שולחן ערוך · יורה דעה

אֲפִלּוּ בְּשַׂר חַיָּה וָעוֹף — אָסוּר לְהַעֲלוֹתוֹ עַל שֻׁלְחָן שֶׁאוֹכֵל עָלָיו גְּבִינָה, שֶׁלֹּא יָבֹא לְאָכְלָם יַחַד. אֲבָל בְּשֻׁלְחָן שֶׁסּוֹדֵר עָלָיו הַתַּבְשִׁיל — מֻתָּר לִתֵּן זֶה בְּצַד זֶה.

הָא דְּאָסוּר לְהַעֲלוֹתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן — דַּוְקָא בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם הַמַּכִּירִים זֶה אֶת זֶה, אֲפִלּוּ הֵם מַקְפִּידִים זֶה עַל זֶה; אֲבָל אַכְסְנָאִים שֶׁאֵין מַכִּירִין זֶה אֶת זֶה — מֻתָּר. וַאֲפִלּוּ הַמַּכִּירִים, אִם עָשׂוּ שׁוּם הֶיכֵּר — כְּגוֹן שֶׁכָּל אֶחָד אוֹכֵל עַל מַפָּה שֶׁלּוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ אוֹכְלִים עַל מַפָּה אַחַת וְנוֹתְנִים בֵּינֵיהֶם פַּת לְהֶיכֵּר — מֻתָּר.

הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁאֵין אוֹכְלִין מִן הַפַּת הַמֻּנָּח בֵּינֵיהֶם לְהֶיכֵּר, אֲבָל אִם אוֹכְלִין מִמֶּנּוּ — לֹא הָוֵי הֶיכֵּר, דִּבְלָאו הָכִי הַפַּת שֶׁאוֹכְלִין מִמֶּנּוּ מֻנָּח עַל הַשֻּׁלְחָן. אֲבָל אִם נָתְנוּ בֵּינֵיהֶם כְּלִי שֶׁשּׁוֹתִין מִמֶּנּוּ וּבְלָאו הָכִי אֵין דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן — הָוֵי הֶיכֵּר אַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹתִין מִן הַכְּלִי. וְכָל שֶׁכֵּן אִם נָתְנוּ שָׁם מְנוֹרָה אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן דְּהָוֵי הֶיכֵּר; וְיִהְיוּ זְהִירִים שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת מִכְּלִי אֶחָד מִשּׁוּם שֶׁהַמַּאֲכָל נִדְבָּק בַּכְּלִי. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ מִפַּת אֶחָד. וְכֵן נוֹהֲגִין לְיַחֵד כְּלִי שֶׁל מֶלַח לְכָל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כִּי לִפְעָמִים טוֹבְלִים בַּמֶּלַח וְנִשְׁאֲרוּ שְׁיוּרֵי מַאֲכָל בַּמֶּלַח.

הט״ז (ס״ק א) על "שלא יבוא לאכלם יחד":
"וְאַף עַל פִּי דִּכְשֶׁאוֹכְלָם יַחַד נַמִי לֵיכָּא אִיסּוּר דְּאוֹרַיְתָא — שֶׁאֵין אִיסּוּר אֶלָּא דַּוְקָא דֶּרֶךְ בִּישּׁוּל יַחַד — וְנִמְצָא דְּהָוֵי גְּזֵרָה לִגְזֵרָה, בַּגְּמָרָא אַמְרִינָן דִּבְכַהַאי גַּוְנָא גָּזְרִינַן גְּזֵרָה לִגְזֵרָה."

הש״ך (ס״ק א) על "אפילו בשר כו' אסור כו'":
"וְהוּא הַדִּין אִיפְּכָא — גְּבִינָה אָסוּר לְהַעֲלוֹת עַל שֻׁלְחָן שֶׁאוֹכֵל עָלָיו בְּשַׂר בְּהֵמָה וְחַיָּה וָעוֹף, וּפָשׁוּט."

הש״ך (ס״ק ב) על "אסור להעלות על השלחן":
"וְנִרְאֶה דְּדַוְקָא בָּשָׂר אָסוּר לְהַעֲלוֹת עַל שֻׁלְחָן שֶׁאוֹכֵל חָלָב אוֹ אִיפְּכָא, מִשּׁוּם דְּלֹא בְּדִילִי אֱינָשֵׁי מִינֵּיהּ מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֶחָד הֶיתֵּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ; אֲבָל מֻתָּר לְהַעֲלוֹת בְּשַׂר נְבֵלָה עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁאוֹכֵל עָלָיו בְּשַׂר כְּשֵׁרָה, וְכֵן מְבוּאָר בְּדִבְרֵי הָר״ן וּמְבִיאוֹ ב״י בְּסִימָן צ״ז."

הש״ך (ס״ק ב, בהמשך): "מִיהוּ מִמַּה שֶּׁכָּתַב הָרֹא״שׁ בְּפֵרוּשׁוֹ לִנְדָרִים (סוֹף דַּף מ״א) גַּבֵּי הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ אוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן... 'דְּכֵיוָן שֶׁהִדִּירוֹ מִסְּתָמָא שׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה טְפֵי מִשְּׁנֵי אַכְסְנָאִים הָאוֹכְלִים עַל שֻׁלְחָן אֶחָד זֶה בָּשָׂר וְזֶה גְּבִינָה' — מַשְׁמַע דַּאֲפִלּוּ בִּשְׁאָר אִיסּוּרִים נַמִי דִּינָא הָכִי."

הש״ך (ס״ק ד) על "אפילו הם מקפידין":
"כָּךְ כָּתַב הַטּוּר, וְכָךְ כָּתַב בָּרְמָזִים, וְכָךְ כָּתַב ב״י בְּאו״ח סִימָן קע״ג, וְזֶה דַּעַת הָאַחֲרוֹנִים; וּדְלֹא כְּמַהֲרְשַׁ״ל שָׁם שֶׁמַּתִּיר בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָן אַחִין אֲפִלּוּ מַכִּירִין זֶה אֶת זֶה אִם מַקְפִּידִין."

הט״ז (ס״ק ב) על "אפילו הם מקפידים זה על זה":
"רַשַׁ״ל בְּפֶרֶק כ״ה סִימָן מ״ג כָּתַב עַל זֶה וְלֹא נְהִירָא, דְּהָא אִיתָא בַּגְּמָרָא 'אֲמַר לֵיהּ רַב יֵימָר לְאַבָּיֵי: אַחִין וּמַקְפִּידִין זֶה עַל זֶה מַהוּ? וּפָשַׁט לֵיהּ דְּאָסוּר'... וְלֹא נִלְעַ״ד כֵּן, דְּהָא בִּשְׁנֵי אַחִין וּמַקְפִּידִין הָיָה גַּם כֵּן הַסְּבָרָא לְהַתִּיר בַּגְּמָרָא אֶלָּא מִשּׁוּם 'לֹא פְּלוּג רַבָּנָן' אָסְרוּ... אִם כֵּן הָכָא נַמִי בִּשְׁאָר הַמַּכִּירִים זֶה אֶת זֶה אַמְרִינָן 'לֹא פְּלוּג'."

הש״ך (ס״ק ו) על "כלי ששותין ממנו וכו'":
"וּבְב״ח פָּסַק דְּאִם שׁוֹתִין מִמֶּנּוּ — לֹא הָוֵי הֶיכֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן; וְדִבְרֵי הב״י וְהָרַב עִיקָּר."

הש״ך (ס״ק ח) על "משום שהמאכל נדבק בכלי":
"וְהִלְכָּךְ אֲפִלּוּ הֵם בִּשְׁתֵּי שֻׁלְחָנוֹת, וַאֲפִלּוּ שְׁנֵי אַכְסְנָאִים — אָסוּר [לשתות מכלי אחד], וְכֵן כָּתוּב בְּאו״ה כְּלָל א' דִּין י״ד."