.
לחשוב ״בלי נדר״ במקום לאומרו. הש״ך דוחה קריאה זו בס״ק ד : הפוסק סתם הרי זה נדר.
לחשוב שהבטחה ״כשאוכל״ זהירה יותר. זה עצמו מה שדוחה הט״ז בס״ק ד, כנגד סברה הבאה מאליה.
לעשות מסעיף ז הזמנה כללית. משבח הוא את הנדר המתקן מידה — ואותו משפט עצמו אוסר להרבות ולהרגיל.
להתיר לעצמו. ההתרה מסורה לחכם. ובנדר הקדש ובשבועה אין נזקקין לה אלא מדוחק.
לשכוח ש״אשנה״ מחייב. הש״ך בס״ק ה אומרו בלא לשון נדר — והפתחי תשובה מניח פתוחה את שאלת השב ואל תעשה.
10. שאלות לחזרה
אילו סעיפים מגנים את הנדר, אילו מתירים אותו, ואיזה משבחו ? ומה מבדיל בין שלושתם ?
שתי לשונות גנות בסעיף א : איזה חילוק מעמיד הט״ז ביניהן, ומפני מה הוא נוגע לסעיף ג ?
הבא את שני היוצאים שבסעיף ג מכלל ההתרה, ומקור לכל אחד.
ארבעה מצבים בצדקה, ארבע הנהגות. מנה אותם כסדרם.
היכן עובר סעיף ו מן ההיתר למצוה, ואיזו הערת ש״ך משנה את גבולו ?
סעיף ז משבח ומגביל באותו משפט. הבא את שתי המחציות.
להרחבה
שאר רמות הסימן :
📖 רמה א׳ — בסיס : לשון שבעת הסעיפים, ביאורם, ועשרים הערות נושאי הכלים
~ ~ ~ ~ ~ DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות סימן ר״ג · רמה ג׳ — סיכום · איזה דברים משובחים ואיזה הם מגונים daattorah.com