שבעה סעיפים, ועניין חדש לגמרי. הסימנים שלפניו במים, בטהרה, ובחוצץ בין המים ובין החפץ ; וזה אינו מדבר אלא בדיבור ובמה שהוא מחייב. פותח הוא בגנות גמורה — כל הנודר, אף על פי שמקיימו, נקרא רשע — ומסיים בשבח מדוד : הנדר המתקן מידה סייג לפרישות הוא, ובלבד שלא ייעשה הרגל. (שולחן ערוך יורה דעה ר״ג — ז׳ סעיפים)
אל תהי רגיל בנדרים כל הנודר אף ע״פ שמקיימו נקרא רשע ונקרא חוטא
אל תהי רגיל בנדרים. כל הנודר — ואף על פי שמקיימו — נקרא רשע, ונקרא חוטא. הסימן פותח בגנות, ואין הגנות תלויה בקיום : על הדיבור שניתן היא.
שולחן ערוך, יורה דעה ר״ג:ארמה 01
לשון שבעת הסעיפים עם ביאור : גנות הנודר אף כשמקיים, הפנקס הנפתח על האיחור, הבמה וההתרה, הצדקה ותיבות ״בלא נדר״, עת צרה, הנדר המזרז והנדר כסייג — עם עשרים הערות הש״ך, הט״ז, הבאר היטב והפתחי תשובה, מובאות אחת אחת, והגמרא דנדרים, הטור, הבית יוסף והרמב״ם.
📖 ללמודרמה 02
פלפול : חקירת הט״ז בין רשע לחוטא, פירוש רש״י ופירוש הר״ן בבמה, שתי דרשות הירושלמי ומחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה, נדון הבית יוסף והב״ח ב״עד שיהיה לו״, התרת השבועה, הערת הש״ך ב״אשנה״, והשאלה שהניח הפתחי תשובה פתוחה.
📖 ללמודרמה 03
טבלת האם של שבעת הסעיפים, שלוש מדרגות הנדר, תקנת ההתרה ושני יוצאיה, הצדקה צעד אחר צעד, השיטות בדברים הנדונים, המילון, כללי הזהב והמכשולים הרגילים.
📖 ללמודרמה 04
ההלכה למעשה לפי הש״ך, הט״ז, הבאר היטב והפתחי תשובה, ואחריהם מקרי זמננו : המגבית, הבטחת התרומה, הקבלה בתלמוד תורה, ההנהגה, והנדר שכבר נאמר. הערה : אין לנקודות הכסף הערה בסימן זה, וערוך השולחן אינו מצוי לפנינו כאן. והערה שנייה : אדמו״ר הזקן לא כתב שולחן ערוך על יורה דעה — רמת פסק היא ולא ״דעת הרב״.
📖 ללמודאין הסימן אומר ״אסור״ : אומר הוא שלא יהא רגיל בהם, ומגנה את הנודר אף כשמקיים.
« אל תהי רגיל בנדרים כל הנודר אף ע״פ שמקיימו נקרא רשע ונקרא חוטא » (שו״ע יו״ד ר״ג:א)
« צריך ליזהר שלא ידור שום דבר » (שו״ע יו״ד ר״ג:ד)וסעיף ד מוסיף ומצריך שלא ידור שום דבר. והט״ז בס״ק א מחלק שתי מדרגות בגנות, לפי שיש לו פתח להתיר או אין לו. ולמעשה — שאל את רבך.
סעיף ד נותן את הנוסח, והש״ך סוגר את המוצא שסבורים שהוא פתוח :
« ואם פוסקים צדקה וצריך לפסוק עמהם יאמר בלא נדר » (שו״ע יו״ד ר״ג:ד)
« יאמר בלא נדר. ר״ל שיאמר בפירוש בלא נדר אבל אין פירושו שיפסוק סתם ולא יאמר שהוא עושה משום נדר דאף אם פוסק סתם הוה נדר. פרישה. וע״ל סי׳ רנ״ז סעיף ג׳ ד׳: » (ש״ך יו״ד ר״ג ס״ק ד)צריך לומר בפירוש ״בלא נדר״ : אין די בפסיקה סתם, שהפוסק סתם הרי זה נדר. ולמעשה — שאל את רבך.
ברייתא דרבי נתן היא, והר״ן נותן את טעמה בדיוק :
« רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר — כְּאִילּוּ בָּנָה בָּמָה, וְהַמְקַיְּימוֹ — כְּאִילּוּ מַקְרִיב עָלָיו קׇרְבָּן » (נדרים כ״ב ע״א)
« משום דסליק אדעתיה דנודר דמצוה קא עביד דרחמנא אסריה במילי דאיסורא ואיהו נמי אסר אנפשיה וקאמר דטעי דאדרבה לבונה במה דמי » (בית יוסף יו״ד ר״ג)הנודר סבור שמצוה הוא עושה : התורה אסרה דברים ואף הוא אוסר על עצמו. ומשיב הר״ן שטועה הוא — שהמוסיף על מה שאסרה תורה מקריב חוץ למקומו. ולמעשה — שאל את רבך.
סעיף ג מורה את התקנה, והרמב״ם אומרה בלשון חזקה יותר :
« שטוב יותר שישאל על נדרו » (שו״ע יו״ד ר״ג:ג)
« וְאִם עָבַר וְנָדַר מִצְוָה לְהִשָּׁאֵל עַל נִדְרוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מִכְשׁוֹל לְפָנָיו » (רמב״ם הלכות נדרים פרק י״ג הלכה כ״ה)
« אבל נדרי הקדש מצוה לקיימן ולא ישאל עליהם אלא מדוחק » (שו״ע יו״ד ר״ג:ג)ההתרה מסורה לחכם ולא לנודר. ושני יוצאים לה : נדר הקדש מקיימין אותו, והשבועה בזהירות אחת עמו. ולמעשה — שאל את רבך.
הן, ושלושה מקרים בסימן :
« בעת צרה מותר לנדור » (שו״ע יו״ד ר״ג:ה)
« האומר אשנה פרק זה וירא שמא יתרשל בדבר שרי ליה למנדר לזרוזי נפשיה » (שו״ע יו״ד ר״ג:ו)
« מי שנדר נדרים כדי לכונן דעותיו ולתקן מעשיו הרי זה זריז ומשובח » (שו״ע יו״ד ר״ג:ז)עת צרה מתירה ; הנדר המזרז למה שכבר מחויב מותר, ונעשה מצוה כשהוא שומר מן העבירה ; והנדר המתקן מידה משובח. ולמעשה — שאל את רבך.
הש״ך כותבו בפשיטות, והבאר היטב מעתיקו :
« שרי ליה למנדר כו׳. מיהו אפי׳ בדבור בעלמא שאומר אשנה הוי עליה חיוב נדר כדלקמן סי׳ רי״ג סעיף ב׳ וכ״פ רבי׳ ירוחם ני״ד ח״ג והסמ״ג דף ע״א סוף ע״ג ושאר פוסקי׳: » (ש״ך יו״ד ר״ג ס״ק ה)
« למנדר. מיהו אפילו בדבור בעלמא שאמר אשנה הוי עליו חיוב נדר. ש״ך: » (באר היטב יו״ד ר״ג ס״ק ו)האמירה עצמה, ובלא לשון נדר כלל, כבר מחייבת. ומשום כך מוסיפין ״בלי נדר״. והפתחי תשובה בס״ק ב מניח פתוחה את השאלה אם כן אף בקבלה של שב ואל תעשה. ולמעשה — שאל את רבך.