« מותר הבן כו׳. דמסתמא ממילי זוטרי כי האי דליכא בהו ביטול תורה כל כך לא אדריה וכתב הפרישה דלסברא זו אפשר בהאב שהדיר הנאה מבנו מפני שאינו עוסק בתורה אסור לעשות לו אפילו דברים אלו דלא כהרמב״ם וכ״פ הב״ח דדינו כמדיר בנו מנכסיו סתם ולא הזכיר מפני שאינו עוסק בתורה ואסור לעשות לבנו שום דבר: » (ש״ך יו״ד רכ״ג ס״ק א)
« וכן מותר כו׳. דכיון שהוא אדם חשוב או אשה שאין דרכה לקנות בעצמה אנן סהדי דאדעתא דהכי לא הדירוהו: » (ש״ך יו״ד רכ״ג ס״ק ב)
« אם פרעם כו׳. נראה דלמאן דאוסר לעיל סימן רכ״א ס״ק ו׳ בפריעת חוב ברור או משכון ה״ה הכא וכן משמע מדברי הר״ן הנ״ל דדמי להדדי ואם כן מיירי הכא בחוב בעל פה וכה״ג שאינו חוב ברור: » (ש״ך יו״ד רכ״ג ס״ק ה)
« (סימן רכ״ג ט״ז ס״ק ה׳) ולענ״ד נראה כו׳. כבר קדמו הדרישה והב״ח: » (נקודות הכסף יו״ד רכ״ג)
Le texte du livre, dans son ordre, chaque clause en regard de son sens.
| Seif | Texte | Sens |
|---|---|---|
| א | « המדיר עצמו מהנאת בנו כדי שלא יתבטל הבן מלימודו בשבילו » (שו״ע יו״ד רכ״ג:א) | Celui qui s’interdit à lui-même le profit de son fils, afin que le fils ne soit pas détourné de son étude à cause de lui — |
| א | « מותר הבן למלאות לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר ולצלות לו דג קטן » (שו״ע יו״ד רכ״ג:א) | il est permis au fils de lui remplir une cruche d’eau, de lui allumer la lampe et de lui griller un petit poisson. |
| א | « וכן מותר לקנות לו מהשוק מה שצריך אם הוא אדם שאין דרכו לקנות בעצמו או אם היא אשה שהדירה את בנה: » (שו״ע יו״ד רכ״ג:א) | Et de même il est permis de lui acheter au marché ce dont il a besoin, s’il est un homme dont ce n’est pas l’habitude d’acheter lui-même, ou si c’est une femme qui a fait vouer son fils. |
| ב | « האומר לבנו הרי אתה אסור בהנאתי או שנשבע שלא יהנה בו אם מת יירשנו » (שו״ע יו״ד רכ״ג:ב) | Celui qui dit à son fils : « te voici interdit de mon profit », ou qui a juré qu’il ne profitera pas de lui — si le père meurt, il en hérite. |
| ב | « אסור עליו הנאתו ופירש בין בחיי בין במותי אם מת לא יירשנו. » (שו״ע יו״ד רכ״ג:ב) | S’il lui a interdit son profit et a précisé « tant de mon vivant qu’après ma mort » — si le père meurt, il n’en hérite pas. |
| ג | « אסר בנו מהנאתו ואמר אם יהיה בן בני זה תלמיד חכם יקנה בני זה נכסי כדי להקנותם לבנו » (שו״ע יו״ד רכ״ג:ג) | Il a interdit son fils de son profit et a dit : si mon petit-fils que voici devient un talmid hakham, que mon fils que voici acquière mes biens afin de les lui faire acquérir — |
| ג | « הרי זה הבן אסור בנכסי האב » (שו״ע יו״ד רכ״ג:ג) | ce fils-là est interdit dans les biens du père, |
| ג | « ובן הבן מותר בהם אם יהיה תלמיד חכם כמו שהתנה: » (שו״ע יו״ד רכ״ג:ג) | et le fils du fils y est permis s’il devient un talmid hakham comme il l’avait stipulé. |
| ד | « זה הבן האסור בירושת אביו » (שו״ע יו״ד רכ״ג:ד) | Ce fils, qui est interdit dans l’héritage de son père — |
| ד | « אם נתן ירושת אביו לאחיו או לבנו הרי זה מותר » (שו״ע יו״ד רכ״ג:ד) | s’il a donné l’héritage de son père à ses frères ou à ses fils, c’est permis, |
| ד | « וכן אם פרעם בחובו או בכתובת אשתו » (שו״ע יו״ד רכ״ג:ד) | et de même s’il les a acquittés pour sa dette ou pour la ketouba de sa femme, |
| ד | « וצריך להודיעם שאלו נכסי אביו שאסרם עליו: » (שו״ע יו״ד רכ״ג:ד) | et il doit les informer que ce sont là les biens de son père, qu’il lui a interdits. |
Quatre désaccords traversent le siman. Aucun n’est refermé dans le texte du Choul’han Aroukh.
| Terme | Sens |
|---|---|
| מילי זוטרי | des broutilles — trop menues pour qu’on suppose le vœu les ait visées |
| ביטול תורה | l’interruption de l’étude — la mesure de tout le premier seif |
| אנן סהדי | « nous sommes tous témoins » — une présomption qui vaut témoignage |
| קני על מנת להקנות | acquérir dans le seul but de transmettre |
| סודר | le linge du קנין — la preuve de Rav Nahman que « acquérir pour transmettre » fonctionne |
| טובת הנאה | le bénéfice moral d’être celui qui donne |
| מראה להם מקום | « il leur montre l’endroit » — la solution du Ran au seif ד |
| תוך כדי דיבור | dans le temps d’une parole — l’argument du Taz pour rattacher la condition à l’interdiction |
Le père qui s’est interdit le service de son fils pour protéger son étude reste permis dans les broutilles — la cruche, la lampe, le petit poisson — et dans l’achat au marché s’il n’est pas homme à y aller. Si le vœu est de l’autre type, le Chakh, le Taz et le Ba’h tiennent que même cela est interdit. Le vœu s’éteint à la mort du père, sauf clause expresse. Et l’héritier interdit ne fait rien de sa propre main s’il peut l’éviter : il montre la place, il informe, et — selon la Prisha et le Ba’h — ce qui est décrit au seif ד est permis après coup plutôt que d’emblée. Un cas réel se pose à un Rav.
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · סימן רכ״ג · ♥ Soutenir