« רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ וִיתּוּר אָסוּר בְּמוּדַּר הֲנָאָה » (נדרים ל״ב ע״ב)
« אפילו בבקעה בימות החמה שאין בני אדם מקפידים על דריסת רגל שבה » (שו״ע יו״ד רכ״א:א)
« ראובן שאסר הנאתו על שמעון יכול לישן (עמו) במטה קטנה בימות החמה אבל לא בימות הגשמים מפני שהוא מהנהו » (שו״ע יו״ד רכ״א:ה)
« אם היו שניהם חופרים בכרם ביחד לא יחפור בשורה הקרובה לו מפני שמהנהו שמרפה הקרקע לפניו אבל ברחוק ממנו מותר » (שו״ע יו״ד רכ״א:ה)
« ואסור ללעוס חטים ליתן על גבי מכתו » (שו״ע יו״ד רכ״א:א)
« ומותר ללעוס חטים וליתן על גבי מכתו » (שו״ע יו״ד רכ״א:א)
« המודר הנאה מחבירו יכול לפרוע חובו » (שו״ע יו״ד רכ״א:ב)
« שאע״פ שעל ידי זה מפטר הוא מחובו מכל מקום לא הוה אלא גרמא בעלמא » (ט״ז יו״ד רכ״א ס״ק ה)
« ויכול לזון את אשתו ובניו ועבדיו ואפי׳ הכנענים » (שו״ע יו״ד רכ״א:ב)
« ההיא הנאה דממילא היא ועוד שהיו יכולים לצמצם להתפרנס ממעשה ידיהם או לחזור על הפתחים » (ש״ך יו״ד רכ״א ס״ק ח)
« אבל אסור לזון בהמתו בין טמאה בין טהורה » (שו״ע יו״ד רכ״א:ב)
« וכיון דפיטמה טפי לא עבדה שפיר ונמצא דאינו נהנה אפ״ה אסור » (באר היטב יו״ד רכ״א ס״ק ח)
« הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין לְהַחְזִיר אֲבֵדָה זֶה לָזֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִצְוָה » (רמב״ם הלכות נדרים פרק ז׳ הלכה א)
« המודר הנאה משופר מותר לתקוע בו תקיעה של מצוה » (שו״ע יו״ד רכ״א:י״ג)
« המודר הנאה ממעיין טובל בו טבילה של מצוה בימות הגשמים אבל לא בימות החמה. » (שו״ע יו״ד רכ״א:י״ג)
« ואסור ליהנות בכל דבר שמשכירין כיוצא בו » (שו״ע יו״ד רכ״א:א)
« דכיון דדרך להשכיר כיוצא בהם והוא מוחל לו השכירות באותן הדמים הוא יכול לקנות אוכל נפש » (ש״ך יו״ד רכ״א ס״ק ג)
« ובמקום שנותנין שכר למי שיושב אצל החולה לצוות לו לא ישב אצלו אלא מבקרו מעומד » (שו״ע יו״ד רכ״א:ד)
« משמע דוקא בחנם אבל אם יושב בשכר שרי » (ש״ך יו״ד רכ״א ס״ק י״ט)
« והאידנא שמותר ליטול שכר אף על המדרש הכל אסור » (שו״ע יו״ד רכ״א:ב)
« אם ירצה המדיר לפרעו (אבל אינו מחוייב לפרעו) » (שו״ע יו״ד רכ״א:ח)
« דא״כ ה״ל שלוחו והיה חבירו אסור בו » (ש״ך יו״ד רכ״א ס״ק מ״ט)
« אבל אסור לומר כל השומע קולי יזון לפלוני דכיון שהוא לשון ציווי הוי כשלוחו » (שו״ע יו״ד רכ״א:ח)
« וכן אסור לומר לחבירו אם תזון לפלוני לא תפסיד דכיון שאומר כן ליחיד נראה כשלוחו: » (שו״ע יו״ד רכ״א:ח)
« אבל אם אמר לחבירו הסעודה נתונה לך במתנה ויבא פלוני שהוא אסור בהנייתי ויאכל עמכם בסעודה הרי זה אסור » (שו״ע יו״ד רכ״א:ט)
« הכא דוקא משום דאין לו מה יאכל התירו וכ״פ הרא״ש » (ש״ך יו״ד רכ״א ס״ק נ״ב)
« אם יש לו בהם תפיסת יד אסור » (שו״ע יו״ד רכ״א:ו)
« אם אין לו בהם תפיסת יד מותר » (שו״ע יו״ד רכ״א:ו)
« מותר. לפי שאין דעתו על מה שהשכיר ונסתלק ממנו: » (ש״ך יו״ד רכ״א ס״ק ל״ח)
« וי״א שאפי׳ אם פירשו בפירוש אינו יכול לאסרו בלשון קונם אם לא בלשון הקדש ממש » (שו״ע יו״ד רכ״א:ז)
« דדוקא קדושת הגוף מפקיע מידי שעבוד » (ש״ך יו״ד רכ״א ס״ק מ״ג)
« ושוכר יכול לאסרו דהא פירותיו הם » (שו״ע יו״ד רכ״א:ז)
« וממשכן דינו כמשכיר ובעל משכונא דינו כשוכר: » (שו״ע יו״ד רכ״א:ז)
« המודר הנאה מחבירו תוקע לו תקיעה של מצוה: » (שו״ע יו״ד רכ״א:י״ב)
« הנודר הנאה מחבירו ונתן לו לולב לצאת בו על מנת שיחזירנו ביום שני יצא » (שו״ע יו״ד רכ״א:י״ד)
« אם אסר ספרו על חבירו אסור לנאסר ללמוד בו: » (שו״ע יו״ד רכ״א:י״א)
« אבל ביום ראשון לא יצא : » (שו״ע יו״ד רכ״א:י״ד)
« דבעינן ולקחתם לכם משלכם ולא משל אסורי הנאה » (ש״ך יו״ד רכ״א ס״ק ס)
Les six sections précédentes rangent la matière par mécanisme ; celle-ci la remet dans l’ordre du Choulhan Aroukh, clause après clause, pour qu’on puisse retrouver un seif.
| Seif | La clause du Choulhan Aroukh | Ce qu’elle dit |
|---|---|---|
| א | « ראובן שאסר נכסיו על שמעון או שאסר עצמו מנכסי שמעון הנאסר אסור לעבור על שדה האחר » (שו״ע יו״ד רכ״א:א) | Réouven qui a interdit ses biens à Chimon, ou qui s’est interdit lui-même les biens de Chimon — celui à qui c’est devenu interdit ne peut passer sur le champ de l’autre |
| א | « אפילו בבקעה בימות החמה שאין בני אדם מקפידים על דריסת רגל שבה » (שו״ע יו״ד רכ״א:א) | même dans une plaine, en saison sèche, où les gens ne sont pas regardants sur le passage qu’on y fait |
| א | « ואסור לשאול ממנו כלים שבעולם » (שו״ע יו״ד רכ״א:א) | et il lui est interdit de lui emprunter quelque ustensile que ce soit au monde |
| א | « ואם לא נדר ממנו אלא מאכל אינו אסור אלא לאכול משלו. » (שו״ע יו״ד רכ״א:א) | et s’il n’a voué contre lui que la nourriture, il ne lui est interdit que de manger de ce qui est à lui. |
| א | « אמר הנאת מאכלך עלי אסור לאכול משלו » (שו״ע יו״ד רכ״א:א) | S’il a dit : « le profit de ta nourriture m’est [interdit] » — il lui est interdit de manger de ce qui est à lui |
| א | « ואסור ללעוס חטים ליתן על גבי מכתו » (שו״ע יו״ד רכ״א:א) | et il lui est interdit de mâcher du blé pour le poser sur sa plaie |
| א | « אבל לשאול ממנו נפה וכברה מותר » (שו״ע יו״ד רכ״א:א) | mais lui emprunter un tamis ou un crible est permis |
| א | « אמר הנאה המביאה לידי מאכל עלי אסור לאכול משלו » (שו״ע יו״ד רכ״א:א) | S’il a dit : « un profit qui mène à la nourriture m’est [interdit] » — il lui est interdit de manger de ce qui est à lui |
| א | « ומותר ללעוס חטים וליתן על גבי מכתו » (שו״ע יו״ד רכ״א:א) | et il lui est permis de mâcher du blé et de le poser sur sa plaie |
| א | « ואסור ליהנות בכל דבר שמשכירין כיוצא בו » (שו״ע יו״ד רכ״א:א) | et il lui est interdit de profiter de toute chose dont on loue la pareille |
| א | « ומה שאין משכירין כיוצא בו מותר אם אין בו שייכות מאכל » (שו״ע יו״ד רכ״א:א) | et ce dont on ne loue pas la pareille est permis, s’il n’y a en lui aucun rapport à la nourriture |
| א | « אבל אם יש בו שייכות מאכל כגון נפה וכברה » (שו״ע יו״ד רכ״א:א) | mais s’il y a en lui un rapport à la nourriture, comme un tamis et un crible |
| א | « ואפילו שק להביא בו פירות וחמור להביא עליו פירות » (שו״ע יו״ד רכ״א:א) | et même un sac pour y rapporter des fruits, et un âne pour porter dessus des fruits |
| א | « וכן סוס לרכוב עליו לבית המשתה וטבעת להראות בו בבית המשתה » (שו״ע יו״ד רכ״א:א) | et de même un cheval pour le monter jusqu’à la maison de noces, et une bague pour s’en faire voir à la maison de noces |
| א | « ולעבור דרך שדהו לבית המשתה אף על פי שאין משכירין כיוצא בו אסור » (שו״ע יו״ד רכ״א:א) | et de traverser son champ pour aller à la maison de noces — bien qu’on ne loue pas la pareille, c’est interdit |
| א | « וכן אסור לקנות לו צרכי סעודה » (שו״ע יו״ד רכ״א:א) | et de même il lui est interdit de lui acheter ce qu’il faut pour un repas |
| א | « וכן אסור לחמם ידיו בככר שלו: » (שו״ע יו״ד רכ״א:א) | et de même il lui est interdit de se réchauffer les mains à sa miche. |
| א | « הגה קרדום שמבקעים בו עצים לבשל בו מאכל מקרי הנאה המביאה לידי מאכל אבל קרדום שמנכש בו מותר לשאול לו. » (רמ״א יו״ד רכ״א:א) | Glose : une hache avec laquelle on fend du bois pour cuire un aliment est appelée un profit qui mène à la nourriture ; mais une hache avec laquelle on sarcle, il est permis de la lui emprunter. |
| א | « (ב״י בשם רבינו ירוחם): » (שו״ע יו״ד רכ״א:א) | (Beit Yossef au nom de Rabbenou Yerouham) |
| ב | « המודר הנאה מחבירו יכול לפרוע חובו » (שו״ע יו״ד רכ״א:ב) | Celui à qui le profit de son compagnon a été interdit peut acquitter sa dette |
| ב | « ואפילו אם היה לו משכון ביד המלוה ופרע זה בשבילו ונטל המשכון » (שו״ע יו״ד רכ״א:ב) | et même s’il avait un gage entre les mains du prêteur, et que celui-ci a payé pour lui et a repris le gage |
| ב | « צריך להחזירו ללוה הנאסר (דעת רש״י וריב״ש ורמב״ם) » (שו״ע יו״ד רכ״א:ב) | il doit le rendre à l’emprunteur, celui à qui c’est interdit (avis de Rachi, du Rivach et du Rambam) |
| ב | « ויכול לזון את אשתו ובניו ועבדיו ואפי׳ הכנענים » (שו״ע יו״ד רכ״א:ב) | et il peut nourrir sa femme, ses enfants et ses serviteurs, même cananéens |
| ב | « אבל אסור לזון בהמתו בין טמאה בין טהורה » (שו״ע יו״ד רכ״א:ב) | mais il lui est interdit de nourrir sa bête, qu’elle soit impure ou pure |
| ב | « ואסור ללמדו מקרא כיון שמותר ליטול שכר עליה והוא מלמדו חנם נמצא שמהנהו » (שו״ע יו״ד רכ״א:ב) | et il lui est interdit de lui enseigner le texte de l’Écriture, puisqu’il est permis d’en prendre salaire, et lui le lui enseigne gratuitement — il se trouve donc qu’il lui procure un profit |
| ב | « אבל מלמדו מדרש הלכות ואגדות » (שו״ע יו״ד רכ״א:ב) | mais il lui enseigne le midrach, les halakhot et les aggadot |
| ב | « והוא שלא יאמר הנאסר לאוסר שילמדנו » (שו״ע יו״ד רכ״א:ב) | et cela à condition que celui à qui c’est interdit ne dise pas à celui qui a interdit de le lui enseigner |
| ב | « והאידנא שמותר ליטול שכר אף על המדרש הכל אסור » (שו״ע יו״ד רכ״א:ב) | et de nos jours, où il est permis de prendre salaire même pour le midrach, tout est interdit |
| ב | « אבל ללמד את בנו אפי׳ מקרא מותר » (שו״ע יו״ד רכ״א:ב) | mais lui enseigner son fils, même l’Écriture, est permis |
| ב | « ומותר לשמשו בכוס של בית האבל ובכוס של בית המרחץ: » (שו״ע יו״ד רכ״א:ב) | et il lui est permis de le servir de la coupe de la maison du deuil et de la coupe de la maison des bains |
| ב | « הגה ויש חולקין ומתירין אפילו אמר לו שילמדנו (הרא״ש והטור) » (רמ״א יו״ד רכ״א:ב) | Glose : et certains contestent et permettent même s’il lui a dit de le lui enseigner (le Roch et le Tour) |
| ב | « וה״ה בכל דבר מצוה ובלבד בדבר הצריך שליחות כגון לתרום תרומתו אסור להיות שלוחו. (ב״י בשם הרא״ש ורבינו ירוחם): » (שו״ע יו״ד רכ״א:ב) | et il en va de même pour toute chose de mitsva ; à condition toutefois que, s’agissant d’une chose qui requiert un mandat — comme prélever sa terouma —, il lui soit interdit d’être son mandataire. (Beit Yossef au nom du Roch et de Rabbenou Yerouham) |
| ג | « ראובן שאסר נכסיו על שמעון אסור להשיאו בתו קטנה או נערה לפי שעדיין היא ברשותו והרי מוסר לו שפחה לשמשו » (שו״ע יו״ד רכ״א:ג) | Réouven qui a interdit ses biens à Chimon : il lui est interdit de lui donner en mariage sa fille mineure ou jeune fille, parce qu’elle est encore sous son autorité, et voilà qu’il lui livre une servante pour le servir |
| ג | « ואם נכסי שמעון אסורין עליו מותר לישא בתו אע״פ שפטרו מחיוב מזונותיה » (שו״ע יו״ד רכ״א:ג) | et si ce sont les biens de Chimon qui lui sont interdits, il lui est permis d’épouser sa fille, bien qu’il l’ait dispensé de l’obligation de la nourrir |
| ג | « ומחזיר לו אבידתו בין שנכסי בעל אבידה אסורין למחזיר בין שנכסי מחזיר אסורין לבעל אבידה » (שו״ע יו״ד רכ״א:ג) | et il lui rend son objet perdu, que les biens du propriétaire de l’objet soient interdits à celui qui le rend, ou que les biens de celui qui le rend soient interdits au propriétaire |
| ג | « ובמקום שנוטלין שכר על החזרת אבידה אם נכסי בעל אבידה אסורין למחזיר אסור לו לקבלו אלא מחזיר לו בחנם » (שו״ע יו״ד רכ״א:ג) | et dans un endroit où l’on prend salaire pour la restitution d’un objet perdu : si les biens du propriétaire de l’objet sont interdits à celui qui le rend, il lui est interdit de le recevoir ; il le lui rend donc gratuitement |
| ג | « ואם נכסי מחזיר אסורין על בעל אבידה אינו רשאי להחזיר לו בחנם » (שו״ע יו״ד רכ״א:ג) | et si les biens de celui qui rend sont interdits au propriétaire de l’objet, il n’a pas le droit de le lui rendre gratuitement |
| ג | « ואם נכסי שניהם אסורין זה על זה אינו יכול לקבל השכר שאם כן הוא נהנה ולא להניחו שא״כ הוא מהנה אלא יפול השכר להקדש: » (שו״ע יו״ד רכ״א:ג) | et si les biens de tous deux sont interdits l’un à l’autre, il ne peut recevoir le salaire — car alors il tire profit —, ni le lui laisser — car alors il procure un profit ; mais le salaire tombera au hekdech |
| ד | « ראובן שאסר הנאתו על שמעון וחלה שמעון יכול ראובן ליכנס לו לבקרו » (שו״ע יו״ד רכ״א:ד) | Réouven qui a interdit son profit à Chimon, et Chimon est tombé malade : Réouven peut entrer chez lui pour le visiter |
| ד | « ובמקום שנותנין שכר למי שיושב אצל החולה לצוות לו לא ישב אצלו אלא מבקרו מעומד » (שו״ע יו״ד רכ״א:ד) | et dans un endroit où l’on donne salaire à qui s’assied auprès du malade pour lui tenir compagnie, il ne s’assiéra pas auprès de lui, mais le visitera debout |
| ד | « ואם אין דרך ליתן שכר לרופא יכול לרפאתו אפילו בידים אפי׳ אם יש רופא אחר שירפאנו » (שו״ע יו״ד רכ״א:ד) | et s’il n’est pas d’usage de donner salaire au médecin, il peut le soigner, même de ses mains, même s’il y a un autre médecin qui le soignerait |
| ד | « אבל אם דרך ליתן שכר לרופא לא ירפאנו בחנם » (שו״ע יו״ד רכ״א:ד) | mais s’il est d’usage de donner salaire au médecin, il ne le soignera pas gratuitement |
| ד | « ולא ירפא לבהמתו ואפי׳ אם אין דרך ליתן שכר לרופא » (שו״ע יו״ד רכ״א:ד) | et il ne soignera pas sa bête, même s’il n’est pas d’usage de donner salaire au médecin |
| ד | « אבל יכול לומר לו סם פלוני יפה לה והוא יעשנה » (שו״ע יו״ד רכ״א:ד) | mais il peut lui dire : tel remède lui est bon — et lui, il le fera |
| ד | « ואם אינו יודע לעשותו והיא תמות אם לא יעשנה מותר המדיר לעשותו » (שו״ע יו״ד רכ״א:ד) | et s’il ne sait pas le faire, et qu’elle mourra s’il ne le fait pas, il est permis à celui qui a fait le vœu de le faire |
| ד | « ואם מת יכול להביא ארון ותכריכין » (שו״ע יו״ד רכ״א:ד) | et s’il est mort, il peut apporter un cercueil et des linceuls |
| ד | « ואם חלה בן שמעון יכול ראובן ליכנס לו ולישב עמו ולבקרו (מעומד) » (שו״ע יו״ד רכ״א:ד) | et si c’est le fils de Chimon qui est tombé malade, Réouven peut entrer chez lui, s’asseoir avec lui et le visiter (debout) |
| ד | « ואם נכסי שמעון אסורין על ראובן שהדירו שמעון מנכסיו וחלה שמעון נכנס ראובן לבקרו (ר״ן) » (שו״ע יו״ד רכ״א:ד) | et si les biens de Chimon sont interdits à Réouven, Chimon l’ayant fait jurer contre ses biens, et que Chimon soit tombé malade : Réouven entre le visiter (Ran) |
| ד | « אבל לא מיושב » (שו״ע יו״ד רכ״א:ד) | mais non assis |
| ד | « חלה בנו אינו נכנס כלל אלא שואל עליו בשוק » (שו״ע יו״ד רכ״א:ד) | si c’est son fils qui est tombé malade, il n’entre pas du tout, mais s’enquiert de lui au marché |
| ד | « ויכול ראובן להעיד לשמעון הנאסר בין עדות ממון בין עדות נפשות: » (שו״ע יו״ד רכ״א:ד) | et Réouven peut témoigner pour Chimon, celui à qui c’est interdit, qu’il s’agisse d’un témoignage en matière d’argent ou en matière capitale |
| ה | « ראובן שאסר הנאתו על שמעון יכול לישן (עמו) במטה קטנה בימות החמה אבל לא בימות הגשמים מפני שהוא מהנהו » (שו״ע יו״ד רכ״א:ה) | Réouven qui a interdit son profit à Chimon : il peut dormir (avec lui) dans un petit lit à la saison sèche, mais non à la saison des pluies, parce qu’il lui procure un profit |
| ה | « ובגדולה מותר בין בימות החמה בין בימות הגשמים » (שו״ע יו״ד רכ״א:ה) | et dans un grand lit c’est permis, tant à la saison sèche qu’à la saison des pluies |
| ה | « ורוחץ עמו באמבטי גדולה אבל לא בקטנה מפני שמהנהו שמגביה עליו המים » (שו״ע יו״ד רכ״א:ה) | et il se baigne avec lui dans un grand bassin, mais non dans un petit, parce qu’il lui procure un profit en faisant monter l’eau sur lui |
| ה | « ומזיע עמו אף בקטנה » (שו״ע יו״ד רכ״א:ה) | et il transpire avec lui même dans un petit |
| ה | « ומיסב עמו במטה ואוכל עמו על השלחן » (שו״ע יו״ד רכ״א:ה) | et il s’étend avec lui sur un divan et mange avec lui à la même table |
| ה | « אבל לא בקערה אחת שמא יאכל מחלקו » (שו״ע יו״ד רכ״א:ה) | mais non dans une même écuelle, de peur qu’il ne mange de sa part |
| ה | « ואם דרך שבעל הבית חוזר וממלא הקערה לאחר שאכלו כל מה שהיה בו מותר: » (שו״ע יו״ד רכ״א:ה) | et s’il est d’usage que le maître de maison remplisse de nouveau l’écuelle après qu’ils ont mangé tout ce qu’il y avait dedans, c’est permis |
| ה | « הגה או שהיה מתחילה כל כך בקערה שהמותר חוזר לבעל הבית מותר (ב״י בשם הר״ן והראב״ד) : » (רמ״א יו״ד רכ״א:ה) | Glose : ou bien s’il y avait dès le début tant de nourriture dans l’écuelle que le reste retourne au maître de maison — c’est permis (Beit Yossef au nom du Ran et du Raavad) |
| ה | « אם היו שניהם חופרים בכרם ביחד לא יחפור בשורה הקרובה לו מפני שמהנהו שמרפה הקרקע לפניו אבל ברחוק ממנו מותר » (שו״ע יו״ד רכ״א:ה) | si tous deux creusaient ensemble dans une vigne, il ne creusera pas dans la rangée proche de lui, parce qu’il lui procure un profit en ameublissant la terre devant lui ; mais loin de lui, c’est permis |
| ה | « ולא ימכור לו ולא יקנה ממנו ולא ישאילנו ולא ילונו ולא ישאל ולא ילוה ממנו: » (שו״ע יו״ד רכ״א:ה) | et il ne lui vendra pas, et n’achètera pas de lui, et ne lui prêtera pas d’objet, et ne lui prêtera pas d’argent, et ne lui empruntera ni objet ni argent |
| ו | « המודר הנאה מחבירו ויש לו מרחץ ובית הבד מושכרים בעיר » (שו״ע יו״ד רכ״א:ו) | Celui à qui le profit de son compagnon a été interdit, et cet autre a un bain et un pressoir loués en ville |
| ו | « אם יש לו בהם תפיסת יד אסור » (שו״ע יו״ד רכ״א:ו) | s’il y garde une prise de main, c’est interdit |
| ו | « אם אין לו בהם תפיסת יד מותר » (שו״ע יו״ד רכ״א:ו) | s’il n’y garde pas de prise de main, c’est permis |
| ו | « אבל אם אסרו עליו בפירוש חל האיסור גם עליו: » (שו״ע יו״ד רכ״א:ו) | mais s’il les lui a interdits expressément, l’interdit prend sur eux aussi |
| ז | « המשכיר בית לחבירו ואח״כ הדיר השוכר מנכסיו לא חל איסור על הבית שהשכיר לו » (שו״ע יו״ד רכ״א:ז) | Celui qui loue une maison à son compagnon, et ensuite le locataire lui a interdit ses biens : l’interdit n’a pas pris sur la maison qu’il lui a louée |
| ז | « ואם פירש הבית בפירוש יש אומרים שחלה האיסור גם עליו » (שו״ע יו״ד רכ״א:ז) | et s’il a désigné la maison expressément, certains disent que l’interdit a pris sur elle aussi |
| ז | « וי״א שאפי׳ אם פירשו בפירוש אינו יכול לאסרו בלשון קונם אם לא בלשון הקדש ממש » (שו״ע יו״ד רכ״א:ז) | et certains disent que même s’il l’a désignée expressément, il ne peut l’interdire par le terme de konam, mais seulement par le terme d’une consécration véritable |
| ז | « ושוכר יכול לאסרו דהא פירותיו הם » (שו״ע יו״ד רכ״א:ז) | et le locataire, lui, peut l’interdire, puisque les fruits sont les siens |
| ז | « וממשכן דינו כמשכיר ובעל משכונא דינו כשוכר: » (שו״ע יו״ד רכ״א:ז) | et celui qui donne un gage, son statut est celui du bailleur, et le détenteur du gage, son statut est celui du locataire |
| ז | « הגה המשאיל בית לחבירו אין יכול לאסרו עליו כל זמן השאלה (הגהת מיי׳ פ״ו) » (רמ״א יו״ד רכ״א:ז) | Glose : celui qui prête une maison à son compagnon ne peut la lui interdire tant que dure le prêt (glose des Maïmoniot, chapitre 6) |
| ז | « והשואל יכול לאסרו על אחר כל זמן השאלה דכדידיה דמי (בית יוסף ס״ס זה בשם הרשב״א): » (שו״ע יו״ד רכ״א:ז) | et l’emprunteur peut l’interdire à un autre pendant toute la durée du prêt, car elle est comme la sienne (Beit Yossef, fin de ce siman, au nom du Rachba) |
| ח | « הנותן טבלא לאומן לצייר ואסרה על בעלה אחר שציירה קודם שפרעו מותרת. » (שו״ע יו״ד רכ״א:ח) | Celui qui donne une planche à un artisan pour qu’il la peigne, et l’a interdite à son propriétaire après qu’il l’eut peinte, avant qu’il ne l’eût payé — elle est permise. |
| ח | « המודר הנאה מחבירו יכול המדיר לומר לחנוני פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה והחנוני נותן לו וחוזר ונוטל מהמדיר » (שו״ע יו״ד רכ״א:ח) | Celui à qui le profit de son compagnon a été interdit : celui qui a fait le vœu peut dire à l’épicier — untel est lié par vœu de ne pas profiter de moi, et je ne sais que faire ; et l’épicier lui donne, puis revient et prend de celui qui a fait le vœu |
| ח | « אם ירצה המדיר לפרעו (אבל אינו מחוייב לפרעו) » (שו״ע יו״ד רכ״א:ח) | si celui qui a fait le vœu veut le payer (mais il n’est pas obligé de le payer) |
| ח | « וכן אם היה למודר בית לבנות גדר לגדור שדה לקצור יכול לומר לפועלים פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה הם עושים עמו ובאים ונוטלין שכר מהמדיר אם ירצה המדיר לפרעם » (שו״ע יו״ד רכ״א:ח) | et de même, si celui qui est lié avait une maison à bâtir, une clôture à élever, un champ à moissonner, il peut dire aux ouvriers : untel est lié par vœu de ne pas profiter de moi, et je ne sais que faire ; et eux travaillent avec lui, puis viennent prendre salaire de celui qui a fait le vœu, s’il veut les payer |
| ח | « וכן מותר לומר כל הזן לפלוני או עושה עמו אינו מפסיד » (שו״ע יו״ד רכ״א:ח) | et de même il est permis de dire : quiconque nourrira untel, ou travaillera avec lui, n’y perdra pas |
| ח | « אבל אסור לומר כל השומע קולי יזון לפלוני דכיון שהוא לשון ציווי הוי כשלוחו » (שו״ע יו״ד רכ״א:ח) | mais il est interdit de dire : que quiconque entend ma voix nourrisse untel — car, étant une formule d’ordre, c’est comme son mandataire |
| ח | « וכן אסור לומר לחבירו אם תזון לפלוני לא תפסיד דכיון שאומר כן ליחיד נראה כשלוחו: » (שו״ע יו״ד רכ״א:ח) | et de même il est interdit de dire à son compagnon : si tu nourris untel, tu n’y perdras pas — car du moment qu’il le dit à un seul, il apparaît comme son mandataire |
| ט | « היו מהלכין בדרך ואין לו מה יאכל נותן לאחר לשם מתנה והלה מותר בה » (שו״ע יו״ד רכ״א:ט) | Ils marchaient en chemin et il n’a pas de quoi manger : il donne à un autre à titre de don, et celui-là lui est permis |
| ט | « ואם אין עמהם אחר מניח על הסלע ואומר הרי הוא מופקר לכל מי שירצה והלה נוטל ואוכל » (שו״ע יו״ד רכ״א:ט) | et s’il n’y a personne d’autre avec eux, il pose sur le rocher et dit : voici, c’est abandonné à quiconque le voudra — et l’autre prend et mange |
| ט | « במה דברים אמורים בנותן לאחר לשם מתנה בסתם » (שו״ע יו״ד רכ״א:ט) | En quoi cela s’applique-t-il ? Lorsqu’il donne à un autre à titre de don, sans rien préciser |
| ט | « אבל אם אמר לחבירו הסעודה נתונה לך במתנה ויבא פלוני שהוא אסור בהנייתי ויאכל עמכם בסעודה הרי זה אסור » (שו״ע יו״ד רכ״א:ט) | mais s’il a dit à son compagnon : le repas t’est donné en don, et qu’untel, qui est interdit de mon profit, vienne et mange avec vous au repas — voilà qui est interdit |
| ט | « ולא עוד אלא אפי׳ נותן לו סתם וחזר ואמר לו רצונך שיבא פלוני ויאכל עמכם אם הוכיח סופו על תחלתו שלא נתן לו אלא על מנת שיבא פלוני ויאכל אסור » (שו״ע יו״ד רכ״א:ט) | et bien plus : même s’il lui donne sans rien préciser, puis lui dit — veux-tu qu’untel vienne manger avec vous ? —, si la fin démontre le commencement, à savoir qu’il ne le lui a donné qu’à la condition qu’untel vienne et mange, c’est interdit |
| ט | « כגון שהיתה סעודה גדולה והוא רוצה שיבא אביו או רבו וכיוצא בהם שהם אסורים בהנייתו לאכול מסעודתו שהרי סעודתו מוכחת עליו שלא גמר להקנות וכן כל כיוצא בזה: » (שו״ע יו״ד רכ״א:ט) | par exemple lorsqu’il s’agissait d’un grand repas et qu’il veut que vienne son père, ou son maître, ou leurs semblables, qui sont interdits de son profit, manger de son repas — car voilà que son repas démontre contre lui qu’il n’a pas achevé de transférer la propriété. Et de même pour tout ce qui lui ressemble |
| י | « מי שנשבע או נדר שלא ידבר עם חבירו יכול לכתוב לו כתב » (שו״ע יו״ד רכ״א:י) | Celui qui a juré ou voué de ne pas parler avec son compagnon peut lui écrire un écrit |
| י | « (או) לדבר עם אחר והוא שומע: » (שו״ע יו״ד רכ״א:י) | (ou) parler avec un autre, et lui, il entend |
| י״א | « אם אסר ספרו על חבירו אסור לנאסר ללמוד בו: » (שו״ע יו״ד רכ״א:י״א) | S’il a interdit son livre à son compagnon, il est interdit à celui-ci d’y étudier |
| י״ב | « המודר הנאה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו » (שו״ע יו״ד רכ״א:י״ב) | Celui à qui le profit de son compagnon a été interdit lui est interdit dans sa braise et permis dans sa flamme |
| י״ב | « המודר הנאה מחבירו תוקע לו תקיעה של מצוה: » (שו״ע יו״ד רכ״א:י״ב) | Celui à qui le profit de son compagnon a été interdit sonne pour lui une sonnerie de mitsva |
| י״ב | « הגה המודר הנאה מחבירו מותר לשחוט לו בהמה בריאה אבל לא מסוכנת (כן משמע מב״י בשם אהל מועד): » (רמ״א יו״ד רכ״א:י״ב) | Glose : celui à qui le profit de son compagnon a été interdit — il lui est permis d’abattre pour lui une bête saine, mais non une bête en danger de mort (ainsi ressort-il du Beit Yossef au nom du Ohel Moed) |
| י״ג | « המודר הנאה משופר מותר לתקוע בו תקיעה של מצוה » (שו״ע יו״ד רכ״א:י״ג) | Celui à qui le profit d’un chofar a été interdit : il lui est permis d’y sonner une sonnerie de mitsva |
| י״ג | « המודר הנאה ממעיין טובל בו טבילה של מצוה בימות הגשמים אבל לא בימות החמה. » (שו״ע יו״ד רכ״א:י״ג) | Celui à qui le profit d’une source a été interdit s’y immerge d’une immersion de mitsva à la saison des pluies, mais non à la saison sèche. |
| י״ג | « (כפול סי׳ רי״ז סכ״ו): » (שו״ע יו״ד רכ״א:י״ג) | (doublon du siman 217, seif 26) |
| י״ד | « הנודר הנאה מחבירו ונתן לו לולב לצאת בו על מנת שיחזירנו ביום שני יצא » (שו״ע יו״ד רכ״א:י״ד) | Celui qui a voué de ne pas profiter de son compagnon, et cet autre lui a donné un loulav pour s’en acquitter à charge de le lui rendre : le deuxième jour, il s’est acquitté |
| י״ד | « אבל ביום ראשון לא יצא : » (שו״ע יו״ד רכ״א:י״ד) | mais le premier jour, il ne s’est pas acquitté |
Sept désaccords que l’appareil laisse ouverts, et qu’aucune page ne peut trancher à la place d’un Rav.
| Terme | Sens |
|---|---|
| מודר הנאה · מדיר · נאסר | Celui à qui le profit est interdit ; celui qui a prononcé le vœu ; celui qui se trouve lié |
| ויתור | L’indulgence d’usage, que nul ne facture — et qui est pourtant interdite (seif 1) |
| הנאה המביאה לידי מאכל | Un profit qui mène à la nourriture : la formule intermédiaire du seif 1 |
| גרמא | L’effet indirect — le paiement de dette, אברוחי ארי (seif 2) |
| הנאה דממילא | Le profit qui vient de soi — la femme et les enfants nourris (seif 2) |
| מצות לאו ליהנות ניתנו | Les mitsvot n’ont pas été données pour le profit — seifim 12, 13, 14 |
| תפיסת יד | Un reste de maîtrise sur un bien loué — le critère du seif 6 |
| שעבוד | La charge réelle du locataire ou du créancier gagiste — l’obstacle du seif 7 |
| קדושת הגוף · קדושת דמים | Sainteté du corps et sainteté de valeur ; seule la première écarte une charge (Chakh ס״ק מ״ג) |
| שליחות | Le mandat — la frontière du seif 8, mesurée par l’obligation de payer |
| הוכיח סופו על תחלתו | La fin démontre le commencement — la règle de preuve du seif 9 |
| מחיותיה לא אדריה | De sa propre vie il ne l’a pas interdit — l’estimation du Chakh au ס״ק כ״ה |
| קלקול ותיקון | Détérioration et amélioration — la mesure de l’abattage au seif 12 |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · סימן רכ״א · ♥ Soutenir