« מותר הבן כו׳. דמסתמא ממילי זוטרי כי האי דליכא בהו ביטול תורה כל כך לא אדריה וכתב הפרישה דלסברא זו אפשר בהאב שהדיר הנאה מבנו מפני שאינו עוסק בתורה אסור לעשות לו אפילו דברים אלו דלא כהרמב״ם וכ״פ הב״ח דדינו כמדיר בנו מנכסיו סתם ולא הזכיר מפני שאינו עוסק בתורה ואסור לעשות לבנו שום דבר: » (ש״ך יו״ד רכ״ג ס״ק א)
« וכן מותר כו׳. דכיון שהוא אדם חשוב או אשה שאין דרכה לקנות בעצמה אנן סהדי דאדעתא דהכי לא הדירוהו: » (ש״ך יו״ד רכ״ג ס״ק ב)
« אם פרעם כו׳. נראה דלמאן דאוסר לעיל סימן רכ״א ס״ק ו׳ בפריעת חוב ברור או משכון ה״ה הכא וכן משמע מדברי הר״ן הנ״ל דדמי להדדי ואם כן מיירי הכא בחוב בעל פה וכה״ג שאינו חוב ברור: » (ש״ך יו״ד רכ״ג ס״ק ה)
« (סימן רכ״ג ט״ז ס״ק ה׳) ולענ״ד נראה כו׳. כבר קדמו הדרישה והב״ח: » (נקודות הכסף יו״ד רכ״ג)
לשון הספר כסדרה, כל פסקה כנגד משמעה.
| סעיף | לשון | משמע |
|---|---|---|
| א | « המדיר עצמו מהנאת בנו כדי שלא יתבטל הבן מלימודו בשבילו » (שו״ע יו״ד רכ״ג:א) | המדיר עצמו מהנאת בנו כדי שלא יתבטל הבן מלימודו בשבילו |
| א | « מותר הבן למלאות לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר ולצלות לו דג קטן » (שו״ע יו״ד רכ״ג:א) | מותר הבן למלאות לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר ולצלות לו דג קטן |
| א | « וכן מותר לקנות לו מהשוק מה שצריך אם הוא אדם שאין דרכו לקנות בעצמו או אם היא אשה שהדירה את בנה: » (שו״ע יו״ד רכ״ג:א) | וכן מותר לקנות לו מהשוק מה שצריך אם הוא אדם שאין דרכו לקנות בעצמו או אם היא אשה שהדירה את בנה: |
| ב | « האומר לבנו הרי אתה אסור בהנאתי או שנשבע שלא יהנה בו אם מת יירשנו » (שו״ע יו״ד רכ״ג:ב) | האומר לבנו הרי אתה אסור בהנאתי או שנשבע שלא יהנה בו אם מת יירשנו |
| ב | « אסור עליו הנאתו ופירש בין בחיי בין במותי אם מת לא יירשנו. » (שו״ע יו״ד רכ״ג:ב) | אסור עליו הנאתו ופירש בין בחיי בין במותי אם מת לא יירשנו. |
| ג | « אסר בנו מהנאתו ואמר אם יהיה בן בני זה תלמיד חכם יקנה בני זה נכסי כדי להקנותם לבנו » (שו״ע יו״ד רכ״ג:ג) | אסר בנו מהנאתו ואמר אם יהיה בן בני זה תלמיד חכם יקנה בני זה נכסי כדי להקנותם לבנו |
| ג | « הרי זה הבן אסור בנכסי האב » (שו״ע יו״ד רכ״ג:ג) | הרי זה הבן אסור בנכסי האב |
| ג | « ובן הבן מותר בהם אם יהיה תלמיד חכם כמו שהתנה: » (שו״ע יו״ד רכ״ג:ג) | ובן הבן מותר בהם אם יהיה תלמיד חכם כמו שהתנה: |
| ד | « זה הבן האסור בירושת אביו » (שו״ע יו״ד רכ״ג:ד) | זה הבן האסור בירושת אביו |
| ד | « אם נתן ירושת אביו לאחיו או לבנו הרי זה מותר » (שו״ע יו״ד רכ״ג:ד) | אם נתן ירושת אביו לאחיו או לבנו הרי זה מותר |
| ד | « וכן אם פרעם בחובו או בכתובת אשתו » (שו״ע יו״ד רכ״ג:ד) | וכן אם פרעם בחובו או בכתובת אשתו |
| ד | « וצריך להודיעם שאלו נכסי אביו שאסרם עליו: » (שו״ע יו״ד רכ״ג:ד) | וצריך להודיעם שאלו נכסי אביו שאסרם עליו: |
ארבע מחלוקות עוברות בסימן. ואין אחת מהן נסגרת בגוף לשון השולחן ערוך.
| מונח | משמע |
|---|---|
| מילי זוטרי | דברים קטנים — מכדי להעלות על הדעת שנתכוון להם הנדר |
| ביטול תורה | ביטול הלימוד — אמת המידה של כל הסעיף הראשון |
| אנן סהדי | אומדנא חזקה כעדות |
| קני על מנת להקנות | לקנות כדי להקנות בלבד |
| סודר | סודר הקניין — ראיית רב נחמן שקני על מנת להקנות קנה |
| טובת הנאה | ההנאה שבהיותו הוא הנותן |
| מראה להם מקום | פתרון הר״ן בסעיף ד |
| תוך כדי דיבור | טענת הט״ז לצרף את התנאי לאיסור |
האב שאסר על עצמו הנאת בנו לשמור על לימודו נשאר מותר במילי זוטרי — החבית, הנר, הדג הקטן — ובקניית השוק אם אין דרכו לילך. ואם הנדר מן הסוג האחר, הש״ך והט״ז והב״ח סוברים שאף זה אסור. והנדר כלה במיתת האב, אלא אם כן פירש. והיורש הנאסר אינו עושה בידיו אם יכול שלא: מראה מקום, ומודיע, ולפרישה ולב״ח מה שבסעיף ד מותר בדיעבד ולא לכתחילה. ומעשה ממש נשאל לרב.
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן רכ״ג · ♥ תמיכה