הכלל. אין נדר ההתפסה שווה אלא כערכו של הדבר שמתפיסים בו. גויל ספר תורה קדוש הוא, אבל לא נדרו אדם: נמצאת ההתפסה נופלת לריק. הנוקב בכתוב שבו, או האוחז את הספר, משנה את החפץ — והנדר חל.
« הנודר בתורה כגון שאמר פירות אלו עלי כזו לא אמר כלום » (שו״ע יו״ד רי״ב:א)
« לא אמר כלום. לפי שדעתו אגוילין ואינן כלום: » (ש״ך יו״ד רי״ב ס״ק א)
« פירות אלו עלי כזו. דדעתו אגוילים שבה: » (ט״ז יו״ד רי״ב ס״ק א)
שלוש תולדות.(1) אין הנודר בתורה נדר. (2) ואף על פי כן צריך התרה, שאין עם הארץ יודע מפני מה אינו חל. (3) והשבועה אינה בכלל זה: את הגברא היא אוסרת ולא את החפץ.
2. שלוש שאלות הרפלקס
1. נדר הוא או שבועה? שבועה — התרה בכל ענין, ואין הולכים הלאה. נדר — לשאלה הבאה.
▼
2. אמר ״במה שכתוב בה״, או אחז את הספר? כן באחד מהם — נדר גמור. לא בשניהם — לא אמר כלום.
▼
3. ואם כן, צריך התרה? לדברי הש״ך בס״ק ב: כן, שבזמן הזה כולם נידונים כעמי הארץ.
3. טבלת האב — הסעיף פסקה אחר פסקה
סעיף
פסקת השולחן ערוך
מה היא מכריעה
א
« הנודר בתורה כגון שאמר פירות אלו עלי כזו לא אמר כלום » (שו״ע יו״ד רי״ב:א)
אין הנודר בתורה נדר
א
« ואין צריך התרה אם הוא תלמיד חכם » (שו״ע יו״ד רי״ב:א)
תלמיד חכם אינו צריך אף התרה
א
« אבל אם הוא עם הארץ צריך התרה כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים » (שו״ע יו״ד רי״ב:א)
עם הארץ צריך לבקשה — והטעם אמור
א
« ואם נדר במה שכתוב בה אסור שהרי כתוב בה איסור » (שו״ע יו״ד רי״ב:א)
״במה שכתוב בה״: נדר הוא
א
« נטלה בידו ונדר בה כמי שנדר במה שכתוב בה דמי » (שו״ע יו״ד רי״ב:א)
הספר הנתון ביד שווה ללשון
א
« אבל הנשבע בתורה בכל ענין צריך התרה ועיין לקמן סימן רל״ז » (שו״ע יו״ד רי״ב:א)
הנשבע בתורה צריך התרה תמיד
א
« ב״י לענין מעשה » (שו״ע יו״ד רי״ב:א)
ציון המקור: בית יוסף, לענין מעשה
4. טבלת המקרים — האם חל הנדר, ומה יש לעשות
המקרה
ההכרעה
המקור
ספר מונח, לא אמר הלשון, והוא תלמיד חכם
כלום — ואין מה לעשות
שו״ע יו״ד רי״ב:א
אותו מקרה, והוא עם הארץ
כלום — אבל צריך התרה
שו״ע יו״ד רי״ב:א
ובזמן הזה?
כולם נידונים כעמי הארץ
ש״ך יו״ד רי״ב ס״ק ב
אמר ״במה שכתוב בה״
נדר גמור
שו״ע יו״ד רי״ב:א
אחז את הספר
נדר גמור
שו״ע יו״ד רי״ב:א
אמר ״הריני נודר באזכרות שבה״
נדר — כל שכן, לדברי הש״ך
ש״ך יו״ד רי״ב ס״ק ג
נדר במקצת יריעות
נדר, אם יש בהן קרבנות או אזכרות
ש״ך יו״ד רי״ב ס״ק ג
נשבע בתורה
התרה בכל ענין
שו״ע יו״ד רי״ב:א · ב״י
5. שני טעמי האיסור, ומה שמפריד ביניהם
מי
הטעם
מה הוא מוליד
המחבר, אחרי הרמב״ם
« ואם נדר במה שכתוב בה אסור שהרי כתוב בה איסור » (שו״ע יו״ד רי״ב:א)
תיבת האיסר כתובה בתורה
הראב״ד והר״ן, בידי הש״ך
« שהרי כתוב בה איסור כו׳. והראב״ד בהשגות פי״ב מה״ש והר״ן פ״ב דנדרים כתבו הטעם מפני שיש בה קרבנות ואזכרות שהן כדבר הנדור » (ש״ך יו״ד רי״ב ס״ק ג)
הקרבנות והאזכרות הן כדבר הנדור
נפקא מינה א
« ולפ״ז כ״ש אם אמר בפירוש אני נודר באזכרות שבה דהוי נדר אעפ״י שאין כוונתו על איסור ונדר הכתוב בה » (ש״ך יו״ד רי״ב ס״ק ג)
הנודר במפורש באזכרות — נדר, כל שכן
נפקא מינה ב
« וכן אם נדר במקצת יריעות שבתורה אע״פ שאין כתוב באותן יריעות איסור או נדר כיון שיש בהן קרבנות או אזכרות הוי נדר » (ש״ך יו״ד רי״ב ס״ק ג)
הנודר ביריעות שאין בהן התיבה — נדר בכל זאת
6. אוצר המילים של הסימן
המונח
משמעו
היכן הוא פועל
גויל
קלף הספר
טעם ה״לא אמר כלום״
אזכרות
הזכרות שם שמים
טעם הראב״ד והר״ן לנדר החל
דבר הנדור
דבר שפי אדם אסרו
תנאי ההתפסה
במה שכתוב בה
הנקיבה בכתוב
הלשון המהפכת את הנדר
נטלה בידו
אחיזת הספר
המעשה השווה ללשון
קלות ראש בנדרים
זלזול בנדרים
טעם התרתו של עם הארץ
התרה
התרת הנדר
הנדרשת כאן אף שלא חל נדר
7. כללי זהב, סימן וזיכרון, ומכשולים מצויים
כללי הזהב.(1) אין הגויל דבר הנדור: הנודר בתורה נופל לריק. (2) שלוש תיבות או מעשה אחד מעמידים אותו. (3) ההתרה נדרשת אף במקום שלא חל כלום. (4) ואין השבועה בכלל החשבון הזה.
גויל ← כלום · במה שכתוב בה ← נדר · נטלה בידו ← נדר · שבועה ← התרה תמיד
מכשול א — ״אם כן הריני פטור״. הוא הוא השימוש שראה הבית יוסף עושים בברייתא זו, וקראו חילול השם. והסעיף עצמו סוגר את הפתח בסוגר שבסופו.
מכשול ב — לחשוב שחילוק תלמיד חכם / עם הארץ עדיין נוהג. הש״ך בס״ק ב כותב שבזמן הזה כולם נידונים כעמי הארץ; והבאר היטב חוזר על כך. אין לפטור שבסעיף שימוש למעשה.
מכשול ג — לערב בין שני טעמי האיסור. אינם מולידים אותם מקרים. לטעם המחבר, יריעות שאין התיבה כתובה בהן לא היו אומרות כלום; לטעם הראב״ד והר״ן, די בהן. והש״ך אומר זאת במפורש.
~ ~ ~ ~ ~ DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות סימן רי״ב · רמה ג׳ — סיכום · דין הנודר בתורה daattorah.com