✦ ❖ ✦ רמה ג׳ — סיכום וחזרה ✦ ❖ ✦
סימן רכ״ה — סיכום וחזרה (יורה דעה רכ״ה)
האוסר על חבירו דבר שאינו שלו
סימן של שורה ומחצה, מסודר לחזרה
שולחן ערוך יורה דעה סימן רכ״ה (א סעיף)
ש״ך (א) · באר היטב (א) · פתחי תשובה (א)
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
1. הכלל, במשפט אחד
אין דיבורו של אדם תופס אלא בשלו. לאסור על חבירו נכסי פלוני — אינו כלום. אלא אם כן ענה הנאסר אמן: ואז אסור הוא, לא מכח דברי חבירו אלא מכח דיבורו שלו.
הערת מהדורה. אין לסימן זה שום כותרת במהדורה זו: קטעו הראשון נפתח מיד ב« ובו סעיף אחד: » (שו״ע יו״ד רכ״ה:א). וכותרת הדף הזה מרשותנו היא.
2. המנגנון, בשלושה שלבים
אחר אומר: ״פירותיו של פלוני אסורין עליך״
▼
אין הדבר שלו — ואין לנדר במה לתפוס
▼
אינו כלום: אין כאן איסור, ואין מה להתיר
▼
אבל אם ענה הנאסר אמן — כמוציא בפיו דמי
▼
ונעשה הוא עצמו הנודר, והאיסור חל עליו
3. מניין בא כל חצי
חצי ראשון — נדרים מ״ז ע״א, לא כפסק אלא כהנחת בעיא דרמי בר חמא, שפירשה רש״י. חצי שני — שבועות כ״ט ע״ב, דין שמואל בעניית אמן, שהלך הבית יוסף והביאו ממסכת אחרת לפי שאין נדרים נותנתו.
4. שלוש כניסות נושאי הכלים
הפתחי תשובה לבדו פותח שאלה, והיא בשבועות שברבים שבראשי ספרים — עיין ברמה ב׳. ל
ט״ז ול
נקודות הכסף אין כניסה בסימן זה; ומצויים הם בסימנים
סימן רכ״ג · 223 ו
סימן רכ״ד · 224.
5. הסעיף, פסקה אחר פסקה
שתי שורות — וזהו כל הסימן.
| סעיף | לשון | משמע |
|---|
| א | « האומר לחבירו פירותיו של פלוני אסורין עליך » (שו״ע יו״ד רכ״ה:א) | האומר לחבירו פירותיו של פלוני אסורין עליך |
| א | « אינו כלום אלא אם כן ענה הנאסר אמן: » (שו״ע יו״ד רכ״ה:א) | אינו כלום אלא אם כן ענה הנאסר אמן: |
6. מה שנשאר פתוח
אין בסימן זה מחלוקת בפסק: אין חולק שדיבור אחר אינו מחייב. ומה שנשאר פתוח מסוג אחר הוא — שתי שאלות של קריאה, ושאלה אחת של שם ותואר.
החפץ או האדם? הרמב״ם כותב שאין אדם אוסר את חבירו בדבר שאינו שלו; והטור, שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו על חבירו. שני מקומות אפשריים לחסרון, בלא מחלוקת ידועה בפסק.
האמן: דיבור או קבלה? הבית יוסף מעמידו על שבועות — האמן כמוציא בפיו. וסימן ר״ט מדבר בקבלת דברים ומרחיבו לכל דבר שעניינו כן. והלשון השנייה רחבה יותר.
שבועה שברבים — שבועה היא? הפתחי תשובה מביא משתי הלחם שאינה: גזירת חרם ונידוי היא, שאינה צריכה אמן — ואף על פי כן אסור לזלזל בה.
7. אוצר מילים
| מונח | משמע |
|---|
| הנאסר | זה שהנדר בא לאוסרו — והוא, לא האומר, שצריך לענות אמן |
| אינו כלום | אין כאן ולא כלום — לא ״מותר״: לא חל מאומה |
| עניית אמן | ועניינה כמוציא הלשון בפיו |
| קבלת דברים | קבלה — הכלל הרחב שבסימן ר״ט |
| חרם ונידוי | גזירת הרחקה; ולפתחי תשובה אינה צריכה אמן |
| חילופין | מה שנתחלף בפירות אסורין — עניינה האמיתי של הבעיא בנדרים מ״ז ע״א |
8. סיכום
א — אינו כלום: לא חל מאומה. — מ — מי: מי האומר, ושל מי הדבר. — ן — אמן: המילה האחת המהפכת הכל. שלוש אותיות אמן, כסדרן, אומרות את כל הסימן.
כללי הזהב. (א) שאל תמיד תחילה: של מי הדבר שמדברים בו? (ב) ואחר כך: ענה הנאסר כלום? (ג) ״אינו כלום״ פירושו שאין מה להתיר — ואל תבקש התרת נדרים לנדר שלא היה מעולם.
מכשולים. (א) לחלף סימן זה בסימן ר״ט: שם האומר מדבר בשלו, ואין צריך קבלה. (ב) לסבור שהאומר הוא שצריך לענות אמן — והסעיף אומר הנאסר. (ג) לסבור ששתיקה של נימוס אינה כלום: סימן ר״ט משווה לאמן ״כל דבר שעניינו כענית אמן״, ושאלה היא לשאול ולא להכריע בעצמו. (ד) להרחיב הדין לחרם שברבים: הפתחי תשובה ממאן בפירוש.
קו הפסק
דברי אחר האוסר עליך נכסי חבירו אינם מחייבים אותך: לא חל מאומה, ואין מה להתיר. ומחייבים הם אם ענית אמן — או לשון שעניינה כן, ושם צריך רב. וחרם שגזרו ברבים אינו בכלל זה לדעת הפתחי תשובה, ומסיים שאין מזלזלין בו.
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות
סימן רכ״ה · רמה ג׳ — סיכום וחזרה · האוסר על חבירו דבר שאינו שלו
daattorah.com