Un siman de quarante-huit seifim ne se révise pas en les récitant. Cette synthèse les range par mécanisme — sept familles de raisonnement qui reviennent d’un bout à l’autre — puis les remet, au chapitre 8, dans l’ordre exact du Choulhan Aroukh, clause après clause, pour qu’on puisse retrouver un seif. Les chapitres 9 à 12 donnent les ma’hlokot ouvertes, le vocabulaire, les règles d’or et les pièges.
Sujet : Ce que les mots désignent dans la langue des hommes
Source : שולחן ערוך יורה דעה סימן רי״ז (מ״ח סעיפים)
« נדר או נשבע מהמבושל אם דרך אותו מקום באותו לשון ובאותו זמן שקוראין מבושל » (שו״ע יו״ד רי״ז:א)
« שכל דבר שהשליח נמלך עליו הוא בכלל המין ההוא » (שו״ע יו״ד רי״ז:ד)
« נדר מהיורד לתוך התנור אינו אסור אלא בפת » (שו״ע יו״ד רי״ז:ב)
« ואם אמר כל מעשה תנור עלי אסור בכל הנעשה בתנור » (שו״ע יו״ד רי״ז:ב)
« גריס גריסין שאני טועם אסור לאכלם חיים ומבושלים » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״א)
« הנודר מהבשר [אסור] בגידין » (שו״ע יו״ד רי״ז:ז)
« הנודר מהבית אסור בעליה » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ח)
« נדר מיושבי יבשה אסור גם ביורדי הים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ד)
« נדר מישראל אסור בגרים » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ג)
« נדר מישראל אסור בכהנים ולוים » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ד)
« מהירק מותר בירקות שדה מפני שהוא שם לווי » (שו״ע יו״ד רי״ז:י)
« הנודר מדבש מותר בדבש תמרים » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ד)
« היינו דוקא מה שכבר יצא מהם קודם שנדר אבל מה שיצא מהן לאחר שנדר אסור » (ש״ך יו״ד רי״ז ס״ק י״ח)
« הנודר מהעיר אסור ליכנס לעיבורה דהיינו תוך שבעים אמה ושירים » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ט)
« שאני הכא בנדרים דהלך אחר לשון בני אדם שאינו אלא תוך שבעים אמה ושירים » (ש״ך יו״ד רי״ז ס״ק ל״ה)
« מי שאינו מיורדי הים בשעת הנדר מותר בו אע״פ שלאחר ל׳ יום כשחל הנדר הוא מיורדי הים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ה)
« נדר מהערלים אסור במולי אומות העולם ומותר בערלי ישראל » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״א)
« ומיירי שלא אסר אלא לזמן שיוכל לעמוד בו דאל״כ הוי כנודר מכל פירות שבעולם דאינו נדר כלל » (ש״ך יו״ד רי״ז ס״ק כ״ט)
Les sept sections précédentes rangent la matière par mécanisme ; celle-ci la remet dans l’ordre du Choulhan Aroukh, clause après clause, pour qu’on puisse retrouver un seif.
| Seif | La clause du Choulhan Aroukh | Ce qu’elle dit |
|---|---|---|
| א | « דין הנודר מהמבושל מהמליח ממעשה קדירה ודומיהם וכיצד הולכין בנדרים אחר לשון בני אדם. ובו מ״ח סעיפים » (שו״ע יו״ד רי״ז:א) | Lois de celui qui voue [de s’abstenir] du cuit, du salé, du plat de marmite et de leurs semblables, et comment l’on suit, dans les vœux, la langue des hommes. Et il contient quarante-huit seifim : |
| א | « נדר או נשבע מהמבושל אם דרך אותו מקום באותו לשון ובאותו זמן שקוראין מבושל אפי׳ לצלי ולשלוק הרי זה אסור בכל » (שו״ע יו״ד רי״ז:א) | Il a voué ou juré [de s’abstenir] du cuit : si l’usage de ce lieu-là, dans cette langue-là et en ce temps-là, est d’appeler « cuit » même le rôti et le bouilli, le voici interdit en tout. |
| א | « ואם אין דרכם לקרות מבושל אלא לבשר שנתבשל במים ובתבלין הרי זה מותר בצלי ובשלוק » (שו״ע יו״ד רי״ז:א) | Et si leur usage n’est d’appeler « cuit » que la viande cuite dans l’eau et les épices, le voici permis dans le rôti et dans le bouilli. |
| א | « וכן המעושן והמטוגן והמבושל בחמי טבריא וכיוצא בהם הולכים בו אחר הלשון של בני העיר » (שו״ע יו״ד רי״ז:א) | Et de même le fumé, le frit, et ce qui a été cuit dans les eaux chaudes de Tibériade et leurs semblables : on suit en cela la langue des gens de la ville. |
| ב | « הנודר ממעשה קדירה אינו אסור אלא מדברים שמרתיחים אותם בקדירה כגון ריפות ולביבות וכיוצא בהם » (שו״ע יו״ד רי״ז:ב) | Celui qui voue [de s’abstenir] du plat de marmite n’est interdit que dans les choses que l’on fait bouillir dans une marmite, comme les grains concassés et les beignets et leurs semblables. |
| ב | « אסר עצמו מכל היורד לקדירה הרי זה אסור בכל המתבשלים בקדירה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ב) | S’il s’est interdit à lui-même tout ce qui descend dans la marmite, le voici interdit dans tout ce qui se cuit dans la marmite. |
| ב | « נדר מהיורד לתוך התנור אינו אסור אלא בפת » (שו״ע יו״ד רי״ז:ב) | Il a voué [de s’abstenir] de ce qui descend dans le four : il n’est interdit que dans le pain. |
| ב | « ואם אמר כל מעשה תנור עלי אסור בכל הנעשה בתנור » (שו״ע יו״ד רי״ז:ב) | Et s’il a dit : tout ouvrage de four m’est [interdit], il est interdit dans tout ce qui se fait au four. |
| ג | « נדר או נשבע מן המליח אם דרכם לקרות מליח לכל המלוחים הרי זה אסור בכל המלוחין אפי׳ אינו מליח אלא להתקיים לשעה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ג) | Il a voué ou juré [de s’abstenir] du salé : si leur usage est d’appeler « salé » tout ce qui est salé, le voici interdit dans tous les salés, même s’il n’est salé que pour se conserver un temps. |
| ג | « ואם אין דרכם לקרות מליח אלא לדג מליח בלבד אינו אסור אלא בדג מליח » (שו״ע יו״ד רי״ז:ג) | Et si leur usage n’est d’appeler « salé » que le poisson salé seulement, il n’est interdit que dans le poisson salé. |
| ג | « (טור ורא״ש ור״ן בשם הירושלמי) » (שו״ע יו״ד רי״ז:ג) | (Tour, Roch et Ran au nom du Yerouchalmi) |
| ג | « נדר או נשבע מן הכבוש אם דרכם לקרות כבוש לכל הכבושים הרי זה אסור בכל » (שו״ע יו״ד רי״ז:ג) | Il a voué ou juré [de s’abstenir] du mariné : si leur usage est d’appeler « mariné » tous les marinés, le voici interdit en tout. |
| ג | « ואם אין דרכם לקרות כבוש אלא לירק כבוש בלבד אינו אסור אלא בכבוש של ירק » (שו״ע יו״ד רי״ז:ג) | Et si leur usage n’est d’appeler « mariné » que le légume mariné seulement, il n’est interdit que dans le mariné de légume. |
| ג | « וכן כל כיוצא בזה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ג) | Et de même tout ce qui lui ressemble. |
| ג | « היו מקצת בני המקום קורין לו כך ומקצתן אין קורין » (שו״ע יו״ד רי״ז:ג) | Une partie des gens du lieu l’appelaient ainsi et une partie ne l’appelaient pas ainsi : |
| ג | « אין הולכין אחר הרוב אלא הרי זה ספק נדרים וכל ספק נדרים להחמיר » (שו״ע יו״ד רי״ז:ג) | on ne suit pas la majorité ; c’est au contraire un doute de vœux, et tout doute de vœux [se tranche] à la rigueur. |
| ד | « אמר קונם ירק עלי אינו אסור אלא בנאכלין חיים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ד) | Il a dit : קונם, le légume m’est [interdit] — il n’est interdit que dans ceux qui se mangent crus. |
| ד | « ואם אמר ירקי קדירה עלי אסור אף בנכבשים בה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ד) | Et s’il a dit : les légumes de marmite me sont [interdits], il est interdit même dans ceux qui y sont marinés. |
| ד | « ואם אמר ירק המתבשל בקדרה אינו אסור אלא במתבשל בה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ד) | Et s’il a dit : le légume qui cuit dans la marmite, il n’est interdit que dans ce qui y cuit. |
| ד | « ומיהו אסור בכל המתבשל בה אף בדילועין » (שו״ע יו״ד רי״ז:ד) | Toutefois, il est interdit dans tout ce qui y cuit, même dans les courges |
| ד | « (פירוש מין ירק שעליו גדולות ביותר. ערוך) » (שו״ע יו״ד רי״ז:ד) | (explication : une espèce de légume dont les feuilles sont très grandes. Aroukh) |
| ד | « שכל דבר שהשליח נמלך עליו הוא בכלל המין ההוא » (שו״ע יו״ד רי״ז:ד) | car toute chose au sujet de laquelle l’envoyé revient consulter est dans la catégorie de cette espèce-là. |
| ד | « ואם אמר לשלוחו קח לי ירק ואינו מוצא אלא דילועים הוא נמלך בו לומר תרצה דילועין » (שו״ע יו״ד רי״ז:ד) | Et s’il a dit à son envoyé : prends-moi du légume, et qu’il n’en trouve que des courges, il revient le consulter en disant : veux-tu des courges ? |
| ד | « אבל אם נדר מהדילועין מותר בירק » (שו״ע יו״ד רי״ז:ד) | Mais s’il a voué [de s’abstenir] des courges, il est permis dans le légume. |
| ה | « הנודר מהירק אסור אפילו ביבש מאחר שאין לו גורן » (שו״ע יו״ד רי״ז:ה) | Celui qui voue [de s’abstenir] du légume est interdit même dans le sec, puisqu’il n’a pas d’aire de battage, |
| ה | « ומותר בפולין יבשים מאחר שיש לו גורן ואינם נקראים ירק אלא הלחים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ה) | et il est permis dans les fèves sèches, puisqu’elles ont une aire de battage et qu’on n’appelle « légume » que les frais. |
| ו | « הנודר מהירק נסתפק בירושלמי אם הוא אסור בקולקס » (שו״ע יו״ד רי״ז:ו) | Celui qui voue [de s’abstenir] du légume : le Yerouchalmi est resté dans le doute quant à savoir s’il est interdit dans le kolkas |
| ו | « (פירש הערוך שהוא מין לוף ומונח בתרמילו ארוך ויש בו גרגרין הרבה) » (שו״ע יו״ד רי״ז:ו) | (l’Aroukh a expliqué que c’est une espèce de arum, qui se tient dans une longue gousse où il y a de nombreux grains) |
| ז | « הנודר מהבשר [אסור] בגידין » (שו״ע יו״ד רי״ז:ז) | Celui qui voue [de s’abstenir] de la viande est [interdit] dans les tendons ; |
| ז | « מהגידין מותר בבשר » (שו״ע יו״ד רי״ז:ז) | [celui qui voue] des tendons est permis dans la viande. |
| ח | « מקום שדרכם אם ישלח אדם שליח לקנות לו בשר אומר לו לא מצאתי אלא דגים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ח) | Un lieu où l’usage est que, si un homme envoie un envoyé lui acheter de la viande, celui-ci lui dit : je n’ai trouvé que du poisson — |
| ח | « אם נשבע או נדר במקום זה מהבשר נאסר אף בבשר דגים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ח) | s’il a juré ou voué en ce lieu-là [de s’abstenir] de la viande, il est interdit même dans la chair de poisson. |
| ח | « וכן כל כיוצא בזה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ח) | Et de même tout ce qui lui ressemble. |
| ח | « ובכל מקום הנודר מהבשר אסור בבשר עופות ובקרבים ובראש וברגלים בקנה ובלב » (שו״ע יו״ד רי״ז:ח) | Et en tout lieu, celui qui voue [de s’abstenir] de la viande est interdit dans la chair de volaille, dans les abats, dans la tête, dans les pieds, dans la trachée et dans le cœur, |
| ח | « ומותר בחגבים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ח) | et il est permis dans les sauterelles. |
| ח | « ואם מראים הדברים בעת שנדר שלא נתכוין אלא בבשר בהמה בלבד [או לבשר עוף ובהמה בלבד] ה״ז מותר בבשר דגים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ח) | Et si les circonstances montrent, au moment où il a voué, qu’il n’a eu l’intention que de la viande d’animal seulement [ou de la viande de volaille et d’animal seulement], le voici permis dans la chair de poisson, |
| ח | « ואפי׳ במקום שהשליח נמלך עליהם » (שו״ע יו״ד רי״ז:ח) | et même dans un lieu où l’envoyé revient les consulter. |
| ח | « (ואפילו בבשר עופות נמי שרי דהא לא נתכוין רק לבשר בהמה) » (שו״ע יו״ד רי״ז:ח) | (Et même la chair de volaille est permise, puisqu’il n’a eu l’intention que de la viande d’animal) |
| ח | « (כן משמע לשון הטור וכן מטין דברי הר״ן) » (שו״ע יו״ד רי״ז:ח) | (ainsi implique la langue du Tour, et ainsi penchent les mots du Ran) |
| ט | « הנודר מהקיפה מותר ברוטב » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט) | Celui qui voue [de s’abstenir] du dépôt est permis dans la sauce ; |
| ט | « מהרוטב מותר בקיפה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט) | [qui voue] de la sauce est permis dans le dépôt ; |
| ט | « מהבשר מותר בשניהם » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט) | [qui voue] de la viande est permis dans les deux — |
| ט | « אם לא שאומר קונם בשר עלי שאני טועם או שאני אוכל » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט) | à moins qu’il ne dise : קונם, la viande m’est [interdite], ce dont je goûterai, ou ce dont je mangerai. |
| י | « הנודר מהגריסין אסור במקפה » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | Celui qui voue [de s’abstenir] des gruaux est interdit dans la bouillie épaisse |
| י | « (פי׳ מרק קפוי ועב) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | (explication : un bouillon figé et épais) |
| י | « של גריסין מהמקפה מותר בגריסין » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | de gruaux ; [qui voue] de la bouillie épaisse est permis dans les gruaux. |
| י | « מהמקפה אסור בשום » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | [Qui voue] de la bouillie épaisse est interdit dans l’ail ; |
| י | « מהשום מותר במקפה » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | [qui voue] de l’ail est permis dans la bouillie épaisse. |
| י | « מהתבלין אסור בחיין ומותר במבושלין » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | [Qui voue] des épices est interdit dans les crues et permis dans les cuites ; |
| י | « ואם אמר קונם תבלין שאני טועם אסור בחיין ומבושלין » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | et s’il a dit : קונם, les épices dont je goûterai, il est interdit dans les crues et dans les cuites. |
| י | « מהכרוב [אסור] באספרגוס » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | [Qui voue] du chou est [interdit] dans l’aspargos |
| י | « (פי׳ מין מים שבשלו בהם הכרוב רמב״ם ורש״י פי׳ מין כרוב) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | (explication : une espèce d’eau dans laquelle on a fait cuire le chou — Rambam ; et Rachi a expliqué : une espèce de chou) |
| י | « מהאספרגוס מותר בכרוב » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | ; [qui voue] de l’aspargos est permis dans le chou. |
| י | « מהכרישין מותר בקפלוטות » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | [Qui voue] des poireaux est permis dans les kaplotot. |
| י | « מהירק מותר בירקות שדה מפני שהוא שם לווי » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | [Qui voue] du légume est permis dans les légumes des champs, parce que c’est un nom accompagné |
| י | « (משנה ס״פ הנודר מן המבושל) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | (michna à la fin du chapitre « celui qui voue du cuit ») |
| י | « (דבלשון בני אדם אינם קורין ירק סתם רק לירקות הגדלים בגנות) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | (car dans la langue des hommes on n’appelle « légume » tout court que les légumes qui poussent dans les jardins) |
| י | « (ב״י ורש״י שם בפי׳ המשנה) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י) | (Beit Yossef et Rachi, là-bas, dans son commentaire de la michna) |
| י״א | « הנודר מהחלב מותר בקום » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״א) | Celui qui voue [de s’abstenir] du lait est permis dans le petit-lait |
| י״א | « (פי׳ מים המובדלים מהחלב כשמעמידים אותו הנקראת סור״ו) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״א) | (explication : les eaux qui se séparent du lait quand on le fait cailler, que l’on nomme « soro ») |
| י״א | « נדר מהקום מותר בחלב » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״א) | ; [qui] a voué du petit-lait est permis dans le lait |
| י״א | « (רמב״ם פ״ט מה״נ ד״ח) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״א) | (Rambam, chapitre 9 des Lois des vœux, halakha 8). |
| י״א | « וי״א דאם קורין לקום על שם החלב כגון שקורין אותה קומא דחלבא אסור (טור וב״י בשם הר״ן) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״א) | Et certains disent que si l’on appelle le petit-lait du nom du lait — par exemple si on le nomme « le kouma du lait » — il est interdit (Tour et Beit Yossef au nom du Ran) |
| י״א | « מהחלב מותר בגבינה » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״א) | [Qui voue] du lait est permis dans le fromage ; |
| י״א | « מהגבינה מותר בחלב » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״א) | [qui voue] du fromage est permis dans le lait, |
| י״א | « ואסור בה בין מלוחה בין תפילה בין לחה בין יבשה » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״א) | et il est interdit dans celui-ci, qu’il soit salé ou fade, humide ou sec. |
| י״ב | « הנודר מן הדגים מותר בציר ומורייס של דגים » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ב) | Celui qui voue [de s’abstenir] des poissons est permis dans la saumure et dans le mouriyes de poissons |
| י״ב | « (לשון הרמב״ם שם) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ב) | (langue du Rambam, là-bas). |
| י״ג | « הנודר מהתמרים מותר בדבש תמרים » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ג) | Celui qui voue [de s’abstenir] des dattes est permis dans le miel de dattes. |
| י״ג | « הגה אע״פ ששם התמרים עליו ונקרא דבש תמרים הואיל ונשתנה צורתן ממה שהיו תחילה משא״כ בקומא דחלבא » (רמ״א יו״ד רי״ז:י״ג) | Glose : bien que le nom des dattes soit sur lui et qu’on l’appelle « miel de dattes », puisque leur forme a changé de ce qu’elle était au départ — ce qui n’est pas le cas du « kouma du lait » |
| י״ג | « (ר״ן בשם רשב״א) » (רמ״א יו״ד רי״ז:י״ג) | (Ran au nom du Rachba) |
| י״ג | « ועוד דמה שנקרא דבש תמרים אינו אלא כדי להבדילו משאר דבש » (רמ״א יו״ד רי״ז:י״ג) | et encore : ce qu’on l’appelle « miel de dattes » n’est que pour le distinguer des autres miels |
| י״ג | « (הר״ן) » (רמ״א יו״ד רי״ז:י״ג) | (le Ran) |
| י״ג | « מדבש תמרים מותר בתמרים » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ג) | [Qui voue] du miel de dattes est permis dans les dattes. |
| י״ג | « מסתוניות » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ג) | [Qui voue] des raisins tardifs |
| י״ג | « (פי׳ ענבים רעים הנשארים בגפן בימות הסתיו ועושין מהם חומץ) » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ג) | (explication : de mauvais raisins qui restent sur la vigne à l’automne et dont on fait du vinaigre) |
| י״ג | « מותר בחומץ היוצא מהם » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ג) | est permis dans le vinaigre qui en sort. |
| י״ד | « הנודר מדבש מותר בדבש תמרים » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ד) | Celui qui voue [de s’abstenir] du miel est permis dans le miel de dattes ; |
| י״ד | « מהחומץ מותר בחומץ סתוניות » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ד) | [qui voue] du vinaigre est permis dans le vinaigre de raisins tardifs. |
| ט״ו | « הנודר מהיין מותר ביין תפוחים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט״ו) | Celui qui voue [de s’abstenir] du vin est permis dans le vin de pommes |
| ט״ו | « ואסור ביין מבושל » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט״ו) | et il est interdit dans le vin cuit ; |
| ט״ו | « ומותר בקונדיטון » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט״ו) | et il est permis dans le kondyton |
| ט״ו | « (פי׳ משקה שיש בו דבש ויין ופלפלין) » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט״ו) | (explication : une boisson où il y a du miel, du vin et du poivre) |
| ט״ו | « ויש מי שאוסר בקונדיטון » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט״ו) | ; et il en est qui interdisent le kondyton |
| ט״ו | « (ודין חומץ עיין לעיל סוף סימן רט״ז סעיף י״א) » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט״ו) | (et pour la règle du vinaigre, voir plus haut à la fin du siman 216, seif 11) |
| ט״ז | « הנודר מהתירוש לדידן אסור ביין » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט״ז) | Celui qui voue [de s’abstenir] du tiroch — pour nous, il est interdit dans le vin |
| ט״ז | « ומותר בכל מיני מתיקה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ט״ז) | et permis dans toutes les espèces de douceurs. |
| י״ז | « הנודר מהשמן אם הוא במקום שמסתפקים בשמן זית אסור בו ומותר בשמן שומשמין » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ז) | Celui qui voue [de s’abstenir] de l’huile : s’il est dans un lieu où l’on se fournit en huile d’olive, il y est interdit et permis dans l’huile de sésame ; |
| י״ז | « ואם הוא במקום שמסתפקין בשמן שומשמין אסור בו ומותר בשמן זית » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ז) | et s’il est dans un lieu où l’on se fournit en huile de sésame, il y est interdit et permis dans l’huile d’olive ; |
| י״ז | « ואם מסתפקין בשניהם אסור בשניהם » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ז) | et si l’on se fournit dans les deux, il est interdit dans les deux, |
| י״ז | « אע״פ שרוב סיפוקן מאחד מהם » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ז) | bien que la plus grande part de leur approvisionnement vienne de l’un d’eux. |
| י״ח | « הנודר מהתבואה או הנודר מעללתא אינו אסור אלא בחמשת המינים » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ח) | Celui qui voue [de s’abstenir] de la récolte, ou celui qui voue de l’« alalta », n’est interdit que dans les cinq espèces ; |
| י״ח | « והוא הדין לנודר מהדגן » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ח) | et il en va de même pour celui qui voue du grain. |
| י״ט | « הנודר מפת סתם אינו אסור אלא בפת חטים ושעורים » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ט) | Celui qui voue [de s’abstenir] du pain, sans autre précision, n’est interdit que dans le pain de blé et d’orge ; |
| י״ט | « ובמקום שנוהגין לעשות פת מכל דבר ונדר מהפת או מהמזון אסור בחמשת המינין » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ט) | et dans un lieu où l’on a coutume de faire du pain de toute chose, s’il a voué du pain ou de l’aliment, il est interdit dans les cinq espèces ; |
| י״ט | « ואם אמר כל הזן עלי אסור בכל חוץ ממים ומלח » (שו״ע יו״ד רי״ז:י״ט) | et s’il a dit : tout ce qui nourrit m’est [interdit], il est interdit en tout, hormis l’eau et le sel. |
| כ | « הנודר מהחטים אסור בהם בין חיים בין מבושלים » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ) | Celui qui voue [de s’abstenir] du blé est interdit dans celui-ci, qu’il soit cru ou cuit. |
| כ | « חטה חטים שאיני טועם אסור בהם בין קמח בין פת » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ) | « Grain de blé, blés — ce dont je ne goûterai » : il est interdit dans ceux-ci, tant en farine qu’en pain. |
| כ | « חטה שאיני טועם אסור בהם באפויה ומותר לכוס » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ) | « Grain de blé — ce dont je ne goûterai » : il est interdit dans ceux-ci en pain cuit, et il lui est permis d’en mâcher. |
| כ | « חטים שאיני טועם מותר באפויה ואסור לכוס » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ) | « Blés — ce dont je ne goûterai » : il lui est permis en pain cuit, et interdit d’en mâcher. |
| כ | « חטה חטים שאיני טועם אסור בין באפויה בין לכוס » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ) | « Grain de blé, blés — ce dont je ne goûterai » : il est interdit tant en pain cuit que de les mâcher. |
| כ | « הגה האומר פת חטים ושעורים וכוסמין עלי אינו אסור אלא בפת חטים ופת שעורים ופת כוסמין דפת דקאמר קאי על כולם » (רמ״א יו״ד רי״ז:כ) | Glose : celui qui dit « pain de blé, et d’orge, et d’épeautre m’est [interdit] » n’est interdit que dans le pain de blé, le pain d’orge et le pain d’épeautre, car le mot « pain » qu’il a dit porte sur tous |
| כ | « (הר״ן פ׳ שבועות שתים) » (רמ״א יו״ד רי״ז:כ) | (le Ran, chapitre « Chevouot chetayim ») |
| כ | « ויש מחמירין לאסור בשעורים וכוסמין לגמרי אלא אם כן אומר שלא היתה כוונתו רק אפת או שידוע לשון בני אדם שבאותו העיר דאז הולכין אחר לשון בני אדם » (רמ״א יו״ד רי״ז:כ) | et certains sont plus rigoureux et interdisent l’orge et l’épeautre entièrement, à moins qu’il ne dise que son intention ne portait que sur le pain, ou qu’il soit connu que la langue des hommes de cette ville-là est telle — auquel cas on suit la langue des hommes |
| כ | « (כ״כ הר״ן בשם הרמב״ן) » (רמ״א יו״ד רי״ז:כ) | (ainsi a écrit le Ran au nom du Ramban) |
| כ״א | « גריס שאני טועם אסור לאכול מבושל ומותר לאכול חי » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״א) | « Gruau — ce dont je ne goûterai » : il lui est interdit d’en manger cuit et permis d’en manger cru. |
| כ״א | « גריסין שאני טועם אסור לאכלם חיים ומותר לאכלם מבושלים » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״א) | « Gruaux — ce dont je ne goûterai » : il lui est interdit de les manger crus et permis de les manger cuits. |
| כ״א | « גריס גריסין שאני טועם אסור לאכלם חיים ומבושלים » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״א) | « Gruau, gruaux — ce dont je ne goûterai » : il lui est interdit de les manger crus et cuits. |
| כ״ב | « הנודר מפירות השנה אסור בכל פירות השנה » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ב) | Celui qui voue [de s’abstenir] des fruits de l’année est interdit dans tous les fruits de l’année, |
| כ״ב | « ומותר בגדיים וטלאים בחלב ובביצים ובגוזלות » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ב) | et il est permis dans les chevreaux et les agneaux, dans le lait, dans les œufs et dans les pigeonneaux ; |
| כ״ב | « ואם אמר גידולי שנה עלי אסור בכולם » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ב) | et s’il a dit : les croissances de l’année me sont [interdites], il est interdit dans tous. |
| כ״ג | « הנודר מפירות הארץ אסור בכל פירות הארץ ובפרי העץ » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ג) | Celui qui voue [de s’abstenir] des fruits de la terre est interdit dans tous les fruits de la terre et dans le fruit de l’arbre, |
| כ״ג | « ומותר בכמיהין ופטריות » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ג) | et il est permis dans les truffes et les champignons ; |
| כ״ג | « ואם אמר גידולי קרקע עלי אסור בכולם » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ג) | et s’il a dit : les croissances du sol me sont [interdites], il est interdit dans tous. |
| כ״ד | « הנודר מהקיץ אינו אסור אלא מהתאנים » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ד) | Celui qui voue [de s’abstenir] de l’été n’est interdit que dans les figues. |
| כ״ה | « הנודר מהמים הנמשכים ממעין פלוני אסור בכל הנהרות היונקות ממנו » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ה) | Celui qui voue [de s’abstenir] des eaux qui coulent de telle source est interdit dans toutes les rivières qui s’en alimentent, |
| כ״ה | « ואין צריך לומר מהנמשכים ממנו » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ה) | et il va sans dire, dans celles qui en coulent, |
| כ״ה | « ואע״פ שנשתנה שמו ואין קורין אותו אלא נהר פלוני או מעין פלוני » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ה) | et cela bien que son nom ait changé et qu’on ne l’appelle plus que « telle rivière » ou « telle source ». |
| כ״ה | « אם אמר מנהר פלוני או ממעין פלוני אינו אסור אלא בנקראים על שמו » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ה) | S’il a dit : de telle rivière, ou de telle source, il n’est interdit que dans celles qui sont appelées de son nom. |
| כ״ו | « הנודר הנאה ממעין טובל בו טבילה של מצוה בימות הגשמים » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ו) | Celui qui voue de ne tirer aucun profit d’une source s’y immerge d’une immersion de mitsva à la saison des pluies, |
| כ״ו | « אבל לא בימות החמה » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ו) | mais non à la saison chaude. |
| כ״ז | « הנודר מהכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ז) | Celui qui voue [de s’abstenir] du vêtement est permis dans le sac, dans la toile et dans la ’hamila |
| כ״ז | « (פי׳ מיני בגדים גסים שאין דרך בני אדם להתכסות בהם) » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ז) | (explication : des espèces de vêtements grossiers dont les gens n’ont pas coutume de se couvrir). |
| כ״ח | « הנודר מהבית אסור בעליה » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ח) | Celui qui voue [de s’abstenir] de la maison est interdit dans l’étage ; |
| כ״ח | « מהעליה מותר בבית » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ח) | [qui voue] de l’étage est permis dans la maison. |
| כ״ט | « הנודר מהעיר אסור ליכנס לעיבורה דהיינו תוך שבעים אמה ושירים » (שו״ע יו״ד רי״ז:כ״ט) | Celui qui voue [de s’abstenir] de la ville : il lui est interdit d’entrer dans son ibbour, c’est-à-dire à l’intérieur de soixante-dix coudées et un reste. |
| ל | « הנודר מהבית אינו אסור אלא מהאגף ולפנים דהיינו מסתימת הדלת ולפנים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל) | Celui qui voue [de s’abstenir] de la maison n’est interdit que depuis l’agaf vers l’intérieur, c’est-à-dire depuis la fermeture de la porte vers l’intérieur ; |
| ל | « אבל מסתימת הדלת ולחוץ על עובי המפתן מותר » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל) | mais depuis la fermeture de la porte vers l’extérieur, sur l’épaisseur du seuil, il est permis. |
| ל״א | « הנשבע לעמוד בבית א׳ אסור מהאגף ולחוץ » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״א) | Celui qui jure de se tenir dans une certaine maison est interdit depuis l’agaf vers l’extérieur. |
| ל״א | « הגה הנודר לדור בשכונת היהודים צריך לדור בשכונה הגדולה וברחוב שלה דכן הוא לשון בני אדם » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״א) | Glose : celui qui voue d’habiter dans le quartier des Juifs doit habiter dans le grand quartier et dans sa rue, car telle est la langue des hommes, |
| ל״א | « ולא אמרינן דג׳ בתים מקרי שכונה » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״א) | et l’on ne dit pas que trois maisons s’appellent un quartier |
| ל״א | « (ב״י סי׳ רכ״ח דף רע״ד סוף ע״ב בשם תשובת הרשב״א) » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״א) | (Beit Yossef, siman 228, folio 274, fin de la colonne b, au nom d’une responsa du Rachba) |
| ל״א | « קהל שגזרו שלא לקנות בתים מעובדי כוכבים אסור להחליף עמהם דזה נמי מקרי קנייה ומכירה » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״א) | Une communauté qui a décrété de ne pas acheter de maisons aux idolâtres : il leur est interdit de faire échange avec eux, car cela aussi s’appelle achat et vente |
| ל״א | « (מרדכי פרק המקבל) » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״א) | (Mordekhi, chapitre « HaMekabbel ») |
| ל״ב | « נדר מיושבי העיר אסור במי שישב שם שלשים יום » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ב) | Il a voué [de s’abstenir] des habitants de la ville : il est interdit à l’égard de quiconque y a résidé trente jours ; |
| ל״ב | « מבני העיר אינו אסור אלא במי שישב שם י״ב חדש » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ב) | [il a voué] des fils de la ville : il n’est interdit qu’à l’égard de quiconque y a résidé douze mois. |
| ל״ב | « הגה ואם נדר ממי שדר שם אפילו דירת עראי מקרי דירה » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״ב) | Glose : et s’il a voué à l’égard de celui qui y demeure, même une demeure passagère est appelée demeure |
| ל״ב | « (רשב״א סימן תרס״ז) » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״ב) | (Rachba, siman 667) |
| ל״ב | « מיהו הולכים אחר לשון בני אדם שאין נקרא דירה אלא בדר שם עם בני ביתו דרך קבוע אע״פ שהוא פחות מל׳ יום » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״ב) | toutefois, on suit la langue des hommes, selon laquelle n’est appelé « demeure » que celui qui y demeure avec les siens de façon fixe, même si c’est moins de trente jours ; |
| ל״ב | « ואם לשון בני אדם הוא בדרך אחר הולכין אחריו אחר כוונת הנודר » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״ב) | et si la langue des hommes est autre, on la suit — d’après l’intention de celui qui voue. |
| ל״ג | « נדר מיורדי הים אסור בכל יורדי הים אפילו באותם שאין הולכים אלא מעכו ליפו » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ג) | Il a voué [de s’abstenir] de ceux qui descendent en mer : il est interdit à l’égard de tous ceux qui descendent en mer, même ceux qui ne vont que d’Akko à Jaffa, |
| ל״ג | « ואפילו באותם שיורדים לטייל » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ג) | et même ceux qui descendent pour se promener, |
| ל״ג | « ומותר ביושבי יבשה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ג) | et il est permis à l’égard de ceux qui demeurent sur la terre ferme. |
| ל״ד | « נדר מיושבי יבשה אסור גם ביורדי הים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ד) | Il a voué [de s’abstenir] de ceux qui demeurent sur la terre ferme : il est interdit aussi à l’égard de ceux qui descendent en mer, |
| ל״ד | « ואפי׳ באותם שמפליגים בו הרבה שסופם לירד ליבשה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ד) | et même à l’égard de ceux qui s’éloignent beaucoup au large, car ils finiront par redescendre à terre. |
| ל״ה | « אמר יורדי הים לאחר ל׳ יום עלי מי שהוא בשעת הנדר מיורדי הים אסור בו » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ה) | Il a dit : ceux qui descendent en mer, dans trente jours, me sont [interdits] — celui qui, au moment du vœu, est de ceux qui descendent en mer lui est interdit, |
| ל״ה | « ומי שאינו מיורדי הים בשעת הנדר מותר בו אע״פ שלאחר ל׳ יום כשחל הנדר הוא מיורדי הים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ה) | et celui qui n’est pas de ceux qui descendent en mer au moment du vœu lui est permis, bien qu’après trente jours, quand le vœu prend effet, il en soit. |
| ל״ו | « נדר מרואי החמה אסור אף בסומים שלא נתכוין אלא למי שהחמה רואה אותו » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ו) | Il a voué [de s’abstenir] de ceux que voit le soleil : il est interdit même à l’égard des aveugles, car il n’a eu l’intention que de celui que le soleil voit — |
| ל״ו | « לאפוקי דגים ועוברים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ו) | à l’exclusion des poissons et des fœtus. |
| ל״ו | « הגה ואפילו אמר לא נתכוונתי לכך לא מהני » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״ו) | Glose : et même s’il a dit « je n’ai pas eu cette intention-là », cela ne sert de rien |
| ל״ו | « (ב״י בשם הרא״ש) » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״ו) | (Beit Yossef au nom du Roch) |
| ל״ו | « הואיל והלשון ודאי כך הוא ומותר בכל דבר שאינו בעל חיים אע״פ שהחמה רואה אותו » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״ו) | puisque la langue est certainement ainsi ; et il est permis dans toute chose qui n’est pas un être vivant, bien que le soleil la voie |
| ל״ו | « (ב״י בשם התוספות) » (רמ״א יו״ד רי״ז:ל״ו) | (Beit Yossef au nom des Tossefot) |
| ל״ו | « ואם נדר מרואים החמה מותר בסומים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ו) | Et s’il a voué de ceux qui voient le soleil, il est permis à l’égard des aveugles. |
| ל״ז | « נדר משחורי הראש אסור בקרחים ובעלי שיבה » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ז) | Il a voué [de s’abstenir] des têtes noires : il est interdit à l’égard des chauves et des hommes à cheveux blancs, |
| ל״ז | « ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראי׳ שחורי הראש אלא האנשים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ז) | et il est permis à l’égard des femmes et des enfants, car on n’appelle « têtes noires » que les hommes ; |
| ל״ז | « ואם דרכם לקרות שחורי הראש לכל אסור [בכל] » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ז) | et si leur usage est d’appeler « têtes noires » tout le monde, il est interdit [à l’égard de tous] |
| ל״ז | « (הנודר מכל דבר שהוא אדום אסור לראות בחמה שגם כן היא אדומה) » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ז) | (Celui qui voue [de s’abstenir] de toute chose rouge : il lui est interdit de regarder le soleil, qui est également rouge) |
| ל״ז | « (נימוקי יוסף פ׳ המוכר את הספינה ותוס׳ שם דף ע״ד ע״א וחדושי רמב״ן שם) » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ז) | (Nimoukei Yossef, chapitre « HaMokher et haSefina », et Tossefot là-bas, folio 74a, et les novellae du Ramban là-bas) |
| ל״ח | « הנודר משובתי שבת אסור אף בכותיים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ח) | Celui qui voue [de s’abstenir] de ceux qui chôment le chabbat est interdit même à l’égard des Koutim. |
| ל״ט | « נדר מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותיים » (שו״ע יו״ד רי״ז:ל״ט) | Il a voué [de s’abstenir] de ceux qui montent à Jérusalem : il est interdit à l’égard d’Israël et permis à l’égard des Koutim. |
| מ | « נדר מבני נח אסור באומות העולם ומותר בישראל » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ) | Il a voué [de s’abstenir] des fils de Noé : il est interdit à l’égard des nations du monde et permis à l’égard d’Israël. |
| מ | « נדר מזרע אברהם אסור בישראל ובגרים » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ) | Il a voué [de s’abstenir] de la semence d’Abraham : il est interdit à l’égard d’Israël et des convertis, |
| מ | « ומותר באומות העולם אפי׳ בבני ישמעאל ועשו » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ) | et permis à l’égard des nations du monde, même à l’égard des fils d’Ismaël et d’Ésaü. |
| מ״א | « נדר מהערלים אסור במולי אומות העולם ומותר בערלי ישראל » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״א) | Il a voué [de s’abstenir] des incirconcis : il est interdit à l’égard des circoncis des nations du monde et permis à l’égard des incirconcis d’Israël. |
| מ״ב | « נדר מהמולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי אומות העולם » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ב) | Il a voué [de s’abstenir] des circoncis : il est interdit à l’égard des incirconcis d’Israël et permis à l’égard des circoncis des nations du monde. |
| מ״ג | « נדר מישראל אסור בגרים » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ג) | Il a voué [de s’abstenir] d’Israël : il est interdit à l’égard des convertis ; |
| מ״ג | « מהגרים מותר בישראל » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ג) | [il a voué] des convertis : il est permis à l’égard d’Israël. |
| מ״ד | « נדר מישראל אסור בכהנים ולוים » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ד) | Il a voué [de s’abstenir] d’Israël : il est interdit à l’égard des kohanim et des leviim ; |
| מ״ד | « מכהנים ולוים מותר בישראל » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ד) | [il a voué] des kohanim et des leviim : il est permis à l’égard d’Israël. |
| מ״ה | « נדר מכהנים מותר בלוים » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ה) | Il a voué [de s’abstenir] des kohanim : il est permis à l’égard des leviim ; |
| מ״ה | « מלוים מותר בכהנים » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ה) | [il a voué] des leviim : il est permis à l’égard des kohanim. |
| מ״ו | « נדר מבנים מותר בבני בנים » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ו) | Il a voué [de s’abstenir] des fils : il est permis à l’égard des fils des fils. |
| מ״ז | « מי שנדר או נשבע על דבר חוץ ממועדות וי״ט » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ז) | Celui qui a voué ou juré sur une chose, sauf les fêtes et les jours de fête : |
| מ״ז | « אם אמר שבדעתו היה להוציא גם חנוכה ופורים מהכלל נאמן » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ז) | s’il dit que son intention était d’exclure aussi Hanouka et Pourim de l’ensemble, il est cru. |
| מ״ז | « (ועיין בא״ח סימן תק״ע) » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ז) | (et voir Orah Haïm, siman 570) |
| מ״ח | « מי שנדר או שנשבע שלא יצחוק שום צחוק אסור להטיל גורלות ולא שום אדם בשבילו » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ח) | Celui qui a voué ou juré de ne jouer à aucun jeu : il lui est interdit de tirer au sort, ni [de le faire faire] par personne pour lui, |
| מ״ח | « וכן אסור להמרות עם חבירו שקורין אפוסטאר » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ח) | et de même il lui est interdit de parier avec son compagnon, ce que l’on appelle « apostar ». |
| מ״ח | « (תשובת חזה התנופה) » (שו״ע יו״ד רי״ז:מ״ח) | (responsa Hazé haTenoufa) |
| מ״ח | « הגה צבור שגזרו שלא להתפלל במנין משום איזה דבר אסורים לקרות בתורה דכל דבר קדושה נקרא תפלה » (רמ״א יו״ד רי״ז:מ״ח) | Glose : une communauté qui a décrété de ne pas prier en minyan pour quelque raison, il leur est interdit de lire dans la Torah, car toute chose de sainteté est appelée « prière » |
| מ״ח | « (תשובת הרא״ש כלל ג׳ סי׳ ט׳) » (רמ״א יו״ד רי״ז:מ״ח) | (responsa du Roch, klal 3, siman 9) |
| מ״ח | « מי שנדר שלא לקבל פקדון אסור להלוות על משכון לישראל » (רמ״א יו״ד רי״ז:מ״ח) | Celui qui a voué de ne pas recevoir de dépôt, il lui est interdit de prêter sur gage à un Juif |
| מ״ח | « (מהרי״ל) » (רמ״א יו״ד רי״ז:מ״ח) | (Maharil) |
| מ״ח | « מיהו נראה דהולכין אחר כוונתו וכדרך שיתבאר בסימן רי״ח (ד״ע) » (רמ״א יו״ד רי״ז:מ״ח) | toutefois il me semble que l’on suit son intention, et de la manière qui sera expliquée au siman 218 (avis personnel). |
| מ״ח | « מי שנדר או נשבע להתענות סך ימים ואירע תענית חובה עולה לו למנין הימים » (רמ״א יו״ד רי״ז:מ״ח) | Celui qui a voué ou juré de jeûner un certain nombre de jours, et qu’il est survenu un jeûne obligatoire, celui-ci lui compte dans le nombre des jours ; |
| מ״ח | « וכן מי שנדר לילך לבית הקברות או למקום ואירע לו שהלך ע״י עסק שם יצא ידי נדרו » (רמ״א יו״ד רי״ז:מ״ח) | et de même celui qui a voué d’aller au cimetière ou en un lieu, et qu’il lui est arrivé d’y aller pour une affaire, il s’est acquitté de son vœu |
| מ״ח | « (תשובת מהרי״ל סימן קי״ח) » (רמ״א יו״ד רי״ז:מ״ח) | (responsa du Maharil, siman 118) |
| מ״ח | « וע״ל סימן רל״ט עוד מזה » (רמ״א יו״ד רי״ז:מ״ח) | et voir plus loin, siman 239, encore à ce sujet. |
| מונח | Sens |
|---|---|
| לשון בני אדם | la langue des hommes — l’usage parlé d’un lieu, d’une langue et d’une époque |
| שליח נמלך | l’envoyé qui revient consulter — le critère de mesure de l’usage (seif 4) |
| ספק נדרים להחמיר | un doute en matière de vœux se conduit à la rigueur (seifim 3, 6, 17) |
| שם לווי | le nom accompagné — un mot qualifié est un autre nom (seifim 10, 13, 14) |
| מעשה קדירה | le plat de marmite, par opposition à « ce qui descend dans la marmite » (seif 2) |
| מבושל · צלי · שלוק | cuit, rôti, bouilli — et שלוק veut dire ici « à demi cuit », contre son sens ordinaire (Taz ס״ק א) |
| קיפה · רוטב | le dépôt et la sauce — deux parties d’un même plat, qui ne s’emportent pas (seif 9) |
| עיבורה של עיר | soixante-dix coudées et un reste — la ville dans la langue des hommes (seif 29) |
| אגף | la ligne de fermeture de la porte — la limite de « la maison » (seifim 30 et 31) |
| בתר שעת אמירה | on suit le moment de la parole, non celui de l’effet (seif 35) |
| מראים הדברים | les circonstances manifestes, qui rétractent l’usage (seif 8) |
| דין הנודר ונשבע אחד הוא | la loi de celui qui voue et de celui qui jure est une seule (Chakh ס״ק מ״ג, au nom du Rambam) |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · סימן רי״ז · ♥ Soutenir